דיון שאל את המומחה - שירי כהן

  • הוסף לסימניות
  • #1
בהזדמנות חגיגית זאת שכולם שואלים ומודעים וערים והכל מקסים,
הזמן להעלות דברים על השולחן ולשאול את מה שתמיד רציתם לשאול.

אם יש אמן או אמנית שרציתם תמיד לשאול אותם שאלה מקצועית, זה הזמן והמקום. אתם יכולים גם להציג מומחיות שלכם שאותה אתם חושבים שכדאי שאחרים ישאלו אתכם עליה.

המלצה שלי לשאלות נוקבות:
@pr מנהלתנו הנכבדת.
הסגנון שלה הפך לסטנדרט של ציבור שלם, ולקול של דור, לא פחות. איך היא עושה את זה? זה הזמן לברר. הרימו את הכפפה והמיקרופון, ולכו על זה.

איזו חגיגה, תודו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
וואי אלו מילים..
מחפשת איזה כובע שיתאים למימדי התארים האלו :)
שאלו שאלו בכיף, אשמח מאד לענות.
שבוע האיור או לא שבוע האיור?
:rolleyes::rolleyes::rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
@pr -
הרי את מומחית בניואנסים של הציבור החרדי -
סקרן אותי איך מציירים שיער אשה שייראה פאה, ולא תסרוקת "רגילה".
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
@pr או שירי - היקרה!
אם כבר נתנו לנו הזדמנות ובמה לשאול -
בהמשל לשאלה של @מרים ליף
כתבת איפשהו מתישהו לאחרונה על ניהול נכון של זמן שלמדת לארגן, ששינה לך את החיים או משהו כזה...
אולי לרגל שבוע האיור תואילי לשתף אותנו קצת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
@pr או שירי - היקרה!
אם כבר נתנו לנו הזדמנות ובמה לשאול -
בהמשל לשאלה של @מרים ליף
כתבת איפשהו מתישהו לאחרונה על ניהול נכון של זמן שלמדת לארגן, ששינה לך את החיים או משהו כזה...
אולי לרגל שבוע האיור תואילי לשתף אותנו קצת?

מצטרפת לשאלה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
@pr -
הרי את מומחית בניואנסים של הציבור החרדי -
סקרן אותי איך מציירים שיער אשה שייראה פאה, ולא תסרוקת "רגילה".
@pr או שירי - היקרה!
אם כבר נתנו לנו הזדמנות ובמה לשאול -
בהמשל לשאלה של @מרים ליף
כתבת איפשהו מתישהו לאחרונה על ניהול נכון של זמן שלמדת לארגן, ששינה לך את החיים או משהו כזה...
אולי לרגל שבוע האיור תואילי לשתף אותנו קצת?
איך את מאיירת ובמקביל אמא ל.... ילדים?
ואחראית כביסה ובישול וחינוך ותורים לרופאים, טוב שמענו כבר שאת עוקפת.
וכמה טונות של משמעת עצמית צריך בשביל זה?
מצטרפת לשאלה!
אוקי, אז ככה - אתמול ברוך השם וסוף סוף הורדתי את 'להבות בלב ירושלים' לדפוס
מה שכלל שהות ממושכת בין מכונות הענק, עם ילדי המהממים שלא וויתרו על החוויה...
(ותודה ליואב שנתן להם להפעיל את המכונות וללחוץ על הכפתורים, הם סגורים על זה שהם אלו שהדפיסו את הספר בפועל! צודקים)
ועכשיו אני חייבת חייבת להספיק את הספק הבוקר.
אז הנה תשובה חלקית לבתיה - אני נוטשת את הזירה עד שאסיים את ההספק הנ"ל :)
בעזרת השם אחר כך ארחיב על שני הדברים -
על הפאות ועל ניהול הזמן
יש מצב שאצא קצת רבנית, אבל לא נורא. :)
המשך יום איור שמח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אוקי, אז ככה - אתמול ברוך השם וסוף סוף הורדתי את 'להבות בלב ירושלים' לדפוס
מה שכלל שהות ממושכת בין מכונות הענק, עם ילדי המהממים שלא וויתרו על החוויה...
(ותודה ליואב שנתן להם להפעיל את המכונות וללחוץ על הכפתורים, הם סגורים על זה שהם אלו שהדפיסו את הספר בפועל! צודקים)
ועכשיו אני חייבת חייבת להספיק את הספק הבוקר.
אז הנה תשובה חלקית לבתיה - אני נוטשת את הזירה עד שאסיים את ההספק הנ"ל :)
בעזרת השם אחר כך ארחיב על שני הדברים -
על הפאות ועל ניהול הזמן
יש מצב שאצא קצת רבנית, אבל לא נורא. :)
המשך יום איור שמח!
מעולה.
מחכים. (ב- 2 משמעויות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אני מתישבת בשילוב ידיים
למרות שאני צריכה מוסר באיך קצת פחות לנהל את הזמן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יאללה, אחד אחד
@pr -
הרי את מומחית בניואנסים של הציבור החרדי -
סקרן אותי איך מציירים שיער אשה שייראה פאה, ולא תסרוקת "רגילה".
אוקי, האמת היא - שהפאות כמות שהן היום -
זה כמו לשאול אמא לתאומים: איך את מבדילה ביניהם?!
ובאמת היא היחידה שלא מבינה איך לא רואים, הם כל כך שונים..
אבל כל השאר - מתבלבלים חופשי.
אז אנחנו החרדיות, היחידות בגדול שיודעות לזהות מה פאה ומה שיער..
לא בכל הפאות, אבל בהחלט באחוז גדול מתוכן,
כך שלרדת לניואנסים הקטנטנים האלו, זה די מיותר בציור.
מה כן?
יוצרים פאות, שנראות פאות - כלומר:
בשיער טבעי - תהיה תנועתיות, יהיה פיזור מסוים.
בשיער 'קש', פאה סינתטית - תהיה מינימום תנועה, ובדרך כלל מאד מסודר.
מבחינת סוג הסירוק, ככל שסגנון הפאה יותר ערכאי ופחות עדכני, כך זה יותר נראה 'פאה',
וכדאי לתת קצת נפח יותר (לא להגזים חברהייס) ממה ששיער ראש נותן,
כדי לתת את התחושה שיש פה כיסוי על משהו.
אפשר גם לצייר פאות מהסוג העדכני, שברור לכל חרדית שזו פאה -
משפחה סוכות01.jpg


כמו בציור הסוכה הזה, האשה עם פאת הסרט, לכל קוראת בעיתון היה ברור שזו פאה.
בקהל כללי - אני בטוחה שאף אחד לא היה חושב על זה.. אבל אצלנו יודעים.
לא כדאי ללכת על פאת קוקו.... עדיף פתוח.
נערות/בחורות חרדיות נוטות ללכת לרוב עם שיער אסוף,
נשואות לרוב עם פאה פזורה (או קצרה), וזה גם עושה את ההבדל.
(אצל רווקה - השיער הפזור חייב להיות מאד תנועתי)
פאות ושיערות.jpg

וכדי ללכת בדרכי גדולים,
אוסיף שאפשר להסתכל גם בספר שלי ולראות שם כמה הדגמות לענין הפאות :)
מקווה שעזרתי!

המתכון הקצר:
מינימום תנועתיות
תסרוקת עתיקה
לחשוב במושגים של גוש ופחות של שיער

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
איך את מאיירת ובמקביל אמא ל.... ילדים?
ואחראית כביסה ובישול וחינוך ותורים לרופאים, טוב שמענו כבר שאת עוקפת.
וכמה טונות של משמעת עצמית צריך בשביל זה?
חחחח
העוקפת תורים זה שיא...
בהחלט חתיכת שם הוצאתי לעצמי :)
אז אני ברוך השם ברוך הוא אמא לארבעה ילדים מתוקים מדבש ונופת צופים,
אחראית כביסה קצת כושלת, אם נכנס לפרטים...
אוהבת מאד את המטבח (לעסק שלי קוראים באופן רשמי 'מבשלים ציורים', כי הייתי ממש עסוקה עם איזה מרק כשהייתי צריכה להכריע בשאלה הרת גורל זו, איך לקרוא לעסק)
ובגדול תני לי לתת לך את התשובה האמיתית לשאלת ה'איך' -
אני לא.
אין דבר כזה הכל.

להיות אמא עובדת, או סתם אשה בדורנו -
זה כמו לנסות לפרוש מפה קטנה מדי, על שולחן גדול מדי.
את רואה את כל החיסונים הדחויים, התלבושות הלא מגוהצות, התרפיה והבירוקרטיה והטפסים והתורים - ורצה רצה לכסות מהר הכל יפה במפה שלך...
קובעת תורים, מחסנת באומץ, ממלאת, שולחת, מתקשרת, קובעת, שוב קובעת, שוב הולכת -
בום!
בצד השני של השולחן נערמת לה ערימה של בוסית עצבנית, עבודה מדשדשת, חוסר התקדמות, פיגורים בלו"זים, ושוב את רצה רצה רצה...
מתקדמת, מספיקה, שולחת, מריצה, מתקתקת, מאיצה, לומדת, מפתחת - טראאאאאח!!!!
ברכותי, אחותי - עלית 20 קילו!!!
ומתי קבעת בפעם האחרונה תור לקוסמטיקאית?
התעמלות מה יהא עליה?
ועוגה ליולדת?
יפה לדמיין שאפשר הכל, אבל האמת היא שתמיד חלק של השולחן יישאר חשוף במידה כזו או אחרת.
עדיין, במסגרת המפה שיש לנו, אפשר ללמוד להתייעל בג'אגלינג הזה,
משמעת עצמית זו מילה גדולה ומייאשת,
מצאתי עדיפות גדולה הרבה יותר לניהול זמן אפקטיבי.
ועל כך בשאלה הבאה..

*
כמה מציורי היאוש שלי שמצאתי בשלוף,
השאר שמצאתי לא יכולים לעבור צנזורה
חחח
מישהו.jpg
באנג.jpg
דאאאי.jpg
לא צריכה.jpg
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
@pr או שירי - היקרה!
אם כבר נתנו לנו הזדמנות ובמה לשאול -
בהמשל לשאלה של @מרים ליף
כתבת איפשהו מתישהו לאחרונה על ניהול נכון של זמן שלמדת לארגן, ששינה לך את החיים או משהו כזה...
אולי לרגל שבוע האיור תואילי לשתף אותנו קצת?
מצטרפת לשאלה!
'למדתי' זו מילה גדולה בשביל מישהי שלא הלכה לבית ספר בנושא,
אבל מילה קטנה בשביל מישהי שירקה דם, אכלה קש, ובאופן כללי הזיעה הרבה סביב הנושא..
כדרכי, האוטודידקטית, לא חיפשתי קורס מסודר, אלא הלכתי לאחת מחברותי שאיכשהו השיגה בהסכם סודי כלשהו 24 שעות ספייר לכל יום ויום - יותר ממני,
והלכתי לברר אצלה איך זה בדיוק עובד, ואיפה אפשר להשיג את ההטבה.
אחר כך (וגם לפני כך) קניתי ספרים שענינו אותי בדרך שעשו הכותבים שלהם,
וניסיתי לפעול לפי העצות השונות. (כן, אני רצינית מאד כשמדובר בלהסתער על משימה :))
גיליתי שבנקודה ההיא בחיים, הזמן ניהל אותי, ולא אני אותו.
אני רצתי טרופת נשימה ממטלה למטלה,
הדברים הצליחו להפתיע אותי כל הזמן.
אמאלה! יום ראשון! (העיתון רוצה חומר) הצילו! יום חמישי! (שבת)
סתם שתי דוגמאות קטנות מתוך חיים שלמים.

***המסודרות שביננו כרגע לא מבינות לאן הן נפלו.
תעברו הלאה יקרות שלי, ההרצאה הזו לגמרי לא בשבילכן..
.***

הפתקים שהייתי מכינה לי עד אז עם 'מה צריך לעשות', לא עזרו במיוחד.
הם נטו להאבד ולהעלם בים הבלגן שממילא הציף את שולחן העבודה שלי,
ולא אזרו כוח לצאת מתחת לערימות וההררים שעטו עליהם..

הבנתי שאני צריכה תוכנית לטווח ארוך.
אחד המשפטים שאמרה לי אותה חברה, גרמו לי ממש לחשוב מחדש על השבוע שלי -
ילדה בבית ספר, הולכת בשעה 8, חוזרת בשעה 1. באמצע יש לה כשלושת רבעי שעה תפילה, לפחות 2 הפסקות - אחת מהן בת חצי שעה,
ועדיין היא חוזרת כל יום אחרי שהיא למדה 5 יחידות חומר מלאות ב-5 נושאים שונים!!
בבסך הכל 3 ו-3/4 שעות שנותרו לה ללמידה,
היא למדה לגמרי לא במהומה אחת גדולה אלא כל דבר בנפרד -
גאוגרפיה, חשבון, יהדות, תורה, הנדסה... כך כל יום ויום!
מדהים, לא?
ואני?
אההממממ... ואת?
יכולה לשבת בוקר שלם, מהחל ועד כלה, ולא לעשות.. כלום.. בערך,
אולי רבע סקיצה פה, עשרות תגובות בפרוג שם, ועוד כמה מאות הצצות במייל.
אז התהליך שעשיתי כדי לשנות את הדברים,
ובעצם לבנות סוג של מערכת משלי - כמובן גמישה, מותאמת, לא נוקשה - אני גם הטיפוס הכי קפיץ ומבולגן עלי אדמות, כך שזה היה חייב להיות ידידותי למשתמש,
היה מחולק לכמה חלקים:
בניית תוכנית לטווח ארוך (יעדים שרוצים להשיג לא מחר או מחרתיים, אלא יותר מזה, בגדול)
הבנה של כלללל הדברים שאני נדרשת אליהם (פתאום לקלוט שאני מאיירת, אבל זה רק סעיף אחד - אני גם מנהלת, גם מזכירה, גם אשת יח"צ, גם גם גם גם..)
בחינה מחדש של משך הזמן הממוצע לפעולות הקבועות
הקמת מעין מערכת ראשונית ובחינה של 'איך זה עובד לי'
תכנון יומי וסיכום יומי די בהקפדה למשך תקופה
טיפים ועצות יעילים ממש מאד וביותר להצלחת התוכנית. (גם בבית, לא רק בעבודה - כי הרי אני הבוסית של שני המקומות האלו גם יחד)

כל שורה ממה שכתבתי פה - אפשר וצריך להאריך עליה ממש (רוצות לעשות תוכנית ביחד?)
אבל השורה התחתונה והכי חשובה היא,
שהצלחתי להכפיל את ההספקים השבועיים שלי פי 2 ולפעמים יותר,
הצלחתי להגיש דברים בזמן, להיות מוכנה למה שעומד לקרות לפני שהוא נפל עלי בהפתעה והשאיר אותי מרוסקת וחסרת אונים,
הצלחתי לקדם דברים שקודם פשוט לא היה מצב לחלום עליהם!
כי הייתי עסוקה רק בלכבות שריפות... ולבכות עליהן

זה בגדול.
מפה לשם, לפני שתקנאו מאד,
תמיד יש תקופות בלתי נשלטות, קשות, מערערות,
תינוק שער בלילה :) למשל - שזו מתנה מקסימה ואין דברים כאלה,
אבל זה משהו ממש מערער, מבחינתי לפחות.
ההספקים חייבים להיבלם במהירות שלהם, דברים עושים חישוב מחדש.
אבל עם הכלים שיש לי, אני עדיין יכולה איכשהו להתמודד עם זה
בניגוד לעבר שהייתי ממש חסרת אונים ובייאוש מוחלט..
כמובן, יש מחירים שבוחרים לשלם והחלטות שנדרשים לעשות
אבל יש לי תחושה שיבש לי הגרון ואולי התייבשו גם לכם האוזניים
אז אני אפסיק כרגע כאן :)

פדבקו בכיף אם עזר לכם!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני מתישבת בשילוב ידיים
למרות שאני צריכה מוסר באיך קצת פחות לנהל את הזמן...
איך ידעתי שתכתבי את זה
אוף.
שירי, תחזרי מהר, מחכים לך! :)
הנה, חזרתי וכתבתי!
גלגלו למעלה. :)
וטיפ קטן ופרקטי:
בזמן שהקדשת לזמן עבודה,
סגרי את המייל. סגרי את פרוג.
אבל אני לא מסתכלת בכלל...
סגרי, סגרי.
ואז תגלי כמה פעמים היד שלך אוטומטית מחפשת אחרי המקרר,
כלומר אחרי המייל, והפרוג, והלא משנה איפה שאת רגילה לנדוד...
זו גמילה, זה קשה, אבל זה תמיד יעיל. :)
אני רציתי לדעת טיפים בנוגע להוצאה לאור, איך עושים את זה? איך מוציאים כ"כ הרבה...
אוקי.. אז ככה,
להוציא לאור בעצמי, התחלתי לפני 7 שנים בערך, או יותר - לא זוכרת.
הבנתי שאני חייבת משהו ש'יושיב' אותי לעשות את זה, בטוב וברע,
בקצב קבוע, וחשבתי שיהיה נחמד גם לקבל פידבק על התהליך.
לכן בעצם פניתי לעיתון..
ובסוף זה המשיך וגדל וככה זה עד היום,
אני מציירת בזמנים קבועים (סיפור אחד שבועי, אחד דו שבועי, מדור אחד חודשי)
כך שבפרקי זמן די קצובים בסופו של דבר - יש לי ספר שלם ביד.
יצא לי גם בהחלט לצייר ספרים לא דרך עיתונים, אבל אז היה לי לקוח..
לעשות לעצמי - זו הדרך שאני מצאתי.
מן הסתם היום עם הרגלי ניהול הזמן שרכשתי לעצמי,
הייתי יכולה לעשות את זה גם לבד
אבל זה היה יותר קשה, וגם לא היה מי שישלם לי על כל הדרך!
מקווה שהבנתי את השאלה ועניתי לתהייתך,
אם לא תשאלי שוב.
בהצלחות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
פדבקו בכיף אם עזר לכם
*כפיים*
שכוייעח גדול ורב. לפעמים נראה לי שדחיינות ובלאגן כללי זה חלק מהזהות שלנו כמאיירים...
אילו ספרים התבררו לך כיעילים במיוחד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
שירי! חיזקתני!!
לגזור ולתלות-
אחד מול המחשב ואחד מעל הכיריים

להיות אמא עובדת, או סתם אשה בדורנו -
זה כמו לנסות לפרוש מפה קטנה מדי, על שולחן גדול מדי.
ברוך שכיוונתי...:)
זמן.JPG
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
*כפיים*
שכוייעח גדול ורב. לפעמים נראה לי שדחיינות ובלאגן כללי זה חלק מהזהות שלנו כמאיירים...
אילו ספרים התבררו לך כיעילים במיוחד?
כוחו של הרגל, צ'רלס דוהיג - ספר חזק מאד, לא מדבר דווקא על ניהול זמן - אלא על שינוי הרגלים,
24/8 - יום נוסף בשבוע, של עמית אופיר - הרבה עצות קצרות וטובות
אם אזכר בעוד אשמח לכתוב..
שירי! חיזקתני!!
לגזור ולתלות-
אחד מול המחשב ואחד מעל הכיריים


ברוך שכיוונתי...:)
צפה בקובץ המצורף 502361
חזק!!!
בדיוק תוך כדי שאני כותבת, חשבתי לעצמי -
הלוואי שמישהי תצייר את זה, זה כל כך לקריקטורה :)
תודה שהעלית! :) :) :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה