שאלה לאמהות - אבל לענות בכנות...

  • פותח הנושא מי
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #61
כשכתבי את מה שכתבי באתי ממקום האמא שבי.

בתור ילדה אכן השתדלתי והפנמתי, וידענו שלפעמים קשה צריך לעזור להושיט יד לדון לכף זכות (כל אחד ק"ו הורים) אין שום היתר לילדה שאמא פגעה בה להחזיר לנקום וכו' וחלילה לנו שהילדה שלנו תגיד את הגדולה תתמודדי איתי.

אבל בתור אמא (אני מתפללת שהקב"ה לא ינסה אותי כי כשמגיעים לידי ניסיון רואים עד כמה הכל מורכב ואין שחור או לבן) אני מקווה שאדע שגם אם הילד שלי הוא בעיה בתור האדם הבוגר אדע ללמוד להגיע אל לבו ולהראות לו כי רצוני לטובה ומתוך אהבה (ובמידת הצורך עזרה מבחוץ) למצוא את השפה הנכונה, ק"ו אם אני מודעת שיש כאן צורך בעבודת המידות שלי.

מותר להעיר ולהאיר (זה תפקיד שלנו) מותר לטעות אנחנו לא מושלמים,
אבל להיות מודעים שילד הוא פיקדון והתפקיד שלנו לעזור לו ללכת בדרך הנכונה. (זה לא קשור לפסיכולוגיה) הנפש שלו כמו קנה רך שביכולתנו לכופף ולשמר לעזור לו לצמוח בצורה ישרה או חלילה לשבור ולהרוס סיכוי כלשהוא.
אני בתור אמא מצפה שהילד יבין אותי וידע להתחשב גם בחולשות שלי אבל לא כי כך אני לא אצטרך להשתנות אלא כי אני מנסה להתחשב בו ולהבין אותו ולצעוד לקראתו (וכולי תפילה שאכן יהיה כמים פנים לפנים למרות ששום דבר לא מובן מאליו)

ועכשיו פתאום חשבתי כמו בהלכות שבת מי שאומר שלא ילמד הלכות כדי שאם יכשל יהיה שוגג ד' מחשיב לו כמזיד שמתוך אי הידיעה וודאי שיכשל.
כך בנושא חינוך יש ב"ה כ"כ הרבה ספרי חינוך (משלנו לא חלילה פסיכולוגיה גויית) כ"כ הרבה סדנאות והנחיות הורים שאכן ממש בונות (וזה מנסיון אני נמצאת בסדנא של הנחיית הורים וב"ה רואה כיצד הרבה יותר קל בהרבה תחומים שהיו עניין של חוסר מודעות שלי לחוסר מודעות של הילד - מופלא לא?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
מי, אני מכירה את התופעה הזו. אבל לא באופן גורף - כלומר, לכל ילד יש זמנים שבהם את מסתדרת איתו מצוין, ויש זמנים שממש לא. אני לא יכולה לומר על ילד מסויים ש'תמיד' אנחנו לא מסתדרים. אין כזה מצב. (אצלי, בכל אופן...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
יש דבר כזה הורים שמאבדים את האהבה לילד שלהם, לא בכוונה חלילה, אלא כי ככה יצא.
אני בטוחה שאם ישאלו את האמא של החברה ההיא אם היא אוהבת אותה היא תתקשה להגיד שכן.

אני מכירה סיפור עצוב מאוד על אמא שילדה בת שניה פגית כשבכורתה הייתה בת 10 חודשים, חודשיים בילתה איתה בביה"ח כשתוך כדי נכנסה להריון, ואחרי הילד השלישי נולד ילד רביעי, והפגית היתה קצת יותר קשה ומרדנית
והגיע מצב בו האם לא אהבה את ביתה השניה! היא הייתה עושת הצרות שלה. היא כעסה עליה. היא הרגישה שהיא מכבידה עליה מאוד בחיים.
והיא לא אמא פסיכופטית בכלל!!!
ובהחלט אומרים את זה מחנכים יר"ש ולא פסיכולוגים גויים- אם לא מפתחים את האהבה מאבדים אותה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
אושר, כהרחבה לדברייך - חיים ולדר מסביר בכמה מקומות שאהבה ושנאה נמצאות על אותה מקום בנפש - שתיהן עוצמתיות מאד, והן עלולות להתחלף ביניהן.
הפך האהבה אינה שנאה, אלא אדישות. אהבת הורה לא עלולה להתחלף לאדישות מלאה כלפי בנו עצמו ובשרו, אבל בהחלט עלולה להתחלף בשנאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
נכתב ע"י מיה יצחקי;647531:
ועכשיו פתאום חשבתי כמו בהלכות שבת מי שאומר שלא ילמד הלכות כדי שאם יכשל יהיה שוגג ד' מחשיב לו כמזיד שמתוך אי הידיעה וודאי שיכשל.
כך בנושא חינוך יש ב"ה כ"כ הרבה ספרי חינוך (משלנו לא חלילה פסיכולוגיה גויית) כ"כ הרבה סדנאות והנחיות הורים שאכן ממש בונות (וזה מנסיון אני נמצאת בסדנא של הנחיית הורים וב"ה רואה כיצד הרבה יותר קל בהרבה תחומים שהיו עניין של חוסר מודעות שלי לחוסר מודעות של הילד - מופלא לא?)

מיה, יישר כח על דברייך הנבונים לאורך האשכול כולו. (אולי נחזור ללמוד ביחד? מעניין לדבר איתך ;))
לגבי הנקודה הספציפית הזו, חשבתי להוסיף עוד משהו:
כמו כל המצוות כולן, עד גיל 12/13 הילד כלל אינו חייב במצוות. בכלל זה כמובן, מצוות כיבוד הורים. החובה לחנך אותו ולהרגילו במצוות היא חובתנו שלנו, חובת ההורים.
בדיוק כמו שאנו חייבים לחנכו למצוות שבת בצורה שתנעים עליו את המצווה, באופן שימשיך לקיימה גם כאשר יגדל, כך חייבים אנו לחנכו למצוות כיבוד הורים.
אי אפשר להתייחס לילד בצורה שתקשה עליו עד רמה כמעט בלתי אפשרית את קיומה של המצווה, ואז להגיד שהוא אשם בכך שהוא אינו מקיים את המצווה כראוי.
ככל הידוע לי, ברכת "ברוך שפטרני" לא נאמרת בשם ובמלכות אם ההורה לא חינך את בנו כראוי, כי העברות שיעשה הבן עקב חינוך לקוי עדיין תהיינה "רשומות על שמו".
למה שבכיבוד הורים זה יהיה אחרת?

(שמשונית, אני רואה מקום לחזור ולהזכיר שהדיון הזה פונה להורים ולא לילדים, וגם קורסים של הנחיית הורים פונים להורים ולא לילדיהם. ממילא, חובות הילדים כלפי הוריהם הם מקום לדיון נפרד. יש בהחלט מתבגרים ומבוגרים שהנסיון שלהם בכיבוד הורים הוא גדול יותר מאחרים, וללא ספק הקדוש ברוך הוא יביא גם את זה בחשבון.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
מי אני מאד מסכימה עם הרעיון

שיש ילד אחד או שניים ש"פחות" מסתדרים .
יש לי ב"ה חבורה של בנים (בת אחת ביניהן תאומה לבן)ועם כולם הכל בסדר
(פחות או יותר כי ברור שיש קשיים ולא לחינם ניתנו לנו הילדים, אם לא כדי שנעבוד על המידות שלנו)
אבל--- אחד מהילדים שלי מאז שהוא נולד התחלתי הנחיית הורים מיוחדת מאד שלא אומר כאן בפורום כזה את שמה (מי שתרצה באישי) לומדים שם דברים מדהימים .
מה שרציתי לומר שהילד הזה שונה מהשאר , ב"ה ילד חכם אבל "ילד כח" . כמו שאושר נדמה לי אמרה , מה שמבקשים ממנו נדיר שיקשיב ויעשה . ולא נרחיב עליו עוד.
מה שחשוב שנדע שכל ילד בא לקדם אותנו-ההורים בדיוק בנקודה שבה אנחנו צריכות עבודה. (עבודת מידות אני מתכוונת)
אם מפריע לי משהו אצל הילד - אבדוק אצלי איפה זה קיים, אתקן אצלי ולאט לאט נראה שאצלו התופעה נעלמת .
מי שלא מאמינה - זה עובד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה