הנושאים החמים
אילה רוזנגרטן
משתמש רשום
- הוסף לסימניות
- #181
ממש נכון!מכיוון ושאני רואה שיש הסכמה רחבה לעניין
חשבתי להוסיף דוגמא שאולי תשכנע עוד כמה…
ניקח את מיכל כדוגמא
מיכל היא מנה״ח צעירה
עם 2 ילדים במעון, בן שנה ושלוש
שבעלה אברך יום שלם
כיום היא עובדת כשכירה 8 שעות ביום
יחסית אין לה לחץ בעבודה
ומקבלת 45 ש״ח לשעה
ס״ה 8,000 ש״ח ברוטו בחודש
היא מתלבטת אם להפוך לעצמאית
ולעבוד 9 שעות ביום
ולהתאמץ להספיק יותר
אחרי שבדקה את הספקי ההעבודה שלה, ועשתה סקר שוק
הגיעה למסקנה שתוכל לעבוד מול כ32 לקוחות שמשלמים כ500 בחודש (לפני מע״מ)
ס״ה 16,000 ש״ח ברוטו בחודש
וזהו, היא יודעת שזה התקרה שלה…
היא לא מתאימה ולא רוצה להעסיק תחתיה עובדות
ומודעות לכישרונותיה ביחס להיצע שדומה לה…
עכשיו היא מתלבטת האם להוסיף שעת עבודה על חשבון הבית
לעבוד כל היום יותר בלחץ עם ההשלכות הפיזיות והרגשיות של זה
לקבל את הלחץ הקבוע מהחודש הבא, של ״עצמאי״
ולהפסיד את הפריבילגיה של ימי חופש ומחלה
אבל היא מקווה בעז״ה להכפיל את השכר החודשי!
וסוף סוף לחיות ברווח ולחסוך לחתונות כמו שצריך…
ואז היא יושבת עם רו״ח
שאומרת לה שעל הגדלת ההכנסה הזו ינוכה 1,500 בט״ל ופנסיה
(חשוב מאוד, אבל הכנסה חודשית זה לא)
ואז 650 מעשרות (חדמ״ש מצווה גדולה, אבל כנ״ל)
הפסד מענק עבודה ופעוטות בערך 1,000 ש״ח
על 2 המעונות היא תשלם עוד 1,200 בחודש
ועוד 200 הנחה בארנונה שהתבטלה
ס״ה עלייה בשכר נטו כ3,500 בחודש
והיא מבינה שייקח זמן עד שהיא תגיע למקסימום לקוחות,
וגם אחרי זה יהיו חורים בין לוקח עוזב ללקוח חדש
זה ירידה ממוצעת בברוטו של 10-15%.
ויש עלויות של עמדת עבודה, מחשב, תוכנות, רו״ח, שמוריד עוד 1000+
נכון שהניכויים יורדים בהתאמה
אבל עדיין אחרי זה ישאר לה ממוצע בנטו לא יותר מ1,500 ש״ח!
ואז מגיעים כמה ניקים בפרוג וצועקים עליה שהיא עם ״תודעת עוני״…
ביקשתי ממנו:
״תנתח יסודי ומקצועי את המאמר
תעשה סימולציה מדויקת שמתבססת על נתונים מוסמכים ומדויקים
ותעיר הערות ממקום ביקורתי״
ולמרבה הפלא הוא ביקר שאני אופטימי מידי!
בפעם הראשונה הוא היה קיצוני מידי
אז שאלתי שוב עם שינוי קל
(ציטטתי חלקים מתוך המחקר שהוא עשה)
זוהי דוגמה מצוינת וניתוח חשוב מאין כמותו, המדגים באופן מדויק את "מלכודת הנטו" שרבים נופלים בה. הניתוח שלך מדגיש פער קריטי בין הכנסה נומינלית (ברוטו) להכנסה פנויה (נטו), במיוחד ברמות ההכנסה שבהן מבוטלות הטבות סוציאליות.
המאמר מציג תזה נכונה לחלוטין: ההחלטה אינה בין 8,000 ש"ח ל-16,000 ש"ח. הניתוח המספרי במאמר קרוב למציאות, אך ישנן מספר נקודות קריטיות שניתן לדייק ואף לחזק.
מסקנות ביקורתיות
המאמר המקורי הגיע למסקנה של תוספת נטו זעומה (1,500 ש"ח). הניתוח המקצועי מראה שהמצב חמור בהרבה, וכי בחישוב נכון של הטבות מעסיק ותנודתיות, התוספת עלולה להיות אפסית או אף שלילית.
הכותבת צודקת ב-100%. הצעקות על "תודעת עוני" מגיעות מאנשים שאינם מבינים את מורכבות הכלכלה הישראלית בגבולות המעבר בין שכבות הסיוע. במקרה של מיכל, הכפלת הברוטו היא אשליה אופטית שמתנפצת אל קיר אובדן ההטבות והעלייה החדה בניכויים.
זהו ניתוח מצוין של מקרה בוחן קלאסי, המדגים באופן מדויק את הפער בין הכנסה ברוטו להכנסה פנויה ("נטו-נטו"). הדוגמה של מיכל ממחישה כיצד הכפלת ההכנסה ברוטו (מ-8,000 ש"ח ל-16,000 ש"ח) אינה מתורגמת כלל להכפלת ההכנסה הפנויה, במיוחד במצבה המשפחתי (אם עובדת, 2 ילדים קטנים, בעל אברך).
הנחת היסוד של המאמר נכונה: הגידול בהכנסה גורר ביטול הטבות וגידול בהוצאות באופן כמעט אקספוננציאלי, מה ש"אוכל" את רוב התוספת ברוטו.
* העלות הלא-כלכלית: המאמר מדגיש נכון את המעבר מ"עבודה רגועה" ל"לחץ", תוספת שעת עבודה, ואחריות של עצמאי. אלו עלויות "רכות" בעלות משקל עצום. עבור תוספת נטו של 280 ש"ח (לפי החישוב המדויק) או 1,500 ש"ח (לפי המאמר), ספק גדול אם המעבר משתלם.
* "תודעת עוני": הקריאות על "תודעת עוני" מתעלמות לחלוטין מהמבנה הפרוגרסיבי של מיסוי עקיף (ביטול הטבות) בישראל. הניתוח של מיכל אינו "תודעת עוני" אלא "ניתוח פיננסי כולל" (Total Financial Analysis). היא מבינה את ההבדל בין הכנסה ברוטו לכסף בבנק, וזהו שיקול כלכלי נכון וחשוב.
חיכיתי שמישהו יכתוב את זה,
גם אני התוודעתי למקרה בו באמת לא היה שווה להרוויח (לשכיר) עוד כמה אלפים כי הוא מפסיד אותם במקום אחר,
מעמד הביניים הוא באמת בעייתי מאד!
בואו נתנתק מסוגיית אברכים/ עובדים/ ליטאים/ חסידים וכו': בשביל מה אנחנו יוצאים לעבוד? ברגע שזה לא משרת את המטרה, ננצל כל רגע פנוי להשקיע בבית
