שאלה לאמהות - אבל לענות בכנות...

[מי]

מתלבטת קצת על ניסוח השאלה....

בכל אופן, אנסה.
לצורך פרסום של הנחיית הורים, אני מעוניינת לעשות קודם סוג של חקר שווקים.
תוך כדי הדיון בנושא עלה לנו אינסייט (תובנה), הגורסת כי כמעט לכל אמא, ואולי לכל אמא, יש קושי מסויים בגישה לאחר מילדיה יותר מלאחרים.
יכול להיות גם מצב שעם ילד מסויים היא פחות מסתדרת בתחום X ועם ילד אחר היא פחות מסתדרת בתחום Y, בעוד שבתחומים אחרים הכל נפלא ונהדר.

מסכימות? מזדהות? מוכנות להודות?

בקיצור, יש חיה כזו, או שחלמנו אותה בלילה?

 

[bbr]

בוודאי שיש כזה מושג אני הראשונה שמוכנה להודות
ומי שמתכחש, או שאין לו מספיק מודעות או שהוא לא מוכן לעמוד באמת מול עצמו ולהורות באצבע על המציאות הזאת.
מה כן, אפשר לנתב את זה בצורה חיובית, או להחליט שבפינה הזאת אני לא נכנסת עם הילד הזה, אני רואה את זה מוחשי אצלי בבית, אחד הילדים אני פחות מסתדרת בתחום מסוים, ולעומת זאת בעלי יותר מתקשר איתו טוב בתחום הזה ואצל הילד השני זה בדיוק להפך... בינתיים בעלי לא מוכן להודות במציאות הזו אבל אני מנסה לכוון, שבעלי לא יצטרך להתעמת עם השני ואני לא עם הראשון... עד כמה שאפשר
אבל בוודאי שזה קיים!!!
השאלה היא אם יש למנחת הורים תשובה לתובנה הזו או שזה נשאר רק בגדר תובנה???

ולאלה שלא מבינים על מה אני מדברת, אז אני אחזור ואומר שזה לא אומר שאני פחות אוהבת את הילד הזה אלא יש תחום מסוים ששם זה תמיד מתפוצץ עם אחד מההורים, לפעמים זה כי ההורה רואה את עצמו בילד, ומנסה לתקן את עצמו דרך הילד, ולפעמים הוא דומה לבן הזוג ומנסה לתקן את בן הזוג דרך הילד.

בקיצור הנה השיעור הראשון בהנחיית הורים

 

[A JERBI]

מה שמעניין הרבה יותר (שכדאי שתוסיפו לחקר) שנתקלתי בהרבה שהאישה מסתדרת יותר עם הבנים והבעל עם הבנות ונראה לי שיש מקור מחז"ל.

 

[tamar]

אני לא ממש מרגישה את זה...
אולי אני חיה במן אשליה כפי שBBR כתבה
או שאולי הילד ההוא עדיין לא נולד...

זה לא שאין עימותים- יש ויש במגוון ובסגנון יחודי לכל ילד עפ"י אופיו היחודי...
אך אני לא מרגישה שיש הבדל בגישה שלי בין ילד לילד בהתמודדויות האלו.

 

[שמשונית]

מתלבטת קצת על ניסוח השאלה....

בכל אופן, אנסה.
לצורך פרסום של הנחיית הורים, אני מעוניינת לעשות קודם סוג של חקר שווקים.
תוך כדי הדיון בנושא עלה לנו אינסייט (תובנה), הגורסת כי כמעט לכל אמא, ואולי לכל אמא, יש קושי מסויים בגישה לאחר מילדיה יותר מלאחרים.
יכול להיות גם מצב שעם ילד מסויים היא פחות מסתדרת בתחום X ועם ילד אחר היא פחות מסתדרת בתחום Y, בעוד שבתחומים אחרים הכל נפלא ונהדר.

מסכימות? מזדהות? מוכנות להודות?

בקיצור, יש חיה כזו, או שחלמנו אותה בלילה?

אם יש חיה כזו או שחלמתם אותה בלילה זה אתם צריכים להגיד, יותר נכון המנחה שאת מנסה לפרסם אותה.
את, כמפרסמת, למדת הנחית הורים ובמיוחד את השיטה של המנחה שאת מנסה לפרסם?
מאיפה נובעת התובנה הזו מתוך הגישה של המנחה או מתוך גישושים אחר אינסייט?

ואני הייתי מגדירה את זה שלכל אמא יש תחומי התמודדות ספציפיים לכל ילד. בצורה שאת שאלת את זה, מצטיירת כבשה שחורה כזו מין שקשה איתה במיוחד ולא כך. לכל ילד הדרך שלו והדינמיקה שלו איתי. עם זה אני מסכימה. וזה לא קשור לאהבה בכלל. ז''א זה חלק מהאהבה...

 

[אושר]

לי יש ילדה שקשה קצת יותר לתקשר איתה מאשר עם האחרים.
לדוגמא: כולם רוצים שוקולד, מקבלים ואומרים תודה. היא מתיישבת על הרצפה ומתחילה לילל. למה? כי היא רוצה את השני/גדול/קטן/שבור/שלם וכן על זה הדרך
(בשוקולד זה ממש חולשה אבל יש גם כוס שתיה, משחק, צבע, בגד, ללכת לשחק, לישון והיריעה לא נגמרת)
גם אני וגם בעלי מתלבטים לגביה, בעוד אני האמא הכלפת'ע שלא מתפשרת בעלי האבא הטוב שמגיע לשולחן הדיונים וחותם על עסקות טיעון.
הפלא הוא (באמת פלא, כי הוא באמת טוב לב אליה ואני חסרת סבלנות בנקודות הללו) שכשהיא צריכה לבחור בין ההורים מלווה או כד' היא בוחרת ע"פ רוב אותי. נראה לי שזה כיוון שיש לאמא תמיד דמות רכה גם אם היא עקשנית ומעוצבנת
(היא מקבלת גם המון נשיקות וחיבוקים וחיזוקים.
תרגעו.
בדיוק שמעתי הערב הרצאה של הרב יעקובזון על זה ובזה אני לא לוקה, ב"ה)
כמובן!!!
שבשאר הזמן היא נהדרת וחמודה מאין כמוה.(באמת באמת. מי שלא מכיר אותה מפסיד)
שלא תחשבו שצריך התערבות של הרווחה בעניין

 

[מיה יצחקי]

ברור שזו קיים
אבל זה לא חייב לקרןות בכל משפחה.
אם לאמא ובת/בן יש אופי שוני זה יכול לגרום לחוסר הבנה ומתחים בתחומים רבים לדג' אמא פדנטית ומאוד מאורגנת תתקשה לקבל ולהסתדר עם ילד בלגניסט שלומפר וכו' נראה לי כי הקושי מגיע בגלל בעיה בתקשורת ואז זה יכול להתפתח (תחליה אמא העירה והילד לא הבין על מה ואז אמא שוב מעירה וכעת היא כבר אומרת בלב הנה הילד הזה מרדן עקשן וכו' ואז בפעם השלישית עולה הכעס והילד לא מבין וחושב אמא סתם כועסת היא לא אוהבת וכו' ודבר יכול להביא לדבר.)
יכול להיות מצב שמעתי על זה גם שהאם חובה משבר בזמן הריון והדבר משפיע בתת מודע על ההתנהלות עם הילד. (ולכן זו אחת הסיבות שלאמהות זה קורה יותר וגםבגלל שרב החינוך והתנגשויות נמצאות עם האם)

לגבי הנקודה שיש מצבים שבהם יותר קל לי עם הילד ובמצבים אחרים לבעלי זה טבע העולם לא רק ביחסי הורים ילדים (לעניות דתי)
אם אמא יותר מעשית יהיה לה יותר קל לארגן לקלח וכו' ולתת לאבא הרגשן בזמן הזה לספר לילד סיפור (וחלילה איני אומרת שאמא כזו לא נותנת את הצורך הריגשי של הילד) כי בשעת לחץ שחשוב שילדים יעלו למיטות מהר הצד החזק שלה יעזור לה לארגן ביעולות את הזמן בעוד האבא ישב ויעסיק את השאר בסיפור.

לא תמיד ולא אצל כולם הכל קורה ולפעמים אילו דברים מאוד עדינים ולא בולטים לדעתי א מחייב שכל אחת שמה לב לכאלו דברים.
מה שכן כאשר יש מצב חריג או שונה הרגישות של האדם מתחדדת וקל לו יותר לזהות רגישיות דקות ביותר

בהצלחה לך במחקר (:

 

[נוי]

מיה, ומה תאמרי על זה שאני דוקא מסתדרת יותר עם הילד שמנוגד לאופיי?
ולשאלתך מי, גם בביתי יש ילדים שאני מסתדרת איתם יותר ויש שפחות. ויש ילדים שהם בתקופות פחות טובות, ואז אני בחשבון נפש של לילה מחליטה לקחת אותם כפרויקט אישי. לאהוב? לשנוא? בכנות, לא נראה לי שייך בילדי עצמי ובשרי. (אבל אל דאגה, אני בשר ודם ויודעת להתעצבן עליהם ברגעי לחץ, להוציא עשרת ימי תשובה...)

 

[מי]

אם יש חיה כזו או שחלמתם אותה בלילה זה אתם צריכים להגיד, יותר נכון המנחה שאת מנסה לפרסם אותה.
את, כמפרסמת, למדת הנחית הורים ובמיוחד את השיטה של המנחה שאת מנסה לפרסם?
מאיפה נובעת התובנה הזו מתוך הגישה של המנחה או מתוך גישושים אחר אינסייט?

ואני הייתי מגדירה את זה שלכל אמא יש תחומי התמודדות ספציפיים לכל ילד. בצורה שאת שאלת את זה, מצטיירת כבשה שחורה כזו מין שקשה איתה במיוחד ולא כך. לכל ילד הדרך שלו והדינמיקה שלו איתי. עם זה אני מסכימה. וזה לא קשור לאהבה בכלל. ז''א זה חלק מהאהבה...

גם אם המרצה רוצה להתייחס למצב כזה,
צריך קודם לבדוק אם קהל הצרכנים מודע לכך שהוא אכן קיים.
כמו ש BBR כתבה, לא כולם יסכימו להודות בכזה דבר.

וזה מה שהאשכול הזה בא לבדוק...

(ועדיין, הערתי האישית: אולי באמת זה לא קיים אצל כולם? אולי זה קיים רק אצל חלק? הקטע הזה, שחלקים שאנחנו פחות אוהבים אצל עצמנו ופתאום הם מתגלים בילדינו, או חלקים שמרגיזים אותנו אצל בן הזוג ופחות מתגלים בילדים - אולי באמת זה לא אצל כולם?
ואם כך, זה לא יהיה חכם לפנות לתחושה הזו, אם היא מוגבלת לחלק קטן מקהל היעד.)

 

[מי]

BBR ואושר, תודה מיוחדת על הכנות.

 

[מיה יצחקי]

נוי אכן לא כל ניגוד אופי הוא מקשה יש ניגודים שהם משלימים ויש ניגודים שהם כמו שני קווים מקבילים.
כתבתי מראש שיש דברים מוקצנים יותר ויש פחות ויש שלא קיימים.

פעם היתב בבית הספר אסיפת הורים והביאו מישהי מיוחדת שכחתי את שמה. והיא דיברה על נושא של קשיים בין הורים ילדים ואחים.
לכל הורה קורה שיש ילד שקשה איתו בבחינות מסוימות יש הורים שקשה להם בתקשורת עם ילד מסוים ויש גם ילדים שקשה להם עם ההורים שלו

אבל על כל אמא לזכור כי כאשר הקב"ה שולח לך את הילד הזה והקושי הוא יודע שבאפשרות שניכם להתמודד עם זה ולהבנות רק צריך להאמין ולנהוג בחכמה (כל אמא היא הטוב ביותר עבור ילדיה)
יעוץ היא בהחלט דרך נכונה שיכולה להעלות כל אחד במשפחה יחד עם עבודת המידות בכמה דרגות.

 

[תקוה]

בוודאי שיש כזה מושג אני הראשונה שמוכנה להודות
ומי שמתכחש, או שאין לו מספיק מודעות או שהוא לא מוכן לעמוד באמת מול עצמו ולהורות באצבע על המציאות הזאת.

או שיש לו רק ילד אחד....

 

[GRN]

מזדהה עם ה"יכול להיות" שבהודעת הפתיחה. זה נראה לי מושכל ראשון.

 

[קשקוש10]

או שיש לו רק ילד אחד....

לפעמים זה מגיע גם ברביעי .

 

[אושר]

(ועדיין, הערתי האישית: אולי באמת זה לא קיים אצל כולם? אולי זה קיים רק אצל חלק? הקטע הזה, שחלקים שאנחנו פחות אוהבים אצל עצמנו ופתאום הם מתגלים בילדינו, או חלקים שמרגיזים אותנו אצל בן הזוג ופחות מתגלים בילדים - אולי באמת זה לא אצל כולם?
ואם כך, זה לא יהיה חכם לפנות לתחושה הזו, אם היא מוגבלת לחלק קטן מקהל היעד.)

ההתנהגות של הת שלי לא מרגיזה אותי כי זה קיים אצלי או אצל בעלי,
זו פשוט התנהגות מרגיזה מטבע ברייתה. מה הייתן עושות אם הילדונת שלכן היתה "דובי לא לא?" זורקות עליה מטאטאים מהחלונות. כמו בסיפור. לא?
(אם המנחת הורים שלך יכולה לתת לי עיצה בעניין כתמורה על שיתוף הפעולה שלי אני מאוד אשמח. איך מתמודדים עם אופי כזה? ושוב, יש לה ימים זורמים חבל על הזמן וימים תקועים.)

 

[eden7115]

אני חושבת שכמו שאנחנו לא מושלמים גם הילדים שלנו לא ועם כל ילד יש משהו אחר שצריך להתמודד איתו באופן שונה, זה לא אומר שאלו דווקא חסרונות אלא אופי שונה שדורש גישה שונה לכל אחד, בלי לפגום באהבה העצומה שיש להורים לילדיהם באשר הם.

אתן דוגמא:
יש לי שתי בנות מקסימות במיוחד ואני אוהבת את שתיהן באותה מידה ממש (שמעתי כבר אמהות ש"הודו" שיש אצלן ילד מועדף. אצלי בינתיים אין ומקווה מאוד שלא יהיה), אבל בלי קשר לאהבתי אותן אני יכולה להצביע על אופיין השונה שדורש ממני לגשת בדרך שונה לכל אחת מהן .
למשל: כשאחת מהן מקבלת מכה קטנה היא תבכה שעה וכשהשנייה תקבל מכה אפילו רצינית ביותר היא תרגע אחרי 2 דק' גג, לעומת זאת הראשונה היא ילדה ממושמעת מאוד והשנייה פחות באופן ניכר. כשאני אחלק ממתק הראשונה תמיד תבקש עוד, אבל השנייה לא תבקש רק כדי לצאת טובה יותר בעיננו ...

עכשיו זה לא כאילו שאפשר להשוות את ה"יתרונות" של זו מול ה"חסרונות" של זו, הן פשוט שונות - וכמו שפרצופיהם שונים (ופרצופיהן שונים ) כך דעותיהם שונות, ואת זה לא אני המצאתי...

איך זה משפיע על המחקר שלך, אין לי מושג, אבל זו תרומתי הצנועה.

 

[דובדבני]

שכשהיא צריכה לבחור בין ההורים מלווה או כד' היא בוחרת ע"פ רוב אותי. נראה לי שזה כיוון שיש לאמא תמיד דמות רכה גם אם היא עקשנית ומעוצבנת

אולי, היא בוחרת אותך, דווקא, משום שאת חזקה איתה???? אישיות חזקה היא מקום יציב להשען עליו ואשר מעניקה לילד את הסמכות לה הוא זקוק, כדי לחוש ביטחון.

 

[dvory]

חשבתי על השאלה שלך דווקא בכיוון ההפוך: מה קורה לבנות שלי אתי? למי מהן קל יותר להתמודד אתי ועם תכונות האופי שלי?
כל אחד במשפחה נושא עימו גם מתנות מופלאות וגם מוקשים מסוכנים. לכל אחד יש תכונות אופי שתענוג להתברך בהן ותכונות אופי, שהן בהחלט לא היו בבחירה שלנו, אילו נשאלנו לגביהן.
לתת לילד את את הגדרת "הילד שקצת קשה להתמודד איתו", זה אומר להתמקד בתכונות האופי היותר שליליות (בעיני, כמובן)
לכולנו יש את ימי האהבה ואת ימי השנאה.
ובמפורש יש אופי של ילדים, שמעמיד אותנו לעתים במבחן.
אבל שוב, תחשובנה על כך, שגם אנחנו מעמידות את הילדים שלנו במבחן, כאשר הם נתקלים בתכונות אופי מסוימות שלנו.

 

[תקוה]

חשבתן על זה פעם שילדים צריכים להתמודד עם הורים שונים מהטבע שלהם?
אולי להתמודד איננה המילה הנכונה אבל גם להם קשה- זה בטוח.
נסו להבין גם אותם,
כדי.. שכשהילד יגדל הוא לא יגיד אעשה הפוך מכל מה שהורי עשו...
או ללכת כל החיים עם הרגשה גדלתי אצל הורים שלא הבינו לנפשי...
מכירה אחד כזה והוא סובל מכך עד היום בשנות ה50 לחייו..

 

[מי]

חשבתי על השאלה שלך דווקא בכיוון ההפוך: מה קורה לבנות שלי אתי? למי מהן קל יותר להתמודד אתי ועם תכונות האופי שלי?
כל אחד במשפחה נושא עימו גם מתנות מופלאות וגם מוקשים מסוכנים. לכל אחד יש תכונות אופי שתענוג להתברך בהן ותכונות אופי, שהן בהחלט לא היו בבחירה שלנו, אילו נשאלנו לגביהן.
לתת לילד את את הגדרת "הילד שקצת קשה להתמודד איתו", זה אומר להתמקד בתכונות האופי היותר שליליות (בעיני, כמובן)
לכולנו יש את ימי האהבה ואת ימי השנאה.
ובמפורש יש אופי של ילדים, שמעמיד אותנו לעתים במבחן.
אבל שוב, תחשובנה על כך, שגם אנחנו מעמידות את הילדים שלנו במבחן, כאשר הם נתקלים בתכונות אופי מסוימות שלנו.

חשבתן על זה פעם שילדים צריכים להתמודד עם הורים שונים מהטבע שלהם?
אולי להתמודד איננה המילה הנכונה אבל גם להם קשה- זה בטוח.
נסו להבין גם אותם,
כדי.. שכשהילד יגדל הוא לא יגיד אעשה הפוך מכל מה שהורי עשו...
או ללכת כל החיים עם הרגשה גדלתי אצל הורים שלא הבינו לנפשי...
מכירה אחד כזה והוא סובל מכך עד היום בשנות ה50 לחייו..

אני מסכימה אתכן מאד.
ילדים מתמודדים עם שונות שלהם מההורים, בוודאי, וזו אחת הסיבות שיש מקום לדיון בשאלה.
אם אני לא מסתדרת עם תכונת X של הילד שלי, סביר להניח שהוא לא מסתדר איתי בדיוק באותה נקודה... אז בהחלט יש מקום להנחיית הורים נבונה שתעזור לשנינו לחיות עם השונות הזו.