שאלה בנושא חינוכי - בחור שלא יודע לבטא נכון את מה שהבין

  • הוסף לסימניות
  • #21
מכיר אישית רב כזה... (אולי...)
ואני יודע שהוא לא ממש מזיק... אשמח לשמוע יותר מה הבעיה?
אנחנו בנויים כך שכשיש לנו מצוקה או תופעה מסוימת שאנחנו מתמודדים מולה, אנחנו צריכים לקבל מענה מדויק, ועד שהנפש לא מקבלת את מה שהיא צריכה אנחנו לא נהיה רגועים.
בשביל להבין מה הנפש שלנו צריכה פונים לאיש מקצוע.
אם באת לבנאדם שסוחב איתו מצוקה, ומן הסתם הוא ניסה כבר להבין את עצמו, ואתה גם לא האדם הראשון שהוא התייעץ איתו על הבעיה בדרך כלל, אבל לא הגיע לפתרון, ואמרת לו תיאוריה ששלפת מהמותן, יפה ככל שתהיה, אתה מזיק לו, מהסיבה הפשוטה שמכיוון שב-100% אתה לא מדייק (אולי אתה ממש ליד, ואולי 80% צודק, אבל לא מדייק!), אתה אמנם נותן לו רגיעה זמנית וכביכול מחזיר לו את תחושת הביטחון בכך שהוא "מבין" מה עובר עליו, אבל בטווח הרחוק הוא ממשיך לסחוב איתו את הבעיה ולא נותן לה מענה, והיא מתפרצת אצלו בשלבים מאוחרים יותר כשהיא מדממת ומוגלתית הרבה יותר.
וזה חוץ מהדיסוננס הרגשי שהבחור עובר כאשר הוא משכנע את עצמו בתיאוריה שלך וכשהיא לא עובדת הוא משתיק שוב ושוב את הקולות שבו ומנסה להתיישר עם אמירותיו החד משמעיות של הרב הגאון יודע כל.
וכאשר בכל זאת הוא לא מצליח, יש טיפוסים מסוימים שיקחו את זה כאשמה אישית שלהם במקום להבין שהרב הוא אוחז עיניים, ויכנסו לדיכאון כי הם "לא מוצלחים" ואיך זה יכול להיות שהם לא מצליחים להתמודד עם דבר כל כך פשוט בחייהם...
מיותר לציין כי הרב לאורך הדרך לא יודה בכך שאולי ח"ו התיאוריה שלו לא מקצועית, אלא ימשיך לדחוק ולדחוף את הבחור לדרך הפעולה שהוא בחכמתו הציע, ויוכיח לו באותות ומופתים עד כמה הוא כעת במצב טוב יותר, והנה הוא למד היום יותר טוב, וכו'.
מה שגורר את הבחור לסחרחורות רגשיות שמזיקות לו באלפי דרכים.
לא הכל כל כך דרמטי, וזה דווקא נחמד שיש רב בישיבה שיודע לעודד קצת, אבל צריך גם לדעת מתי לעצור, וזה כשמתעורר בך הצורך לשלוף תיאוריה. שם תעצור.
כיף להיות יודע כל, אבל עוד יותר כיף לדעת שאתה בסך הכל בן אדם, ואתה לא חייב לדעת הכל.
יודעי כל מתים בשקר, ולא מודעים למכות שאחרים חוטפים מהם.
וזה עוד לפני שדיברנו על כך שיודעי כל שכאלה נוטים לפתח קשרי תלות מורכבים עם בחורים בהיותם "אנשי סודם" ומייצרים לעצמם בורות של יצרים ואכמ"ל
יש לי כמה וכמה מקרים שאני מכיר אישית, ואכמ"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
מתוך היכרותי הרבה עם עשרות רבות של בני נוער זה למעלה מעשור ואחר שעלה צורך רב מן השטח החלטתי לבחון ולחקור וללמוד את הפרעות הקשב והריכוז (וכיום אני גם כמובן מטפל מוסמך לכך)
אומר בזהירות הנדרשת שכדאי מאד ללכת לאבחון קשב וריכוז אצל איש מקצוע אמיתי (ניתן לקבל המלצות בפרטי) והסיבה-
משום שאצל המאובחני קשב ישנה בעיה ידועה להבחין בדברים שנאמרים,ולכן כשאנו מדברים ואפילו כשזה בלהט רב הם מרחפים הרבה,הם קולטים רק חלק קטן וגם הוא שטחי מאד ,הם יכולים מאד לרצות להתרכז אך בשיכלם ובגופם חלה הירדמות מסוימת שממנה הם לא מצליחים להתאושש מה שמשאיר להם בראש רק את המילים ללא התוכן.
כמו כן יכול מאד לעזור לו אם תשים לב איך ההתנהלות הכללית שלו כשאתה מדבר, אם הוא זז הרבה מרבה, להתפרק בחברה ?או עם עצמו?או אם הוא מרבה לרחף או לחלום כשמדבים אליו?יותר מזה אתן לך המלצה מקצועית ממש שים לב להביא דימויים בדברי הגמרא כאלה שהם מהעולם היומיומי שבחוץ בעלי גוון חזק ומרגש ותשים לב את התגובה שלו,אם זה מעורר אותו לפקוח עיניים ואו עוזר לו להסיט אליך בצורה מיוחדת את הקשב שלו,זה כנראה אכן בעיית קשב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
מתוך היכרותי הרבה עם עשרות רבות של בני נוער זה למעלה מעשור ואחר שעלה צורך רב מן השטח החלטתי לבחון ולחקור וללמוד את הפרעות הקשב והריכוז (וכיום אני גם כמובן מטפל מוסמך לכך)
אומר בזהירות הנדרשת שכדאי מאד ללכת לאבחון קשב וריכוז אצל איש מקצוע אמיתי (ניתן לקבל המלצות בפרטי) והסיבה-
משום שאצל המאובחני קשב ישנה בעיה ידועה להבחין בדברים שנאמרים,ולכן כשאנו מדברים ואפילו כשזה בלהט רב הם מרחפים הרבה,הם קולטים רק חלק קטן וגם הוא שטחי מאד ,הם יכולים מאד לרצות להתרכז אך בשיכלם ובגופם חלה הירדמות מסוימת שממנה הם לא מצליחים להתאושש מה שמשאיר להם בראש רק את המילים ללא התוכן.
כמו כן יכול מאד לעזור לו אם תשים לב איך ההתנהלות הכללית שלו כשאתה מדבר, אם הוא זז הרבה מרבה, להתפרק בחברה ?או עם עצמו?או אם הוא מרבה לרחף או לחלום כשמדבים אליו?יותר מזה אתן לך המלצה מקצועית ממש שים לב להביא דימויים בדברי הגמרא כאלה שהם מהעולם היומיומי שבחוץ בעלי גוון חזק ומרגש ותשים לב את התגובה שלו,אם זה מעורר אותו לפקוח עיניים ואו עוזר לו להסיט אליך בצורה מיוחדת את הקשב שלו,זה כנראה אכן בעיית קשב.
אבחון פסיכולוג מקצועי ייתכן ויעלה על זה.
או על דברים אחרים...
אבל אם הבחור מתכחש לבעיה ואין מה לדבר איתו על אנשי מקצוע, שחררו אותו לנפשו, והוא יצליח בחיים בדרכו שלו.
ללחוץ אנשים ללכת לאנשי מקצוע כשהם עצמם לא רואים בעיה זו טעות, אלא"כ מדובר באדם שמוביל עצמו או את סביבתו לאסון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
צר לי ידידי אתה אסון לנער הזה או לכל אדם אחר שהתייעץ איתך.
1. משום שאין דרך לאבחון אמיתי ובטוח ללא רופא מוסמך שהתמחה בתחום של הפרעות קשב גם לא פסיכולוג או פסיכיאטר וודאי שלא לאבחוני מחשב כאלה ואחרים שאינם נמצאו אמינים.
2. אין להניח בכלל לבעיה הזו היא מלאת סיכונים עצומים שאינך מכיר כלל וכלל כגון התמכרויות,משיכה לאש מסוכנת, מציאת ריגושים שליליים שמתחילים בצפייה רבת שעות ועלולה להסתיים בתחושה עצמית של ייאוש נוראי שממנו נשאר רק בטלה וירידה מסוכנת לדרך תחחים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אני לא מתייחסת בהיבט מקצועי בכלל.
רק בשביל הסקרנות- לא ממש הבנתי מה הבעיה.
אקדים- אני אשה, ואין לי הבנה כלל בלימוד גמרא.
אבל- במהלך שנות לימודי ועבודתי, יצא לי להכיר בנות שהתשמשו ומשתמשות בעיקר בזכרון.
יש עוקר הרים ויש בור סוד שאינו מאבד טיפה.
באופן אישי, אני אוהבת יותר לחקור ולהבין כל דבר לעומק, אבל מודה שלעיתים זה פחות פרקטי ומעכב אותי מלהתקדם.
לעומת זאת- יש לי חברות שלומדות 'מלמעלה', עוברות על החומר מהר, זוכרות הכל, ניגשות למבחן ומצליחות בענק. אם אשאל אותן לגבי מושג מסוים- כלל לא בטוח שהן תדענה להסביר לעומק במה מדובר. גם בהיבט המילולי- לעולם לא פירקו מילה או מושג לשורש שלו, על מנת להבין את המשמעות ואת ההקשרים. (כמו בדוגמא שתיאר פותח האשכול, זה נפוץ יותר אצל דוברי שפות נוספות)
גם בעבודה- הן עובדות בצורה תבניתית ומצליחות מאד.
מעולם לא חשבתי שיש להן בעיה, אלא שהראש שלהן עובד פשוט שונה משלי, ושלי שונה משלהן. זהו. אולי זה קצת יותר משעמם ככה. אבל לא מעבר.
אגב- גם בינה מלאכותית עובדת בצורה זהה. היא בנויה על מודלים. המציאות בשטח מוכיחה שעל פי רוב היא אינה טועה.
אבל היא מלאכותית.... חסרת רגש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אבחון פסיכולוג מקצועי ייתכן ויעלה על זה.
או על דברים אחרים...
אבל אם הבחור מתכחש לבעיה ואין מה לדבר איתו על אנשי מקצוע, שחררו אותו לנפשו, והוא יצליח בחיים בדרכו שלו.
ללחוץ אנשים ללכת לאנשי מקצוע כשהם עצמם לא רואים בעיה זו טעות, אלא"כ מדובר באדם שמוביל עצמו או את סביבתו לאסון.
זה לטמון את הראש בחול. זה נראית בעיה שלא משליכה רק על לימוד הגמרא
אם הבחור לא יודע להגדיר מטען חבלה הוא גם לא ידע להסביר לאשתו ולעצמו דברים קצת יותר מסובכים
למה לא ללכת לאבחון אצל מישהו מקצועי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
צר לי ידידי אתה אסון לנער הזה או לכל אדם אחר שהתייעץ איתך.
1. משום שאין דרך לאבחון אמיתי ובטוח ללא רופא מוסמך שהתמחה בתחום של הפרעות קשב גם לא פסיכולוג או פסיכיאטר וודאי שלא לאבחוני מחשב כאלה ואחרים שאינם נמצאו אמינים.
2. אין להניח בכלל לבעיה הזו היא מלאת סיכונים עצומים שאינך מכיר כלל וכלל כגון התמכרויות,משיכה לאש מסוכנת, מציאת ריגושים שליליים שמתחילים בצפייה רבת שעות ועלולה להסתיים בתחושה עצמית של ייאוש נוראי שממנו נשאר רק בטלה וירידה מסוכנת לדרך תחחים.
1. כבודו נשמע כמו אחד שיצא לא מזמן מקורס שכזה, והוא רואה את כלללל העולם במשקפי התובנות החדשות שזה עתה נודע אליהן.
חוץ מ"רופא מומחה לקשב וריכוז" (לא ידוע לרפואה המודרנית על תחום רפואה שכזה, אבל אולי אתה מתכוון לנוירולוג?), יש עוד קצת תחומים. שווה להפנים את זה.
2. כנ"ל, בקורס שהתמחית בו ככל הנראה לימדו אתכם לשווק את עצמכם (קודם כל לעצמכם) ולספר סיפורי בדיה על הסיכונים העצומים וכו'... העולם לא כזה נורא ומפחיד. לא מדובר כאן על בחור שפיתח עוד סימפטומים, ומדובר כאן על בחור בוגר!! נראה שטוב לו בחיים וההפחדות שלך מיותרות ועלולות לגרום לו לסחרחורות מיותרות.
בחנות המשקפיים יסבירו לך שאם לא תקנה משקפיים אתה עלול להפוך לעיוור ואלים, ובחנות הנעליים הוא יסביר לך שאם לא תקנה את היקרות ביותר אתה תקבל פריצת דיסק ותהפוך לנכה, כנ"ל בחנות המחשבים אם תקנה את הפשוט אתה תמצא את עצמך בלי מחשב ועם וירוסים שמוחקים לך את החיים,
ובחנות השיווק של הקורס שלך מוכרים לך שילד מאושר חייב את ההתערבות החכמה שלך בשביל לא למות...
אגב, בקורס עברית אמרו לי שהמילה הנכונה היא "חתחתים", אבל זה טוב שיש שגיאות, כך זה מראה לנו על מקצועיותו ובגרותו של כבודו.
זה לטמון את הראש בחול. זה נראית בעיה שלא משליכה רק על לימוד הגמרא
אם הבחור לא יודע להגדיר מטען חבלה הוא גם לא ידע להסביר לאשתו ולעצמו דברים קצת יותר מסובכים
למה לא ללכת לאבחון אצל מישהו מקצועי?
מהסיבה הפשוטה שהאיש לא רוצה!
אנחנו מדברים על תרחיש אופציונלי בו הבנאדם מתכחש לבעיה וטוען שטוב לו כך ו"הכל בסדר". במקרה שכזה שום יועץ או מטפל או פסיכולוג, ואפילו לא מי שלמד בקורס החשוב של "רפואת קשב וריכוז" לא יוכל לעזור לו וסתם תתחילו איתו תהליך שיכאיב לו ולכולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נראה שמדובר בקושי שפתי, שמשליך גם על הבנת הנקרא וכד'
בגיל הצעיר קלינאית תקשורת עובדת על זה וגם בהוראה מתקנת טובה אפשר לקדם.
אין לי ניסיון עם גיל 18,
אבל אבחון פסיכולוגי בהחלט אמור להקיף גם את הנושא הנ"ל וגם לבודד קשב וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
לגמרי, היה נראה שהוא לא ממש מבין מה אני רוצה ממנו, רק אחרי שיחה ארוכה הוא התחיל להבין שמחכים לו חיים טובים יותר אם רק ישנה כמה דברים בצורת הלימוד שלו, הבהרתי לו מפורשות מה הוא ירוויח ביום ששאלה שיש לו או שהוא למד תציק לו מבפנים ולא רק תהיה לא מותאמת בזיכרון.
רק שאני לא יכול לדבר איתו יותר מידי... מכיוון שאין לי את הידע המספיק.
אם יש לך @mic003 את הידע הרשמי והמקצועי, אשמח לשמוע ולהרחיב ככל הניתן.
ההגדרה של ׳ידע רשמי ומקצועי׳ קצת מבלבלת בהקשר הזה.
אם אתה מתכוון לשאול אם למדתי חינוך, אז לא. אני גם לא מתעסק בכלל בנושאים של פסיכולוגיה ולא למדתי אף פעם באופן מסודר על קשיי למידה והגורמים להם. מסיבות אלו - אם נראה בעיניך שהפיתרון צריך לבוא דווקא ממי שעוסק בתחומים אלו, הרי שאין לי מה לתרום. איני מאבחן, ואיני מתיימר להיות מאבחן.
אז מה כן?
בתפקידי בחיים האמיתיים, שאני שומר אותו מעורפל במכוון - גם משום שכך נוח לי, וגם משום שאפילו עבורי - הגבולות שלו מעורפלים למדי, בקיצור - במסגרת התפקיד הזה, אני מעביר שעות רבות לצידם של צעירים בגיל דומה לזה שעליו אתה מדבר. חשוב לי להדגיש שאני לא מתעסק עם נוער מתמודד. קטונתי. רוב עבודתי היא מול כאלו שמתקשים בצורה כזו או אחרת בלימוד, או כאלו שמעוניינים להתחדד.
מתוקף תפקיד זה, ומתוקף הניסיון שרכשתי בשנים האחרונות, אני רואה את עצמי כמי שראוי להביע את דעתו בנושא, כי בכל הנוגע ללמידה ולצורות חשיבה - יש לי ידע.
א. הנטייה לחפש אוטומטית את הניתוח המדויק להתנהגות של המתקשה, היא שגויה לדעתי. מאחר ומדובר בקושי למידה שאינו חריג במיוחד, ומאחר ומדובר במי שמשתלב היטב בחברה למרות סוג החשיבה המקובע שלו - קשה יהיה להגדיר היטב את התופעה. הנטייה צריכה להיות אחרת. פיתרון. לעיתים קרובות, די להבין את הבעיה עצמה, מבלי להעמיק בהבנת המניעים הרגשיים, הפסיכולוגיים והרפואיים שמאחוריה. אני מודע לכך שמקובל בדרך כלל לחפש את הגורם לבעיה, ולכן אני מדגיש - דבריי אמורים רק על אודות הנידון שלנו. כלומר: אדם שאין לו לקות ממשית שמגבילה אותו ומפריעה לו, אלא יש לו קושי בלמידה מסוג מסוים. מאוד קשה למצוא את המקור לכך, וגם לא בטוח שזה ייתן משהו.
ב. אם הרצון לא בא מצד הבחור עצמו, יהיה מאוד קשה ליצור אצלו את השינוי המיוחל. אפשר אמנם, במקרים מסוימים, לחזק רצון קיים, או לשמר אותו. אבל במקרה שמדובר בחוסר רצון ובמי שאינו מבין את הבעיה בעצמו - יהיה קשה מאוד למצוא את המוטיבציה שתגרום לו לעבוד קשה במשך זמן ממושך.
ג. בכל הנוגע לקושי מסוג כזה - כלומר: קושי בלמידה שמתבטא בצורת חשיבה אחת שהלומד מתקשה בה, ובשאר תחומי החשיבה הוא בגבולות הבסדר, יש עם מה לעבוד. כלומר: אם יהיה את הרצון הפנימי מצד הבחור, תהיה יכולת לגרום לו להתקדם, אפילו באופן מהיר למדי. השאלה היא, עד כמה יש נכונות להשקיע, כי עבודה כזו נדרשת להיות כמעט יומיומית, עקבית, ועל המדריך להשקיע במודרך הרבה מאוד מאמצים - גם בתחום הלימודי, וגם בתחומים אחרים, שחשובים לא פחות בכל הנוגע לתהליכים מעין אלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
ידידי לגדול נכון אתה כותב חריף ומתלהם אין לי מה לומר. אני חשבתי שרשמת לפני זה אתה על איש מקצוע אז חשבתי.
מסתבר שכשאתה הולך לבחור משקפיים אתה אומר לעצמך מה הוא מבין בכלל הוא מנסה לשווק לי וממשיך בדרכך לראות מטושטש צר לי.
בסוף הברירה של מתנגדי החיסונים שחושבים שהכל זה הבונים החופשיים והכל במטרה להכניס לנו שבבים רק שלשמחתינו רפואה ומחקר אלטרנטיביים הם אינם יכולים לייצר גם לא מעבדות חיידקים אז הם טומנים ת'ראש בחול ולאחר מכן בוכים בדמעות תנין על הצרות שעוטפות אותם.
בכל מקרה אינני מפחיד אף אחד ולטפל צריך ולא אצל רופא שיניים אלא אצל בעל המקצוע בתחום.או שבעצם לא דחוף מקסימום ייצא לתרבות רעה ונמשיך לשאול את עצמנו במה טעינו פשוט חשבנו לעצמנו שאדם שצריך אנטיביוטיקה יכול להזדהם לבד כי הוא לא רוצה להרגיש חולה.מגוחך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נראה שמדובר בקושי שפתי, שמשליך גם על הבנת הנקרא וכד'
בגיל הצעיר קלינאית תקשורת עובדת על זה וגם בהוראה מתקנת טובה אפשר לקדם.
אין לי ניסיון עם גיל 18,
אבל אבחון פסיכולוגי בהחלט אמור להקיף גם את הנושא הנ"ל וגם לבודד קשב וכו'.
גם אני חושבת בכיוון של קושי שפתי
אולי זו בעיה של ארגון מסר
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
בכל מקרה אינני מפחיד אף אחד ולטפל צריך ולא אצל רופא שיניים אלא אצל בעל המקצוע בתחום.או שבעצם לא דחוף מקסימום ייצא לתרבות רעה ונמשיך לשאול את עצמנו במה טעינו פשוט חשבנו לעצמנו שאדם שצריך אנטיביוטיקה יכול להזדהם לבד כי הוא לא רוצה להרגיש חולה.מגוחך.
אתה באמת לא מפחיד, למרות שאתה מאוד מתאמץ...
:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נראה שמדובר בקושי שפתי, שמשליך גם על הבנת הנקרא וכד'
בגיל הצעיר קלינאית תקשורת עובדת על זה וגם בהוראה מתקנת טובה אפשר לקדם.
אין לי ניסיון עם גיל 18,
אבל אבחון פסיכולוגי בהחלט אמור להקיף גם את הנושא הנ"ל וגם לבודד קשב וכו'.
גם מנסיוני המקצועי בתחום
יש לשלוח את הבחור הנל לאבחון אצל קלינאי תקשורת.
יתכן שיש מספר רב של קשיים
אך ללא ספק יש כאן גם בעיית שפה משמעותית
יתכן שליפה /שיום/ ארגון מסר/הבנת מסר
ועוד מספר רב של אפשריות בתחום השפתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
מה קורה בכתיבה? - יש כאלו שמתנסחים מעולה בכתב ולאו דווקא בעל פה. (וכמובן שיש ההיפך)
כששואלים אותו שואלים אותו בצורה ברורה?
לדוג: אפשר לשאול:
מה אומר לך המושג מטען חבלה? או תגדיר לי מהו מטען חבלה? למה משמש מטען חבלה?
האם עברית היא שפת האם של הבחור? (אולי הוא דו לשוני?)
על פניו נשמע קושי שפתי (שליפה, שיום, ארגון) - אפשר לסייע לו באמצעות ניסוח של שאלות הבנת הנקרא או הבנת הנשמע ולעזור לו לנסח את התשובות,
בעבר עבדתי עם בחור בן 13 שלא הצליח למלא מבחנים וממש פחדו כיצד הוא יגיע לישיבה ואיך יבחן.. הכל היה עניין של עבודה על טכניקה פשוטה שנקראת הבנת הנקרא ופיענוח המשימה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מה קורה בכתיבה? - יש כאלו שמתנסחים מעולה בכתב ולאו דווקא בעל פה. (וכמובן שיש ההיפך)
היום שאלתי מטפל בתחום הקשב וריכוז ואכן זה אחת השאלות שהוא שאל מיד.
לגופם של דברים דיברתי היום עם מטפל מקצועי מאוד בקשב ורכוז וכן עם מומחה גדול ללקות למידה בגמ' שאני מנוע מלומר את שמותם כי יתכן והם פה.
רק נחלק את הדברים, גלשו כאן ל 2 נושאים...
1 - בעיית למידה מסויימת הנגרמת מ???
הוא בחור שחי עם רמת הלימוד שלו בסדר, הבחור הספציפי הזה קם מוקדם, נמצא רוב הסדר, משקיע, נכנס לשיעור, מבין ברמה שכתבתי לכם - וטוב לו? למי הוא משקיע? למשגיח?
יש כאן משהו עמוק יותר אולי זה סגנון של בחור שלא חי משום מה את הגמ' וזה מסביר יפה מאוד הגמ' אצלו היא כמו לוח הכפל אחרי שאמרתי לו את הנתונים הוא זוכר אותם בראש אבל לא מתרגם אותם לשפה שכולנו מתרגמים.
נניח אצלנו מטען חבלה מתורגם אוטומטית לחפץ מסויים שמייצר נזק, מה שאצלו בראש מתורגם אוטומטית לפיצוץ, ממילא כל שאלה שהגמ' שואלת, אצלי כל מילה בשאלה מתורגמת למילים/דמיון כל שהוא, מה שאצלו מותאם למשהו אחר שנמצא בזיכרון או פשוט לא משוויך לכלום! וממילא הוא לא מבין!
2 - רמת המוטיבציה שיש לבחור ללכת לטיפול, הרי הוא חי עם רמת הלימדה שלו בסדר גמור, כיצד אני שולח אותו לאבחון , כלומר איך אני מעורר אותו להבין שהוא בבעיה.
-----
מכיוון שהבעיות של לקות הלמידה בגמ' הם רבים! מבעיה אחרת שאולי אני אפתח עליה שרשור שונה, אני לא מעוניין לשלוח בחור אחרי בחור לטיפול רגשי או דיקטטי וכו'
מה שכן, אם אני כן רואה בחור במצוקה אני רוצה לעזור לו ויתכן שמדובר בבעיות כמו חוסר בארמית או משהו בסגנון, אני לא רואה בעיה לשבת לדבר איתו לראות איך הוא קורא עיתון, קומיקס, ספר מתח, לראות את הכתיבה שלו, וכו' ולנסות לפתור את זה לבד, לא מדובר בבעיה רגשית שאני יכול להעמיק את הבעיה (למרות שאותו מטפל אמר לי היום מפורש שיתכן ובעיה כזו נובעת מבעיה רגשית!) אבל אני לא מתעסק עם הבעיה עצמה אלא עם התסמינים ללמה הוא לא מצליח לקרוא ולהבין!
מקווה שהובנתי :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
יש לי סוג של השערה, אבל בפירוש אין לי הבנה מקצועית בענין.
נראה לי שכל אדם מפעיל יותר זכרון משכל, כשאנחנו קוראים כל טקסט שהוא אבנחנו לא בונים כל מילה מחדש כמו ילד שקורא בפעם הראשונה, אלא קוראים בתבניות שזכורות לנו מהעבר.
וכך גם בנושא שאתה מדבר עליו, ניקח את הדוגמא של מטען חבלה, רוב בני האדם לא נעצרו אף פעם לחשוב ולנתח מה מונח בתבנית של המושג הזה, אלא שהם כן ידעו לנתח את זה.
אצל הבחורצי'ק הזה כנראה שהוא למד להסתדר כל החיים שלו בתבניות בלי ניתוח של הבנה עצמאית.
אני יכול לתאר לעצמי שהבחור אף פעם לא ניסה/הצליח להבין תוספות ארוך, או סוגיא קצת יותר מורכבת לבד, אלא תמיד שמע, קיבל תבניות ושינן הלאה.
קוראים לזה הקש,
וזה בהחלט קושי ולפעמים אפילו לקות שלוקח זמן עד שעולים על זה.
השיטה היא בד''כ עבודה על פירוק מונחים כמה שיותר כדי להגדיל את המאגר במוח.
זה בד''כ מגיע עם חבר שנקרא ''אוצר מילים דל'' .
בהחלט ניתוח מדהים כנ"ל.
ובזהירות התבקשת ללא קשר לבחור היקר שהנושא עליו, זה מזכיר לי שמישהו סיפר לי על בחור מבוגר שגילו שאינו יודע לקרא!!! כן, הוא ידע להסתדר בע"פ, תפילות וכו' ולימוד שומע, ןמדבר בלימוד...
זה הזהירות המתבקשת מכל ההורים/מורים ואפילו הגננות והמלמדים של ילדים שלעיתים נראים ממש ''גאון'' מהלך,
איך שהם עושים קפיצה וממש קוראים מילים שלמות ואפילו כותבים אותן בלי שום שגיאה....
נסו לתת להם מילה שלא קיימת...אם הם הצליחו ברבו!! הוא באמת גאון ואם לא...
כנראה שזה זיכרון צילומי מדהים (כלי מטורף להמשך החיים)-אבל בעניין הקריאה זה אתגר לא פשוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
מכירה ילד שעונה על הגדרה ממש דומה שמאובחן בהפרעת מוסחות
שמחדדת את הבעיה בעיבוד שמיעתי שיש לו , וקושי בשליפה (כמה מוקדי טיפול)
טיפול אצל קלינאי תקשורת ממושך מקדם מאד
הבעיה פה זה הגיל ששאלה אם זה בעיה פתירה או שאחר את הרכבת
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אני כותב בהסתייגות כי התיאור לא מספיק כדי לכתוב בוודאות!
כמלמד זה נראה לי בעיה בהבנת הנקרא
הוא קורא משפטים אבל לא מפרשן את המילים
מה שעושים בכזה מקרה, לוקחים ספר מנוקד ומבקשים ממנו לקרוא ואז שאולים אותו איפה זה היה? ואיפה זה כתוב בספר מה שאמרת
במטען חבלה למשל לשאול אותו מה זה מטען חבלה והוא יגיד פיצוץ (ומכאן אני מבין שאין לו בעיה בהבנת מושגים כי הוא הרי צודק, אבל לפרק את המילים ולפרשן אותם הוא לא יכול מכאן מסקנותיי לגבי הבנת הנקרא) ואז נשאל אותו איפה כתוב במילים 'מטען חבלה' פיצוץ? רק אז נוכל לכוון אותו
אתן דוגמא לשאלות בהבנת הנקרא:
בבוקר הלך מוישי לתלמוד תורה ולאחר ארוחת הצהריים שהגישו שצהרון הוא רצה לאכול שוקולד אז הרב אמר לו שאסור לו
השאלות:
ש. מתי היה הסיפור אם השוקולד? ת. בצהריים (ולכן התחלתי עם הבוקר, כביכול מוקש במי שיש לו בעיה של הבנת הנקרא)
ש. בארוחת הצהריים היה אוכל חלבי או בשרי ת. בשרי
ש. מוישי אכל את האוכל של הצהרון? ת. כן כי אחרת הוא לא היה בשרי
בהצלחה
אשמח לתגובה האם יש סיכוי שזה הכיוון של הבעיה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #39
תודה, אבל נראה לי שכתבתי שמדובר בבחור בן 18 כך שהסיפור פחות מתאים :)
אני אחשוב על סיפור אחר וינסה לבדוק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
תודה, אבל נראה לי שכתבתי שמדובר בבחור בן 18 כך שהסיפור פחות מתאים :)
אני אחשוב על סיפור אחר וינסה לבדוק!
זה רק הרעיון!
תשאל שאלות ושיראה לך מאיפה הגיע למסקנה שהגיע
ולכוון לפירוש המילים ולא פרשנות אישית שלו
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

חור שחור

המשפחה שלי משכה תמיד תשומת לב מהסביבה.
לא היה בנו שום דבר מיוחד, זה היה רק בגלל בצלאל.
בצלאל היה הבכור שלנו, והוא היה פשוט כוכב.
כולם אמרו לי שזכיתי באח הגדול הכי טוב שיש. בצלאל היה בחור כריזמתי, כזה שכולם שמו לב אליו. כשהוא נכנס לאולם הישיבה, בית המדרש הרועש נהיה שקט לשנייה.
הוא ידע לומר את המשפט הנכון, לחייך בזמן הנכון, להצחיק את הרמ"ים ולסחוף חברים.
ואני? אני צעדתי אחריו בתחושת גאווה. הייתי “אחות של בצלאל”, ותמיד זה נאמר בחיוך.

לא פעם ראיתי איך בחורים מתרחקים מהקיר רק כדי לתת לו לעבור, איך קבוצות שלמות חיכו שיצטרף אליהן כדי להתחיל לדבר אתו. הוא היה המרכז, והעולם סבב סביבו.
בבית הוא היה מלא אנרגיה, מספר סיפורים, מפזר בדיחות. ומפגין התנהגות אצילית ומופתית.
אמא הייתה אומרת שהוא “אור”, ואני הסכמתי איתה. ואפילו לא קינאתי.

מה שלא הבנתי אז, זה שיש רגעים שבהם האור שלו לא באמת האיר. לפעמים, כשהחברים כבר הלכו והוא נשאר בבית, שמתי לב שהחיוך שלו נעלם מהר מדי. פעם אחת ראיתי אותו עומד במטבח, מביט בחלון כאילו מחכה למשהו. הוא חזר לחייך כששם לב שהסתכלתי עליו, ואני לא העזתי לשאול אותו מה קורה.

הלילות היו הזמן שבו בצלאל הפך לשקט במיוחד. דלת סגורה, אור כבוי מוקדם מהרגיל. חשבתי שהוא פשוט עייף מכל הפופולריות הזו, מכל הרעש שסביבו.

עד אותו טיול.

עשינו פיקניק ביער אשתאול. ואחרי שאכלנו ושיחקנו דמקה, אמר בצלאל שהוא רוצה לעלות למצפה 314, הליכה של חצי שעה. מי בא איתי? שאל.
הלכנו רק אני והוא.

כל הדרך הוא שתק. שלא כהרגלו. ואני חדלתי עד מהרה מהנסיונות לפתח שיחה. הלכנו בדממה.
כשהגענו למצפה עמדנו נדהמים מהנוף הפנורמי, שאור שקיעה צבע אותו בארגמן כמו איזה ציור דמיוני.
ישבתי על מין סלע ארוך, ובצלאל בא ועמד מולי, פניו חיוורות במקצת והוא נראה עייף בצורה שלא הייתה מוכרת לי, סחוט מבפנים.
“אפשר לשבת?” הוא שאל, כאילו אי פעם הייתי אומרת לו לא.
זזתי לפנות לו מקום על הסלע לצדי. הוא התיישב, ובמשך רגע ארוך לא אמר כלום.

ואז זה יצא ממנו בבת אחת.
לא צעקה, לא בכי. רק אמת חשופה.
הוא סיפר לי שכל הצחוקים, כל הביטחון והקלילות - הם שכבות של כיסויים, מסיכות. שהוא קם כל בוקר בתפקיד, מפחד שאם רק לרגע ירשה לעצמו הפסקה קטנה מהתפקיד ששיחק, אנשים יראו כמה הלב שלו ריק ומפוחד.
“כולם חושבים שאני הכי מאושר,” הוא לחש, “ואני אפילו לא יודע מי אני בלי כל זה.”
"אומרים שאני כוכב, הא. אני יותר כמו חור שחור!"
לא ידעתי מה זה חור שחור, אבל זה היה נשמע נורא גם בלי לדעת.

ישבתי לידו בלי לומר מילה. קטפתי מהשיח שלידי מין ענף ארוך מלא עלעלים קטנים ויפים, ושיחקתי איתו בין ידי.
בצלאל התנשם קצת מהר מהרגיל וידו תופפה על לחיו.
הלב שלי היה איתו.
כל כך איתו.
ישבנו והבטנו בנוף המדהים ההולך ומחשיך, כשרוח צוננת החלה לנשוב ולנפנף את שולי בגדינו.
הושטתי לו את הענף שהחזקתי וכשהוא לקח אותו, הוא הביט בי.
בפעם הראשונה הרגשתי שאני רואה את בצלאל באמת. לא האח המושלם, לא כוכב כריזמתי. אלא בן אדם שמבקש שמישהו יכיר אותו גם מאחורי כל האור.
מישהו שיודע להכיל גם חור שחור.

באותו לילה נולד לי אח חדש.
הפכתי להיות "אחות של בצלאל" במשמעות אחרת לגמרי.
אחות אמיתית.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה