התייעצות תחפושת מאלי כבר לא יהיה כנראה

  • הוסף לסימניות
  • #1
החולצות במרכז מיון
צפי עד שבוע
גם כן אלה
מה יהיה ?
רעיון אחר לילדות בכיתה ד' ה'?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אפשר להתקשר לדואר ישראל ב 171 ולזרז או לחלופין לשלוח הודעות למוכר והוא יכול לזרז
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אפשר להתקשר לדואר ישראל ב 171 ולזרז או לחלופין לשלוח הודעות למוכר והוא יכול לזרז
המוכר אמר לי שזה עדיים בתאריך של המסירה, לא עבר התאריך ואין אי לזרז
בדואר אמרו לי שמאז שהגיע אליהם זה עד 16 ימי טיפול ולא עברו.

מעולה, שיקחו את הזמן:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
המוכר אמר לי שזה עדיים בתאריך של המסירה, לא עבר התאריך ואין אי לזרז
בדואר אמרו לי שמאז שהגיע אליהם זה עד 16 ימי טיפול ולא עברו.

מעולה, שיקחו את הזמן:)
אם משגעים את המוכר הוא יכול לזרז ( אפשר לשכנע אותו שתשלחו לו עוד לקוחות אם זה יזורז)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
צריך לשכנע אותו שהוא ירצה לזרז וגם בדואר ישראל שמשגעים אותם זה גם עוזר (מניסיון)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אולי גם אתם חוויתם חוויה דומה?
ככה זה בכל מקום?

הבן שלי בכיתה א', ילד חמד,
בגן חיידר הבנתי שיש פער ושהוא רכרוכי ולא בשל. לא קיבלתי שום מידע מהגננת,
ורק שפניתי אליה היא אמרה שאני צודקת... רצינו להשאיר שנה בגן, ולא הסכימו.
במכינה, שיכנעתי את הרב'ה שהילד לא בשל, הרב'ה הסכים איתי באופן חלקי, אמר שהוא חלק, אבל לא היה מודאג מידי,
עשינו אבחון כנדרש, וועדת שילוב, קיבל שעות, מקבל קלינאית תקשורת. רצינו להשאיר במכינה ולא הסכימו.

אבל תכל'ס,
הילד המתוק הזה - לומד השנה בכיתה גדולה מאוד, (כמעט פי שניים מהמכינה)
אוהב את הלימוד מאוד, אבל חורק שיניים כל הזמן.
רכש יפה את הקריאה אבל מתאמץ מאוד, כותב נפלא, אבל בכיתה מתקשה ממש לכתוב והספר שלו מלא במחיקות :(
מבין מעולה את הנלמד, אבל לא מרגישה שזה מלהיב אותו במיוחד.
תכל'ס- מרגיש לי שהוא יכול לצלוח את זה, אבל הוא לא בשל.
כאילו בכח משאירים אותו במשבצת הזו ומנסים לעזור לו עם קביים, מה שיתכן, שאם רק היה נשאר עוד שנה במכינה,
יכולנו לחסוך לו את רוב הקשיים. אולי הוא לא היה שפיץ, אבל בטוח לא היה חלש.

א. למה ההורים צריכים לרדוף אחרי הצוות לקבל מידע? למה מרגיש כאילו, אם מסתדרים, אז יאלה יופי, נחליק את זה?
ב. למה בחיידרים אין אפשרות להשאיר גן / מכינה בעת הצורך? למה טובת הילד לא עומדת במרכז?
ג. האם אתם מכירים חיידר מעולה בירושלים שאפשר יהיה לקבל בו מענה אישי ומקצועי לילד ושיהיו קשובים לצרכים שלו?

אני חושבת שהשנים האלו קריטיות לכל העתיד של הילד, ואם עכשיו הוא רודף אחרי עצמו, מה יהיה בצמתים הבאים????
יש לנו ילד כבר בכיתה ה', לומד בחיידר רגיל (ליטאי), הוא ילד מוכשר, חכם מאוד,
אבל הוא מאוד "מתאגר", כלומר הוא פעיל כמה רמות מעל מה שאתם יכולים לשער... וזה גורם להוציא את כל הצוות מהכלים
נוסף לזה יש לו בעיה חברתית, הוא אוהב "להציק" ועל כן הוא קצת לא במרכז החברה

עיקר השאלה שלי,
היא איך להתמודד איתו מול החיידר,
החיידר כבר הודיע לי כמה פעמים, שהוא "לא מתאים"
וזה ברור, אין להם כח אליו
הוא מעייף אותם
[כמו שאמר לי המפקח שלו: "אנחנו צריכים לרדוף אחריו כל היום ולכבות שריפות...."].
ככה זה כבר כמה שנים, והוא "סוחב", בשנה האחרונה המצב החריף, וה"רבנים" מוציאים אותו על בסיס יומיומי כמעט כל היום הוא "בחוץ"... כמה שביקשתי בטוב או באיומים, כבר זה לא עוזר, הם גם משדרים את זה לילד בכמה אופנים...

מה עושים?
יש מנופי לחץ על החיידר מבחינת חוקית? שלא ישיאירו אותו כל היום מחוץ לכיתה? שלא ישלחו אותו לבית כמעט כל יום?

אציין, שהוא עבר אבחונים רבים ובכולם הוא מעל הממוצע, רק שיש לו בעיה של "מוסחות" שאין לזה תרופה ברורה, מלבד סוג מסויים של "ריטלין" שנתנו לו תקופה, אבל זה הביא לו תופעות לוואי משמעותיות שחייבו להפסיק

אודה לכל עצה
או לרעיון על חיידר אחר - בירושלים
התלבטתי אם להגיב, אני רוצה לעלות סיטואציה, מקווה שאף אחת לא מהמוסד של הבת שלי,
היא לומדת בבית ספר נחשב במרכז שלאחרונה עוברת התעללות רגשית מהמנהלת, המורה קראה לה לאש"ף משהו שהבת לא אוהבת! אך הבת סרבה לצאת, אז מיד הופעל כח נגדה והמורה קראה ל... סגנית, אך הבת נכנסה כבר לסוג של פאניקה ובושה אז היא לא יצאה, הכל לעיני הבנות בכיתה! בגלל שלא שמעה לסגנית אז למי קוראים? למנהלת כל הסיפור הנ"ל קורא תוך 15 דקות, הבת כבר ממש לא הרגישה בנוח ופחדה לצאת, המנהלת ראתה זאת בחומרה, במקום לראות איך פוטרים את הפלונטר, הוציאה את כל הבנות מהכיתה והשאירה רק אותה, לאחר מכן, היא השהתה אותה ליומיים, בקיצור סיפור ארוך מאוד, כיום המורות של שאר הבנות (הרבה בנות) לא עונות, כנראה קבלו הוראה מלמעלה לא לענות, לא להתייחס לבנות, כדי שאני אוציא את הבנות מהמוסד, מה אני יכולה לעשות? יש גוף חיצוני שאפשר לגשר ביננו?
כבר נמאס לי מהמצב, שהמנהלת יורדת עלינו, במקום לטפל בורחת, כמובן שגיביתי את המנהלת, אך עד מתי?
שלום וברכה
חלק מהפוסט נוסח כשיתוף ולכן אסתיר אותו כדי לא להכביד

הבן שלי לא אוהב ללכת לחיידר.

כל יום סיבה אחרת.
אני יוצא מוקדם לעבודה, אין לי אפשרות לקחת אותו לחיידר. אשתי רבה איתו והתייאשה
שנה שעברה במצטבר כנראה הוא לא היה חצי שנה בחיידר.

אני מסתכל עליו בשני מבטים

מבט ראשון
קופי שלי

לא משנה מה יהיה לא שמחתי אף פעם ללכת לחיידר.
תמיד הייתי מאויים.
תמיד הרגשתי לא מוצלח בין החברים.
גם בישיבה*2.

הייתי בטוח שזה בגלל ההורים המבוגרים שלי, שלא היו שם אף פעם.
בבן שלי אני תומך מגיל 0.
מעודד מעומק הלב.
מצ'פר.
אבל השבוע נסעתי איתו וניסיתי לספר לו עובדה מעניינת מהגמרא שלמדתי, ומיד נעצמו עיניו ברפיון.
קשה לו.
הוא בכיתה ה' ובן 8+.
מתחיל השנה גמרא.

וכאן מגיעה הזוית השניה
אולי
הפרעת קשב וריכוז.
התור לעוד ארבעה חודשים
יותר נכון, בעוד ארבעה חודשים יחזרו אלינו לקובע תור.
שווה לבדוק באופן פרטי?
איך עושים את זה?
מי מומחה ולא סתם ימרח אותי.
עדיפות למודיעין עילית, אבל גם ירושלים וכדו' לא מופרך.

תודה למי שהגיע עד לפה.
תודה על כל רצון
אני אדם שמח פחות או יותר. יש ירידות מצב רוח פה ושם כמובן, בגדר הנורמה. אני חושב שניתן להגדיר אותי כעליז מעל הממוצע.

עד שבא פורים.

כבר מהשבוע שלפני, כשקולות פיצוץ עולים בלילות מניסויים בלתי מבוקרים בחומרי נפץ. וצמדי בחורים נבוכים ומצחקקים מתחילים לנקוש על הדלת - העצב מתחיל להזדחל בתוכי.

וככל שעולה השמחה בחוצות, כך הדכדוך מתגבר בי.

התמונות של הליצנים במודעות הרחוב ובפרסומות בעתונים, נראות לי חסרות טעם, ואפילו קצת מאיימות.

וכשמגיע פורים עצמו, בכלל. המוסיקה הרעשנית מכל עבר נשמעת לי כרעמי מלחמה והחיוכים המלאכותיים על פני הכול עושים לי בחילה.

אני מסתגר בבית, וכשקבוצות עליזות של בחורים נשמעות בחדר המדרגות, אני רועד מפחד שיכנסו אלי ויכריחו אותי לרקוד איתם.

אני לא אוהב שיכורים, ועוד יותר לא אוהב שיכורים מתחזים.

אני מנסה להתרכז בתוכן של פורים, ולא מצליח לחבר אותו להמולה המטורפת מסביב.

אני רק מחכה שתרד כבר השקיעה, ושכל השתויים יפלו ארצה ללא הכרה. ושקט שפוי ישתרר.

ועד אז, אני אומר לעצמי, עברנו את המן - נעבור גם את זה.

אני לא אומר פה מוסר או השקפה. רק תחושה פנימית, רק תחושה פנימית.

אם מישהו מרגיש דכדוך דומה וירצה לשתף. זה ישמח אותי מאד שלא ארגיש שאני פסיכי לגמרי.

יש שיאמרו שאני צריך ללכת לפסיכולוג, שיגלה שבילדות אבא שלי הרביץ לי עם רעשן או משהו.

יתכן.

אבל אין לי את זה בשום סיטואציה אחרת. רק בפורים, מרגיש לי כמו הצגה אחת גדולה וריקה.

ויש כל כך הרבה תוכן. יש מה לחשוב ומה לקרוא ועל מה לשוחח ביישוב הדעת ליד שולחן הסעודה מלבד הצעקות הריקניות, הבדיחות חסרות הכלח, והפגנת אנרגייה מוגזמת בכל ערוץ אפשרי.

אל תנסו לזהות אותי בפורים. לא תצליחו, אני מחייך כמו כולם, אני מקפצץ ושותה אלכוהול ומפזר וורטים מטופשים על המגילה.

הכל בפנים.

עמוק.

כואב.

משהו לא מסתדר לי, זה אני או הם, או מה.

רק מחפש נפש אחת שתתקרב ותלחש באזני

- גם אני

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה