שעות !!! של בכי בלילה - בן שנתיים

[כוכב103]

אני שמחה שהבעיה על סף פתרון.
אני חייבת לציין שבכי של 4 שעות זה מוגזם מאוד.
אני מקבלת את זה רק בתנאי שאת בליווי של איש מקצוע והרקע של הסיפור הוא ניצול של ההורים.
הרבה נחת!

 

[מי]

תודה גדולה לזו שטרחה לרשום לי בפרטי:
"אם הייתי יודעת פרטים הייתי שולחת לרווחה, יש אנשים שאסור לתת להם לגדל ילדים"
הפרטים בדרך אליך.

על זה נאמר:
יש אנשים שאסור לתת להם לכתוב הודעות...

לפחות, דווחי למנהלים.

 

[פיקצר פרפקט]

אני מבינה שהילד כבר על סף "כניעה" ב"ה. אבל עדיין אולי זה יעזור שלא יתעורר בכלל:
אולי להשכיב אותו קצת יותר מאוחר? ואז הוא יהיה עייף וישן חזק יותר?
יש ילדים שלא דרוש להם כ"כ הרבה שינה. הוא מתעורר ומשעמם לו נורא.... למה שלא יבקש שיר? ואם הוא בעל אופי עקשן, אז הוא יצרח... עד שהוא יקבל את הצרכים שלו..

ולעניין הויכוח אם לתת לבכות או לא,
נכון שאנחנו חייבים להיות חזקים ועקביים. אבל החכמה היא להיות גם גמישים כשצריך. לפעמים יש ילד שיש לו יותר צרכים מהרגיל, או ילד רגיש יותר, וכדו'
אני מכירה מקרוב הורים חזקים ונוקשים "מאוד" כמובן הכל לפי כל כללי החינוך, וכל פעם שאני רואה את הילדים שלה, העיניים הכבויות שלהם, פשוט עושים לי כאב בטן!! ולא שהיא אמא רעה, היא מקסימה ואוהבת! אבל אני מרגישה שהיא מדכאת את הצרכים ואת הרגשות של הילדים שלה.
אני לא שופטת אף אחת, אבל ברור שיש גם קיצוניות לצד השני שהיא מוגזמת. בכל אופן לדעתי.

 

[מרגלית ויסברג]

טוב לשמוע שיש שיפור.
יש ילדים עקשנים, שיודעים לסחוט את ההורים מגיל 0, אבל בדרך כלל הסימפטומים הם גם לאורך היום לא רק בלילה.

 

[נתנאלה]

הערה: הדיון כאן מתבצע בלי להכיר את הילד, את האמא ואת הקשרים ביניהם. ולכן התשובות מאד כלליות ויכולות לחרוג מהמתאים לילד הספציפי הזה.
מה שכן, אמא, את יכולה לשאול את עצמך: "מה אני מרגישה כשהילד בוכה וצורח? מה הוא מרוויח מכל הבלגן הזה? על מה זה פורט לי?"
תשובה לשאלות האלו עשויה להוביל אותך לפתרון הנכון איך לנהוג, או יותר מדוייק: איך לא לנהוג. אבל צריך לענות את התשובה בכובד ראש, ממקום אמיתי ועמוק. לא תמיד מה שנראה על פניו כתשובה פשוטה - מתברר כאמיתי. הרבה פעמים עומדים דברים מאחורי הדברים...

 

[דאלארס]

אז לעדכון...

אומנם מלכתחילה הייתי ממתינה כמה ימים לראות מה מתפתח,
אך כיון שיש כאלה שאכפת להן לדעת מה עבר עלינו אז ככה:
הילד הלך לישון כרגיל ב 8 קם ב 12 עם "כאילו" בכי מסכן כזה, לא צרחות לא צעקות ולא דומה לזה!
ליטפתי אותו ונרדם. אח"כ קם ב1 בכה (אולי צעקות אני לא שמעתי...) בעלי היה איתו 10 דק' התעוררתי והחלטתי לקום כדי לבדוק אותו, ב"ה הכל היה נקי. (בעקבות תגובות שיתכן שהן לא יוצאות אמשיך בכל זאת לעקוב)
החזרתי אותו למיטה וכבר ניצלתי את ההזדמנות שבמילא הייתי איתו ושרתי לו עד שהיה נראה שהוא נרדם.
חזרתי למיטה ושוב בקש שיר, בלי צעקות!! רק בקשה. כיון שידעתי שהוא על סף הירדמות קמתי שוב, לא שרתי רק ליטפתי, לא לקח דקה והילד נרדם.
עד-----
לא תאמינו 7 וחצי בבוקר.

תשאלו איך ולמה, ה' יודע. ואולי אתן?
אני עדיין לא קופצת מאושר (חוץ מזה שהצלחתי לישון כמעט לילה...) מחכה לראות מה יהיה הלאה....

אני כבר ליד המחשב....ממתין לעדכון היומי.
רק בבקשה לא לעדכן בשעה 10 אני לא יעמוד במתח הזה...

 

[bracha]

וכל פעם שאני רואה את הילדים שלה, העיניים הכבויות שלהם, פשוט עושים לי כאב בטן!!

לפעמים אנחנו רואים דברים שלא קיימים רק בגלל שאנחנו יודעים את הסיפור מאחורה.
לא שאני מסכימה עם השיטה, אבל קשה לי להאמין שליליד יש עיניים כבויות בגלל עמידה על כללים.

 

[RacheliArt]

אה, שכתי לומר,
תודה גדולה לזו שטרחה לרשום לי בפרטי:
"אם הייתי יודעת פרטים הייתי שולחת לרווחה, יש אנשים שאסור לתת להם לגדל ילדים"
הפרטים בדרך אליך.

הזווווייי!!!

 

[אסתי-בראון]

לפעמים אנחנו רואים דברים שלא קיימים רק בגלל שאנחנו יודעים את הסיפור מאחורה.
לא שאני מסכימה עם השיטה, אבל קשה לי להאמין שליליד יש עיניים כבויות בגלל עמידה על כללים.

לילדים יש עיניים כבויות מאלף סיבות, אבל ברוב הפעמים זה כאשר הם לא מקבלים את הצרכים שלהם באופן שבונה אותם. גם הורים עם "שיטות" צריכים לדעת שיש ילדים שלא מתאים להם. אי אפשר לתת למוישלה את מה שנותנים ליענקלה, בדיוק, באותו מינון, באותה דרך.
ע ל פ י ד ר כ ו, ע ל פ י ד ר כ ו, כבר אמרתי?
ואני מרשה לעצמי להטיף בעניין כיוון שאני בעלת ניסיון. גדלתי שתי בנות בצורה איקס, ואז באה השלישית כדי ללמד אותי שאני צריכה לגדל אותה בצורה וואי. ורק ככה זה עובד.

 

[bbr]

דבר ראשון אם הוא כבר גמול ממטרנה אפשר להחזיר אותו למטרנה ובקבוק עם דייסה יכול להועיל לצורך העניין כי זה מאוד מרדים.
דבר שני לנסות לנדנד כרבע שעה רצוף בעגלה ואם הוא מתעורר כשמעבירים חזרה למיטה שישן אותו לילה בעגלה, לא נורא, כשהוא יבין שזה הפתרון לעניין הוא יבין שלא שווה לקום בשביל זה (בהנחה שאכן לא כואב לו כלום).
אם אין ברירה אז כן לקחת אותו להרדם איתך

בכל אופן השיטות של ה"תני לו לצרוח" בדרך כלל נאמרות מחוסר ניסיון, יש לי כמה וכמה ילדים בלעה"ר ומהר מאוד הבנתי שזה לא פתרון בכלל.

אמא חזקה שבדקה שהילד אין לו סיבה אמיתית לבכות, ויודעת שלטובת הילד שוה להתאפק ולא להתייחס לבכי, זה לטובת הילד ולטובת כל המשפחה שיהיה להם אמא שישנה נורמלי בלילה.
זה שיש אמהות שלא יודעות להתמודד מול בכיות, שישימו פקקי אזניים, ולא יבואו בטענות מגוחכות של חום ואהבה, כי בדרך כלל זה נובע מההפך, כי אם הם באמת אוהבים את ילדיהם שיהיו חזקים בשבילם וישימו גבולות ברורים.
ושוב הבהרה: כשמדובר שאין לילד סיבה אמיתית (ובדרך כלל זה כך) וגם אם לילד כואב משהו ואנו לא יכול לרפאותו, אין סיבה להעביר את הלילה על כך, שילמד את החיים כמונו, גם לנו כואב הרבה דברים, וכשצריך לישון או לעבוד/לתפקד, עושים זאת אם יש כח ואם אין, כמה דקות צומי לא יזיק, אבל מעבר ? ? ?
תתחילו לאהוב באמת...

 

[bbr]

לילדים יש עיניים כבויות מאלף סיבות, אבל ברוב הפעמים זה כאשר הם לא מקבלים את הצרכים שלהם באופן שבונה אותם. גם הורים עם "שיטות" צריכים לדעת שיש ילדים שלא מתאים להם. אי אפשר לתת למוישלה את מה שנותנים ליענקלה, בדיוק, באותו מינון, באותה דרך.
ע ל פ י ד ר כ ו, ע ל פ י ד ר כ ו, כבר אמרתי?
ואני מרשה לעצמי להטיף בעניין כיוון שאני בעלת ניסיון. גדלתי שתי בנות בצורה איקס, ואז באה השלישית כדי ללמד אותי שאני צריכה לגדל אותה בצורה וואי. ורק ככה זה עובד.

אין שום שיטה, הרעיון אומר שהילדים לא יכולים לשבש את סדרי הבית, והשיבוש הכי גדול זה שאמא צריכה לבלות כל שני וחמישי ליד הילד שבודק אותנו (בוכה/צורח בלע"ז) ולהיות עיפה ביום שלמחרת....
כמובן שלמקרה חד פעמי יש התייחסות שונה.

 

[bbr]

אותי ידאיג יותר אם ילד מקבל תגובה שאם הוא יבכה ויעיר את אח שלו הוא ייענש.
הגזמתם, מדובר בילד בן שנתיים.
זכותו לבכות בדיוק כמו שזכותי לומר לו שזה לא יעזור לו כרגע.
בחיים אין זכות להורה להשתיק בכי של ילד - בכל גיל!!

הוא לא צריך להיענש, אבל כן, הוא אמור לדעת באופן ברור שבלילה יושנים, ובפרט אם יש עוד ילדים בבית שצריכים ביום למחרת ללכת לת"ת\ביה"ס וללמוד בעירנות.
ושוב אנו מדברים על מקרים שחוזרים ונשנים, שזה הפרעת סדר החיים בבית.

 

[bbr]

כואב לי שילד יבכה 4 שעות אבל זה לא מפריע לי מבחינת הרעש. והאחים? הם אחים. כשהם היו קטנים, העירו את הגדולים יותר.[/QUOTE]

מה עם ''לא תקום''

 

[bracha]

לילדים יש עיניים כבויות מאלף סיבות, אבל ברוב הפעמים זה כאשר הם לא מקבלים את הצרכים שלהם באופן שבונה אותם. גם הורים עם "שיטות" צריכים לדעת שיש ילדים שלא מתאים להם. אי אפשר לתת למוישלה את מה שנותנים ליענקלה, בדיוק, באותו מינון, באותה דרך.
ע ל פ י ד ר כ ו, ע ל פ י ד ר כ ו, כבר אמרתי?
ואני מרשה לעצמי להטיף בעניין כיוון שאני בעלת ניסיון. גדלתי שתי בנות בצורה איקס, ואז באה השלישית כדי ללמד אותי שאני צריכה לגדל אותה בצורה וואי. ורק ככה זה עובד.

מסכימה איתך עם כל מילה, בכל אופן, זה לא סותר את דברי.
אני באתי להגיד, שלפעמים אנחנו יודעים איזה מצב מסוים ואנחנו כבר רואים על הילדים את העצבות בעיניים אפילו שהיא לא קיימת, המוח הביקורתי שלנו רואה את זה כך.

יתכן והילדים האלו באמת עם עיניים כבויות, אבל לא רק בגלל הסיבה הזאת.

 

[bbr]

כדי להיות רגועים שזה לא משהו פיזיולוגי, שווה לנסות לתת חצי מנה נורופן.
אם הבכי נובע מכאב, זה ירגיע ברמה שתאפשר לילד להירדם, ואז נשאר לבדוק מה הבעיה.
אם זה לא עוזר- חזרנו לצ"ע.

זה נשמע כאילו נורפן זה פטל, ששוה לנסות כי מה יכול לקרות

 

[bbr]

מסכימה איתך עם כל מילה, בכל אופן, זה לא סותר את דברי.
אני באתי להגיד, שלפעמים אנחנו יודעים איזה מצב מסוים ואנחנו כבר רואים על הילדים את העצבות בעיניים אפילו שהיא לא קיימת, המוח הביקורתי שלנו רואה את זה כך.

יתכן והילדים האלו באמת עם עיניים כבויות, אבל לא רק בגלל הסיבה הזאת.

ויתכן שהעיינים בכלל לא כבויות, אלא העינים שלנו כבויות ואנו רואים זאת על אחרים
ע"פ דברי הבעש"ט שמה שרואים אצל אחרים, נמצא אצלינו...

 

[דאלארס]

השעה 12 ואין עדכון....אתם לא מודאגים???

 

[bbr]

תנסי לבדוק אם השתנה משהו בבית ביום. אולי את יותר עסוקה ועמוסה ופחות פנויה רגשית ופיזית.
גם אצלי היתה לאחרונה תקופה כזו עם ילדה בת שנתיים ואז שמתי לב שהילדה לא מקבלת מספיק "אמא" במשך היום. אז אמנם זה היה בנסיבות משמחות, אבל שמנו לב ואז השתדלנו להיות יותר רגועים, לא לכעוס בכלל גם אם עשתה דברים נוראים, לחבק הרבה ולשחק איתה.
וזה פשוט חלף.
בהצלחה והרבה נחת!

לילד מותר לדעת שיש תקופות עם פחות אמא (הרי זה לא בכוונה, אלא פשוט טרדות החיים) וזה עדיין לא סיבה לעשות פוגרום (אני לא מגזימה כי זה מה שקורה כשאמא לא יכולה לישון נורמלי)

 

[פיקצר פרפקט]

לפעמים אנחנו רואים דברים שלא קיימים רק בגלל שאנחנו יודעים את הסיפור מאחורה.
לא שאני מסכימה עם השיטה, אבל קשה לי להאמין שליליד יש עיניים כבויות בגלל עמידה על כללים.

לא אמרתי שזה בגלל עמידה על כללים. אלא בגלל חוסר גמישות וחוסר התחשבות בילד, במקרים מסוימים.
גם להציב "יותר מידי כללים", כך שלצרכים של הילד אין כמעט מקום, מוטעה לדעתי.
אם כבר עשיתם כלל בבית, תעמדו על זה! (גם לעיתים רחוקות חייבים להתגמש, ואפשר לעשות את זה בחכמה...) אבל חשוב לחשוב טוב לפני שמציבים כלל.

 

[השקעה]

אמא חזקה שבדקה שהילד אין לו סיבה אמיתית לבכות, ויודעת שלטובת הילד שוה להתאפק ולא להתייחס לבכי, זה לטובת הילד ולטובת כל המשפחה שיהיה להם אמא שישנה נורמלי בלילה.
זה שיש אמהות שלא יודעות להתמודד מול בכיות, שישימו פקקי אזניים, ולא יבואו בטענות מגוחכות של חום ואהבה, כי בדרך כלל זה נובע מההפך, כי אם הם באמת אוהבים את ילדיהם שיהיו חזקים בשבילם וישימו גבולות ברורים.
ושוב הבהרה: כשמדובר שאין לילד סיבה אמיתית (ובדרך כלל זה כך) וגם אם לילד כואב משהו ואנו לא יכול לרפאותו, אין סיבה להעביר את הלילה על כך, שילמד את החיים כמונו, גם לנו כואב הרבה דברים, וכשצריך לישון או לעבוד/לתפקד, עושים זאת אם יש כח ואם אין, כמה דקות צומי לא יזיק, אבל מעבר ? ? ?
תתחילו לאהוב באמת...

למה נראה לך שכתבתי מתוך חוסר התמודדות עם בכיות? לפעמים אין ברירה אלא לתת לילד לבכות למשל כשמטפלים בילד אחר ופיזית לא יכולים לגשת אליו, מתוך המצבים הטבעיים האלה הוא מבין ש"העולם לא רק שלו", מן הסתם עם ילדים ראשונים זה יותר קשה אבל גם לילד ראשון יש מושג כזה של "עכשיו אמא לא יכולה להתפנות אלי אז אין טעם להתעקש". אבל מה שבעיני טעות זה שאנשים מפתחים כל מיני שיטות כלליות של "עכשיו תני לו לצרוח כי הוא מנסה אותך". מי יודע להגיד לי שדווקא הילד שלי מנסה אותי? רק אני יודעת מתי הילד שלי מנסה אותי ואז זה באמת הזמן לשים את הגבול אבל כל זה מתוך ההיכרות שלי אתו בלבד, וכמו שאמרו פה זה מאוד אינדיבידואלי ולכן הוויכוח אם לעשות ככה או ככה מיותר.

אישית לא היה לי צורך להציב גבול מחמת "עודף צומי" כי הילדים יודעים שצומי זה משהו שכשאמא יכולה היא נותנת ומכל הלב, וכשהיא לא יכולה היא לא נותנת גם אם זה כדי לכתוב הודעה בפרוג-זכותה ולא כי היא עושה דווקא, וברגע שהיא תוכל היא תתן.