רעיונות לחופשה עם ילדים

  • הוסף לסימניות
  • #61
נכתב ע"י eliaviva;598535:
אני נתיבית אז אין לי אפשרות לחפש בגוגל.

בפורום נתיב העלו בעבר הרבה דפי עבודה מאד יפים לילדים, עשי שם חיפוש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
מה זה פורום נתיב? איך מגיעים לזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
עד כמה שידוע לי רק מנויי נתיב יכולים להרשם אליו
בדף הבית של האתר שלהם יש לינק לפורום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
אני בנתיב ולא מצאתי שם, הם מפנים לתיבת מייל בגוגל?
אם כן אני חסומה לגוגל עפ"י בקשתי... תוכלי לשלוח לי בבקשה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
קניתי לילדיי בשקל קופסאות מעץ. יום אחד צבענו בגואש. היה חוויה, ויש קופסה קטנה לבטריות קטנטת, ברגים ,טבעות וכו'.

יום אחר ייצרנו יצירות נהדרות מפסטלינה.

יום נוסף הכנו בובות, הבסיס נקנה בצורה וצבע: מקלות מעץ, עיניים זזות וצמר לשער. בדים לבגדים היה לנו בבית הכנו מלך, מלכה, אמא, אבא, ילדים.
למחרת הכנו מקרטון ענק מבנה של תאטרון בובות, כולל וילון. הילדים הציגו שעות בתורנות. הכנו את זה בתשעה באב ונהננו מזה כל החופש.

אם הילדים קטנים ועוד לא יודעים מה לדרוש בקשר ליציאות מהבית, לדעתי מספיק שיוצאים בכל פעם לגינה אחרת, עם ארוחת ערב מפנקת, ארטיקים בדרך וכדומה. הילדים מרוצים וחוזרים עייפים ומצפים ליום הבא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
כמה רעיונות שאני יכולה לתרום מימי ילדותי היצירתיים (בנתיים אני לא בסוגיה)
בנינו תיבת נח 3 קומות חיות אנשים וזבל הכל יצרנו לבד למעט חיות ציפינו בנייר וכו'
יום אחר בנינו אוהל של שרה אימנו ואברהם אבינו מתחת לשולחן בנוני שיצרנו לו גג אלכסוני כזה
היה שם כל מה שצריך- ענן קשור (בלון) קערה עם עיסה (ג"כ בלון) נרות וגם הדברים שאברהם אבינו הגיש לאורחים לשון של בקר (ציירנו על דף) חמאה וכו'.
מי שרוצה יש תמונות...
גיל יותר גדול יצרנו ביחד כאייל תערוג לסוכה משהו מרשים בתוך אקווריום שז"ל... עם מפלים, צבע, סלעים, צמחיה, ציפורים תלויות מהתקרה של האקוריום, תאורה (כשהיינו יותר גדולים זה תעסוקה לגדולים עם החשמלים והמשאבה שקנינו לבד וסיליקון וכו' והקטנים יותר היו אחראים על הסלעים וכו')

רעיון לאמהות לילדים קטנים והורים עם רכב: אמא שלי היתה בסוף ההריון בחופש היא ארגנה לנו חופשה מדהימה של ביקור במפעלים גם כאלה שרשמית לא פתוחים לציבור
זה התחיל כמובן בקוקה קולה ובמבה אוסם המשיך ליקב בראשון עבר דרך דפרון או דפתר (קיבלנו מחברות חמודות) טמפו (בקבוקים לפני ניפוח כמו מבחנות חמודות) זוגלובק (שניצל תירס!)
חברת חשמל, ועוד כמה זה היה משהו מדהים מפעם לפעם היה פארק רחוק כמו גני הברון בזכרון
או ארוחת ערב מיוחדת (פיצה פלאפל טוסט שטיות קנויות וכל אחד איזה ארטיק שרוצה)

דברים שלא ראיתי פה באשכול ואולי כן אבל לא קראתי בעיון- בריכה באמבטיה- גלגלי ים ובגדי ים וכו'
עיר (אצלנו היה לה שם לפי הילדים כמו החבורות מהספרים...) וכל אחד יש לו תפקידים בכירים ותפקידים מפונטזים למשל אחד בנקאי מצד אחד מצד שני שומר העיר מצד שלישי "ספרן" כותב את סיפורי העיר... ועוד תפקידים מצחיקים: מחלק המים יושב עם כוסות ומוזג. עוד תפקיד משונה זה רוח רפאים- כשהוא בא כולם מתחבאים.. וכו'

עוד הפעלה כייפית זה הכנסת ספר תורה 4 מקלות מטטאים, חופה, ספר תורה והמון מרץ וריקודים
בגירסא אחרת זה שמחת תורה (מוישה אמת)
ובאותו הקשר-חתונה זה בכלל חויה אם רוצים להעצים אותה אפשר גם להלביש מהתחפושות את השמלת כלה או סמרטוט לבן אחר... הריקודים והשירים מחוררים לי את עור התוף שבזיכרון... :)

משחק ששיחקנו המון זה רכבת- מורכבת מכיסאות, נהג, כרטיסן עם מנקב, אמא עם תינוק וכו'

אם אזכר אכתוב עוד (זה פשוט שילוב של יצירתיות, דמיון, שמחת חיים, וילדים תמימים שחווים את מה שלומדים בכיתה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
כמה רעיונות שאני יכולה לתרום מימי ילדותי היצירתיים (בנתיים אני לא בסוגיה)
בנינו תיבת נח 3 קומות חיות אנשים וזבל הכל יצרנו לבד למעט חיות ציפינו בנייר וכו'
יום אחר בנינו אוהל של שרה אימנו ואברהם אבינו מתחת לשולחן בנוני שיצרנו לו גג אלכסוני כזה
היה שם כל מה שצריך- ענן קשור (בלון) קערה עם עיסה (ג"כ בלון) נרות וגם הדברים שאברהם אבינו הגיש לאורחים לשון של בקר (ציירנו על דף) חמאה וכו'.
מי שרוצה יש תמונות...
גיל יותר גדול יצרנו ביחד כאייל תערוג לסוכה משהו מרשים בתוך אקווריום שז"ל... עם מפלים, צבע, סלעים, צמחיה, ציפורים תלויות מהתקרה של האקוריום, תאורה (כשהיינו יותר גדולים זה תעסוקה לגדולים עם החשמלים והמשאבה שקנינו לבד וסיליקון וכו' והקטנים יותר היו אחראים על הסלעים וכו')

רעיון לאמהות לילדים קטנים והורים עם רכב: אמא שלי היתה בסוף ההריון בחופש היא ארגנה לנו חופשה מדהימה של ביקור במפעלים גם כאלה שרשמית לא פתוחים לציבור
זה התחיל כמובן בקוקה קולה ובמבה אוסם המשיך ליקב בראשון עבר דרך דפרון או דפתר (קיבלנו מחברות חמודות) טמפו (בקבוקים לפני ניפוח כמו מבחנות חמודות) זוגלובק (שניצל תירס!)
חברת חשמל, ועוד כמה זה היה משהו מדהים מפעם לפעם היה פארק רחוק כמו גני הברון בזכרון
או ארוחת ערב מיוחדת (פיצה פלאפל טוסט שטיות קנויות וכל אחד איזה ארטיק שרוצה)

דברים שלא ראיתי פה באשכול ואולי כן אבל לא קראתי בעיון- בריכה באמבטיה- גלגלי ים ובגדי ים וכו'
עיר (אצלנו היה לה שם לפי הילדים כמו החבורות מהספרים...) וכל אחד יש לו תפקידים בכירים ותפקידים מפונטזים למשל אחד בנקאי מצד אחד מצד שני שומר העיר מצד שלישי "ספרן" כותב את סיפורי העיר... ועוד תפקידים מצחיקים: מחלק המים יושב עם כוסות ומוזג. עוד תפקיד משונה זה רוח רפאים- כשהוא בא כולם מתחבאים.. וכו'

עוד הפעלה כייפית זה הכנסת ספר תורה 4 מקלות מטטאים, חופה, ספר תורה והמון מרץ וריקודים
בגירסא אחרת זה שמחת תורה (מוישה אמת)
ובאותו הקשר-חתונה זה בכלל חויה אם רוצים להעצים אותה אפשר גם להלביש מהתחפושות את השמלת כלה או סמרטוט לבן אחר... הריקודים והשירים מחוררים לי את עור התוף שבזיכרון... :)

משחק ששיחקנו המון זה רכבת- מורכבת מכיסאות, נהג, כרטיסן עם מנקב, אמא עם תינוק וכו'

אם אזכר אכתוב עוד (זה פשוט שילוב של יצירתיות, דמיון, שמחת חיים, וילדים תמימים שחווים את מה שלומדים בכיתה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
היום בנינו אוהל וערסל, היה כיופות, מה יש לומר...
תודה למעלות הרעיונות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
הבו רעיונות לבחור שלי בן 5.
כמה שיותר רעיונות, שיוכלו להעסיק אותו ללא עזרתי.
איתי ביחד, יש כאן ים של רעיונות!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
אפרוחים...

שמעתי מחברה שזה מעסיק שעות... במיוחד בנים.. למי שלא נגעלת..(אני עדיין לא החלטתי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
נכתב ע"י רותי12;599901:
שמעתי מחברה שזה מעסיק שעות... במיוחד בנים.. למי שלא נגעלת..(אני עדיין לא החלטתי)

אין על הרעיון הזה..
אפרוחים מעסיק מאוד יפה (בעיקר את ההורים)
לא מנסיון אבל בדיוק אתמול אמרה משהי בגינה שבעלה הביא הביתה אפרוחים והיא כבר משוגעת מלהתעסק איתם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
לעשות הרבה אוניות שמקפלים מניר [אפשר לקשט] ולהכניס לאמבטיה או לקערה ולתת להם לשוט אפשר לצרף אנשי משחק שנופלים וטובעים וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
עוד רעיון שעשיתי
בלוני סבון ממים סבון ומעט שמן [גורם לבלונים להשאר] בתוך קערה גדולה לוקחים כוסות חד פעמיים וחותכים את הסוף ומהם עושים בלונים ענקיים יפיפיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
תסבירי עם הבלוניים

נשמע מרתק לילדים שלי......
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
נכתב ע"י רותי12;600637:
נשמע מרתק לילדים שלי......

קערה מלאה עד החצי מים, סבון בכמות שתעשה בלון [כמו אלו הקטנים שקונים בשקל] מוסיפים 2 כפות שמן כך שהבלונים יציבים מבריקים ונשארים. לוקחים כוס ח"פ חותכים את החלק התחתון. מכניסים [את החלק הצר] למים [שערבבנו] ונושפים מהצד הרחב לצר. [כוסות לכולם כמובן] אם לא יצאו בלונים כנראה צריך עוד סבון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
רעיון נוסף מתאים לבין המצרים:
אנחנו בט' באב או י"ז בתמוז בנינו מה'קפלה' את הכותל המערבי, הנחנו אנשים מהפלימוביל שמתפללים, ועוד כיד הדמיון (יונים, עשב, חילים וכו'...)
כל הילדים ישבו מסביב על הרצפה הדלקנו נר (כומבן עשינו חושך...) וישבנו ושרנו שירי נחמה ושירי ירושלים.
"שיבנה ביהמ"ק", "עד מתי" "על נהרות בבל" וכד'
זכור לי כחויה עמוקה.

עוד: מאד נחמד אם יש הרבה ילדים לעשות משחק "גמדים" כל ילד מקבל שם וצריך לפנק אותו, לדאוג לו, ולא מגלים מי וכו...

יש להשיג באינטרנט (פעם ראיתי שמשהו הוציא) כל מיני סוגים של קפולי ניר מדהימים. זו חויה מענינת. אם יש למשהו דבר כזה שיעלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
מועדון אורגימי - אתר מעולה עם המון דוגמאות בכל הרמות
הדרכה להדפסה ולצפיה
http://www.origami-club.com/
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אצלי הביקוש הוא לעבודות יצירה, להלן כמה רעיונות
1 לגזור מעיתונים ומפרסומות דמיות, חפצים חיות וכו' להדביק על נייר נוסף כדי שיהיה קשיח יותר ולהדביק מקל של ארטיק מאחורה ולערוך הצגת תיאטרון
הגדולה בת ה-5 מאושרת, ממציאה סיפורים על סבא(אחד הרבנים ז"ל) וסבתא (משיקופיצקי)
שקנו מתנה וכו'-מאד מפתח שפה, דמיון, יצירתיות -יותר קל לילדים להמציא סיפור לפי הדמיות הקיימות
ובת ה-3 ובת השנה יושבות מרותקות
2 לשחק בצבעי ידיים ואפילו גואש במיקלחת- על האמבטיה, קרמיקות ואפילו על הגוף-שיא האושר ומתנקה בקלות(ע"י הילדים כמובן)
3 משחקי ציור:
לתלות גליון לבן על הקיר או הדלת ולצייר בעצימת עיניים, עם טוש בפה, עם צבע בין האצבעות של הרגליים, עם הגב לגיליון, - מגלגל מצחוק ומלא עקשן...
עם גדולים אפשר לערוך את זה בצורת תחרות או לנחש מה ציירו
או שאחד מצייר לפי הנחיות של השני בלי לגלות מה הוא אמור לצייר
לדוגמא- צייר ריבוע מעליו משולש בתוך הריבוע למטה באמצע מלבן לגובע וכו'- בית
התוצאות מצחיקות ולא ברורות עד שלומדים תת הוראות מדויקות- מאד מפתח
4, תחרות הממצאים הצעירים-לפני שזורקים משהו לפח חושבים מה אפשר לעשות איתו- כמובן לא כולל שאריות אוכל וד"ל
מקשטים, מעצבים, מדביקים, צובעים- לדג' בית מקרטון של ביסקויטים, חותכים דלת, מעמידים גג משולש ומכינים רהיטים מגלילי נייר טואלט, קופסאות גפרורים פקקים ואין סוף לרעיונות של הילדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
נכתב ע"י eliaviva;598535:
כהמשך לאשכול המדהים הזה (כבר השתמשתי בכמה רעיונות והילדים מאוד מבסוטים), אולי תוכלו להמליץ שמות של אתרים שאפשר להדפיס מהם דפי עבודה וצביעה עבור הילדים. אני נתיבית אז אין לי אפשרות לחפש בגוגל.

באתר הזה יש המון דפי צביעה של כל הדמויות והמותגים
http://www.coloring-book.info/coloring/
פתוח לי בנתיב
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
תודה על ההקפצה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה