שינוי תזונה בבית

  • הוסף לסימניות
  • #81
ובדיוק אתמול, לארוחת ערב הכנתי שניצל (שה' ישמור...)
ותוספת רציתי לאזן קצת...
אז הכנתי בורגול
ולא אמרתי מילה!!!
לא תאמינו הם אכלו את זה ככ יפה
ואפילו ביקשו עוד...

גם שניצל אפשר להכין אפוי ממש טעים...
וגם ברוגול ממש טעים אם מאדים ירקות ומבשלים עם זה.
וגם קינואה יש לי מתכון ממש טעים עם בטטה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
1. תחליף מעולה למרגרינה =שמן קוקוס.
נמכר ממש בזול בחנויות של בי אנד די.
רק צריך לתרגל כמויות.
2. קמח כוסמין - מדהים.
רק לא 100%.עדיף- 80% או כוסמין לבן- מעולה גם לעיקול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
השינוי כלל הורדת תבלינים כמעט לאפס

למה להוריד תבלינים לאפס?
תבלינים זה דבר נהדר, ומי שחושש יכול לקנות אורגני. זה גם יותר טעים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
1. תחליף מעולה למרגרינה =שמן קוקוס.
נמכר ממש בזול בחנויות של בי אנד די.
רק צריך לתרגל כמויות.
2. קמח כוסמין - מדהים.
רק לא 100%.עדיף- 80% או כוסמין לבן- מעולה גם לעיקול.
ספרי לי על זה.
שמן קוקוס בכבישה קרה נמכר פה במבצע ב40 שח!
איפה קונים ביותר זול? כמה עולה שם ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
סלט בורגול חם של ניקי ב, בורגול מעולה ושווה
(תכלס, לפעמים יותר טעים מאורז)
 

קבצים מצורפים

  • סלט בורגול חם.docx
    KB 15.3 · צפיות: 64
  • הוסף לסימניות
  • #87
שניצל בתנור יש כמה אופציות:

1) להכין רגיל ולשים על תבנית עם נייר אפיה מרוססת בספרי שמן, לאפות כרבע שעה
2) לערבב מיוקל עם תבלינים למרוח על השניצלים ואז לצפות בפרורי לחם, להכניס לשקית קוקי או לשטוח בתבנית (בקוקי יותר עסיסי, בתבנית יותר קריספי) ולאפות כרבע שעה
3) לממהרים - למרוח על תבנית מרופדת בנייר אפיה שמן עם תבלינים, לפזר מעל פרורי לחם בצורה שיכסו את כל התבנית, לשטוח את השניצלים, למרוח מלמעלה שמן עם תבלינים ולפזר פרורי לחם, לאפות כרבע שעה
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
אורטל, את חמודה, אני אוהבת לראות את המאמצים שלך בכל תחום. זה משהו.

הייתי מציעה לך למצוא בלוג או ספר עם מתכוני בריאות שאת מתחברת אליו, ולנסות להכין פעם פעמיים בשבוע, משהו חדש משם.
תלמדי להכיר ירקות חדשים ולהכין אותם בדרך שמשמרת את הטעם שלהם. כמה טבעי וטעים לאפות בטטה בתנור ואז לאכול אותה כמות שהיא! ומה עם דלעת ערמונים? שעועית ירוקה? אדממה? ברוקולי? להתרגל לבסס תוספות על ירקות.
אם את מכינה קוסקוס מהשקית (ה' ירחם!) תקני קמח מלא, זה אותו טעם בדיוק, אני אומרת לך!
לגבי אבקות מרק, הייתי מצפה ממרוקאית ליותר! תשתמשי בתבונה בתבלינים ובעגבניות מרוסקות ולא תצטרכי את הגועל הזה! מצרפת לינק למתכון נהדר, הריח של עשבי התיבול מתבשלים מדהים פשוט... לצערי אין לי את עשבי התיבול שבמתכון, אני שמה מה שיש לי. המרק הזה ילמד אותך שאבקת מרק זה להפוך גם את המרק שלך, לדוריטוס. זה הלינק המדובר- https://www.lichtenstadt.com/2015/02/minestrone-soup/ ואני ממליצה על האתר הזה באופן כללי, הכנתי משם הרבה דברים נהדרים.
(אפשר להשתמש בתור מרק לקוסקוס)

לגבי השמן המרובה בבישול המרוקאי, אני תמיד אומרת שזו אמירה מעליבה לומר שהאוכל המרוקאי טעים בגלל השמן. הוא אולי טעים למרות השמן. אני מבשלת גם הרבה מזרחי, ובאמת שאין צורך בכמויות האלה. הדגים והמטבוחה יסתדרו מצוין גם עם חצי מזה. תנסי. (ו... כן. המטבוחה עדין צריכה הרבה יותר ממה ששפוי. אבל אתם לא אוכלים את זה כל בוקר על הלחם)

בהצלחה רבה!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #90
כשעושים שניצל בתנור לא לצפות את החזה עוף בקמח כי זה יותר מייבש אותו,
אני מוסיפה לביצה גם חרדל ולתערובת הפרורים מוסיפה אגוזים טחונים, פטרוזיליה יבשה קצוצה,כף שמן ותבלינים. מערבבת קצת ומצפה עם הפרורים את החזה עוף ששרה בביצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
ולגבי התזונאיות - זה קטע שחסר לי אצלן, בהסמכה שלהן ובכל העמדה הרשמית בנושא - אין שום יחס לחומרים כימיים או מעובדים,
זה קורה כנראה בגלל שלא מספיק הוכח / נחקר כל הנושא הזה, ובטח גם קשה להוכיח כי החומרים האלו הם בכמויות קטנות, והשפעה מצטברת קשה מאד להוכיח, אבל אני בטוחה שהם לא טובים לגוף
ולכן אצלי אין אבקת מרק, ואני לא חושבת שיש יותר מלח במקום - הפוך, כשהטעם הוא טבעי, לא צריך את הטעם החזק.

יש הרבה יותר מדי תזונאיות שעדיף לא להקשיב להן.
לכו תבדקו את ההכשרה שלהן, את ההשכלה הכללית.
יש בכלל כל מיני דיאטניות שמתמחות נטו בשרטוט טבלאות, אין בינן לבין בריאות כלום, וידע העולם התזונאי שלהם מצומצם וחסר.

מי שרוצה לעשות שינוי באורח החיים שלה, כדאי לה לחפש אחרי תזונאית שמתמחה בנושא הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
וגם קינואה יש לי מתכון ממש טעים עם בטטה...
מתכון טוב לקינואה?
אולי זה מה שיעזור לי... בינתים הכל יצא לי לא אכיל...
1. תחליף מעולה למרגרינה =שמן קוקוס.
נמכר ממש בזול בחנויות של בי אנד די.
רק צריך לתרגל כמויות.
2. קמח כוסמין - מדהים.
רק לא 100%.עדיף- 80% או כוסמין לבן- מעולה גם לעיקול.
כמה אמור לעלות שמן קוקוס ולאיזה כמות?
אני קניתי 300 גרם ב30 ש"ח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
עשיתי כמה פעמים את המתכון הזה של ניקי, וערבבתי עם קינואה מבושלת לפי ההוראות שעל האריזה. ממש טעים:

תבשיל שעועית ירוקה עם ירקות
מצרכים:

בצל קצוץ
2 קישואים חתוכים לקוביות
2 גזרים חתוכים לקוביות
2 עגבניות חתוכים לקוביות
כוס שעועית ירוקה חתוכה
כוס שעועית צהובה חתוכה
כף פפריקה מרוקאית
כף קמח
2 כוסות מים
פלפל שחור גרוס
מלח





אופן ההכנה:
1. לטגן את הבצל והגזר אחרי דקה להוסיף את הקישואים לטגן כ5 דקות ולהוסיף את העגבניות לטגן כשתי דקות ולהוסיף תבלינים, לערבב מים וקמח ולהוסיף.

2. לבשל כ 10 – 15 דקות לבדוק טעמים ולהוסיף את השעועית ושליש כוס מים לבשל כ 10 דקות.

2. להוסיף תיבול להקפיץ כדקה שתיים ולהוריד מהאש.


אני שמה פפריקה רגילה,
ואפשר גם רק סוג אחד של שעועית.
הקמח לדעתי מיותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
בורגול עם ירקות מאודים -
הכי פשוט, לטגן בצל ולהוסיף ירקות קצוצים או מגורדים, מה שאוהבים: גזר קישוא פלפל וכו',
ואז להוסיף את הבורגול ולבשל כרגיל.

ירקות מאודים מאד משדרגים גם אורז מלא.

ואגב, בורגול, אורז מלא, קוואקר וקינואה מעולים בתוך מרק ירקות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
מונסודיום גלוטומט= רעל עכברים
אז איך אין עם זה בעיה??
מי אמר לך?
מי שאמר את זה אומר כך גם על ממתיק מלאכותי (סוכרלוז).
גם על חלב הוא אומר שהוא מסרטן
וגם על שתיית מים בארוחה הוא ממש מטיל וטו.

זו שיטה. זו לא תורה למשה מסיני.

חני
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
ודבר אחרון, לשים לב שלפעמים בין חברות שונות יש הבדלים גדולים בערכים
נגיד, רוטב סויה של מאסטר שף מכיל הרבה פחות קלוריות מחברה אחרת[/QUOTE]

לדעתי. יש כאן טעות בתפיסה. העניין הוא לא מספר קלוריות. אלה מה המוצר מכיל.
לא חושבת שיש בעיה להיות שמן. כל עוד הבדיקות דם שלך תקינות.
וכן להפך. הרבה פעמים אנשים רזים הם לא בהכרח בריאים. כמו כולסטרול גבוהה מאוד (גם פה צריך להבדיל בין כולסטרול טוב לרע.) חוסר בויטמנים
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
מי אמר לך?
מי שאמר את זה אומר כך גם על ממתיק מלאכותי (סוכרלוז).
גם על חלב הוא אומר שהוא מסרטן
וגם על שתיית מים בארוחה הוא ממש מטיל וטו.

זו שיטה. זו לא תורה למשה מסיני.

חני
מי אמר לי?
כך שמעתי.... אולי לא ממקור מוסמך...
ממתיק באמת משתדלת להתנזר
אין לי מושג על מי את מדברת....
אבל גם אני שמעתי שזה מסיק המים בארוחה ומנסיון של אלו שפועלים כך זה עוזר להם מאד
(אני אישית לא מצליחה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
אני מסכימה שאין רע במילה הזו מעבר לכל חומר כימי,
אבל בדיוק כמו כל חומר כימי אני אעדיף שהיא לא תהיה אצלי בבית - כמו כל חומר משמר, או צבע מאכל, או נפט ומולוקולות בכל מיני שמות.

ולגבי התזונאיות - זה קטע שחסר לי אצלן, בהסמכה שלהן ובכל העמדה הרשמית בנושא - אין שום יחס לחומרים כימיים או מעובדים,
זה קורה כנראה בגלל שלא מספיק הוכח / נחקר כל הנושא הזה, ובטח גם קשה להוכיח כי החומרים האלו הם בכמויות קטנות, והשפעה מצטברת קשה מאד להוכיח, אבל אני בטוחה שהם לא טובים לגוף
ולכן אצלי אין אבקת מרק, ואני לא חושבת שיש יותר מלח במקום - הפוך, כשהטעם הוא טבעי, לא צריך את הטעם החזק.
אבל גם אם למישהי זה גורם לשים יותר שמן או מלח - מה טוב, אני בטוחה שעדיף מאשר אבקת מרק שמורכבת מ... מלח, עמילן , סוכר, אבקת סירופ תירס, מונוסודיום , שמנים מהצומח, תבלינים , ירקות מיובשים, חומצת לימון, חומרי טעם וריח, חומר מעכב חימצון

אז אם את שואלת אותי מה עדיף, קצת שמן ומלח , או שמן ומלח ועוד מלא חומרים משמרים - ברור שהראשון לוקח :)
שימי לב, שגם אני כתבתי שעדיף לתת טעם עם עשבי תיבול טבעיים וטריים (זה מה שאני עושה, אגב) אבל מי שלא אוהבת את הטעם שלהם, אז במקום אבקת מרק היא שמה עוד מלח ושמן - לא קצת. הרבה. מה שעושה כפית אחת של אבקת מרק לא עושות 4 כפיות של מלח ושלוש כפות של שמן.
אם זה היה כף מול כף, ברור שעדיף שמן ומלח, אבל זה בכלל לא באותו היחס.
אני בטוחה שכשאת קוראת את דברי את רואה מול עיניך סיר מרק ירקות עשיר שחסר לו קצת טעם - אז את מוסיפה בעיני רוחך מלח וזה מצוין.
אבל לא זו הדוגמא לחסר באבקת מרק - תחשבי על רוטב פטריות (כן, גם אוכלי הבריא אוהבים לפעמים פסטה מוקרם, במיוחד אם אנחנו מדברים על אלו שבתחילת הדרך לחיים הבריאים) ברוטב פטריות אם את רוצה להגיע לטעם הטוב את חייבת אבקת מרק, או כתחליף - הרבה שמן, הרבה מלח, אבקת קפה נמס ועוד, ועדין לא תגיעי לטעם המצוין הזה.
מה לעשות? כף אחת של אבקת מרק תפתור את הבעיה. ואל תעשו מזה טרגדיה. זה לא כזה נורא.
זה מה שרציתי שישתמע מדברי.

מקווה שעכשיו זה מובן.

חני
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
אבל לא זו הדוגמא לחסר באבקת מרק - תחשבי על רוטב פטריות (כן, גם אוכלי הבריא אוהבים לפעמים פסטה מוקרם, במיוחד אם אנחנו מדברים על אלו שבתחילת הדרך לחיים הבריאים) ברוטב פטריות אם את רוצה להגיע לטעם הטוב את חייבת אבקת מרק, או כתחליף - הרבה שמן, הרבה מלח, אבקת קפה נמס ועוד, ועדין לא תגיעי לטעם המצוין הזה.
אני עושה רוטב פטריות מקסים , בלי אבקת מרק, בלי קפה, מעט מלח...
ואני לא חושבת שלאבקת מרק יש טעם מצוין , אלא זוועה,
הוא פשוט ניסיון לרכז הרבה אוכל לתוך מעט חומר.
ולכן במקום אבקת מרק אני אשים חבילת פטריות אמיתית, יוצא מעולה.
ובכלל , אין צורך במקום, הוא לא משהו שצריך להחליף אותו, פשוט עושים בלעדיו והאוכל יוצא יותר טעים.
לענין הדיון , אני לא בטוחה מה עדיף, כף אחת של חומרים כימיים, או יותר שמן ומלח.
 
אשמח למתכון.

אשמח גם למתכון.


אשמח גם למתכון.[/QUOTE]
מתכון טוב לקינואה?
אולי זה מה שיעזור לי... בינתים הכל יצא לי לא אכיל...

בורגול עם ירקות:
לטגן בצל, להוסיף גזר וקישואים מגורדים ולאדות אותם עד שמתרככים (להוסיף קצת מים)
לתבל בקצת מלח ופלפל
להוסיף בורגול שטוף לערבב עם הירקות ולתקן את התיבול
על כל כוס בורגול להוסיף 2 כוסות מים כשמגיע לרתיחה להנמיך ולבשל כ20 דקות עד שמוכן.

קינואה עם בטטה:
מניחים בסיר את כוס קינואה עם כוס מים מים וחצי כפית מלח. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש, מכסים את הסיר ומבשלים במשך 10 דקות.
מכבים את האש ומשאירים את הסיר מכוסה למשך 10 דקות נוספות.
מטגנים קוביות בצל במחבת עם שמן זית תוך ערבוב מדי פעם, עד שהן רכות ושקופות. מוסיפים קוביות בטטה מבושלת (ככוס) מוסיפים מלח ופלפל שחור ומערבבים.
ממשיכים לטגן כמה דקות נוספות.
מסירים מהאש ומוסיפים פטרוזיליה טריה קצוצה (אפשר לוותר)
מוסיפים את הקינואה המבושלת ומערבבים שוב.
(אני אפיתי את הבטטה בתנור ואת הבצל טיגנתי כבסיס לבישול הקינואה ואח"כ ערבבתי)

שניצל אפוי:
לערבב מיונז וקטשופ בכמות שווה להוסיף מלח פלפל שום כתוש/ גבישי שום
אפשר להוסיף גם רוטב צ'ילי
יותר נחמד לחתוך את השניצלים לאצבעות
לטבול בתערובת, לצפות בפירורית זהב להניח על נייר אפיה מרוח בשמן ולאפות בחום רגיל כ10 דקות כל צד. (להזהר לא לייבש!)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

כשיצאתי לאור (הכוונה – כשהסכמתי לעצמי להשתדל בכל דרך לפרסם את ספריי ובהמשך את רעיונותיי וכתיבתי וכו') חשבתי שיש לי מטרה לשנות את העולם.

היתה לי בזה מטרה מסוימת, אישית, שלא אוכל לפרט.

עם הזמן אני מתחילה להבין את הפואנטה.

אני לא פונקציה, לא הייתי ולא אהיה פונקציה - אני לא חשובה בתמונה הכללית, אפילו לא מעט, בטח לא יותר מאדם אחר.

אני לא צריכה לשנות. אני לא צריכה להיות במרכז.

מצד שני, אני קצת מצטערת שלא הגעתי למרכז, זה היה מעניין לראות, אם היה לי קהל משמעותי מאוד או אם דעתי היתה מקבלת במה ציבורית, זה היה מעניין לראות אם היה לי אכפת מאנשים אחרים או הייתי מתרכזת בשליחות שלי.

היה מעניין לראות אם הייתי עוזרת לאנשים אחרים לצאת לאור או הייתי רוצה שיקשיבו רק לי.
מצד שני, זה קצת מפחיד לעמוד בניסיון כזה. לא בטוחה שיש אדם שהיה מסוגל לעמוד בזה.
לפעמים אני רואה אדם שמקבל במה וחושבת שהיה נחמד אם היה מביא לכל אחד במה - אבל זו חשיבה לא הגיונית, על זה נאמר "מרוב עצים לא רואים את היער" - כן יש מקום לאומן וקהל. זה העולם...

*

כיום אני מבינה שהתפקיד של כל אחד זה לקבל את השני באופן שוויוני.

אולי אני טועה (ואני טועה הרבה פעמים).
אולי כן יש מקום לדמויות מפתח, למנהיגים, כי העם חייב מנהיג, דמות אחת עם קו ברור שתנהיג את כולם.

אבל אני חושבת מצד שני, שבתודעה – צריך לזכור שכולנו שווים, אין צורך להתלהב מאדם ספציפי אלא לתת ערך לכל אדם.

זו תודעה שהביטוי "ציבור למען הציבור", מסביר אותה היטב.

לציבור יש כח. האמת היא שהכח היחיד שקיים הוא הכח הציבורי.

הבעיה שכיחידים אין לאף אחד כח, כמעט.

כציבור – יש לנו כח עצום.

ככל שהציבור יותר רחב ומאוחד כך הכח שלו גדל.

"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".

אם הציבור יכיר בכח שלו, יכנע לעובדה הפשוטה שהכח שלנו הוא באחדות שלנו! אז נזכה אט אט להשתקם.

לכן הממסד עמל להפריד, לסכסך, לפלג, להשפיל, לבזות את היחידים, כדי שכל אחד ילקק את פצעיו ונשכח שאנו יכולים להאיר פנים זה לזה, לתמוך, לעודד, להיות בשביל השני, ל

שמעתי לאחרונה שהטבע הבסיסי הנכון שלנו הוא אהבה.

לכן אנחנו רוצים מחמאות, רוצים לייקים, רצים לצאת לאור.

הכל זה כדי להגיע לאהבה.

אבל לא צריך לאהוב בגלל סיבה.

לא צריך לאהוב את האדם מכיוון שהוא מפורסם ויש לו קהל או כסף, או נראות טובה, או כי זה יביא לנו ערך.

צריך לאהוב אהבת חינם.

המון מילים טובות סתם ככה, איפה שאפשר...

זה מביא תודעה בריאה, שמחה, יציבה.

זה יביא טוב לעולם.

*

אם נאהב אהבת חינם, סתם ככה, נלמד לחלק מחמאות סתם כי בא לנו לחפש את הטוב.

נחפש לראות את האנשים האנונימיים, הרגילים, ולא להסתנוור דווקא ממפורסמים.

נאמר שהתורה באה דווקא מהר סיני, ממקום נמוך, לאנשים האנונימיים יש חכמה, צריך להקשיב לה.

וגם אם יש אדם שמדבר שטויות, להבנתנו, אפשר לאהוב אותו ולהעריך את דבריו כי 'הוא', חלק אלוק ממעל, אמר אותם.

בפרקי אבות יש במה לכל דעה.

וזה כיף גדול לנטרל את השיפוטיות, מתוך ענווה, ולהקשיב לכל אדם, כי כל אדם מתקן איזה ניצוצות של קדושה.

אני בהחלט חושבת שצריך לחזור למי שאנחנו – עם ישראל בתפארתו – שנותן במה תודעתית, לכל יהודי, לאו דווקא כדי להיות מושפעים, כי האמת היא פנימית ולא חיצונית, ולכל אחד יש שליחות עצמאית, אלא כי כולנו צריכים אחדות אמיתית.

באופן אישי אני למדתי להקשיב גם לאנשים כופרים (אבל זה רק לאחר שחקרתי היטב וביססתי בעצמי את החשיבה המאמינה, וגם אין לי אינטרס לכפור), ולמדתי להקשיב לכל מיני אנשים.

אמנם בהתחלה, כשהייתי מקשיבה להם, הייתי למרבה הבושה שמחה לאיד (אוף, מה לעשות...) כי היה לי קשה לקבל שיש אנשים מלבדי, אבל עם הזמן אני לומדת שאמונה בה' היא משהו פנימי ולא שיכלי. הכוונה – האמונה היא מלשון אימון, כמו בחדר כושר שמתאמנים, אז גם אמונה היא לפתח את התודעה ולא לצמצם אותה, להכניס חשיבה של אור, של תקווה וכו'. ומי לנו גדול כהרמב"ם ששילב הקשבה לעולם והגיע למקום רחב.

התורה רחבה מיני ים ונמצאת בכל העולם, וכל הדרכים מובילות אליה.

יש לי דודה שהתחנכה בקיבוץ ותמיד היו לה דברי כפירה, זלזול או דיבורים ציניים ובדיחות.

לאחרונה היא מדברת מעצמה דיבורים של אמונה. הופתעתי שאמרה לא פעם, מעצמה, בלי לחזור בתשובה: "רק מצוות רק תורה זה מה שצריך".

כל אחד כשמתחבר לפנימיות שלו, לומד בכוחות עצמו שמשה אמת ותורתו אמת, כך שדעות של אנשים לא מפחידות, לדעתי, כי האמת היא אמת, וכל דעה שבעולם לא יכולה לשנות את האמת.

מצד שני, דיבורי כפירה כן יכולים להשפיע כי נאמר "תנו עוז לאלוקים", האדם מביא עוז לבורא עולם בעצם האמונה שלנו בו יתברך, כך שצריך להשאר באמונה תמימה כל הזמן.

כמו שנאמר על אברהם אבינו שהתחסד עם בוראו.

צריך להשאר תמיד באמונה ובתודעה מחוברת לה', אבל להבין שאם אדם כופר, זו הדרך שלו, המסלול בדרך לאסוף ניצוצות קדושה עבור עולם מתוקן יותר.

לסיכום, כמו שארבעת המינים מאוגדים (אבל אתרוג קצת נפרד, רמז ללומדי התורה שתמיד צריכים להיות מובדלים מעט בגלל תפקידם), אז כמו ארבעת המינים כך יש מקום אמיתי להסכים לקבל כל יהודי, לא לדחות, ולסגל חשיבה מקרבת ואוהדת.

וזה ייעשה אם נבין שכולנו שווים, כי רק ה' קיים ואין עוד מלבדו.

אני חושבת שצריך להגיע למקום בו אנחנו שמחים בשמחת הזולת ורוצים שיהיה טוב לכולם ולא מרגישים שמשהו לוקח לנו משהו, אלא הכל קיים בתוכנו. זה קשה, מאתגר ביותר ואפילו בלתי אפשרי, אבל אין מה לעשות - זה אנחנו:
ערבים זה לזה.
אני יודע שהמאמר קצת ארוך, אבל הוא שווה את זה!

המאמר משתף אתכם בידע שמתי מעט יודעים אותו.

למי שרוצה
כאן השאלות הידועות והמחשבות הקדומות על היפנוזה.

אז קדימה,

מתחילים!

היפנוזה!

מה אנחנו יודעים עלייך?


זה שנים רבות מסעירה ההיפנוזה את דעתו של כל מי ששמע עליה.

נשמעת כמו קסם יותר מאשר כמדע.

ונתונה למחלוקת רבה בדעתם של האנשים...

אבל מה באמת אנחנו יודעים עליה? לא הרבה יותר ממה שאמרו לנו...

אנשים רבים מפחדים מהיפנוזה, אבל האם יש צדק בפחד הזה?

האם היא לא הצטיירה כמפלצתית מדי?

אז בוא נפתח את כל הקלפים!
  • מהי היפנוזה?
  • מהי מדיטציה?
  • מהו דמיון מודרך?
  • איך הם קשורים?
  • ואיך כל זה קשור לשיטת הטיפול NLP?

מהי היפנוזה?

במשמעות הדבר היפנוזה היא תהליך כדי לגרום לשינויים בתת-מודע, שינויים שבמצב רגיל לא ניתן לעשות אותם בקלות.

אבל איך זה עובד?

בשביל זה נגדיר קצת את המודע ואת התת-מודע:

המוח שלנו מחולק לשני חלקים עיקריים: המודע והתת-מודע,

(ישנו עוד חלק ה"לא-מודע" שאחראי לתהליכים הפיזיולוגיים והביולוגיים, אבל הוא לא הנידון כרגע).

המודע הינו בסך הכול כ-5 אחוזים מהמוח בלבד, וכל השאר זה התת-מודע.

בקצרה: למודע ישנם 4 תפקידים עיקריים:

  1. "המוח האנליטי" החלק בנו שמנתח נתונים, משווה אותם וכו'.
  2. "הרציונל" שזה בעצם ההיגיון.
  3. "זיכרון לטווח קצר" כפשוטו.
  4. "כוח הרצון" הכוח שמניע אותנו להתחיל דברים.
לתת-מודע נשאר כל השאר:

זיכרון לטווח ארוך, רגשות, רצונות, אמונות, ערכים, ידיעות וכו'.

כל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ולא שמים לב אליו (לדוגמה נשימות, תחושת מנח כף הרגל בנעל וכו'), נמצא בתת-מודע,

וכל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ושמים לב אליו - זה נמצא במודע.

לתת-מודע אין שום היגיון או מוח מנתח, ואם נצליח להחדיר אליו "סוגסטיה" (כלומר הצעה), היא תתקבל (כמעט) בלי עוררין.

לדוגמה: אם נצליח להחדיר לשם שסיגריות הן דבר מגעיל, אז האדם כבר לא יוכל לראות סיגריות.

אבל הקב"ה לא השאיר אותנו חשופים,

ויצר בנו את "הגורם הביקורתי".

הוא השומר שמחליט איזה מידע נכנס לתת-מודע ואיזה לא.

כדי לעשות את תפקידו נאמנה משתמש הגורם הביקורתי בכל הכלים של המודע, ומנתח את הנתון החדש: בודק אם הוא הגיוני, ואז משווה אותו למידע שכבר נמצא בתת-מודע.

אם הנתון לא מסתדר הגיונית או לא תואם מידע שכבר נמצא, אז השומר פשוט לא נותן לו להיכנס!

ולכן כל מעשן שתגיד לו שסיגריות הן דבר מגעיל, זה אולי יחדור למודע שלו, אבל התת-מודע שמנהל לו את הרגשות והרצונות לא יאמין לזה.

חשוב להדגיש שהגורם הביקורתי הוא חלק מהמודע, ולא מהתת-מודע.

בעצם התפקיד שלנו בהיפנוזה הוא לעקוף את אותו "גורם ביקורתי".

אז איך עושים את זה?

יש בזה שתי גישות עיקריות: הגישה הקלאסית והגישה האריקסונית.

בקצרה:

  • הגישה האריקסונית: בשונה מהגישה הקלאסית, היא לא מנסה "להרדים" את הגורם הביקורתי, אלא להתחמק ממנו.
היא נקראת גם שיטת הערפול, ומשתמשת בשיטות מיוחדות כדי להסיח את המודע ואת ה"גורם הביקורתי", ומתחת לפני השטח להשחיל "סוגסטיה" (הצעה).

כרגע נתמקד יותר בגישה הקלאסית:

בגישה הקלאסית
: הרעיון הוא להרדים את המודע, וכך גם את הגורם הביקורתי.

המודע והתת-מודע פועלים כמו מאזניים: כשהמודע בשיא פעילותו התת-מודע מתחבא עמוק עמוק, אבל כשהמודע יורד – התת-מודע נחשף.

לדוגמה, חלומות נובעים מהתת-מודע והם מגיעים במצב שבו המודע חלש מאוד.

לכן הדרך שלנו לחשוף את התת-מודע היא להרחיק את המודע – פשוט להירגע. כן!

ההיפנוזה שכולם רועשים ממנה היא בסך הכול רגיעה!

אבל כדי להגיע לשינויים עוצמתיים צריך רגיעה עוצמתית,

ופה נכנס שלב ה"אינדוקציות" – שזה תהליך איך לעזור לאדם להגיע לרגיעה עוצמתית.

(אם תבקשו אולי אני אכתוב גם על זה מאמר).

אך אל דאגה, גם ברגיעה העוצמתית ביותר תמיד המודע עדיין נוכח. בלתי אפשרי להגיע למצב שבו המודע לא נוכח בכלל,

ואם כן, דבר שינגוד את רצונו של האדם לעולם לא יוכל לחדור פנימה גם במצב של היפנוזה! כפי שנרחיב בהמשך.




רמות פעילות המוח

ושוב בקצרה:

המוח עובד על גלי חשמל בתדרים מסוימים; ככל שהגלים מהירים יותר, זה מראה שהמוח פעיל יותר.

  • גלי ביתא: המצב שבו המוח נמצא רוב היום – פעילות אינטנסיבית ומחשבה רודפת מחשבה.


  • גלי אלפא: המצב של המוח כשהוא ברגיעה קלה או בהתרכזות (פעילות נמוכה יותר), כמו בקריאת ספר, שחמט או שמיעת מוזיקה.


  • גלי תטא: מצב של רגיעה עמוקה. בשלב הזה המחשבות איטיות מאוד ומעורפלות. זה המצב של המוח כשאנחנו חולמים, וכן כמה שניות לפני שינה.


  • גלי דלתא: גלי מוח איטיים ביותר, כמעט ואין מחשבות. זה המצב של המוח כשאנחנו ישנים.
בהיפנוזה אנחנו מחפשים להגיע לגלי תטא, או לפחות לגלי אלפא.

בקיצור: התחושה במצב ההיפנוטי דומה לתחושה של הרגעים האחרונים לפני שינה.

בשלב הזה התת-מודע הרבה יותר נגיש, והמודע עם הגורם הביקורתי הרבה פחות ביקורתיים, וכך נוצר מצב שבו התת-מודע גמיש ומוכן לשינויים.




מה זה מדיטציה ודמיון מודרך?

למען האמת, גם מדיטציה ודמיון מודרך הם מצב היפנוטי לכל דבר, אם כי בדרך כלל הם נעשים ברמה יותר חלשה של רגיעה (גלי אלפא).

ההיפנוזה שקוראים לה "היפנוזה" היא בדרך כלל בגלי תטא.

עכשיו אנחנו מבינים שאין הרבה מה לפחד בהיפנוזה; אדם נכנס למצב היפנוטי בין 7 ל-12 פעמים ביום וזה תהליך טבעי לחלוטין.

אבל רגע לפני שנשפוט – נעבור לשאלות המעניינות...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה