דרוש מידע תינוק בן שנה וחודשיים נושך :(

  • הוסף לסימניות
  • #21
יש קצת הבדל בין גיל שנה לגיל שנתיים...
כן, בעקבות האשכול הנ״ל נזכרתי לשאול את שאלתי שרציתי לשאול ממזמן.
בניסיון שלי אכן יש הבדל בין גיל שנה לשנתיים,
בגיל שנה נובע מכאבי שיניים
בגיל שנתיים נובע מצורך להביע את עצמו כשעיין לא יודע לומר זאת.

כאמא הנשיכות בכל מקרה לא נעימות...
אני לא חושבת שצריך לסבול עד שיעבור...

אני פשוט הייתי ערנית כל פעם מי הולך לנשוך, פשוט כאינסטינקט שלא יכאב לי... (היו לי 2 נושכים במקביל כמה ימים :) )
ואמרתי לא!! וחסמתי בעדינות ממש לשניה

הם קלטו שזה לא נעים לי וקצת מכעיס והפסיקו תודה לד'
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
הוא נושך רק אותך? הוא יונק?

אני בהלם

הוא תינוק!!!!!!!!!!
בדיוק קראתי בספר חינוך לגיל הרך שעד גיל שנתיים אין חינוך בכלל

ברור הכי קל לתת סטירה והילד יהיה בשקט
נניח שהילד בן השנתיים לא נושך אלא יש לו תחביב לדוגמא לקרוע את כל הסדינים שעל המיטות בבית או לנפץ כוסות זכוכית מהארון במטבח או לשרוט את כל דלתות העץ בבית, או לרוקן את שקית האורז מהמקרר על הריצפה, לשפוך את החלב מהמקרר על הספה בסלון... רוצים עוד דוגמאות? :)
הוא תינוק? אסור לחנך אותו? איך צריך להגיב במקרים הללו?
לא מצליחה להבין למה לנשיכות מתיחסים בסלחנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נניח שהילד בן השנתיים לא נושך אלא יש לו תחביב לדוגמא לקרוע את כל הסדינים שעל המיטות בבית או לנפץ כוסות זכוכית מהארון במטבח או לשרוט את כל דלתות העץ בבית, או לרוקן את שקית האורז מהמקרר על הריצפה, לשפוך את החלב מהמקרר על הספה בסלון... רוצים עוד דוגמאות? :)
הוא תינוק? אסור לחנך אותו? איך צריך להגיב במקרים הללו?
לא מצליחה להבין למה לנשיכות מתיחסים בסלחנות.
איך ילד בן שנתיים מצליח לקרוע סדינים ולשבור כוסות זכוכית?
יש לי ילדה בגיל הנ''ל שעושה את כל השאר
הפיתרון זה מניעה לדאוג שהשקיות החלב והאורז לא יגיעו לידיים שלהם ו10,000 עיניים עליהם
אומרים לה נו נו נו אסור היא צוחקת ועוברת לתעלול הבא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
הנושא פה הוא בדיוק משהו שהיה עליו סוג של ויכוח ביני לבעלי ותאמת בסוף הוא צדק...כי זה מה שעזר...
אם זה משהו ממש מסוכן אז אני מרימה אותו ואומרת בוא צדיק שלי זה מסוכן וככה יכול להיות כמה פעמים...כי מניסיון אפילו מכה על היד לא עוזר!
ואם זה משהו שסתם רק עושה לי קצת בלאגן כמו להוציא מגבות מהמגירה במטבח אז העלמתי אותם בהתחלה...ראה כמה פעמים שאין שמה כלום והפסיק.. החזרתי אותם לשם והוא בכלל לא נוגע...
ויש כל מיני דברים שאני נותנת לו להנות מהם וכעבור כמה דקות הוא עוזב אותם...אחרי שזה מספק אותו....
כשאני מעירה הוא רק נהנה לראות שזה מדליק אותי....

התגובה שלנו תלויה במה שהוא מתעסק...הבאתם פה דוגמאות מוגזמות קצת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
מצטטת מהספר
לא מילה המילה

החינוך מתחיל בגיל הדיבור,קרוב לגיל שנתיים. זה גיל ה"לא"שעוד נרחיב עליו.........
ועד אז אנו פטורים לגמרי?
ובכן לא בדיוק . נכון הוא שאנו פטורים מלחנך אותו. בעצם, לא בלבד שאנו פורים , אלא שגם אסור
לנסות לעשות זאת ! תינוק אינו בר חינוך! . צריך כמובן לאמן אותו ללכת,לדבר, לנסות לגמול אותו וכו'

לתמהוני והוותי אני פוגש בהורים המנסים לחנך את תינוקם בן השנה . פגשתי גם הורים שאפילו מכים את תינוקותיהם מפני שלא נשמעים להם
זה פשע של ממש אכזריות לשמה נא להבין תינוק אינו בשל להשיג את מה שהוריו רוצים ממנו הדבר היחיד שהוא יכול לקלוט שהוריו הם יצורים מבהילים שצריך לפחד מהם..........
זה ישלול ממנו את שמחת החיים וללא ספק יפתח שנאה
הדבר היחיד הוא החל מגיל 5-6 חודשים הוא מתחיל לקלוט שבידיו להניע את הוריו להעניק לו תשומת לב באמצעות בכיו והוא לומד לנצל......יש לתת את הדעת שלא לפנק אותו יותר מידי ולא להענות לדרישות מופרזות של תשומת לב.......
אבל להציב בפניו דרישות ,לצפות שימלא אחרין ועל אחת כמה וכמה להענישו שלא מילאן -בשום פנים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
בלתק חלקי
חברה שלי לא עצרה את הנשיכות והילד פשוט התרגל לנשוך אותה כולה הייתה עם סימנים
ביום שהילד שלי נשך אותי כל כך נחרדתי כי וישר כעסתי עליו מאוד ואמרתי לו "לא!! נושכים!!"
הוא ניסה מאז אולי פעמיים קיבל אותה תגובה שהייתה חריגה ביחס לתגובות שהוא רגיל - והפסיק
אני חושבת שיש דברים בכל בית ובכל אינטרקציה הורית שהם גדר אדומה ואם להורים זה ברור שזה גדר אדומה לילד גם ברור
אני ממליצה לך להיבהל מזה מספיק ולא לקחת את זה בשאננות של יעבור עם הגיל כי זה לא יכול לקבל לגיטימציה מההתחלה
אחרי זה הרבה יותר קשה לעצור את זה
במקביל ברור לוודא למה הוא נושך ולהקל עליו כמו כל העצות שנתנו לפניי
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
מצטטת מהספר
לא מילה המילה

החינוך מתחיל בגיל הדיבור,קרוב לגיל שנתיים. זה גיל ה"לא"שעוד נרחיב עליו.........
ועד אז אנו פטורים לגמרי?
ובכן לא בדיוק . נכון הוא שאנו פטורים מלחנך אותו. בעצם, לא בלבד שאנו פורים , אלא שגם אסור
לנסות לעשות זאת ! תינוק אינו בר חינוך! . צריך כמובן לאמן אותו ללכת,לדבר, לנסות לגמול אותו וכו'

לתמהוני והוותי אני פוגש בהורים המנסים לחנך את תינוקם בן השנה . פגשתי גם הורים שאפילו מכים את תינוקותיהם מפני שלא נשמעים להם
זה פשע של ממש אכזריות לשמה נא להבין תינוק אינו בשל להשיג את מה שהוריו רוצים ממנו הדבר היחיד שהוא יכול לקלוט שהוריו הם יצורים מבהילים שצריך לפחד מהם..........
זה ישלול ממנו את שמחת החיים וללא ספק יפתח שנאה
הדבר היחיד הוא החל מגיל 5-6 חודשים הוא מתחיל לקלוט שבידיו להניע את הוריו להעניק לו תשומת לב באמצעות בכיו והוא לומד לנצל......יש לתת את הדעת שלא לפנק אותו יותר מידי ולא להענות לדרישות מופרזות של תשומת לב.......
אבל להציב בפניו דרישות ,לצפות שימלא אחרין ועל אחת כמה וכמה להענישו שלא מילאן -בשום פנים!
מה שם הספר ושם המחבר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
הוא נושך רק אותך? הוא יונק?

אני בהלם

הוא תינוק!!!!!!!!!!
בדיוק קראתי בספר חינוך לגיל הרך שעד גיל שנתיים אין חינוך בכלל

ברור הכי קל לתת סטירה
עד גיל שנתיים מגדלים את הילד. שומרים שלא יוזק אבל לא מחנכים
אם לא ניתן להם גבולות וחינוך עכשיו, בגיל שנתיים זה יהיה יותר קשה צריך לחנך ילד מהגיל שהם מבינים -בערך גיל שנה כי אם מותר בגיל שנה -אז מה פתאום משתנה בגיל שנתיים? ככל שיותר מציבים גבול לילד יותר מוקדם זה יותר קל,כמובן שצריך להביא גבולות באיזון ולא על כל דבר להגיד לו כל ילד בהתאם לרמה שלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
הבן שלי עושה את זה גם,
מגיע למישהו ומתחיל לנשוך.

אני פשוט מוזיזה לו את הראש ואומרת "אני לא מרשה"
וזהו.

זה לדעתי שיניים, או משהו תחושתי-
יעבור עם הגיל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
צודקת!!!
ורואים שב"ה לא היית בשום הנחיה ........
ואז יש ס"ד
אולי כן יש לך את זה ושווה לך ללמוד ואח"כ בס"ד להנחות
רק תבררי תבדקי מה בדרך התורה וכו''
לכולם יש סיעתא דשמיא
ולמי דיברת? זה מאוד פטרוני להגיד למישהו
רואים ש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
יש הבדל בין חינוך להקניית הרגלים טובים
חינוך אכן בגיל יותר גדול אך הקניית הרגלים מגיל לידה
לנשוך אינו הרגל טוב וצריך לגרום לתינוק להפסיק עם זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לכולם יש סיעתא דשמיא
ולמי דיברת? זה מאוד פטרוני להגיד למישהו
רואים ש...
כתבתי למי שכתבה מעלי שיכולה ללמוד הנחית הורים פשוט כתבה יפה ואמתי
והוספתי שתלך ללמוד במקום שרוח חכמים נוחה ולא ח"ו בחוקת הגוים
ואז יש ס"ד גדולה
[מי שרק אומרת שיש רב שתומך והיא עצמה פיתחה שיטה זו יש להזהר]
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
מצטטת מהספר
לא מילה המילה

החינוך מתחיל בגיל הדיבור,קרוב לגיל שנתיים. זה גיל ה"לא"שעוד נרחיב עליו.........
ועד אז אנו פטורים לגמרי?
ובכן לא בדיוק . נכון הוא שאנו פטורים מלחנך אותו. בעצם, לא בלבד שאנו פורים , אלא שגם אסור
לנסות לעשות זאת ! תינוק אינו בר חינוך! . צריך כמובן לאמן אותו ללכת,לדבר, לנסות לגמול אותו וכו'

לתמהוני והוותי אני פוגש בהורים המנסים לחנך את תינוקם בן השנה . פגשתי גם הורים שאפילו מכים את תינוקותיהם מפני שלא נשמעים להם
זה פשע של ממש אכזריות לשמה נא להבין תינוק אינו בשל להשיג את מה שהוריו רוצים ממנו הדבר היחיד שהוא יכול לקלוט שהוריו הם יצורים מבהילים שצריך לפחד מהם..........
זה ישלול ממנו את שמחת החיים וללא ספק יפתח שנאה
הדבר היחיד הוא החל מגיל 5-6 חודשים הוא מתחיל לקלוט שבידיו להניע את הוריו להעניק לו תשומת לב באמצעות בכיו והוא לומד לנצל......יש לתת את הדעת שלא לפנק אותו יותר מידי ולא להענות לדרישות מופרזות של תשומת לב.......
אבל להציב בפניו דרישות ,לצפות שימלא אחרין ועל אחת כמה וכמה להענישו שלא מילאן -בשום פנים!
הבת שני מגיל שנה וחצי מדברת- לא מלא אבל יודעת לבטא בדיוק מה היא רוצה, וכן היא מבינה טוב מאוד גבולות!
כמו שהיא יודעת לבטא את ה"לא" "לבד" "אני אני", אז האמירה של גיל שנתיים גם על פי הספר הנ"ל משתנה מאוד.
כמובן חס וחלילה לא להכאיב לילד בגיל כזה
אבל גבולות חייבים---
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
לצערי, מכירה ילד בן עשר עם בעיות משמעת רציניות מרביץ לסביבה ברמה מוגזמת
כשהיה תינוק הייתי בהלם מהסלחנות של האמא לנשיכות, נשך אותה וילדים בסביבה
כיום לדעתי עיקר הבעיה שלו זה חוסר גבולות ו"רחמנות" של האם.

להכאיב חזרה באמת נשמע גרוע אבל קשה קצת להסביר לתינוק ולכן גורמים לו בעדינות להבין שזה כואב
ובהחלט צריך להראות שכועסים ולא מרשים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

---

פגש אותי פעם מישהו

לא שומר תורה.

לא מקיים מצוות.

עמד.

הסתכל.

שאל.

הוא לא הבין למי אני עובדת,

צחק על מה שאני מאמינה,

חשב שאני מפספסת.

ולא הסתיר.

ואני עמדתי שם,

קטנה, מבולבלת

שמעתי,

הכחשתי.

היה לי קשה.

אבל לא ויתרתי לו.

לא התביישתי,

עמדתי זקוף

הסתכלתי לו בעיניים.

ורציתי לצעוק לו,

שלעולם,

לעולם,

הוא לא ירגיש את התחושה,

את החיבוק.

ואף אחד לא יצליח לשכנע אותי

שיש יותר מזה.

כי תחושה של קירבה-

זה משהו שאין לה מילים.

---

המשכתי בחיים שלי,

חשבתי שקטן עלי,

אבל האיש חזר שוב.

ושוב צחק.

ושוב זלזל.

והוא לא ידע מה הוא עושה לי.

אני גם לא ידעתי.

זה פשוט חזר אלי בכל פעם של חולשה.

ואז,

נמאס לי ממנו.

החלטתי, שאם זה אמת,

זה חזק מהכל.

ואם זה לא-

אז אולי נפלתי בפח.

כן

ככה הרגשתי.

והלכתי לבדוק,

והלכתי לשמוע.

ולא הסתפקתי בשאלה,

ולא בשתיים.

הייתי מבולבלת מאד.

מאד.

לא הבנתי מה קורה לי,

התמימות נצלה את ההזדמנות לברוח.

ונשארתי לבד.

רק אני

והאיש.

אם האיש הזה היה אדם מהרחוב.

לא הייתי רוצה לצאת לרחוב.

הוא הפחיד אותי.

עשה אותי קטנה.

וכשהייתי יוצאת,

הייתי עושה הכל כדי לא לפגוש אותו.

אבל-

האיש הזה לא היה ברחוב.

הוא היה בתוך הלב שלי.

ואת הלב שלי אני לא יכולה לזרוק.

אז המשכתי להתמודד.

ולצעוק לו שיפסיק.

וייתן לי לחיות בנחת,

אבל הוא תמיד היה שם להזכיר לי

שאני טיפשה

מאמינה במה שאומרים לי

אז רצתי יותר מהר,

לחפש עוד תשובות, עוד.

שלא יגיד לי שאני לא יודעת.

כי אני יודעת.

והיום,

אני רוצה להודות לך,

איש רע.

כי היום אני לא מפחדת מאנשים כמוך.

היום אני חזקה.

ובזכותך אני עם האמת שלי.

מבחירה!




אני לא שואלת אם הזדהיתם. די ברור לי התשובה.
לפעמים ההתמודדות הכי קשה מגיעה מהקול הפנימי, זה ששואל שם- מבפנים.
שורות שכתבו את עצמן מתוך מסע של בירור ובחירה.
שורות של מסר חד.
שתמיד נזכור שיש לנו אמת, יש לנו מטרה, קיים בסיס חזק, יציב בואו נלך עם זה, נהייה גאים בזה.
נדע את מי אנחנו ולמה אנחנו עובדים- גם בטירוף של הדור המבלבל הזה...
יהיה לנו קל יותר.
בהצלחה עם ישראל שלי!! :love:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה