הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #61
כשכתבי את מה שכתבי באתי ממקום האמא שבי.
בתור ילדה אכן השתדלתי והפנמתי, וידענו שלפעמים קשה צריך לעזור להושיט יד לדון לכף זכות (כל אחד ק"ו הורים) אין שום היתר לילדה שאמא פגעה בה להחזיר לנקום וכו' וחלילה לנו שהילדה שלנו תגיד את הגדולה תתמודדי איתי.
אבל בתור אמא (אני מתפללת שהקב"ה לא ינסה אותי כי כשמגיעים לידי ניסיון רואים עד כמה הכל מורכב ואין שחור או לבן) אני מקווה שאדע שגם אם הילד שלי הוא בעיה בתור האדם הבוגר אדע ללמוד להגיע אל לבו ולהראות לו כי רצוני לטובה ומתוך אהבה (ובמידת הצורך עזרה מבחוץ) למצוא את השפה הנכונה, ק"ו אם אני מודעת שיש כאן צורך בעבודת המידות שלי.
מותר להעיר ולהאיר (זה תפקיד שלנו) מותר לטעות אנחנו לא מושלמים,
אבל להיות מודעים שילד הוא פיקדון והתפקיד שלנו לעזור לו ללכת בדרך הנכונה. (זה לא קשור לפסיכולוגיה) הנפש שלו כמו קנה רך שביכולתנו לכופף ולשמר לעזור לו לצמוח בצורה ישרה או חלילה לשבור ולהרוס סיכוי כלשהוא.
אני בתור אמא מצפה שהילד יבין אותי וידע להתחשב גם בחולשות שלי אבל לא כי כך אני לא אצטרך להשתנות אלא כי אני מנסה להתחשב בו ולהבין אותו ולצעוד לקראתו (וכולי תפילה שאכן יהיה כמים פנים לפנים למרות ששום דבר לא מובן מאליו)
ועכשיו פתאום חשבתי כמו בהלכות שבת מי שאומר שלא ילמד הלכות כדי שאם יכשל יהיה שוגג ד' מחשיב לו כמזיד שמתוך אי הידיעה וודאי שיכשל.
כך בנושא חינוך יש ב"ה כ"כ הרבה ספרי חינוך (משלנו לא חלילה פסיכולוגיה גויית) כ"כ הרבה סדנאות והנחיות הורים שאכן ממש בונות (וזה מנסיון אני נמצאת בסדנא של הנחיית הורים וב"ה רואה כיצד הרבה יותר קל בהרבה תחומים שהיו עניין של חוסר מודעות שלי לחוסר מודעות של הילד - מופלא לא?)
בתור ילדה אכן השתדלתי והפנמתי, וידענו שלפעמים קשה צריך לעזור להושיט יד לדון לכף זכות (כל אחד ק"ו הורים) אין שום היתר לילדה שאמא פגעה בה להחזיר לנקום וכו' וחלילה לנו שהילדה שלנו תגיד את הגדולה תתמודדי איתי.
אבל בתור אמא (אני מתפללת שהקב"ה לא ינסה אותי כי כשמגיעים לידי ניסיון רואים עד כמה הכל מורכב ואין שחור או לבן) אני מקווה שאדע שגם אם הילד שלי הוא בעיה בתור האדם הבוגר אדע ללמוד להגיע אל לבו ולהראות לו כי רצוני לטובה ומתוך אהבה (ובמידת הצורך עזרה מבחוץ) למצוא את השפה הנכונה, ק"ו אם אני מודעת שיש כאן צורך בעבודת המידות שלי.
מותר להעיר ולהאיר (זה תפקיד שלנו) מותר לטעות אנחנו לא מושלמים,
אבל להיות מודעים שילד הוא פיקדון והתפקיד שלנו לעזור לו ללכת בדרך הנכונה. (זה לא קשור לפסיכולוגיה) הנפש שלו כמו קנה רך שביכולתנו לכופף ולשמר לעזור לו לצמוח בצורה ישרה או חלילה לשבור ולהרוס סיכוי כלשהוא.
אני בתור אמא מצפה שהילד יבין אותי וידע להתחשב גם בחולשות שלי אבל לא כי כך אני לא אצטרך להשתנות אלא כי אני מנסה להתחשב בו ולהבין אותו ולצעוד לקראתו (וכולי תפילה שאכן יהיה כמים פנים לפנים למרות ששום דבר לא מובן מאליו)
ועכשיו פתאום חשבתי כמו בהלכות שבת מי שאומר שלא ילמד הלכות כדי שאם יכשל יהיה שוגג ד' מחשיב לו כמזיד שמתוך אי הידיעה וודאי שיכשל.
כך בנושא חינוך יש ב"ה כ"כ הרבה ספרי חינוך (משלנו לא חלילה פסיכולוגיה גויית) כ"כ הרבה סדנאות והנחיות הורים שאכן ממש בונות (וזה מנסיון אני נמצאת בסדנא של הנחיית הורים וב"ה רואה כיצד הרבה יותר קל בהרבה תחומים שהיו עניין של חוסר מודעות שלי לחוסר מודעות של הילד - מופלא לא?)
)
