התייעצות שידוכים

מצב
הנושא נעול.
אלו שהגיבו לי פה ללא סוף עם איזמל לפרק כל דבר לאינו דומה נידון לראיה.

האמת שאפשר לסכם הכל בכמה משפטים. בלי איזמל ובלי פירוק.
הבאתם מקורות והרחבה לשתי קבוצות:
1. למי שמסרב ומתעקש בכוונה לא להתחתן.
2. למי שנוקט באמונה וביטחון מעל דרגתו, ולכן לא עושה כל השתדלות.

לא על אלו דובר באשכול, והם אינם מצויים.
דובר על הנושא של הורדת שידוכים בגלל סיבות שונות - לא רציניות לדעתכם.
נניח שאתם צודקים.
נניח שאפשר לדון בזה - מה כן להוריד ומה לא - במסגרת ההשתדלות - ומי מוסמך להכריע בזה.

בכל מקרה זה לא הופך את הממהרים להוריד בגלל סיבות שונות - לאחת מהקבוצות הנ"ל, שעליהם הבאתם את המקורות הנ"ל.
אם נדמה לכם שכן - אין בידי למנוע מכם את ההבנה הזו.
אלא שכל אלה שלא רואים את עצמם באחת משתי הקבוצות הנ"ל, והם הרוב המוחלט -
לא יקשרו אליהם את המקורות הנ"ל, שמבחינתם מדברים על תופעות אחרות.

בכל מקרה, שיהיה בהצלחה.
 
כל ההורים לילד עם בעיה רפואית נסתרת חווים את זה מהרגע הראשון,

עוד לפני שמתחילים, שכולם מאחלים לבן/בת המוצלח/ת שיתחתן ברגע, והם מתפללים…

שמציעים המון הצעות מוצלחות, וההורים האומללים לא יודעים איך גם לתת תחושה לכל אחד שמתייחסים להצעה שלו ברצינות, ומצד שני להוריד בלי להיפגש, ואז לשמוע איך מדברים עליהם שהם בררנים ועפים על עצמם…

ובשלב יותר מאוחר ״אתם לא מספיק מתפללים / עושים השתדלות / מוכנים להתפשר…״
חשוב מאוד שכתבת את זה.
שנדע כולנו, שאנחנו לא יודעים הכל, וכמה צריך לדון לכף זכות ולפסיק לשפוט אנשים.
 
ואז אחרי כמה שנים יש פליטה על המשפחה, (יחוס)
וזה גם לפעמים פוגע וגורם לכאב גדול.
גם אם שני בני הזוג "מיוחסים", עדיין לא חסר איך לפגוע אחד בשני גם בטעות...
בכל אופן אם הייחוס מאוד חשוב, אפשר להתפשר על משהו אחר, כמו כסף.
 
ואם אין, כמה שנים לחכות עד שזה קורה?
אפילו 10 20?
הבעל בדוגמאות שלי חיכה יותר מ10 שנים.
היום כשהוא נשוי הרבה יותר מהזמן שחיכה,
הוא מודה: לו הייתי יודע כרווק מה ארגיש כנשוי,
הייתי מעדיף להישאר רווק (!!!) לנצח.

ואז אחרי כמה שנים יש פליטה על המשפחה, (יחוס)
וזה גם לפעמים פוגע וגורם לכאב גדול.
סליחה על השאלה החודרנית, את נשואה?
כי א’ ב’ לשלום בית זה איזו שהוא נשיאת חן חיצונית...
מותר לגבר לגרש אישה כי הוא ראה יפה ממנה, אשה יכולה לדרוש גט כי בעלה מאוס בעיניה.
ודי לחכימא.

אכן, זה כאב גדול יחוס, משפחה, וכו לא משווה כאב, רק שבדר"כ אלו דברים שבחורה יודעת מראש: היא ממשפחה "פשוטה" הבחור מיוחס, הוא משפחה רגילה היא נכדה של גדול הדור וכו.
על מראה חיצוני אי אפשר לדעת מראש- כי שום בחורה לא תתחתן עם בחור שאומר לה מראש שהיא מכוערת בעיניו.
 
מילה לפני שכתבתם די להאשים, אתם בעצם מאשימים את ה'.
אתם לא מסכימים שיש רווקים/ות שמתעכבים בגלל בררנות? (סתם באופן כללי, לא אישי)
נניח אישה שלא חייבת בפרו ורבו, אומרת אם אין לי בחור XYZ לא שווה לי להתחתן. זכותה להחליט כך, אבל זה לא אומר שבסוף יגיע כזה בחור. יכול להיות שהיא תישאר רווקה, ואין לה מה להתמסכן שהיא לא מתחתנת.
סליחה מראש.

אני לא מבינה את הביטוי 'להאשים' את ד'.
יודעים שזה מאת ד'. מאמינים שהכל ממנו, והכל לטובה.
'להאשים' זה מובן אחר, שלא מתאים כלפי אלוקים.

אבל במה זה שונה מכל הדברים האחרים? מכל החינוך שלנו לאמונה?
מה ההבדל ממישהו שחלילה נפצע בתאונה, ממישהו שחלילה נפטר בחוליו, ועוד מיליון דברים אחרים.
'מאשימים' את ד'? אבל אולי הנהג אשם או הרופא?

האם יש צורך שאפרט כאן את האמונה של כולנו, שהכל משמיים, והכל מושגח, והכל לטובה?
ויחד עם זה אנשים לא פטורים מאחריות?
ואם הם פשעו - הם צריכים לעשות תשובה, כי יש בחירה?
במה הנושא הזה שונה מכל השאר?

האם יש שמתעכבים בגלל בררנות? - כנראה שכן, זו הסיבה הנראית לעיתים בדרך הטבע.
האם הם בחרו בחירה לא טובה בין טוב לרע בעניין זה, וצריכים לעשות תשובה על זה?
אין לי מושג. כל מקרה לגופו,
ומי אנחנו שנשפוט?
איך אנחנו יכולים לדעת את כל המורכבות של בחירה של בן אדם?
ולמה זה עניניינו?
האם באמת היה כאן עניין של טוב מול רע?
ואם כן, האם זו היתה בחירה טובה, או רעה?
ואם כן, האם היתה לו בחירה בזה?
לפעמים הוא אנוס, לפעמים יש לו בחירה מסוימת, לפעמים יש לו בחירה גדולה יותר -
ולפעמים רק נראה שהוא בורר, ולמעשה זה לא באמת נקרא לברור במקום ובמצב שלו.
ולפעמים דווקא הבחירה לברור - היא היא הבחירה הטובה.

זה כמו בכל דבר אחר בכל החיים היהודיים שלנו, בכל יסודות האמונה שלנו.
אפשר להרחיב בזה המון.
נושא של ידיעה ובחירה למשל.
נושא של נקודת הבחירה שזזה ממקום למקום.
לא לזה התכוונתם עכשיו...
אבל אין כאן בנושא השידוכים משהו שונה מהשאר.

יש אמונה ותפילה, ובמקביל השתדלות.
השתדלות עושים בדרכי הטבע.
בנושא כמו שידוכים, לוקחים בחשבון מאוד גם את הנפש ואת הנטיות הסוביקטיביות. כי צריך כאן קשר.
ומה שמתאים לאחד, לא מתאים לאחר.
ומה שמפריע לאחד, לא מפריע לאחר.
זו דרך הטבע בעניין זה.

אישה בדרך כלל רוצה להתחתן יותר מהאיש. כך כתוב במקורות. ורואים זאת בפועל.
אישה נורמלית רגילה בציבור שלנו לא תגיד בדרך כלל אני רוצה כך וכך, ואם לא אז לא רוצה להתחתן.
היא כן תגיד שיש לה כמה דברים מאוד חשובים שהיא לא תוותר עליהם, והיא תמיד מקווה שתמצא אחד כזה.
אם מדובר ברשימה לא ארוכה - זה פעולה טבעית הגיונית.
הגיוני מבחינה טבעית לא לקחת מישהו שמראש היא לא סובלת או הוא לא סובל אותה, או שרוב הדעות שלו הפוכות משלה, או שיש פער גדול ביותר באופי בכמה תחומים חשובים.
ואם ד' ייעד לה אחד כזה שלא נראה מתאים על פניו - הוא כבר ידאג שזה יצא לפועל.

האם יש לה או אין לה מה להתמסכן? שתחליט לבד...
מה שבטוח שהבחירה שלנו כחברה אמורה - לפחות לדעתי - להיות זהירים ולא לפגוע.
ולהבין שיש כאן אנשים שהם בגדר מועקות, עם פצע פתוח בלב, שלא צריך לזרות עליו מלח.
וחשבונות שמיים - נשאיר ליחיד שמסוגל לחשבונות האלה.
אותו אחד, שציווה עלינו לדון לכף זכות.

ואם מישהו באמת יכול לעזור בדרך הטבע -
להציע הצעות,
או לעזור בצורה מיטיבה, מכבדת, מלווה, לא מאשימה ולא בכוח -
ולהתקדם עם האדם למקום שנראה מועיל יותר -
אדרבא ואדרבא.
יש כאלה. הם בני עליה במובן הזה - והם מועטים.
להתפלל - תמיד אפשר וכדאי.
 
נערך לאחרונה ב:
מי
מילה לפני שכתבתם די להאשים, אתם בעצם מאשימים את ה'.
אתם לא מסכימים שיש רווקים/ות שמתעכבים בגלל בררנות? (סתם באופן כללי, לא אישי)
נניח אישה שלא חייבת בפרו ורבו, אומרת אם אין לי בחור XYZ לא שווה לי להתחתן. זכותה להחליט כך, אבל זה לא אומר שבסוף יגיע כזה בחור. יכול להיות שהיא תישאר רווקה, ואין לה מה להתמסכן שהיא לא מתחתנת.
סליחה מראש.
ומי אמר שהיא מתמסכנת?? אם היא עשתה את הבחירה שלה, והחליטה שעדיף לה לא להתחתן אם לא X, זאת בעיה שלה, מה שמנסים להסביר פה, שאפשר להגיד בצורה עדינה מה חושבים, ולנסות להאיר אם זה מקום שהארה תתקבל.

אבל בסוף יש לה בחירה, ולא מוטל על שום נשמה טובה התפקיד להאיר לה את הדרך בעקשנות, ושכנועים, והפחדות על מה שיהיה, וביקורת על מה היא עושה לעצמה, והרגשה שהוא עכשיו מציל את העולם וחובתו הקדושה לדחוף את כל המסכנים שלא יודעים מה טוב להם.
 
אני לא מבינה את הביטוי 'להאשים' את ד'.
יודעים שזה מאת ד'. מאמינים שהכל ממנו, והכל לטובה.
'להאשים' זה מובן אחר, שלא מתאים כלפי אלוקים.

אבל במה זה שונה מכל הדברים האחרים? מכל החינוך שלנו לאמונה?
מה ההבדל ממישהו שחלילה נפצע בתאונה, ממישהו שחלילה נפטר בחוליו, ועוד מיליון דברים אחרים.
'מאשימים' את ד'? אבל אולי הנהג אשם או הרופא?
בלת"ק,

אם את שואלת אולי הנהג אשם או הרופא
אז את ממש סוטרת את עצמך
מכיון שהם בסה"כ השליחים של ד' - שד' שלח אותם והם בטוח לא האשמים
עדיף כבר "להאשים" את ד' שהכל ממנו והכל בידיו.
 
מה ההבדל ממישהו שחלילה נפצע בתאונה, ממישהו שחלילה נפטר בחוליו, ועוד מיליון דברים אחרים.
'מאשימים' את ד'? אבל אולי הנהג אשם או הרופא?
נכון, באמת נהג שלא נזהר ודרס מישהו, זו אשמתו (רוצח בשוגג גולה לעיר מקלט).
או מישהו שעישן סיגריות ומת מדלקת ריאות זו אשמתו.
 
בלת"ק,

אם את שואלת אולי הנהג אשם או הרופא
אז את ממש סוטרת את עצמך
מכיון שהם בסה"כ השליחים של ד' - שד' שלח אותם והם בטוח לא האשמים
עדיף כבר "להאשים" את ד' שהכל ממנו והכל בידיו.
תסתכלי על מה עניתי.
כתבתי את זה בדומה לשאלה ששאלו אותי, כדי להראות שזו לא שאלה נכונה.
הכל מאת ד', ועם זאת מי שפשע - אם פשע - יש תביעה כלפיו.
 
אישה נורמלית רגילה בציבור שלנו לא תגיד בדרך כלל אני רוצה כך וכך, ואם לא אז לא רוצה להתחתן.
היא כן תגיד שיש לה כמה דברים מאוד חשובים שהיא לא תוותר עליהם, והיא תמיד מקווה שתמצא אחד כזה.
אין באמת הבדל בין שני המשפטים.
אם יש כמה דברים מאוד חשובים שהיא לא תוותר עליהם, בעצם זה אומר שאם לא-לא.
 
נכון, באמת נהג שלא נזהר ודרס מישהו, זו אשמתו (רוצח בשוגג גולה לעיר מקלט).
או מישהו שעישן סיגריות ומת מדלקת ריאות זו אשמתו.
סותר במשהו את מה שכתבתי?
כתבתי שאם אדם פשע - הוא חייב לעשות תשובה.
ועדיין הכל משמים.
תקרא שוב.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה