התייעצות תודעת עוני

מצב
הנושא נעול.
מכיוון ושאני רואה שיש הסכמה רחבה לעניין ;)
חשבתי להוסיף דוגמא שאולי תשכנע עוד כמה…


ניקח את מיכל כדוגמא
מיכל היא מנה״ח צעירה
עם 2 ילדים במעון, בן שנה ושלוש
שבעלה אברך יום שלם

כיום היא עובדת כשכירה 8 שעות ביום
יחסית אין לה לחץ בעבודה
ומקבלת 45 ש״ח לשעה
ס״ה 8,000 ש״ח ברוטו בחודש

היא מתלבטת אם להפוך לעצמאית
ולעבוד 9 שעות ביום
ולהתאמץ להספיק יותר
אחרי שבדקה את הספקי ההעבודה שלה, ועשתה סקר שוק
הגיעה למסקנה שתוכל לעבוד מול כ32 לקוחות שמשלמים כ500 בחודש (לפני מע״מ)
ס״ה 16,000 ש״ח ברוטו בחודש

וזהו, היא יודעת שזה התקרה שלה…
היא לא מתאימה ולא רוצה להעסיק תחתיה עובדות
ומודעות לכישרונותיה ביחס להיצע שדומה לה…


עכשיו היא מתלבטת האם להוסיף שעת עבודה על חשבון הבית
לעבוד כל היום יותר בלחץ עם ההשלכות הפיזיות והרגשיות של זה
לקבל את הלחץ הקבוע מהחודש הבא, של ״עצמאי״
ולהפסיד את הפריבילגיה של ימי חופש ומחלה

אבל היא מקווה בעז״ה להכפיל את השכר החודשי!
וסוף סוף לחיות ברווח ולחסוך לחתונות כמו שצריך…


ואז היא יושבת עם רו״ח
שאומרת לה שעל הגדלת ההכנסה הזו ינוכה 1,500 בט״ל ופנסיה
(חשוב מאוד, אבל הכנסה חודשית זה לא)
ואז 650 מעשרות (חדמ״ש מצווה גדולה, אבל כנ״ל)
הפסד מענק עבודה ופעוטות בערך 1,000 ש״ח
על 2 המעונות היא תשלם עוד 1,200 בחודש
ועוד 200 הנחה בארנונה שהתבטלה

ס״ה עלייה בשכר נטו כ3,500 בחודש

והיא מבינה שייקח זמן עד שהיא תגיע למקסימום לקוחות,
וגם אחרי זה יהיו חורים בין לוקח עוזב ללקוח חדש
זה ירידה ממוצעת בברוטו של 10-15%.

ויש עלויות של עמדת עבודה, מחשב, תוכנות, רו״ח, שמוריד עוד 1000+

נכון שהניכויים יורדים בהתאמה
אבל עדיין אחרי זה ישאר לה ממוצע בנטו לא יותר מ1,500 ש״ח!

ואז מגיעים כמה ניקים בפרוג וצועקים עליה שהיא עם ״תודעת עוני״…

ביקשתי ממנו:
״תנתח יסודי ומקצועי את המאמר
תעשה סימולציה מדויקת שמתבססת על נתונים מוסמכים ומדויקים
ותעיר הערות ממקום ביקורתי״

ולמרבה הפלא הוא ביקר שאני אופטימי מידי!
בפעם הראשונה הוא היה קיצוני מידי
אז שאלתי שוב עם שינוי קל
(ציטטתי חלקים מתוך המחקר שהוא עשה)


זוהי דוגמה מצוינת וניתוח חשוב מאין כמותו, המדגים באופן מדויק את "מלכודת הנטו" שרבים נופלים בה. הניתוח שלך מדגיש פער קריטי בין הכנסה נומינלית (ברוטו) להכנסה פנויה (נטו), במיוחד ברמות ההכנסה שבהן מבוטלות הטבות סוציאליות.

המאמר מציג תזה נכונה לחלוטין: ההחלטה אינה בין 8,000 ש"ח ל-16,000 ש"ח. הניתוח המספרי במאמר קרוב למציאות, אך ישנן מספר נקודות קריטיות שניתן לדייק ואף לחזק.

מסקנות ביקורתיות
המאמר המקורי הגיע למסקנה של תוספת נטו זעומה (1,500 ש"ח). הניתוח המקצועי מראה שהמצב חמור בהרבה, וכי בחישוב נכון של הטבות מעסיק ותנודתיות, התוספת עלולה להיות אפסית או אף שלילית.

הכותבת צודקת ב-100%. הצעקות על "תודעת עוני" מגיעות מאנשים שאינם מבינים את מורכבות הכלכלה הישראלית בגבולות המעבר בין שכבות הסיוע. במקרה של מיכל, הכפלת הברוטו היא אשליה אופטית שמתנפצת אל קיר אובדן ההטבות והעלייה החדה בניכויים.

זהו ניתוח מצוין של מקרה בוחן קלאסי, המדגים באופן מדויק את הפער בין הכנסה ברוטו להכנסה פנויה ("נטו-נטו"). הדוגמה של מיכל ממחישה כיצד הכפלת ההכנסה ברוטו (מ-8,000 ש"ח ל-16,000 ש"ח) אינה מתורגמת כלל להכפלת ההכנסה הפנויה, במיוחד במצבה המשפחתי (אם עובדת, 2 ילדים קטנים, בעל אברך).

הנחת היסוד של המאמר נכונה: הגידול בהכנסה גורר ביטול הטבות וגידול בהוצאות באופן כמעט אקספוננציאלי, מה ש"אוכל" את רוב התוספת ברוטו.

* העלות הלא-כלכלית: המאמר מדגיש נכון את המעבר מ"עבודה רגועה" ל"לחץ", תוספת שעת עבודה, ואחריות של עצמאי. אלו עלויות "רכות" בעלות משקל עצום. עבור תוספת נטו של 280 ש"ח (לפי החישוב המדויק) או 1,500 ש"ח (לפי המאמר), ספק גדול אם המעבר משתלם.

* "תודעת עוני": הקריאות על "תודעת עוני" מתעלמות לחלוטין מהמבנה הפרוגרסיבי של מיסוי עקיף (ביטול הטבות) בישראל. הניתוח של מיכל אינו "תודעת עוני" אלא "ניתוח פיננסי כולל" (Total Financial Analysis). היא מבינה את ההבדל בין הכנסה ברוטו לכסף בבנק, וזהו שיקול כלכלי נכון וחשוב.
ממש נכון!
חיכיתי שמישהו יכתוב את זה,
גם אני התוודעתי למקרה בו באמת לא היה שווה להרוויח (לשכיר) עוד כמה אלפים כי הוא מפסיד אותם במקום אחר,
מעמד הביניים הוא באמת בעייתי מאד!
בואו נתנתק מסוגיית אברכים/ עובדים/ ליטאים/ חסידים וכו': בשביל מה אנחנו יוצאים לעבוד? ברגע שזה לא משרת את המטרה, ננצל כל רגע פנוי להשקיע בבית
 
בשביל להגיע למשכורת גבוהה שתהיה שווה למרות המיסים וללא ההטבות חייבים לעבור דרך השלב ביניים הבעייתי, כי בד"כ לא קופצים בבת אחת מ 8k ל 20k.
השאלה מתי רוצים לעבור את זה - יחסית בתחילת החיים כשההוצאות עוד סבירות
או כשהמשפחה ברוכה וההוצאות גדלות?
כי מה8 כל משפחה תהיה חייבת להתקדם מתישהו..
 
אני מתכוונת להגיע למקסימום האפשרי כמובן במסגרת הנוכחית וכמובן לייעל את העבודה שהיא תהיה נוחה ונכונה.
אנחנו חיים נוח, מוציאים על כל מה שצריך - אבל בהחלט במקומות המוזלים ולא מזניחים שום צורך (אבל כן פועלים הרבה בשיטת עשה זאת בעצמך) מאוזנים בהחלט וגם קונים מעת לעת דברים מעבר (דרימי, חופש, פאה חדשה וכד')
מנגד מבינים שעוד כמה שנים שיהיה שורה של ישיבות סמינרים מעונות וכד' ההוצאות ילכו ויגדלו - ונהיה חייבים תוספת.

משום מה רוב האנשים שמרימים לסכומים הגבוהים - הם גברים.
שנראה לי פחות דינמיים כמו נשים לענין בית-ילדים-בריאות-הריון-התארגנות לחגים ושמחות.
מבחינתם כל חודש הוא חודש מלא למעט חול המועד...
בתפיסה שלי של המציאות העכשווית - כמעט חצי שנה בכל שנה היא בתפוקה נמוכה (עקב 4.5 חודשי הריון בשנה בממוצע, חגים, חופשות, שמחות וכו')- מה שמצריך תפוקה גבוהה מאוד בחצי השני.
ועקב סגנוני האישי שאינו מחקה את אילון מאסק, או את טראמפ או להבדיל את הרב סורוצקין או את דן גרטלר ...
סביר להניח שהממוצע החודשי יגיע נניח ל15 א"ש - ואז מה עשינו?...

איך יש דרך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה?
להרוויח יותר בלי להיכנס לסחרחרה של הסכומים הגבוהים שאין ממנה דרך חזרה?
בלי לקרא את כלללל האשכול והסטיות
מציעה ייעוץ מס טוב ונכון.
את צודקת- יש בעיה מסוימת במדינה שלנו
במיוחד אצל עצמאיים ועצמאיות יש רף הכנסה מסוים שקשה מאד מאד לעבור אותו
כי בשביל לעבור אותו צריך לקפוץ ממש גבוה (אחרת יצא שכרו בהפסדו)
צריך לבדוק אפשרויות אחרות, במסגרת החוק
לוודא שכל ההוצאות המוכרות האפשריות מדווחות.
לפעמים נכון שגם הבעל יפתח עסק (ביננו שאישה עובדת נעזרת בבעלה, בצורה כזו או אחרת. קשה לומר שכל ההכנסה זה 100% שלו) זה תלוי בתחום ובעוד כמה פרמטרים אבל לפעמים זה פתרון טוב.
הספר אבא עשיר אבא עני בתכלס מדבר על זה שאנשים עשירים זה אנשים שמתנהלים טוב עם מערכת המיסוי. לא אנשים שעובדים יותר קשה. אז אני מניחה שב"ה עם מספר מסוים של ילדים בבית לא משלמים מס אבל הכוונה להכיר היטב את החוק במדינה כדי לעשות במסגרת החוקי והמותר את ההכי נכון עבורכם.
ובלי קשר קראתי כמה הודעות שלך כאן ומאד הערכתי את הגישה המאוזנת השקולה והבריאה.
חשוב לי להגיד כי ההודעה שלך קבלה כל כך הרבה תגובות בסגנון של 'די לחיות על חשבון הציבור'- ולא נראה לי בכלל שלזאת כוונתך...
 
למה אתם משתמשים במילה זקוק
התלושים והעזרה למשפחות אברך זו הוקרה ועזרה על כך שמקדישים את החיים ללימוד התורה
אברך שם את הלימוד תורה כעיקר-ואם כך יש הרבה ס"ד

תסתכלו מלמטה למעלה על משפחות אברכיות ואז כל המחשבות על נזקקות תקבל גוון אחר
כי כתוב
פשוט נבלה בשוק ואל תזדקק לבריות
זה שלמי שתורם יש ענים וזכות גדולה לתרום לבן תורה, זה בוודאי. מצד התורם
מצד הנתרם- לא נכון למשפחה לתכנן את חייה כך שבמודע היא בוחרת להיות מהמקבלים. גם אם אב המשפחה הוא אברך.
(ובעלי אברך. כן. אני לא בטוחה שהוא יישאר אברך אם המחיר של זה יהיה הסתמכות על כספי ציבור בשביל להתקיים. ממה שאני יודעת, רב הרבנים מורים שאם זו הברירה- אז על האברך לצאת לעבוד(.
 
בשביל מה אנחנו יוצאים לעבוד? ברגע שזה לא משרת את המטרה, ננצל כל רגע פנוי להשקיע בבית
מסכימה עם זה לגמרי.
אבל ממש לא לכולם זה ברור....

יש כאלה שעובדים גם בשביל לפתח את עצמם וליצור קריירה עסקית
 
כי כתוב
פשוט נבלה בשוק ואל תזדקק לבריות
זה שלמי שתורם יש ענים וזכות גדולה לתרום לבן תורה, זה בוודאי. מצד התורם
מצד הנתרם- לא נכון למשפחה לתכנן את חייה כך שבמודע היא בוחרת להיות מהמקבלים. גם אם אב המשפחה הוא אברך.
(ובעלי אברך. כן. אני לא בטוחה שהוא יישאר אברך אם המחיר של זה יהיה הסתמכות על כספי ציבור בשביל להתקיים. ממה שאני יודעת, רב הרבנים מורים שאם זו הברירה- אז על האברך לצאת לעבוד(.
המציאות היא שכל אברך נתרם, מלגות הכולל שלו משולמות מתרומות, ומתקציבים של מדינה
ומשום מה כל גדולי ישראל תומכים בדרך הזו,
הפתגם על הנבלה עוסק בשאלה האם להעדיף צדקה עלפני עבודה מבוזה
הוא לא עוסק בשיקולים אחרים, כמו לימוד, או אי הסחפות אחרי מרוץ העכברים של עולם הפרנסה
 
מדובר במישהו עני
רק שהוא השתמש עם הכסף בצורה אחרת ממה שחשבנו
ומכיוון שאנחנו לא יכולים להחליט השאלה אם להתעצבן ולא לעזור לו יותר
ולהתחרט על הצדקה או לא
נכון אם הוא השתמש למשהו מסויים שלי נראה מותרות,
כי לכל אחד יש צרכים אחרים ומשהו שלאחד נראה ביזבוז לשני נראה בייסיק (כמו שואב שוטף- מבחינתי זה לא מותרות ואני בהחלט מבינה שגם עניים שנתמכים יכולים להנות ממנו),
אבל זה לא נכון אם מישהו חי בביזבוז קבוע-
לשם הדוג' אם מישהו גם משקיע בסטים יקרים לילדים וגם נוסע במוניות ועוד מותרות כאלו אסור לו לקחת כספי צדקה, ולכאורה גם אסור לתת לו כספי צדקה (אפשר לתת לו סתם מתנות, צדקה זה לא, וכמובן לא מכספי מעשרות).
 
יש הרבה תמיכות למשפחות אברכים שאינם תמיכות "צדקה"
אלא תמיכה בתורה, כעין "יששכר וזבולון"
על מנת לקבל "חלק" בתורה של האברך.
בעיני, ולא חייבים להסכים, יש הבדל משמעותי בהרגשה, בתודעה ובהתנהלות בין מי שמקבל תמיכה ישירה בלימוד תורה בצורת מלגה, ובין מי שמקבל תמיכה למצב כלכלי ירוד בצורת ארגזי עופות או כרטיסי מזון, גם אם זו תמיכה שמיועדת ללומדי תורה.
 
נפגשנו בחג והם סיפרו לכולם "היה להם נס של אברכים" (הם מתרימים את כל מי שהם רואים)
הם יכלו לקנות שואב שוטף כי "הצליחו" לחסוך
וקנו את הקולקציה החדשה לילדים
כמי שטעמתי את הטעם המר, מר מאד, של הצד המקבל, אני רוצה להאיר את הצד המדהים של מה שעשית.
תאמיני לי, רוב רובם של האנשים הדחוקים כלכלית לא בחר בזה.
אנחנו בזמנו, לא בחרנו בזה, זה בטוח.
ה' בחר אותנו לזה ורק ניסינו לעמוד ככל יכולינו בעוז בנסיון הזה.

אנשים דחוקים, הם אנשים שהלב שלהם מכווץ כל היום.
הלב מכווץ מאמירות (טבעיות) של הילדים "אמא נגמר לי הרב-קו" "אמא צריך 15 שקל למסיבה"
הוא מכווץ (הרבה פעמים) מנסיונות נוספים, בריאותיים או אחרים שלא מרפים לרגע.
מכווץ מפחד מכל טלפון - אולי זה נושה שצריך לשלם לו חוב.
הוא מכווץ בלילה מחוסר האונים ותחושת חוסר התקווה

אבל....
זה שאין לאמא כסף לא אומר שאין לה טעם טוב, ואולי גם טעם טוב מאד.
זה שאין לאמא כסף, זה לא אומר שאין לה חלומות.
בתוך כל הכיווץ והעניות והדחקות - הדבר היחיד, לפעמים, שמחזיק אותה זה הדמיונות והתקוות.
הדמיון של ילדים לובשים סט חדש (אולי אפילו מפונפן).
הדמיון של ערב רגוע אחרי העברת שואב שוטף.
הדמיון להיות כאחת האדם, או אולי אפילו יותר....

@חדר האוצרות היקרה
את נכנסת לתוך לב מכווץ כזה של אמא, ופעם בשנה, אולי בשנים רבות, יישרת לה קצת את הכיווצים שיש לה בלב.
נתת לה להרים את הראש ולהרגיש "שווה" כשהיא הלכה עם הילדים שלה לשמחת תורה לבית הכנסת.
פינקת אותה בצורה שכל ערב, כשהיא מעבירה שואב שוטף, היא לא תרגיש רק "עלובה" אלא גם טיפה "מפונקת"
אשרייך,
אשרי חלקך
ויהי חלקי עמך
 
נערך לאחרונה ב:
@כל מה שמעוצב יפה כתבתם
הבעיה היא שאנשים לעיתים מבקשים להציל, ולא לפנק. על זה הם מתלוננים.
להציל מרעב (לא לפרגיות), להציל מהמצב הזה שהרב קו לא טעון ואין איך לנסוע נסיעה הכרחית. לפנק זה כבר אקסטרא בסולם הצרכים. לו ידעו שהצורך לך לפינוק היו בוחרים בנזקק אחר שישתמש בתרומתם להצלה.
 
@כל מה שמעוצב יפה כתבתם
הבעיה היא שאנשים לעיתים מבקשים להציל, ולא לפנק. על זה הם מתלוננים.
להציל מרעב (לא לפרגיות), להציל מהמצב הזה שהרב קו לא טעון ואין איך לנסוע נסיעה הכרחית. לפנק זה כבר אקסטרא בסולם הצרכים. לו ידעו שהצורך לך לפינוק היו בוחרים בנזקק אחר שישתמש בתרומתם להצלה.

ואולי לפעמים להבין שזו לא אחריות שלנו לאן הכסף הולך?
נכון שהכי כיף זה להרגיש שהצלנו מישהו והתחושה הנשגבת הזו שהיום הרב קו יהיה טעון בזכותי
אבל יש גם את הצד השני - שיותר כיף לו להלביש יפה ולאכול סוףסוף רוגעלה מהחנות??

במילים אחרות, גם צדקה יכולה להיות אנוכית, ויכולה גם לא...
 
במילים אחרות, גם צדקה יכולה להיות אנוכית, ויכולה גם לא...
ברור שכך
אך בה במידה שיש מתנים פטרוניים, בצדה השני של המטבע יש לעתים שימוש לא הגון בכספי צדקה. זכות אנשים לחשוש לו.
לא בחינם נאמר: "אשרי משכיל אל דל, ביום רעה ימלטהו ה'".
 
נערך לאחרונה ב:
בשביל להגיע למשכורת גבוהה שתהיה שווה למרות המיסים וללא ההטבות חייבים לעבור דרך השלב ביניים הבעייתי, כי בד"כ לא קופצים בבת אחת מ 8k ל 20k.
השאלה מתי רוצים לעבור את זה - יחסית בתחילת החיים כשההוצאות עוד סבירות
או כשהמשפחה ברוכה וההוצאות גדלות?
כי מה8 כל משפחה תהיה חייבת להתקדם מתישהו..
על זה בדיוק מדברים פה ...
על זה בדיוק קמה המחאה לפני כמה שנים
בלי קשר לאברך או לא - מי שהכי קשה לו זה המעמד הביניים
בציבור שלנו יש את האברכים ואז כולם קופצים כאן וצועקים "כבוד התורה"
אבל בפועל כל זמן שהקופה לא מצהירה שהיא תורמת לאברכים בלבד אלא לכלל הנזקקים יש כאן עיוות של המציאות!

אם מישהו רוצה לפתוח קרן שנותנת כל חודש 10K לאברך רציני ע"מ שילמד בנחת או חליפה חדשה כל חודש או סתם שובר זוגי למסעדה אז אשריו ואשרי חלקו ואני גם יתרום לו בשמחה כי מגיע ללומדי התורה

אבל כשהם מצהירים שהצדקה לנזקקים בפועל זה שעובד נזקק יותר מזה שלא!! זה שלא עובד נשאר בסוף חודש עם יותר כסף בכיס! פעם מישהו אמר שהוא מרגיש במשכורת כמו השיר של סבתא בשלה דיסה... כל אחד לוקח את חלקו ולו בסוף לא נשאר כלום... מי שעובד בשכר הממוצע מפסיד את כל ההנחות וההטבות
אני רואה את זה בעינים בסביבתי הקרובה שאלו שלא עובדים מרשים לעצמם הרבה יותר מהעובדים אם זה בביגוד או ביציאות או בקניות
 
ברור שכך
אך בה במידע שיש מתנים פטרוניים, בצדה השני של המטבע יש לעתים שימוש לא הגון בכספי צדקה. זכות אנשים לחשוש לו.
לא בחינם נאמר: "אשרי משכיל אל דל, ביום רעה ימלטהו ה'".
נכון מאד, איתך לגמרי.
רק יש נקודה שלהרגשתי חוזרת על עצמה וזה הדיונים הלוך ושוב מה עושים עם כספי התרומות
אני רק רוצה להניח שלא תמיד זה אחריות שלנו לבדוק מה עשו עם זה והאם זה הוגן שקנו בקידישיק בתחילת עונה או לא.
יש את החלק שלי כנותנת צדקה והחלק שלהם כמקבלים.. וכל אחד ישזוף את עיניו בחשבונותיו שלו (וחלק מהחשבון זה לוודא כפי שאמרת למי אני נותנת) אבל לאחר מעשה ולאחר בירור זה כבר לא תחת אחריותי ושיקול דעתי.
אבל נראה לי שלא לכך התכונה פותחת האשכול 😉
 
פעם היה פה בפורום שעוקבים אחרי משפחה ענייה וראו בזעזוע שהילד קונה - תקשיבו טוב - בסתם יום חול - תחזיקו חזק - לא פחות מאשר - ג ב י נ ה צ ה ו ב ה ! ! !
ועוד היה פה נידון על זה שאפילו אני לא קונה את זה סתם אז למה שהכסף שנתתי לצדקה ילך לשם וכדו'
לא ממש אותו דבר, אבל העיקרון די דומה
משפחה אברכית שאין לה מגהץ והיא צריכה דחוף, ובדיוק היא קיבלה תמיכה מקופת צדקה, והלכה בעל הבית לחנות וקנתה מגהץ טוב ויקר.
האם יש מקום לכעס שהוא קונה מוצר יקר יותר ממה שאני הייתי קונה?
זה שהסגנון והאופי שלהם מביא אותם לקנות את הסוג הזה לא אומר שהם בזבזנים
וכמו בכל דבר, צריך פרופורציות להחליט מה נקרא בזבוז והתפרעות ומה נורמלי
 
זה שהסגנון והאופי שלהם מביא אותם לקנות את הסוג הזה לא אומר שהם בזבזנים
מה בדיוק ההבדל בין "סגנון ואופי" שמביאים לקנות משהו יקר, לבין בזבזנות?
בשפה שאני מכירה, "בזבזנות" היא תכונת האופי שגורמת לאנשים להוציא כספים לא הכרחיים.
אני יכולה להבין לימוד זכות שאולי למשפחה הזו יש צורך פרקטי דווקא במגהץ יקר ואנחנו לא יודעים נסיבות, ואני יכולה להבין שגם משפחה נזקקת רוצה מדי פעם קצת פינוק אם בשאר הזמן הם חיים בצמצום. אבל "אופי וסגנון" זה לא תירוץ, זה הבעיה.
 
מה בדיוק ההבדל בין "סגנון ואופי" שמביאים לקנות משהו יקר, לבין בזבזנות?
בשפה שאני מכירה, "בזבזנות" היא תכונת האופי שגורמת לאנשים להוציא כספים לא הכרחיים.
אני יכולה להבין לימוד זכות שאולי למשפחה הזו יש צורך פרקטי דווקא במגהץ יקר ואנחנו לא יודעים נסיבות, ואני יכולה להבין שגם משפחה נזקקת רוצה מדי פעם קצת פינוק אם בשאר הזמן הם חיים בצמצום. אבל "אופי וסגנון" זה לא תירוץ, זה הבעיה.
בהנחה שיש כסף, והולכים לחנות לקנות רהיטים או כל מוצר אחר שהוא לא מותרות.
יש אנשים שקונים את ההכי יפה
יש שקונים את ההכי חזק
יש שקונים את ההכי פרקטי
ויש שקונים את ההכי זול
זה שאני הייתי קונה את המגהץ רמה X לא אומר שההוא שקונה רמה Y הוא בזבזן
 
@כל מה שמעוצב יפה כתבתם
הבעיה היא שאנשים לעיתים מבקשים להציל, ולא לפנק. על זה הם מתלוננים.
להציל מרעב (לא לפרגיות), להציל מהמצב הזה שהרב קו לא טעון ואין איך לנסוע נסיעה הכרחית. לפנק זה כבר אקסטרא בסולם הצרכים. לו ידעו שהצורך לך לפינוק היו בוחרים בנזקק אחר שישתמש בתרומתם להצלה.
זאת הבעיה שיש אנשים שקשה להם לתת צדקה סתם, אז הם מחפשים את ההנאה שתהיה להם מלהרגיש שהם ״מצילים״ ו-״מושיעים״ והתחושה של- אם לא התרומה שלי הם היו גוועים ברעב,
זה גם עניין חלוקות הלחם, זה הרבה יותר מספק את הרגשת התורמים שהם נותנים לאברכים את פת לחמם מאשר לתת פשוט תמיכה כספית לשם שמים בלי לנסות למצות את ההנאה מהתרומה שלהם,
בסוף הכי חסר זה התרומות שיאפשרו לנתמכים להיות כמו כולם, וכן- גם להתפנק מדי פעם זה צורך בסיסי!
יש מי שהפינוק שלו זה בהלבשה של הילדים, ויש את זו שהחלום שלה זה שואב שוטף וכשיש לבן-אדם את המקום שהוא מרגיש שהוא מתפנק זה עוזר להתמודד עם חוסרים אחרים ואל לנו למעט בחשיבות צדקה זו.
 
יש מי שהפינוק שלו זה בהלבשה של הילדים, ויש את זו שהחלום שלה זה שואב שוטף וכשיש לבן-אדם את המקום שהוא מרגיש שהוא מתפנק זה עוזר להתמודד עם חוסרים אחרים ואל לנו למעט בחשיבות צדקה זו.
זה ברור שניתן לתת מעשרות לצורך כזה?
שזה נחשב צדקה?
סוס לרכב עליו זה במקרים מסוימים מאוד.....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה