דיון שאל את המומחה - שירי כהן

  • הוסף לסימניות
  • #1
בהזדמנות חגיגית זאת שכולם שואלים ומודעים וערים והכל מקסים,
הזמן להעלות דברים על השולחן ולשאול את מה שתמיד רציתם לשאול.

אם יש אמן או אמנית שרציתם תמיד לשאול אותם שאלה מקצועית, זה הזמן והמקום. אתם יכולים גם להציג מומחיות שלכם שאותה אתם חושבים שכדאי שאחרים ישאלו אתכם עליה.

המלצה שלי לשאלות נוקבות:
@pr מנהלתנו הנכבדת.
הסגנון שלה הפך לסטנדרט של ציבור שלם, ולקול של דור, לא פחות. איך היא עושה את זה? זה הזמן לברר. הרימו את הכפפה והמיקרופון, ולכו על זה.

איזו חגיגה, תודו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
וואי אלו מילים..
מחפשת איזה כובע שיתאים למימדי התארים האלו :)
שאלו שאלו בכיף, אשמח מאד לענות.
שבוע האיור או לא שבוע האיור?
:rolleyes::rolleyes::rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
@pr -
הרי את מומחית בניואנסים של הציבור החרדי -
סקרן אותי איך מציירים שיער אשה שייראה פאה, ולא תסרוקת "רגילה".
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
@pr או שירי - היקרה!
אם כבר נתנו לנו הזדמנות ובמה לשאול -
בהמשל לשאלה של @מרים ליף
כתבת איפשהו מתישהו לאחרונה על ניהול נכון של זמן שלמדת לארגן, ששינה לך את החיים או משהו כזה...
אולי לרגל שבוע האיור תואילי לשתף אותנו קצת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
@pr או שירי - היקרה!
אם כבר נתנו לנו הזדמנות ובמה לשאול -
בהמשל לשאלה של @מרים ליף
כתבת איפשהו מתישהו לאחרונה על ניהול נכון של זמן שלמדת לארגן, ששינה לך את החיים או משהו כזה...
אולי לרגל שבוע האיור תואילי לשתף אותנו קצת?

מצטרפת לשאלה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
@pr -
הרי את מומחית בניואנסים של הציבור החרדי -
סקרן אותי איך מציירים שיער אשה שייראה פאה, ולא תסרוקת "רגילה".
@pr או שירי - היקרה!
אם כבר נתנו לנו הזדמנות ובמה לשאול -
בהמשל לשאלה של @מרים ליף
כתבת איפשהו מתישהו לאחרונה על ניהול נכון של זמן שלמדת לארגן, ששינה לך את החיים או משהו כזה...
אולי לרגל שבוע האיור תואילי לשתף אותנו קצת?
איך את מאיירת ובמקביל אמא ל.... ילדים?
ואחראית כביסה ובישול וחינוך ותורים לרופאים, טוב שמענו כבר שאת עוקפת.
וכמה טונות של משמעת עצמית צריך בשביל זה?
מצטרפת לשאלה!
אוקי, אז ככה - אתמול ברוך השם וסוף סוף הורדתי את 'להבות בלב ירושלים' לדפוס
מה שכלל שהות ממושכת בין מכונות הענק, עם ילדי המהממים שלא וויתרו על החוויה...
(ותודה ליואב שנתן להם להפעיל את המכונות וללחוץ על הכפתורים, הם סגורים על זה שהם אלו שהדפיסו את הספר בפועל! צודקים)
ועכשיו אני חייבת חייבת להספיק את הספק הבוקר.
אז הנה תשובה חלקית לבתיה - אני נוטשת את הזירה עד שאסיים את ההספק הנ"ל :)
בעזרת השם אחר כך ארחיב על שני הדברים -
על הפאות ועל ניהול הזמן
יש מצב שאצא קצת רבנית, אבל לא נורא. :)
המשך יום איור שמח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אוקי, אז ככה - אתמול ברוך השם וסוף סוף הורדתי את 'להבות בלב ירושלים' לדפוס
מה שכלל שהות ממושכת בין מכונות הענק, עם ילדי המהממים שלא וויתרו על החוויה...
(ותודה ליואב שנתן להם להפעיל את המכונות וללחוץ על הכפתורים, הם סגורים על זה שהם אלו שהדפיסו את הספר בפועל! צודקים)
ועכשיו אני חייבת חייבת להספיק את הספק הבוקר.
אז הנה תשובה חלקית לבתיה - אני נוטשת את הזירה עד שאסיים את ההספק הנ"ל :)
בעזרת השם אחר כך ארחיב על שני הדברים -
על הפאות ועל ניהול הזמן
יש מצב שאצא קצת רבנית, אבל לא נורא. :)
המשך יום איור שמח!
מעולה.
מחכים. (ב- 2 משמעויות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אני מתישבת בשילוב ידיים
למרות שאני צריכה מוסר באיך קצת פחות לנהל את הזמן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יאללה, אחד אחד
@pr -
הרי את מומחית בניואנסים של הציבור החרדי -
סקרן אותי איך מציירים שיער אשה שייראה פאה, ולא תסרוקת "רגילה".
אוקי, האמת היא - שהפאות כמות שהן היום -
זה כמו לשאול אמא לתאומים: איך את מבדילה ביניהם?!
ובאמת היא היחידה שלא מבינה איך לא רואים, הם כל כך שונים..
אבל כל השאר - מתבלבלים חופשי.
אז אנחנו החרדיות, היחידות בגדול שיודעות לזהות מה פאה ומה שיער..
לא בכל הפאות, אבל בהחלט באחוז גדול מתוכן,
כך שלרדת לניואנסים הקטנטנים האלו, זה די מיותר בציור.
מה כן?
יוצרים פאות, שנראות פאות - כלומר:
בשיער טבעי - תהיה תנועתיות, יהיה פיזור מסוים.
בשיער 'קש', פאה סינתטית - תהיה מינימום תנועה, ובדרך כלל מאד מסודר.
מבחינת סוג הסירוק, ככל שסגנון הפאה יותר ערכאי ופחות עדכני, כך זה יותר נראה 'פאה',
וכדאי לתת קצת נפח יותר (לא להגזים חברהייס) ממה ששיער ראש נותן,
כדי לתת את התחושה שיש פה כיסוי על משהו.
אפשר גם לצייר פאות מהסוג העדכני, שברור לכל חרדית שזו פאה -
משפחה סוכות01.jpg


כמו בציור הסוכה הזה, האשה עם פאת הסרט, לכל קוראת בעיתון היה ברור שזו פאה.
בקהל כללי - אני בטוחה שאף אחד לא היה חושב על זה.. אבל אצלנו יודעים.
לא כדאי ללכת על פאת קוקו.... עדיף פתוח.
נערות/בחורות חרדיות נוטות ללכת לרוב עם שיער אסוף,
נשואות לרוב עם פאה פזורה (או קצרה), וזה גם עושה את ההבדל.
(אצל רווקה - השיער הפזור חייב להיות מאד תנועתי)
פאות ושיערות.jpg

וכדי ללכת בדרכי גדולים,
אוסיף שאפשר להסתכל גם בספר שלי ולראות שם כמה הדגמות לענין הפאות :)
מקווה שעזרתי!

המתכון הקצר:
מינימום תנועתיות
תסרוקת עתיקה
לחשוב במושגים של גוש ופחות של שיער

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
איך את מאיירת ובמקביל אמא ל.... ילדים?
ואחראית כביסה ובישול וחינוך ותורים לרופאים, טוב שמענו כבר שאת עוקפת.
וכמה טונות של משמעת עצמית צריך בשביל זה?
חחחח
העוקפת תורים זה שיא...
בהחלט חתיכת שם הוצאתי לעצמי :)
אז אני ברוך השם ברוך הוא אמא לארבעה ילדים מתוקים מדבש ונופת צופים,
אחראית כביסה קצת כושלת, אם נכנס לפרטים...
אוהבת מאד את המטבח (לעסק שלי קוראים באופן רשמי 'מבשלים ציורים', כי הייתי ממש עסוקה עם איזה מרק כשהייתי צריכה להכריע בשאלה הרת גורל זו, איך לקרוא לעסק)
ובגדול תני לי לתת לך את התשובה האמיתית לשאלת ה'איך' -
אני לא.
אין דבר כזה הכל.

להיות אמא עובדת, או סתם אשה בדורנו -
זה כמו לנסות לפרוש מפה קטנה מדי, על שולחן גדול מדי.
את רואה את כל החיסונים הדחויים, התלבושות הלא מגוהצות, התרפיה והבירוקרטיה והטפסים והתורים - ורצה רצה לכסות מהר הכל יפה במפה שלך...
קובעת תורים, מחסנת באומץ, ממלאת, שולחת, מתקשרת, קובעת, שוב קובעת, שוב הולכת -
בום!
בצד השני של השולחן נערמת לה ערימה של בוסית עצבנית, עבודה מדשדשת, חוסר התקדמות, פיגורים בלו"זים, ושוב את רצה רצה רצה...
מתקדמת, מספיקה, שולחת, מריצה, מתקתקת, מאיצה, לומדת, מפתחת - טראאאאאח!!!!
ברכותי, אחותי - עלית 20 קילו!!!
ומתי קבעת בפעם האחרונה תור לקוסמטיקאית?
התעמלות מה יהא עליה?
ועוגה ליולדת?
יפה לדמיין שאפשר הכל, אבל האמת היא שתמיד חלק של השולחן יישאר חשוף במידה כזו או אחרת.
עדיין, במסגרת המפה שיש לנו, אפשר ללמוד להתייעל בג'אגלינג הזה,
משמעת עצמית זו מילה גדולה ומייאשת,
מצאתי עדיפות גדולה הרבה יותר לניהול זמן אפקטיבי.
ועל כך בשאלה הבאה..

*
כמה מציורי היאוש שלי שמצאתי בשלוף,
השאר שמצאתי לא יכולים לעבור צנזורה
חחח
מישהו.jpg
באנג.jpg
דאאאי.jpg
לא צריכה.jpg
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
@pr או שירי - היקרה!
אם כבר נתנו לנו הזדמנות ובמה לשאול -
בהמשל לשאלה של @מרים ליף
כתבת איפשהו מתישהו לאחרונה על ניהול נכון של זמן שלמדת לארגן, ששינה לך את החיים או משהו כזה...
אולי לרגל שבוע האיור תואילי לשתף אותנו קצת?
מצטרפת לשאלה!
'למדתי' זו מילה גדולה בשביל מישהי שלא הלכה לבית ספר בנושא,
אבל מילה קטנה בשביל מישהי שירקה דם, אכלה קש, ובאופן כללי הזיעה הרבה סביב הנושא..
כדרכי, האוטודידקטית, לא חיפשתי קורס מסודר, אלא הלכתי לאחת מחברותי שאיכשהו השיגה בהסכם סודי כלשהו 24 שעות ספייר לכל יום ויום - יותר ממני,
והלכתי לברר אצלה איך זה בדיוק עובד, ואיפה אפשר להשיג את ההטבה.
אחר כך (וגם לפני כך) קניתי ספרים שענינו אותי בדרך שעשו הכותבים שלהם,
וניסיתי לפעול לפי העצות השונות. (כן, אני רצינית מאד כשמדובר בלהסתער על משימה :))
גיליתי שבנקודה ההיא בחיים, הזמן ניהל אותי, ולא אני אותו.
אני רצתי טרופת נשימה ממטלה למטלה,
הדברים הצליחו להפתיע אותי כל הזמן.
אמאלה! יום ראשון! (העיתון רוצה חומר) הצילו! יום חמישי! (שבת)
סתם שתי דוגמאות קטנות מתוך חיים שלמים.

***המסודרות שביננו כרגע לא מבינות לאן הן נפלו.
תעברו הלאה יקרות שלי, ההרצאה הזו לגמרי לא בשבילכן..
.***

הפתקים שהייתי מכינה לי עד אז עם 'מה צריך לעשות', לא עזרו במיוחד.
הם נטו להאבד ולהעלם בים הבלגן שממילא הציף את שולחן העבודה שלי,
ולא אזרו כוח לצאת מתחת לערימות וההררים שעטו עליהם..

הבנתי שאני צריכה תוכנית לטווח ארוך.
אחד המשפטים שאמרה לי אותה חברה, גרמו לי ממש לחשוב מחדש על השבוע שלי -
ילדה בבית ספר, הולכת בשעה 8, חוזרת בשעה 1. באמצע יש לה כשלושת רבעי שעה תפילה, לפחות 2 הפסקות - אחת מהן בת חצי שעה,
ועדיין היא חוזרת כל יום אחרי שהיא למדה 5 יחידות חומר מלאות ב-5 נושאים שונים!!
בבסך הכל 3 ו-3/4 שעות שנותרו לה ללמידה,
היא למדה לגמרי לא במהומה אחת גדולה אלא כל דבר בנפרד -
גאוגרפיה, חשבון, יהדות, תורה, הנדסה... כך כל יום ויום!
מדהים, לא?
ואני?
אההממממ... ואת?
יכולה לשבת בוקר שלם, מהחל ועד כלה, ולא לעשות.. כלום.. בערך,
אולי רבע סקיצה פה, עשרות תגובות בפרוג שם, ועוד כמה מאות הצצות במייל.
אז התהליך שעשיתי כדי לשנות את הדברים,
ובעצם לבנות סוג של מערכת משלי - כמובן גמישה, מותאמת, לא נוקשה - אני גם הטיפוס הכי קפיץ ומבולגן עלי אדמות, כך שזה היה חייב להיות ידידותי למשתמש,
היה מחולק לכמה חלקים:
בניית תוכנית לטווח ארוך (יעדים שרוצים להשיג לא מחר או מחרתיים, אלא יותר מזה, בגדול)
הבנה של כלללל הדברים שאני נדרשת אליהם (פתאום לקלוט שאני מאיירת, אבל זה רק סעיף אחד - אני גם מנהלת, גם מזכירה, גם אשת יח"צ, גם גם גם גם..)
בחינה מחדש של משך הזמן הממוצע לפעולות הקבועות
הקמת מעין מערכת ראשונית ובחינה של 'איך זה עובד לי'
תכנון יומי וסיכום יומי די בהקפדה למשך תקופה
טיפים ועצות יעילים ממש מאד וביותר להצלחת התוכנית. (גם בבית, לא רק בעבודה - כי הרי אני הבוסית של שני המקומות האלו גם יחד)

כל שורה ממה שכתבתי פה - אפשר וצריך להאריך עליה ממש (רוצות לעשות תוכנית ביחד?)
אבל השורה התחתונה והכי חשובה היא,
שהצלחתי להכפיל את ההספקים השבועיים שלי פי 2 ולפעמים יותר,
הצלחתי להגיש דברים בזמן, להיות מוכנה למה שעומד לקרות לפני שהוא נפל עלי בהפתעה והשאיר אותי מרוסקת וחסרת אונים,
הצלחתי לקדם דברים שקודם פשוט לא היה מצב לחלום עליהם!
כי הייתי עסוקה רק בלכבות שריפות... ולבכות עליהן

זה בגדול.
מפה לשם, לפני שתקנאו מאד,
תמיד יש תקופות בלתי נשלטות, קשות, מערערות,
תינוק שער בלילה :) למשל - שזו מתנה מקסימה ואין דברים כאלה,
אבל זה משהו ממש מערער, מבחינתי לפחות.
ההספקים חייבים להיבלם במהירות שלהם, דברים עושים חישוב מחדש.
אבל עם הכלים שיש לי, אני עדיין יכולה איכשהו להתמודד עם זה
בניגוד לעבר שהייתי ממש חסרת אונים ובייאוש מוחלט..
כמובן, יש מחירים שבוחרים לשלם והחלטות שנדרשים לעשות
אבל יש לי תחושה שיבש לי הגרון ואולי התייבשו גם לכם האוזניים
אז אני אפסיק כרגע כאן :)

פדבקו בכיף אם עזר לכם!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני מתישבת בשילוב ידיים
למרות שאני צריכה מוסר באיך קצת פחות לנהל את הזמן...
איך ידעתי שתכתבי את זה
אוף.
שירי, תחזרי מהר, מחכים לך! :)
הנה, חזרתי וכתבתי!
גלגלו למעלה. :)
וטיפ קטן ופרקטי:
בזמן שהקדשת לזמן עבודה,
סגרי את המייל. סגרי את פרוג.
אבל אני לא מסתכלת בכלל...
סגרי, סגרי.
ואז תגלי כמה פעמים היד שלך אוטומטית מחפשת אחרי המקרר,
כלומר אחרי המייל, והפרוג, והלא משנה איפה שאת רגילה לנדוד...
זו גמילה, זה קשה, אבל זה תמיד יעיל. :)
אני רציתי לדעת טיפים בנוגע להוצאה לאור, איך עושים את זה? איך מוציאים כ"כ הרבה...
אוקי.. אז ככה,
להוציא לאור בעצמי, התחלתי לפני 7 שנים בערך, או יותר - לא זוכרת.
הבנתי שאני חייבת משהו ש'יושיב' אותי לעשות את זה, בטוב וברע,
בקצב קבוע, וחשבתי שיהיה נחמד גם לקבל פידבק על התהליך.
לכן בעצם פניתי לעיתון..
ובסוף זה המשיך וגדל וככה זה עד היום,
אני מציירת בזמנים קבועים (סיפור אחד שבועי, אחד דו שבועי, מדור אחד חודשי)
כך שבפרקי זמן די קצובים בסופו של דבר - יש לי ספר שלם ביד.
יצא לי גם בהחלט לצייר ספרים לא דרך עיתונים, אבל אז היה לי לקוח..
לעשות לעצמי - זו הדרך שאני מצאתי.
מן הסתם היום עם הרגלי ניהול הזמן שרכשתי לעצמי,
הייתי יכולה לעשות את זה גם לבד
אבל זה היה יותר קשה, וגם לא היה מי שישלם לי על כל הדרך!
מקווה שהבנתי את השאלה ועניתי לתהייתך,
אם לא תשאלי שוב.
בהצלחות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
פדבקו בכיף אם עזר לכם
*כפיים*
שכוייעח גדול ורב. לפעמים נראה לי שדחיינות ובלאגן כללי זה חלק מהזהות שלנו כמאיירים...
אילו ספרים התבררו לך כיעילים במיוחד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
שירי! חיזקתני!!
לגזור ולתלות-
אחד מול המחשב ואחד מעל הכיריים

להיות אמא עובדת, או סתם אשה בדורנו -
זה כמו לנסות לפרוש מפה קטנה מדי, על שולחן גדול מדי.
ברוך שכיוונתי...:)
זמן.JPG
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
*כפיים*
שכוייעח גדול ורב. לפעמים נראה לי שדחיינות ובלאגן כללי זה חלק מהזהות שלנו כמאיירים...
אילו ספרים התבררו לך כיעילים במיוחד?
כוחו של הרגל, צ'רלס דוהיג - ספר חזק מאד, לא מדבר דווקא על ניהול זמן - אלא על שינוי הרגלים,
24/8 - יום נוסף בשבוע, של עמית אופיר - הרבה עצות קצרות וטובות
אם אזכר בעוד אשמח לכתוב..
שירי! חיזקתני!!
לגזור ולתלות-
אחד מול המחשב ואחד מעל הכיריים


ברוך שכיוונתי...:)
צפה בקובץ המצורף 502361
חזק!!!
בדיוק תוך כדי שאני כותבת, חשבתי לעצמי -
הלוואי שמישהי תצייר את זה, זה כל כך לקריקטורה :)
תודה שהעלית! :) :) :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה