שינוי קיצוני במצב רוח- מה עושים????

[גלבוע]

לשינויים קיצוניים במצב הרוח במצב כזה יש בדרך כלל שילוב של שני גורמים: פיזי ורגשי.
יש הרבה דרכים להתמודד. יש שילכו לכיוון הנטורופתיה ותוספי המזון, יש שילכו לכיוון של שיחות, מה קשה דווקא בתקופה זו, עם מה זה מעמת אותנו וכו' (במחילה מכבוד צ'וק ), גם כדורים זה אופציה. לי באופן אישי נראה ששווה להשקיע כדי להבין מה יש לנו בפנים, לפני שאנחנו 'סותמים לזה את הפה' עם כדורים. שוב, זו דעה אישית.
כל אחד יכול לבחור לעצמו את דרך ההתמודדות שמתאימה לו.
לייעץ?
נראה לי קצת תלוש, מעל גבי פורום.

 

[יעל אייזיקוביץ]

לייעץ?
נראה לי קצת תלוש, מעל גבי פורום.

אלף צילצולים

 

[עדן]

הערה קטנה...
לאחרונה אני קוראת כל הזמן סיפורים בהמשכים (ב'בתוך המשפחה') על טיפולים, מטופלות ומטפלות + טיפוסים מתוסבכים שלא רואים ביום יום.
במשפחה הקרובה שלי אני לא מכירה אף אחת שנזקקה לטיפולים שכאלו, ולפעמים אני מרגישה מטופשת מעט, חריגה ובכלל לא בענינים.
ואז אני חושבת לעצמי, אולי יש נשים שיש להם אינטרס להמציא ולתחזק את השיטה.. וד''ל.

חשוב להדגיש, אני לא כופרת במציאות בה נשים זקוקות לטיפול תרופתי או פסיכולוגי, מטופלות במקרה הצורך וחוזרות לאיזון. אני בעיקר נגד השיטות החדשות שלומדים בקורסי הבזק שקיימים בשוק.

 

[דסי]

למה את חושבת שמי בסביבתך אם היא נעזרת, בטוח תידע אותך?

 

[לאה#]

ומי מחליט מה צריך? את?

אני אחליט לעצמי, ואם אתלבט אפנה לעזרת מישהו מומחה. זה יכול להיות רופא משפחה, רופא ילדים שאני סומכת עליו או פסיכולוג או פסיכיאטר.

אבל אוי ואבוי אם אתייעץ עם שכנה מתוקה ומקסימה שלי, שבמקרה ישבתי איתה ועם שכנה נוספת שהתלוננה חודש אחרי לידה שהיא מרגישה עצבנות בלתי מוסברת - וההיא הסבירה לה בטוב טעם שזה כנראה דיכאון אחרי לידה עד ששכנעה אותה. רק אחרי שהתחילה לסגל לעצמה התנהגות מתאימה לדיכאון ולהשתכנע בזה, חשבתי להתערב ולהציע לה לערוך בדיקת דם קודם כל. אז היא לקחה בי 12 וברזל והתאוששה מהעצבים ומהדיכאון ומהחרדות מדיכאון גם יחד.

ואוי ואבוי אם אתייעץ בפורום שאיזה ניק הזכיר בו שם של תרופה, ספק ברצינות ספק בבדיחות, וכולם קפצו על זה שאם היא שואלת כנראה שיש לה בעיה. אולי אם אני מסתפקת זה מראה שאין בעיה?

לגבי אחרים - כל אחת יעשה כאוות נפשו. מי שרוצה כדורים יכול לקחת בכיף. יש אנשים שלוקחים כדורים, כך שמעתי, כדי שישרדו יותר זמן בעבודה. שיערב להם.
מי שרוצה אלטרנטיבי יכול גם. אני רק מנסה להעמיד איזה תמרור עצור, לגרום לספקנות לפני האבחון העצמי כדי לבחון אולי לא צריך למהר. אבל מי שלא רוצה - זו בעיה שלו, לא שלי...

 

[עדן]

למה את חושבת שמי בסביבתך אם היא נעזרת, בטוח תידע אותך?

בשביל זה הדגשתי משפחה קרובה שלי.
קשה לי להאמין שאשה תדבר בגנות השיטה של הטיפול אותו היא עוברת.

 

[שולה]

קשה לי להאמין שאשה תדבר בגנות השיטה של הטיפול אותו היא עוברת.

הרבה פעמים, מצב כזה זה סוג של התגוננות.
אולי אם היא מדברת מ-א-ד הרבה נגד, אז זה תמרור עצור גדול יותר.
אבל רק אולי.

 

[7880]

גם משפחה קרובה שלך יכולה לא להגיד לך.. וכך זה לרוב.. אוי, הבושהההה...

 

[דסי]

ואם מקובל ללעוג בסביבה, היא חייבת להצטרף- אם היא רוצה להסתיר כמובן.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

ציפרלקס 10 מ"ג...
או לגשת לרופא הקרוב ולהתייעץ איתו

מתנצל על התגובה שעוררה כאן דיון מוזר, אבל אולי מועיל.
אני בסך הכל ניסיתי לרמוז שלא מתאים לקבל ייעוץ מהסוג הזה בפורום, וזהו.

 

[7880]

לפעמים בא לי לנער אנשים בידים, להעיר אותם ולהצביע על עובדות מוחשיות ושישחררו את עצמם מהאזיקים שהם עצמם כופים עליהם...
נשמע לי כל כך מסכני לכפור בכל מה שקשור לטיפול נפשי. אי אפשר לאטום את הנפש ולפעול בלעדיה. היא איתנו בכל פעולה.
אם הייתן יודעות כמה נשים, גברים, זוגות מטפלים היום בעצמם... נותנים תשומת ללב אישית לנפש שלהם... זה משהו שנעשה לאט לאט יותר יותר נפוץ, אך עדיין בחברה הסגורה שלנו יותר לאט, למרות שזה גם מתקדם..
אתן יודעות כמה אנשים חווים על בשרם שרידי של ניצולות (ו שניה בשורוק) שואה? כן, אני מדברת גם על דור שלישי ורביעי. כל אלה שיצאו מהתופת ולא טפלו והולידו ילדים וגדלו אותם על נפש פצועה... יש ארגון "עמך", אתן בטח מכירות שנוסד לעזור לניצולי שואה . היום הוא עוד פועל .. לדור שלישי ... אי אפשר לזלזל ..
עדיף לפקוח אלף עינים ולדאוג שבעתיים.. אנחנו אמהות שמגדלות דור המשך. מגיע לכל אחת שצריכה תשומת לב, חיזוק וטיפול מכוון...

 

[נוי]

כתוספת לנאומיה הבהירים של גברת בלוי (צוק בלע"ז)
שמעתי מהפסיכולוגית הנודעת יהודית הילדסהיימר בהרצאה לנשים משפיעות על דעת הקהל דרך המדיה הכתובה, שיש לה תקופות בהן יש גאות של נשים הבאות לטיפול. למשל בדיכאון אחרי לידה.
איך היא התבטאה:"והנה אני ממש קוסמת! אחרי שיחה אחת האישה יוצאת בריאה! האמנם אני קוסמת?"
וכעת היא הרחיבה: דיכאון אחרי לידה זה מצב קשה, לא קל בכלל לטיפול. והתהליך רווי סבל. אבל מה? נשים רבות קוראות פה ושם ושם ופה על הנושא, הרי חשוב שיהיה במודעות, ברור. אבל רבות מתחילות לחשוב שהן סובלות מדיכאון, ונכנסות לחרדה מזה ונכנסות לדיכאון ובסוף מגיעות לטיפול והופ, משתחררות. התהליך הזה לא כזה כיפי, הוא רווי סבל מיותר למדוכאה לכאורה ולמשפחה. דיכאון קליני אמיתי? זה סיפור אחר.
לכן צריך לנגוע בסוגיה הזו בזהירות רבה. מצד אחד חשוב להבחין בבעיה כשהיא אמיתית, מצד שני, לא לעשות מכל זבובון פיל.

לפותחת האשכול- עצם הידיעה שיש מצב רוח נאכס וזה זמני, עוזרת.
באותו רגע הראש מתחת למים, תרפי (תהני אפילו...) עוד מעט יעבור הגל ותשאפי אוויר מלוא ריאות עד לגל הבא.
הומור יעיל בשלב הזה, במידה שאת לא עייפה ולא חסרה מהחוש החיוני הזה.
(איך התבטאתי פעם כשהרגשתי כשהנאכסיות היתה במלוא תוקפה וניסו לעודד אותי? "אוף, אני מרגישה נאכס, נא לא לקלקל לי, אני רוצה למצות")

לגבי "דיכאון אחרי לידה"- שגרתי, סימנתי לעצמי גרף מסודר של תנודות מצב הרוח, הודגם והוכח על כמה וכמה:
אחרי לידה נמצאים בהיי (לא כולל הלילה ההוא שבוכים או מרגישים לחץ נוראי בגלל סיבה מטופשת פחות או יותר), אחרי חודשים פתאום טראח... מלא דאגה וחץ, ואוף, ואין לי כוח, ומה יהיה, ואולי פיתחתי דיכאון אחרי לידה?
-אחת התרופות הכי מומלצות:לישון... לישון... (ביביסיטר, או מטפלת, או בעל. אבל לישו---ן!)
אחר כך הגרף מתאושש אל הנורמה עד להתקפה ההורמונלית הבאה...

 

[7880]

לגבי "דיכאון אחרי לידה"- שגרתי, סימנתי לעצמי גרף מסודר של תנודות מצב הרוח, הודגם והוכח על כמה וכמה:
אחרי לידה נמצאים בהיי (לא כולל הלילה ההוא שבוכים או מרגישים לחץ נוראי בגלל סיבה מטופשת פחות או יותר), אחרי חודשים פתאום טראח... מלא דאגה וחץ, ואוף, ואין לי כוח, ומה יהיה, ואולי פיתחתי דיכאון אחרי לידה?
-אחת התרופות הכי מומלצות:לישון... לישון... (ביביסיטר, או מטפלת, או בעל. אבל לישו---ן!)
אחר כך הגרף מתאושש אל הנורמה עד להתקפה ההורמונלית הבאה...

אהבתי... אם יש לך גרף, כנראה את ממש ממש מנוסה...

 

[7880]

מתנצל על התגובה שעוררה כאן דיון מוזר, אבל אולי מועיל.
אני בסך הכל ניסיתי לרמוז שלא מתאים לקבל ייעוץ מהסוג הזה בפורום, וזהו.

חמוד לחשוב שדוקא גבר הביא לאשכול כזה...

 

[פיטפוט]

לא הבנתי מה חמוד בזה.

 

[SPOT]

וואו אשכול ארוך...

אז כמה דברים
א. לאלו שלא הבינו מדובר ביום וחצי בחודש!! אבל זה נראה נצח!!!!!!!!!
כבר כולם מורגלים...
עדין מחכה לשמוע אם יש משהו שמאזן מצב רוח חוץ מאומגה 3 שזה במילא אני לוקחת סתם ככה על הדרך (ולא צ'יפרלקס)
ב. זו שאמרה שהיא לא מכירה ממשפחתה הקרובה מטופלים וכדומה-אז סתם ככה תדעי לך
שאני אישית מכירה כ20 אנשים!!
(כן, לא מגזימה!! אימי עוסקת בנושא וטכנית אני מעורבת) שסובלים מבעיות נפשיות קשות ואף אחד לא יודע!!!! חוץ מבן או בת זוגם והוריהם !!!(ישמקרים שאפילו בן הזוג לא יודע!!!)
ג. דעתי בתרופות פסיכיאטריות כרגע עומדת על טיקו- מחד אני יודעת על מטופלים רבים שקבלו חיים במתנה בזכות התרופות (שבחים רבים שמעתי על ציפרלקס..) אבל לצערי מאידך,
ושוב- מקרוב ומכלי ראשון!! אני יודעת על כמה וכמה שזה גרם להם תופעות לוואי קשות מאדדדדדדדדד הפסיכיאטרים בעצמם אומרים שהם לא יודעים כלום ורק מנסים

 

[חויד]

תודה ללאה בלוי, שהכניסה קצת שפיות באשכול...
האמת הרגשתי קצת מפגרת שלא הכרתי את המילה ציפרלקס
ואחרי זה זה ראיתי שיש כזאת התלהבות אז קצת בדקתי, ונחרדתי!!
תגידו? אתם מחפשים צרות? בנרות?
כבר התחלתי לחשוב שאני השפויה היחידה כאן? או אולי המפגרת היחידה ?
לא מכירה אישה נורמאלית, כן נורמאלית!!! שאין לה מצבי רוח!
זה מהות האישה וכך היא נבראה! (אחרת ישעמם לבעלים...)
אם היא תיקח ציפרלקס אז יהיה לה מצב רוח לכיוון השני... או השלישי. ככה זה.
ומי שצריך טיפול באמת, שיטפל! אבל לא כך מצב רוח הוא דיכאון ולא כל דיכאונציק מצריך כדורים וטיפול נפשי. נסחפתם!

ולאה, אחרי הדוגמה היפה, התחלתי לחשוב מי מקשיב לי באמת, אולי בעלי רק עושה ת'צמו מקשיב? אולי אחותי לא באמת מקשיבה לי.. הבנתם ?
אבל במחשבה שנייה, לא מעוניינת לחשוף הכל בפני כולם (בטח ובטח לא בפני מישהו זר כמו מטפל או פסיכיאטר וכו') יש דברים אישיים שלפעמים נחמד שהם בלב שלך וזהו, לא הכל צריך להיות נחלת הכלל.

 

[יעל אייזיקוביץ]

ולאה, אחרי הדוגמה היפה, התחלתי לחשוב מי מקשיב לי באמת, אולי בעלי רק עושה ת'צמו מקשיב? אולי אחותי לא באמת מקשיבה לי.. הבנתם ?
אבל במחשבה שנייה, לא מעוניינת לחשוף הכל בפני כולם (בטח ובטח לא בפני מישהו זר כמו מטפל או פסיכיאטר וכו') יש דברים אישיים שלפעמים נחמד שהם בלב שלך וזהו, לא הכל צריך להיות נחלת הכלל.

אשה נורמלית ומתפקדת(!!!!!!!!!!) (לא ,לאה בלוי, לא אשה מסוכנת לציבור...)
שמתחילה להרגיש פחדים מוגזמים, מדמיינת את ילדיה נפגעים קשות ח"ו, פצצות אטום נופלות, ועוד ועוד לפרק זמן ממושך ולא חדש חדשיים או יום וחצי בחדש, באופן שגורם לה לאי נוחות ממשית ובעיות הירדמות וכו..
או שמרגישה כבדות ולאות וחוסר מוטיבציה /אנרגיה ורק רוצה לישון/לבכות וזה נמשך כנל ובאופן הנל,
ייתכן שהיא זקוקה לעזרה תרופתית/ לשיחות.
כל נסיון להציג את זה כתופעה נלעגת/ פינוק/המצאה הוא גובל באכזריות כלפי האמיצים שעושים את החסד הגדול ביותר לקרובים להם ביותר ומחזירים את האמא/ האשה השמחה לבית.

כל המלגלגים קחו זאת לתשומת לבכם כשאתם עושים זאת מעל גבי הפורום שיש בו 20,000 משתמשים וממילא סטטיסטית כמות נכבדה של אנשים שנעזרים.
אני באה לתת אומץ למי שזקוק ונעזר וכל התפלספות אם זה אמיתי או לא מטופשת ומיותרת.
מי הניק הנכבד שיידע זאת?
כשאדם בור בנושא מסוים ועוד מצהיר זאת,וגם בעל דעות קדומות -ייכבד וישתוק.
סלחו לי על החריפות היא במקום עכשיו לדעתי.

 

[יעל אייזיקוביץ]

כן, לא מגזימה!! אימי עוסקת בנושא וטכנית אני מעורבת) שסובלים מבעיות נפשיות קשות ואף אחד לא יודע!!!! חוץ מבן או בת זוגם והוריהם !!!

וכמובן גם שותפה ספוט היקרה, כבתה של האמא המעורבת.....
איזה יופי!

 

[חויד]

אשה נורמלית ומתפקדת(!!!!!!!!!!) (לא ,לאה בלוי, לא אשה מסוכנת לציבור...)
שמתחילה להרגיש פחדים מוגזמים, מדמיינת את ילדיה נפגעים קשות ח"ו, פצצות אטום נופלות, ועוד ועוד לפרק זמן ממושך ולא חדש חדשיים או יום וחצי בחדש, באופן שגורם לה לאי נוחות ממשית ובעיות הירדמות וכו..
או שמרגישה כבדות ולאות וחוסר מוטיבציה /אנרגיה ורק רוצה לישון/לבכות וזה נמשך כנל ובאופן הנל,
ייתכן שהיא זקוקה לעזרה תרופתית/ לשיחות.
כל נסיון להציג את זה כתופעה נלעגת/ פינוק/המצאה הוא גובל באכזריות כלפי האמיצים שעושים את החסד הגדול ביותר לקרובים להם ביותר ומחזירים את האמא/ האשה השמחה לבית.

כל המלגלגים קחו זאת לתשומת לבכם כשאתם עושים זאת מעל גבי הפורום שיש בו 20,000 משתמשים וממילא סטטיסטית כמות נכבדה של אנשים שנעזרים.
אני באה לתת אומץ למי שזקוק ונעזר וכל התפלספות אם זה אמיתי או לא מטופשת ומיותרת.
מי הניק הנכבד שיידע זאת?
כשאדם בור בנושא מסוים ועוד מצהיר זאת,וגם בעל דעות קדומות -ייכבד וישתוק.
סלחו לי על החריפות היא במקום עכשיו לדעתי.

לכל אישה נורמאלית יש פה ושם סיוטים ופחדים ולא נרדמת בלילה וכואב לה הראש והבטן והרגליים...
אלה דברים נורמאלים שקורים לכל בן אדם, אנחנו לא מלאכים!
(אני לא מתכוונת למישהי שבאמת לא מתפקדת ולא קמה מהמיטה וכו מקרים חריגים שבאמת מצריכים טיפול)
אבל כמו שאומרים לא כל אפצ'י רצים לרופא...
כולנו חיים בדור משוגע והזוי, ומשוגע מי שאין לו פחדים מידי פעם ומיחושים שונים פה ושם, מראה שמשהו אצלו לא בסדר.

האחריות על 20,000 אנשים צריכה להיות גם לצד השני, אולי מעכשיו יתחילו כמה נשים לדמיין שהם בדיכאון ובחרדות ולא יודעת מה, ועד עכשיו חיו מצוין!?

שוב, אני לא נגד טיפול, אני בעד טיפול אבל למי שבאמת צריך ומתי שצריך ולא כל דמיון קטן או אי הירדמות בלילה נקרא לא נורמלי ומצריך כדורים וטיפולים שרק מחמירים את המצב וגורמים לתיסבוך נפשי עוד יותר עמוק!