@pr או שירי - היקרה!
אם כבר נתנו לנו הזדמנות ובמה לשאול -
בהמשל לשאלה של
@מרים ליף
כתבת איפשהו מתישהו לאחרונה על ניהול נכון של זמן שלמדת לארגן, ששינה לך את החיים או משהו כזה...
אולי לרגל שבוע האיור תואילי לשתף אותנו קצת?
'למדתי' זו מילה גדולה בשביל מישהי שלא הלכה לבית ספר בנושא,
אבל מילה קטנה בשביל מישהי שירקה דם, אכלה קש, ובאופן כללי הזיעה הרבה סביב הנושא..
כדרכי, האוטודידקטית, לא חיפשתי קורס מסודר, אלא הלכתי לאחת מחברותי שאיכשהו השיגה בהסכם סודי כלשהו 24 שעות ספייר לכל יום ויום - יותר ממני,
והלכתי לברר אצלה איך זה בדיוק עובד, ואיפה אפשר להשיג את ההטבה.
אחר כך (וגם לפני כך) קניתי ספרים שענינו אותי בדרך שעשו הכותבים שלהם,
וניסיתי לפעול לפי העצות השונות. (כן, אני רצינית מאד כשמדובר בלהסתער על משימה
)
גיליתי שבנקודה ההיא בחיים, הזמן ניהל אותי, ולא אני אותו.
אני רצתי טרופת נשימה ממטלה למטלה,
הדברים הצליחו להפתיע אותי כל הזמן.
אמאלה! יום ראשון! (העיתון רוצה חומר) הצילו! יום חמישי! (שבת)
סתם שתי דוגמאות קטנות מתוך חיים שלמים.
***
המסודרות שביננו כרגע לא מבינות לאן הן נפלו.
תעברו הלאה יקרות שלי, ההרצאה הזו לגמרי לא בשבילכן...***
הפתקים שהייתי מכינה לי עד אז עם 'מה צריך לעשות', לא עזרו במיוחד.
הם נטו להאבד ולהעלם בים הבלגן שממילא הציף את שולחן העבודה שלי,
ולא אזרו כוח לצאת מתחת לערימות וההררים שעטו עליהם..
הבנתי שאני צריכה תוכנית לטווח ארוך.
אחד המשפטים שאמרה לי אותה חברה, גרמו לי ממש לחשוב מחדש על השבוע שלי -
ילדה בבית ספר, הולכת בשעה 8, חוזרת בשעה 1. באמצע יש לה כשלושת רבעי שעה תפילה, לפחות 2 הפסקות - אחת מהן בת חצי שעה,
ועדיין היא חוזרת כל יום אחרי שהיא למדה 5 יחידות חומר מלאות ב-5 נושאים שונים!!
בבסך הכל 3 ו-3/4 שעות שנותרו לה ללמידה,
היא למדה לגמרי לא במהומה אחת גדולה אלא כל דבר בנפרד -
גאוגרפיה, חשבון, יהדות, תורה, הנדסה... כך כל יום ויום!
מדהים, לא?
ואני?
אההממממ... ואת?
יכולה לשבת בוקר שלם, מהחל ועד כלה, ולא לעשות.. כלום.. בערך,
אולי רבע סקיצה פה, עשרות תגובות בפרוג שם, ועוד כמה מאות הצצות במייל.
אז התהליך שעשיתי כדי לשנות את הדברים,
ובעצם לבנות סוג של מערכת משלי - כמובן גמישה, מותאמת, לא נוקשה - אני גם הטיפוס הכי קפיץ ומבולגן עלי אדמות, כך שזה היה חייב להיות ידידותי למשתמש,
היה מחולק לכמה חלקים:
בניית תוכנית לטווח ארוך (יעדים שרוצים להשיג לא מחר או מחרתיים, אלא יותר מזה, בגדול)
הבנה של כלללל הדברים שאני נדרשת אליהם (פתאום לקלוט שאני מאיירת, אבל זה רק סעיף אחד - אני גם מנהלת, גם מזכירה, גם אשת יח"צ, גם גם גם גם..)
בחינה מחדש של משך הזמן הממוצע לפעולות הקבועות
הקמת מעין מערכת ראשונית ובחינה של 'איך זה עובד לי'
תכנון יומי וסיכום יומי די בהקפדה למשך תקופה
טיפים ועצות יעילים ממש מאד וביותר להצלחת התוכנית. (גם בבית, לא רק בעבודה - כי הרי אני הבוסית של שני המקומות האלו גם יחד)
כל שורה ממה שכתבתי פה - אפשר וצריך להאריך עליה ממש (רוצות לעשות תוכנית ביחד?)
אבל השורה התחתונה והכי חשובה היא,
שהצלחתי להכפיל את ההספקים השבועיים שלי פי 2 ולפעמים יותר,
הצלחתי להגיש דברים בזמן, להיות מוכנה למה שעומד לקרות לפני שהוא נפל עלי בהפתעה והשאיר אותי מרוסקת וחסרת אונים,
הצלחתי לקדם דברים שקודם פשוט לא היה מצב לחלום עליהם!
כי הייתי עסוקה רק בלכבות שריפות... ולבכות עליהן
זה בגדול.
מפה לשם, לפני שתקנאו מאד,
תמיד יש תקופות בלתי נשלטות, קשות, מערערות,
תינוק שער בלילה
למשל - שזו מתנה מקסימה ואין דברים כאלה,
אבל זה משהו ממש מערער, מבחינתי לפחות.
ההספקים חייבים להיבלם במהירות שלהם, דברים עושים חישוב מחדש.
אבל עם הכלים שיש לי, אני עדיין יכולה איכשהו להתמודד עם זה
בניגוד לעבר שהייתי ממש חסרת אונים ובייאוש מוחלט..
כמובן, יש מחירים שבוחרים לשלם והחלטות שנדרשים לעשות
אבל יש לי תחושה שיבש לי הגרון ואולי התייבשו גם לכם האוזניים
אז אני אפסיק כרגע כאן
פדבקו בכיף אם עזר לכם!!!
הנושאים החמים
