שוק העבדים - זיבוטנסקי - אהרנוביץ

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י א צענטער;1433247:
היום, לא כל רעלה זה ערבים, יתכן שהם סתם מ'כת השאלים'.

בושה!!
לא להאמין שיש פה גם הודעות כאלו!
סליחה, אבל זה ממש צורם לי
איך אפשר להשוות, להבדיל אלף אלפי הבדלות בין אלו ל-להבדיל - אחים שלנו?
גם אם הם הולכים בצורה שאנחנו לא הולכים כמותה, זה לא אומר שהם עושים דברים בלי לדעת.
ויש הרבה רבנים שדווקא מאד מחזקים את ענין השאלים - לבוש עליון, כי גם אם היום ה"י הרחוב פרוץ, זה לא אמור למנוע מי'הודיות צדיקות להמשיך ללכת בצניעות כראוי.
גם אם אנחנו לא מסוגלים לכך, עלינו להסתכל על כך בהבנה ולדעת שכל אחת שזוכה ללכת בצורה כזו - כמובן שיש שלים ויש שלים - היא בהחלט הולכת בדרך אימותינו.
מה שלצערנו, לא כל כך ניתן לומר על כל אחת ברחוב ליד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
א"א לא ערך השוואות או כתב ביקורת על השאלים
בסה"כ חיצונית חלקן דומות (להבדיל אלף אלפי הבדלות) לערביות וזה עלול לבלבל..
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
וכל הנהגים של חברות האוטובוסים, שעכשיו שובתים להם, הם לא מפחידים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
בכביש גהה זה זוועה, אני עוברת שם כל יום. פ-ח-ד!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י זוהר טל;1433516:
וכל הנהגים של חברות האוטובוסים, שעכשיו שובתים להם, הם לא מפחידים?
רק חסר שאיזה נהג יגרור את כל האוטובוס לתהום... :eek:

כתבתי על נהגי אוטובוס ומחקתי...

לא צריך לתת רעיונות וד"ל :eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י אלי אלימלך;1433117:
יש איזה פסק מרבנים חרדים שאסור להעסיק ערבים או נכרים?

ערבים שלווים אפשר להעסיק. ואפילו הם טובים מאיתנו בכל מיני עבודות. אנחנו לא דת גזענית ומעבר להעדפת יהודים של "וחי אחיך" אין שום מקור לאיסור גזעני כזה. גם בימות המשיח יהודים יעסיקו ערבים (שבת לב ב) וקל וחומר כיום שאנחנו בגלות אין צורך סתם ללבות סכסוכים.

כמובן בזהירות רצויה ממחבלים, כפי שכל אדם נזהר שלא להעסיק גנבים וסתם פושעים. סטטיסטית זה רחוק מתאונות דרכים וגניבות עבודה.

נראה לך שהערבים שרצחו עכשיו לא היו שלווים?

מה המדד לערבי שלו?

הסיבה שאתה לא אמור להעסיק ערבים זה לא בגלל שאתה שונא אותם, אלא בגלל שאתה אמור לדאוג לך, לבני משפחתך, ולעם שלך.

לא לוקחים סיכונים בכאלה דברים! במיוחד שיש הוכחה ברורה "עשיו שונא ליעקב"...

הנאצים לא היו "שלווים"??? לא היו "חברים טובים"???

במחילה מכבודך, אני חושבת שמה שאתה אומר זה פשוט שטות מוחלטת...

בשביל עוד כמה שקלים לעבודה עברית לא מאבדים חיים, ומרוויחים עוד כמה רווחים נקיים לגמרי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י א צענטער;1433247:
היום, לא כל רעלה זה ערבים, יתכן שהם סתם מ'כת השאלים'.

נכתב ע"י תמר21;1433505:
בושה!!
לא להאמין שיש פה גם הודעות כאלו!
סליחה, אבל זה ממש צורם לי
איך אפשר להשוות, להבדיל אלף אלפי הבדלות בין אלו ל-להבדיל - אחים שלנו?
גם אם הם הולכים בצורה שאנחנו לא הולכים כמותה, זה לא אומר שהם עושים דברים בלי לדעת.
ויש הרבה רבנים שדווקא מאד מחזקים את ענין השאלים - לבוש עליון, כי גם אם היום ה"י הרחוב פרוץ, זה לא אמור למנוע מי'הודיות צדיקות להמשיך ללכת בצניעות כראוי.
גם אם אנחנו לא מסוגלים לכך, עלינו להסתכל על כך בהבנה ולדעת שכל אחת שזוכה ללכת בצורה כזו - כמובן שיש שלים ויש שלים - היא בהחלט הולכת בדרך אימותינו.
מה שלצערנו, לא כל כך ניתן לומר על כל אחת ברחוב ליד.
אם זה רק שאל אחד זה מצוין ויש הרבה בירושלים שהולכים עם שאל או ז'קט קיצי גם בקיץ ומנהלים בתים לתפארת
הבעיה היא השכבות והמצאת דברים חדשים בהם שינויים ביסודות היהדות שאי אפשר להעלות על הכתב והרבה בתים נחרבו
יש מהם שהולכים רעלה ויש גם מכוסים לגמרי מכף רגל עד הראש שאני חושבת פעמיים אם זה מהשאלים או ערביה, גם בדורות הקודמים שלבשו שאל אף פעם לא היה נהוג דבר כזה!!!
תכל'ס בירושלים הם עומדים בשמואל הנביא - שבטי ישראל צומת כביש מס' 1 [מעבר מנדלבאום לשעבר] וזה ממש מפחיד
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
היתה הפגנה הערב בזבוטינסקי השומר נגד הערבים העומדים שם. אולי יזיז משהו למעלה. נמתין למחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י riki aharon;1433739:
היתה הפגנה הערב בזבוטינסקי השומר נגד הערבים העומדים שם. אולי יזיז משהו למעלה. נמתין למחר.

זה רק עלול לחמם את הזירה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אוקי,

קראתי את התגובות, כולן, ואני עדיין עומד על דעתי, ולו בכדי שמחר לא נראה את שחר אילן מצטט מפרוג שהחרדים מחרימים ערבים מעבודה בזמן שהם דורשים שיעסיקו אותם במשק הישראלי.

קריאת הקודש שהובאה כאן בשם הרב וואזנר והגר"נ קרליץ לא נוגעת בכלל לערבים, ולא לבעיה בטחונית ולא להשתדלות של "וחי אחיך" - אלא מתמקדת בהעסקה של נכרים שיכולה להביא לידי מכשולות מסויימים במקומות מסויימים. זו קריאה באותה חשיבות של חתימת גדולי הדור על מקומות עבודה לא כשרים וכו'.

ושוב,

אני רוצה להבדיל - הציבור הדתי-לאומי המציא לו פסק הלכה של איסור העסקת ערבים בתור גזענות ושנאה ונקמה. זכותם המלאה כמובן לפסוק כך, אולם דברים אלו אין להם שום שחר בספרות ההלכתית של החרדים, והלכה למעשה בתי מדרשות והבד"צים של כל החוגים החרדיים נבנו על ידי ערבים.


ובכדי להתייחס לשאר הטענות שנכתבו כאן ש"אין ערבי ישר" ו"הלכה שעשו שונא ליעקב", עם כל ההבנה ללב הרותח של כולנו בהקשר לרצח שקרה אתמול, עדיין צריך לזכור שמבחינה סטטיסטית מדובר בפחות סיכון מנסיעה בכביש מסוכן או עישון סיגריות. ולכן קריאה שיוצרת שנאה מול מליון איש שממילא חיים איתנו כאן בעל כרחינו, היא מיותרת לגמרי. וגם לא הגיונית. לכולנו בתים שנבנו על ידי ערבים, וכשאנחנו צריכים לשפץ אנחנו קוראים לערבי, וחוץ מזריעת שנאה אין כלום בקריאה הזו.

ניתן וחובה לבדוק לפני שלוקחים בן מיעוטים לעבודה אם מדובר בשונא ישראל וכו', בדיוק כפי שבודקים עובד אם אין לו אופי של גנב וכו'. האירועים האחרונים שהיו (ובמיוחד אמש) מחדדים את הצורך להיזהר במשנה זהירות. אבל מכאן ועד לפסק הלכה או חרם כולל על עסקים יהודים שמעסיקים ערבים הדרך רחוקה.

יום טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אתה צודק בזה שבהרבה תחומים אין מה לעשות ונרצה או לא נרצה אנחנו נאלץ להעסיק אותם
אבל על שאלה אחת לא ענית ואתה חוזר על זה כמו מנטרה
איך אפשר לבדוק ערבי אם הוא מחבל או לא???????????????
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י דודיק;1434019:
אתה צודק בזה שבהרבה תחומים אין מה לעשות ונרצה או לא נרצה אנחנו נאלץ להעסיק אותם
אבל על שאלה אחת לא ענית ואתה חוזר על זה כמו מנטרה
איך אפשר לבדוק ערבי אם הוא מחבל או לא???????????????

אין אפשרות לבדוק.

בראיון שנערך לבן דודו של אחד המחבלים מאתמול ימ"ש, אמר שהלה נשוי ואב לשלושה ואף אחד לא ציפה ממנו למעשי טרור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י אלי אלימלך;1434013:
אוקי,

קראתי את התגובות, כולן, ואני עדיין עומד על דעתי, ולו בכדי שמחר לא נראה את שחר אילן מצטט מפרוג שהחרדים מחרימים ערבים מעבודה בזמן שהם דורשים שיעסיקו אותם במשק הישראלי.

קריאת הקודש שהובאה כאן בשם הרב וואזנר והגר"נ קרליץ לא נוגעת בכלל לערבים, ולא לבעיה בטחונית ולא להשתדלות של "וחי אחיך" - אלא מתמקדת בהעסקה של נכרים שיכולה להביא לידי מכשולות מסויימים במקומות מסויימים. זו קריאה באותה חשיבות של חתימת גדולי הדור על מקומות עבודה לא כשרים וכו'.

ושוב,

אני רוצה להבדיל - הציבור הדתי-לאומי המציא לו פסק הלכה של איסור העסקת ערבים בתור גזענות ושנאה ונקמה. זכותם המלאה כמובן לפסוק כך, אולם דברים אלו אין להם שום שחר בספרות ההלכתית של החרדים, והלכה למעשה בתי מדרשות והבד"צים של כל החוגים החרדיים נבנו על ידי ערבים.


ובכדי להתייחס לשאר הטענות שנכתבו כאן ש"אין ערבי ישר" ו"הלכה שעשו שונא ליעקב", עם כל ההבנה ללב הרותח של כולנו בהקשר לרצח שקרה אתמול, עדיין צריך לזכור שמבחינה סטטיסטית מדובר בפחות סיכון מנסיעה בכביש מסוכן או עישון סיגריות. ולכן קריאה שיוצרת שנאה מול מליון איש שממילא חיים איתנו כאן בעל כרחינו, היא מיותרת לגמרי. וגם לא הגיונית. לכולנו בתים שנבנו על ידי ערבים, וכשאנחנו צריכים לשפץ אנחנו קוראים לערבי, וחוץ מזריעת שנאה אין כלום בקריאה הזו.

ניתן וחובה לבדוק לפני שלוקחים בן מיעוטים לעבודה אם מדובר בשונא ישראל וכו', בדיוק כפי שבודקים עובד אם אין לו אופי של גנב וכו'. האירועים האחרונים שהיו (ובמיוחד אמש) מחדדים את הצורך להיזהר במשנה זהירות. אבל מכאן ועד לפסק הלכה או חרם כולל על עסקים יהודים שמעסיקים ערבים הדרך רחוקה.

יום טוב
שחר אילן יכול לצטט ככל העולה על רוחו.
כי ההבדל בין חרדים לערבים ברור מאוד כל ערבי היום הוא מחבל בפוטנציאל...
כל מה שאמרת היה נכון עד להיום. בתקופה זו אין הבדל בין ערבי משכם לערבי ממזרח י-ם
איך בדיוק אפשר לבחון אותו אם הוא שונא ישראל או לא??
מה שהיה אתמול ושבוע שעבר ולפני כמה שבועות לא בוצע ע"י אנשים עם פרצוף של כריש
זה נעשה ע"י אנשים שעובדים בהסעות, ובמכולת ובניקיון....
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לא חשבתי שעדיין יש אנשים שמתרגשים ממה ששחר אילן ודומיו יכתבו עליהם.
הם ימצאו מה לכתוב בכל מקרה, כך שחבל על מאמצי ההתיפייפות בעיניהם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אני עוסק טיפונת ביצירת מקומות עבודה לחרדים, וזה בהחלט מזיק. וזה הסיבה שכל-כך חשוב לי לכתוב את זה כאן על אף שזה לא פופולרי לכתוב את זה.

והמשפט שנכתב כאן קודם שכל ערבי הוא מחבל בפוטנציאל - החילוני המצוי אומר - כל חרדי יורק על נשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י אלי אלימלך;1434213:
אני עוסק טיפונת ביצירת מקומות עבודה לחרדים, וזה בהחלט מזיק. וזה הסיבה שכל-כך חשוב לי לכתוב את זה כאן על אף שזה לא פופולרי לכתוב את זה.

והמשפט שנכתב כאן קודם שכל ערבי הוא מחבל בפוטנציאל - החילוני המצוי אומר - כל חרדי יורק על נשים.

גם אם זה יזיק לי למציאת עבודה,
אני מעדיפה לחיות בלי עבודה מאשר למות עם עבודה

והחילוני חושב מה שהוא חושב על החרדים , בלי קשר להחרמת הערבים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אלי אלימלך,
אני שמח שיש עוד מי שחושב כך, ושיש לו גם את האומץ לומר את הדעה הזו, ההגיונית אך הלא-פופולרית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
בלי העבודה הערבית כל הדברים במשק היו מתייקרים בעשרות אחוזים, אף אחד מאיתנו לא מוכן לשלם את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אני רוצה לעורר נקודה חשובה
למה כל הסופרים והחנויות זה משמרות ארוכות 7-8 שעות שזה קשה עד בלתי אפשרי לשרוד בהם???
למה שלא יחלקו משמרת של 5-6 שעות ועוד אשה תקבל עבודה???
לדוגמא, צרכניה שהמשמרות זה 7:00-15:00, 15:00-23:00 תחלק ל-3 משמרות:
7:00-12:00, 12:00-17:30, 17:30-23:00
אני היחידה שחושבת ככה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הי לכולם, אני לא יודעת אם פה זה המקום המתאים.
אשמח באמת אם יש למישהו תשובה בשבילי, אשמח לקבל אותה.
אני כותבת את זה והידיים שלי קצת רועדות. אני באמצע ההכנות לשבת, הבית מסביב רוחש, סירים, לחץ של ערב שבת... אבל הלב שלי? הלב שלי נזרק אחורה, למקום חשוך שחשבתי שסגרתי בו את הדלת.
קראתי כאן על הנער הזה, בן 14, על המילים המדממות שהוא כתב כשהיה לבד. ואני פשוט עצרתי הכול. כי אני לא רואה מילים על מסך – אני רואה את הילדה שהייתי. אני מריחה את הפחד של המסדרונות בבית הספר, אני מרגישה את המחנק הזה בגרון, את התקופה שבה את מבינה שהפכת לאוויר. שכולם החליטו, בשתיקה אכזרית, שאת פשוט לא קיימת.
עברתי חרם. שנה שלמה. שנה שבה כל בוקר היה קרב הישרדות ביכתה. ביני לבין עצמי. שנה שבה הנשמה שלי נסדקה לאלפי רסיסים, וגם הגוף שלי נושא עד היום סימנים של הכאב הזה, עדות שקטה למה שעברתי. הייתי בת 13, וביקשתי רק שמישהו יסתכל לי בעיניים. במקום זה נתקלתי בקיר של קרח.
גם כשזה נגמר, כש"ניצחתי", זה לא באמת נגמר. לקח לי שנה פלוס ללמוד איך לנשום שוב בלי פחד. ועד היום, כשאני כבר רחוקה משם, בוגרת, חזקה – הצלקות האלו מתעוררות לפעמים. הן צורבות. הן מזכירות לי שמתחת לעור, הילדה שהייתי עדיין פצועה. לא משנה כמה גדלתי.

נכון, עליתי מהתהום. כי כשאת בקרקעית של הבור, כשאין לך יותר לאן ליפול, הדבר היחיד שנשאר זה לנסות לטפס למעלה עם ציפורניים מדממות.
והיום בבוקר כשקראתי את המאמר הזה. עלתה לי שאלה כואבת.
למה?! למה בכלל הייתי צריכה להיות שם?!

אני פונה אליכם, אנשי החינוך, בזעקה שבאה מהמקום הכי עמוק שבי: איך יכול להיות שהעולם התהפך, שהטכנולוגיה שינתה את חיינו, אבל הלב של הילדים נשאר מופקר באותה צורה? למה לפני עשרים שנה ילד בכה במיטה בגלל חרם, וגם היום, ב-2026, ילד בן 14 צריך להרגיש שאין לו מקום בעולם הזה? למה?! תאמרו לי! אני באמת רוצה לדעת! אני רוצה להתחיל את השבוע הזה עם תשובה!

למה ילדה קטנה צריכה להתכווץ מתחת לשמיכה ולתהות מה לא בסדר בה, למה כולם שונאים אותה, למה היא שקופה? למה אף אחד לא עוצר את הרכבת הזאת לפני שהיא דורסת עוד נשמה, ולתמיד! אני זוכרת, שגם שנה -שנתיים אחרי, כשהייתי בנויה, בוגרת, כביכול עברתי את זה, סבלתי מחרדות חברתיות. וזאת רק דוגמא קטנטונת לדברים שסבלתי מהם אחר כך.
למה?! מה מניע ילדי/נער/בחור לעשות דבר כזה? למה?!
ביום הם מצטיינים, בלילה הם מתמודדים.
עולם אחד בפרופיל, עולם אחר בסתר. ואותו לב, באותו גוף.👈





עולם של נוער

הטקסט שלפניכם נכתב ממקום אמיתי, על לב של נערה או נער שחיים היום בתוך העולם החרדי- אבל גם בתוך המציאות הכואבת של הדור שלנו.

זה לא סיפור על אחרים, לא ידע, לא רכילות. זה זעקה שקטה של המון לבבות טהורים שמנסים לשמור על עצמם, בתוך עולם שמושך לכל כיוון. אם זה נוגע בך- כנראה שאת/ה לא לבד.





-----


מכפתרת את הכפתורים בבוקר

מלבישה גם חצאית כפלים,

מגוהצת.

גרבים.

לוק מושלם,

שרה שנירר הייתה גאה.

גם הוא,

מלביש את החולצה הלבנה,

חליפה,

הולך עם גב ישר,

אף אחד לא מתבלבל,

לאיזה מגזר הם שייכים.

אבל.

זה לא נגמר בה,

וגם לא בו.

זה ממשיך רחוק,

אולי יותר מידי רחוק.



לא,

הם לא התכוונו,

לא רצו.

שומרים על עצמם,

משתדלים.

אבל העולם הזה קשוח,

וצריך לברוח מהר,

כדי לא ליפול,

לא להתבלבל.



זה שתי עולמות,

עולם אחד נראה,

נוכח.

וגם מרשים.

הגברת רוצה אותה לבן שלה,

והראש ישיבה שם עין עליו,

לקטנה שלו.



אבל,

קיים גם עולם נוסף.

עולם ענק,

מושך,

לא פחות מציף.

ועליו לא הרבה יודעים.

הוא קיים בעיקר בלילה

---

היא לא נבהלת,

כי יודעת שכולן רואות,

שומעות

ככה לפחות אומרת לעצמה.

מרגיעה מצפון,

הוא גם,

לא באמת רוצה.

אבל הסרט הלילה בישיבה

רואים בחדר שלו.

ואיך שהוא

הוא לא יודע איך

גם הוא מחכה לפרק הבא...



מפה לשם,

זה פוסע עוד פסיעה,

ועוד אחת.

ובאיזה שהוא שלב,

זה כבר רץ.

והם-

פוחדים.

לא רק שישימו לב,

הם פוחדים על עצמם.

על הנשמה.

על כל מה שמאבדים.

עולם של נוער.



---

הם כן-

חושבים

על מה יקימו,

איזה הורים יהיו,

יחנכו,

הם לא קטנים,

לא טיפשים,

לא מרדנים.

לא מחפשים דרך אחרת,

טוב להם פה.

אוהבים את החיים שלהם,

נהנו במשפחה הגדולה.

אהבו את השבתות,

את החגים.

ובעיקר-

אוהבים את ה'

מאמינים בו.

וכן, מאמינים גם בדרך

בסך הכל-

ילדים טובים.



ואז

פתאום זה קורה

לא בגלל שהם רצו,

לא בגלל שהתכוונו,

הגיל עושה את שלו,

החוויות מתחלפות,

משתנות,

חדשות.

רגשות חזקים,

רצונות חדשים,

ובעוצמות

מה שבאמת מחפשים

הוא עדיין לא נכון.

ממתינים בסבלנות.

כדי להישאר שווים

אחד אל השנייה.



ואז בשלב הזה

שהרגש מבולבל, לא יציב

לא כ"כ מבינים מה הולך.

זה פשוט נכנס,

פולש.

וכן,

זה עוד ידע,

עוד מראות,

לא דברים שהיו רצים לחפש

אולי אפילו היו נגעלים.

אבל שזה כ"כ בקלות,

כל כך נגיש

הם אפילו לא שמים לב.

שזה לא עוד תמונה

שאמורה להיות להם בראש.

הרגישות משתבשת,

הצניעות מתערערת,

ולא משנה כמה נפלו שם

בעולם

המלוכלך הזה.

יש עוד שלבים למטה.



והם,

ילדים טובים.

עם נפש גבוהה,

שלא שייכים לשם.

נכנסו לזה מסקרנות,

מרצון לדעת עוד.

אבל לא ידעו כמה מסוכן זה,

הם היו תמימים

מאד.

עכשיו הם כבר יודעים את זה.

הם בוכים על מה שעשו,

מצטערים במה השתתפו.

מתבאסים ממה שצחקו.

לא רוצים להתחתן ככה.

ובעיקר,

לא רוצים לחזור ככה אל ה'

הם מנסים לצאת,

זה יותר קשה ממה שהם חושבים.



---


וזה לא סיפור אחד,

לא מקרה קיצוני.

כל כך לא.

זה התמודדות של דור

עולם שלם של נוער

סקרן.

שנולד ומרגיש

שיש יקום מקביל,

נגיש

נגיש מאד.



והוא יכול ללכת לתפילה בבוקר,

ללמוד, לסיים מסכת.

אבל בזמן המאוחר שלו, הפנוי.

לשבת ולהנות, ולצחוק מאותם תכנים

של מי שמכחיש את קיומו של בורא עולם.

והיא, אוהבת להתפלל,

להתחבר.

קונה את הבגדים המכוסים, הצנועים.

מדברת בעדינות.

אבל מול המחשב היא יודעת טוב טוב

על איזה לבוש היא מתלהבת.

היא כבר נכנסה לזה.

גם אם עוד הרבה בחורות

שרוקדות מול הטלפון בשבת,

אוהבות את המראה הזה.



אוצצ.

צביטה,

מתאפסים.

חוזרים לחיים.

מסתכלים על עצמם במראה.

כועסים

רוצים לצעוק

על ה"אני" שנמצא מולם,

עולם זוועה.

עולם צבוע.

מי קרא להם צדיקים?

עולם של שקר.

לא,

לא יפה.

זה בוטא.

זה שופט

זה לא עולם של צבועים.

לא עולם של שקרנים.

ממש לא.

זה עולם של גיבורים,

מתמודדים בקרב

קרב אכזרי,

קשה,

מאתגר.

אסור להתעלם,

להוריד אחריות

כי המשפט "כל אחד עובר את זה"

לא מדויק פה.

צריך להאמין,

לתת גב,

לסמוך.

על דור שלם

שמתמודד,

ממשיך להתלבש שונה,

מול כולם.

לדבר שונה,

לחשוב שונה,

זה לא שהם מקבלים הערכה.

על התאמצות,

הם בסה"כ סיימו את הילדות,

וכבר שומעים משפטי שנאה ברחוב,

כבר שומעים צחוק גס,

פוגע.

ולמרות הזלזול,

ולמרות הבלבול,

הם עדיין יודעים מה הם רוצים,

והם בעיקר יודעים

מה הם לא רוצים.

אז רק תאמינו עוד קצת,

כי אלוקים, שהיה שם איתם

כל הזמן.

חיבק, תמך.

והמשיך לאהוב.

הולך לקבל המון נחת בקרוב.

---
חויה מזעזעת שלי משדה התעופה בשארם א שייח לפני שבוע וחצי
זה היה בטיסה חזור מאירופה
לא רציתי לטוס לבד, לכן נצמדתי לאברך. טסנו מאמסטרדם, דרך טורקיה, לשארם א שייח
בטורקיה היה מפחיד לכשעצמו, היה לפנינו שורה של שייחים עם כיפות, ורק את האברך שבא אחריהם הכריחו להוריד את הכיפה.
אבל עיקר הסיוט היה במצריים, בשארם א שייח
אנשי האבטחה התעללו מאוד באברך
משכו לו את החליפה
העיפו לו את הכיפה והכובע ולא הרשו לו לכסות את הראש עם היד
גררו אותו פיזית לחנות של כובעים
ולאורך כל הסיוט הם צרחו עליו באנגלית שבורה " אמרו לכם לא לבוא עם סממנים יהודיים"
האברך ניסה לומר להם שהוא אחראי לעצמו אבל שום דבר לא עזר לו
היה קשה לראות, בשלב מסוים פשוט לא הסתכלתי לכיוונו מרוב שהיה לי מזעזע
הגענו לשלב של לקחת מזוודות
ניגשים 2 ערבים צעירים ומתחילים להערים את המזוודות שלנו על עגלה
ניסיתי להתנגד והורדתי את המזוודות שלי מהעגלה, אמרתי לו שאני יכולה לבד לקחת את המזוודות

והוא צרח "סקיוריטי" ובעצבים החזיר את המזוודות לעגלה
לא העזתי לצייץ כבר כי חשבתי שזה חלק מהאבטחה
בשלב הזה עיכבו אותי יחד עם האברך
ואז עשיתי את שטות חיי
ואמרתי שהוא לא בעלי

ואז הסיוט התעצם
מחוץ לשדה התעופה בדואים ערבים נהגי מוניות מקיפים אותך מכל עבר, מנסים לצוד כל איש שיוצא משם למונית שלהם

נס שניגש אלי נהג שהזמנו מראש היה לו את התמונה שלי בטלפון
ואז איש האבטחה עם המזוודות נעמד מולי, לא נותן לי להמשיך ללכת
גיב מי דה מוני !! תביאי לי את הכסף !!
ולהפתעתי נהג המונית שהזמנו וביררנו עליו מראש, הצטרף אליו ופשוט דרש ממני לשלם לסחטן
שתי בדואים מאיימים, הוצאתי 50 שח והבאתי לסחטן, ולא עזר !
את צריכה לתת לפחות 200 ! אחרת הם לא זזים ממני
ובכל הסיוט הזה, אין לשום פלפון שלי קליטה באזור סיני!

הנס שלי היה שניגש בחור שנסע עם טנדר מאורגן עם עוד בחורים, ואמר לי בואי איתנו
ברגע שהנהג קלט שהוא מאבד אותי
הוא שינה פרצוף
קילל את סוחב המזוודות הסחטן
הכניס מהר את המזוודות שלי למונית שלו
פתח לי את הדלת של המונית, חייב אותי להיכנס מייד
ונסע משם במהירות
נסעתי שעתיים וחצי בחרדה עצומה
לבד עם תינוק ועם בדואי מפחיד
הוא אומנם התנהג בנעימות, אבל כבר לא סמכתי עליו
בדקתי כל הדרך שאנחנו נוסעים בדרך הנכונה

לכל אורך הדרך יש כ 8 מחסומים שערבים עוצרים את המונית, מציצים פנימה והנהג אומר להם משהו ונוסעים הלאה
עד שהגענו למעבר גבול גם שם הצד המצרי פחות נעים כשיש רק ערבים מסביבך
ב"ה עכשיו אני בבית
לא ממליצה על הסיוט לאף אחד!!

אחרי נסעו משפחה ואמרו לאישה להוריד את התכשיטים בבידוק הבטחוני
והיא לא קיבלה אותם בחזרה

שמעתי גם מכלי לא ראשון אבל משפחה שאני מכירה שטסו לשם- הנשים עם פאות
ועשו להם בעיות מפחידות עם הכיסוי ראש בבידוק הבטחוני בשארם.

מקווה שעזרתי למי שמתכנן לחזור דרך שם או לטוס דרך שם.

קצת כדי לאזן: אח שלי נסע שם מיד עם תחילה המלחמה, היה עם לבוש חרדי מלא ואשתו עם פאה ולא עשו לו כלום..
זה כנראה תלוי על מי נופלים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה