מידע שימושי תכנות או ראיית חשבון

אני חושבת שבראיית חשבון במשרה ניהולית אפשר לאחר כ-10 שנים להגיע ל-30K. שוב ושוב זה תלוי ברצון כי כשאני החלפתי עבודות לא הרבה במקום העבודה הראשון שלי החליפו גם והיה נוח להם להישאר כך שהם לא התקדמו הרבה בשכר.

בכל המקומות שהכרתי (והכרתי הרבה, בעיקר באזור ירושלים והסביבה), אין משכורות כאלו במשרות ניהוליות, למעט - אולי - :
1. עובדים וותיקים שתקועים כמסמרים-בלי-ראש בארגונים גדולים ועדיין לא עפו משם כי יקר מדי לפטר אותם.
2. בני משפחה ומקורבים של בעל העסק/מנהל העמותה, שזו הדרך שלו למשוך כספים משם.

לרואת חשבון בימינו אנו, גם אם היא מוכשרת כאיינשטיין ומסורה כעבד נרצע, אין סיכוי סביר להגיע ל-30,000.
 
ואוו תודה על כל התגובות
תאמת, רק התבלבלתי יותר..... :(
תכלס, לאזור המרכז, באמת לא משנה לי הלימודים אלא העבודה...
כיום, איפה קל יותר למצוא עבודה ובתנאים טובים?
 
ואוו תודה על כל התגובות
תאמת, רק התבלבלתי יותר..... :(
תכלס, לאזור המרכז, באמת לא משנה לי הלימודים אלא העבודה...
כיום, איפה קל יותר למצוא עבודה ובתנאים טובים?
חד משמעית במרכז.
גם בתכנות וגם בחשבונאות.
 
המשך לשאלה שלי: אם תכנות זה לא רק ל"גאונים"- אז למה מבקשים רק בנות שהיו במתמתיקה בהקבצות הגבוהות?
מסיבה די פשוטה, שאני לא בטוחה שהיא נכונה...
בדכ בנות שהן בהקבצות גבוהות בחשבון הן טובות במקצועות אחרים גם כן, אני גם בתחילה לא הבנתי את הקשר אבל שהסתכלתי בהקבצה שלי אחזתי שהטובות בהקבצה, ואני מדגישה הטובות...כי יש כאלו שבהקבצה גבוהה ולא ממש מתאימות.. אלו בנות טובות וחכמות.. בנות שהן בעשריה הפותחת בד"כ.. אז זה גם על סמך זה..
 
חחח
כ"כ מצחיק אותי ה20K וה30K.
כאילו עבודה מתחילה ונגמרת בספרות שנכנסות לחשבון.

לשכר גבוה (וגם נמוך) יש מחיר.
ולכן לפני שבוחרים עבודה צריך לזכור ש:
לרוץ כל יום לעבודה + זמן נסיעה - - - זה מחיר!
ללכת לעבודה גם בימים שלא מרגישים טוב - - - זה מחיר!
להיות מחוייבת לעבוד 8 שעות ביום ומעבר - - - זה מחיר!
להגריל ביביסיטר מתחת לאדמה, ועוזרת מעבר לשמים - - - זה מחיר!

יש לי כבוד גדול לכל אישה שעמלה להביא פרנסה הביתה (כמוני למשל)
ולכל עבודה שבחרה לעבוד בה.

אבל,
למען ד',
עבודה היא לא משכורת.

הקב"ה הטביע בכל אחת טבע ונטיה המתאימים בדיוק לעבודה שלה, ובה עליה לבחור. (חובות הלבבות)
מגוחך להשוות משכורות או תנאי עבודה. מה שמתאים לאחת לא מתאים לשניה.

אפשר להכניס עשרות אלפים לבנק כל חודש, ולא להנות כמעט מהכסף.
תחפשו הנאה בעבודה, תתפללו לברכה.
זו האמת.
 
חחח
כ"כ מצחיק אותי ה20K וה30K.
כאילו עבודה מתחילה ונגמרת בספרות שנכנסות לחשבון.

לשכר גבוה (וגם נמוך) יש מחיר.
ולכן לפני שבוחרים עבודה צריך לזכור ש:
לרוץ כל יום לעבודה + זמן נסיעה - - - זה מחיר!
ללכת לעבודה גם בימים שלא מרגישים טוב - - - זה מחיר!
להיות מחוייבת לעבוד 8 שעות ביום ומעבר - - - זה מחיר!
להגריל ביביסיטר מתחת לאדמה, ועוזרת מעבר לשמים - - - זה מחיר!

יש לי כבוד גדול לכל אישה שעמלה להביא פרנסה הביתה (כמוני למשל)
ולכל עבודה שבחרה לעבוד בה.

אבל,
למען ד',
עבודה היא לא משכורת.

הקב"ה הטביע בכל אחת טבע ונטיה המתאימים בדיוק לעבודה שלה, ובה עליה לבחור. (חובות הלבבות)
מגוחך להשוות משכורות או תנאי עבודה. מה שמתאים לאחת לא מתאים לשניה.

אפשר להכניס עשרות אלפים לבנק כל חודש, ולא להנות כמעט מהכסף.
תחפשו הנאה בעבודה, תתפללו לברכה.
זו האמת.
זה מה שהסקת מהאשכול?
אסור לאנשים לדון על עבודה מתגמלת (בין השאר בשכר רח"ל. זו דרך הטבע), היקף שעות ואחריות, שחיקה ושאר ירקות?
לנשות ישראל יש מספיק שכל ולב יהודי חם להביא גם את שאר הנתונים בחשבון וכמובן לזכור שפרנסה משמיים.
 
חחח
כ"כ מצחיק אותי ה20K וה30K.
כאילו עבודה מתחילה ונגמרת בספרות שנכנסות לחשבון.

לשכר גבוה (וגם נמוך) יש מחיר.
ולכן לפני שבוחרים עבודה צריך לזכור ש:
לרוץ כל יום לעבודה + זמן נסיעה - - - זה מחיר!
ללכת לעבודה גם בימים שלא מרגישים טוב - - - זה מחיר!
להיות מחוייבת לעבוד 8 שעות ביום ומעבר - - - זה מחיר!
להגריל ביביסיטר מתחת לאדמה, ועוזרת מעבר לשמים - - - זה מחיר!

יש לי כבוד גדול לכל אישה שעמלה להביא פרנסה הביתה (כמוני למשל)
ולכל עבודה שבחרה לעבוד בה.

אבל,
למען ד',
עבודה היא לא משכורת.

הקב"ה הטביע בכל אחת טבע ונטיה המתאימים בדיוק לעבודה שלה, ובה עליה לבחור. (חובות הלבבות)
מגוחך להשוות משכורות או תנאי עבודה. מה שמתאים לאחת לא מתאים לשניה.

אפשר להכניס עשרות אלפים לבנק כל חודש, ולא להנות כמעט מהכסף.
תחפשו הנאה בעבודה, תתפללו לברכה.
זו האמת.
תגובה מקסימה, יישר כח על כל מילה!

אבל...
רבות מאיתנו מפרנסות יחידות, ומשלמות משכנתא כבדה.
ההבדל בין 10 ל 20 ל 30 הוא לא מצחיק, הוא משנה חיים.
לא כולן יכולות להרשות לעצמן לעבוד בעבודה מהנה...
לקחנו על עצמנו את קללת אדם הראשון, ואנחנו משתדלות שכל דקה בה אנחנו נאלצות להיות מחוץ לבית, תהיה שווה את זה.
 
אפשר שאלה?
אני בשנה ב' ראיית חשבון ועכשיו זה הקטע של לחפש מקום לסטאז' וראיונות. לאן/מה מומלץ ללכת באזור ירושלים-בית שמש? (חלמתי על יחס טוב ותנאים נוחים....)
מה ממליצות מניסיון?
 
אפשר שאלה?
אני בשנה ב' ראיית חשבון ועכשיו זה הקטע של לחפש מקום לסטאז' וראיונות. לאן/מה מומלץ ללכת באזור ירושלים-בית שמש? (חלמתי על יחס טוב ותנאים נוחים....)
מה ממליצות מניסיון?
אני הייתי ממליצה לך מעבר ליחס טוב ותנאים נוחים,
לחפש מקום שיתאים לך להמשך דרכך המקצועית.
אם את רוצה להיות רו''ח עצמאית בהמשך - חפשי משרד קטן יותר שיתן לך להתנסות בסוגי לקוחות שונים ועבודות שונות.
אם את רוצה להיות מנג'רית - יש בירושלים כמה משרדי רו''ח בינוניים מקצועיים שהרבה חרדיות מתקדמות שם.
אם את בכיוון של יציאה לחשבות/ניהול כספים - תתחילי לחפש פרוטקציות בביג פור.
אם מעניין אותך הממשלתי - יש משרדים בירושלים שעובדים עם הרבה מאוד משרדי ממשלה ונותנים נסיון מעולה בנושא. יש לפעמים גם מכרזים שמאפשרים התמחות - אבל לא מאמינה שתוכלי להכנס אליהם ללא תואר. מס הכנסה מוציא מכרזי מפקחים מדי פעם שיכול להתאים - אבל זה ממש ענין של מזל מתי יוצא המכרז.
 
לא כולן יכולות להרשות לעצמן לעבוד בעבודה מהנה...
נכון.
אבל אדם שמגיע לעבודה שהוא לא אוהב במילא האנרגיה שלו פחותה והתפוקה טובה פחות...
לא העיקר זה הכסף,צריך לעשות השתדלות ושתהיה ברכה בכסף.
 
אבל...
רבות מאיתנו מפרנסות יחידות, ומשלמות משכנתא כבדה.
ההבדל בין 10 ל 20 ל 30 הוא לא מצחיק, הוא משנה חיים.
לא כולן יכולות להרשות לעצמן לעבוד בעבודה מהנה...
לקחנו על עצמנו את קללת אדם הראשון, ואנחנו משתדלות שכל דקה בה אנחנו נאלצות להיות מחוץ לבית, תהיה שווה את זה.
אין לאף אחת בעולם שליטה או בחירה כמה היא תרוויח בעבודה. זו גזירת שמים.

זו לא המצאה שלי, זה כתוב במפורש בחובת הלבבות:
1. כל אחת קבלה אופי, אישיות ונטיה בהתאם למקצוע המתאים לה.
2. להמשיך לעסוק במה שאוהבים גם אם לא רואים ברכה.

מצד שני יש את האחריות הכספית שצריך לקחת,
לא לחיות עם הוצאות מעבר ליכולות, שזה פשוט מחלה היום.
(אבל הנושא הזה כבר ממש לא קשור לאשכול, למרות שהוא זה הגורם לשגעון הרדיפה אחרי הk)
 
לפי סקר השכר של אולז'בס,
ממוצע השכר לרואת חשבון במרכז עם 5 - 8 שנות ניסיון עומד על 11,200 ש"ח.
ממוצע השכר למתכנתת במרכז עם 5 - 8 שנות ניסיון עומד על 17,000 - 18,000 ש"ח (תלוי בשפת תכנות).
לא ממש מבינה על מה הדיון....
נראה לי שאי אפשר לסתור את זה שבאמת תכנות היה שוק מתגמל מאוד בצורה דרמטית ביחס לראית חשבון, והגיוני שכאלה שעובדות 10 שנים בתחום, כיום הפער בינהן לבין חברותיהן בהייטק מתסכל.
העולם לא עיוור ואנשים לא פראיירים-עובדה שעד לשנים הממש אחרונות גודל המסלול של ראית חשבון היה בערך20% מתכנות.
הנקודה היא שהיום המצב שונה!!!!! פותחת האשכול דיברה על 2021. ההשמה נמוכה, עם תואר, עם לימודים ברמה גבוהה בסמינרים בתוכניות שמשוקע עליהן הון. זו הסיבה היחידה לשנויי המגמה הבולט!
אם יש מידע עדכני על שכר והשמה נוכחית- ולא שוב לנפנף במשכורות הגבוהות שקיבלו אלו שהשתבצו בעבודה בשנים קודמות... אם כך היה המצב היום, מאמינה שההתלבטות היתה פחות קשה...
פרוג לבד מלא באשכולים של מחפשי עבודה מיואשים בהייטק:(
עובדה שהשוק היחיד שקיים בו את המושג ההזוי של עבודה בלי תשלום\ בתשלום למעסיקים!! קיימת רק בהייטק...

בהצלחה לכולם, ותודה על המידע המושקע והאמין שאתם נותנים.
 
נערך לאחרונה ב:
אין לאף אחת בעולם שליטה או בחירה כמה היא תרוויח בעבודה. זו גזירת שמים.

זו לא המצאה שלי, זה כתוב במפורש בחובת הלבבות:
1. כל אחת קבלה אופי, אישיות ונטיה בהתאם למקצוע המתאים לה.
2. להמשיך לעסוק במה שאוהבים גם אם לא רואים ברכה.

מצד שני יש את האחריות הכספית שצריך לקחת,
לא לחיות עם הוצאות מעבר ליכולות, שזה פשוט מחלה היום.
(אבל הנושא הזה כבר ממש לא קשור לאשכול, למרות שהוא זה הגורם לשגעון הרדיפה אחרי הk)

ומי שמוצא במידותיו וטבעו כוסף אל מלאכה מהמלאכות, ויהיה גופו ראוי לה ויוכל לסבול את טרחה, יחזר עליה ישים אותה סיבה להבאת מזונו, ויסבול מותקה ומרירותה, ואל יקוץ כשיימנע ממנו הטרף בקצת העתים, אך יבטח באלוהים שיספיק לו טרפו כל ימי חייו. (שער הביטחון ח"ג)
מה קורה עם מי שלא מוצא במידותיו וטבעו כוסף אל מלאכה מהמלאכות ?

החובת הלבבות לא ביאר.
 
לא, התכוונתי איזה מקצוע: תכנות או רו"ח.
איזה מקצוע קל יותר למצוא עבודה בתנאים טובים במרכז.
אם יש מידע עדכני על שכר והשמה נוכחית- ולא שוב לנפנף במשכורות הגבוהות שקיבלו אלו שהשתבצו בעבודה בשנים קודמות... אם כך היה המצב היום, מאמינה שההתלבטות היתה פחות קשה...

אנסה לענות לך מהניסיון שלי (מעל 10 שנים בהייטק).

הביקוש למתכנתים טובים בארץ גבוהה מאוד ועולה כל הזמן, ובגלל שהחברות ואפילו הסטרטאפים הקטנים מפוצצים בכסף הם מחפשים את הטאלנטים. ולמשרות שלא דרוש ניסיון אז ההעדפה הברורה הוא לסטודנטים מאוניברסאות מוכרות. ככה שמראש הסיכוי של חרדיות להתקבל למקום נחשב ובשכר גבוהה לא הרבה, גם שרמת הלימודים בסמינרים והמכללות החרדיות בהנדסת מחשבים לא קרובה לרמה של מקומות אחרים.
מה שכן ההפך הוא נכון למשרות של כספים שם החרדיות בחברות שעבדתי כיכבו.
יש חברות הייטק גדולות כמו אינטל, WIX, CheckPoint, שמעודדות אוכלוסיות מוחלשות לבוא לעבוד אצלהם, ככה שיש להם משרות שמראש הם מחפשים עבורם חרדיות וחרדים וערבים. השכר בתחילה לא גבוהה (יחסית למשרה דומה בהייטק).
הביקוש במרכז (בעיקר תל אביב) גבוהה יותר משאר הארץ וגם השכר.
בעבודה בחברה הייטק בכל משרה יש תנאים מועדפים על רוב המוחלט של מקומות האחרים. בעיקר מבחינת שכר וכל שאר ההטבות המגיעות איתו. ככה שגם אם תמצאי עבודה בתור רואת חשבון בחברת הייטק השכר יהיה משמעותי גבוהה יותר מרוב מקומות העבודה האחרות.
 
זה מה שהסקת מהאשכול?
אסור לאנשים לדון על עבודה מתגמלת (בין השאר בשכר רח"ל. זו דרך הטבע), היקף שעות ואחריות, שחיקה ושאר ירקות?
לנשות ישראל יש מספיק שכל ולב יהודי חם להביא גם את שאר הנתונים בחשבון וכמובן לזכור שפרנסה משמיים.
ויותר מזה, תקני אותי אם אני טועה. (מצטטת אותך כאחת שמכירה את תחום ראיית החשבון מקרוב)
המחויבויות שהיא הזכירה קיימות גם בראיית חשבון, כמו בהרבה מאוד מקצועות אחרים.
לרוץ כל יום לעבודה + זמן נסיעה - - - זה מחיר!
ללכת לעבודה גם בימים שלא מרגישים טוב - - - זה מחיר!
 
אם יש מידע עדכני על שכר והשמה נוכחית- ולא שוב לנפנף במשכורות הגבוהות שקיבלו אלו שהשתבצו בעבודה בשנים קודמות... אם כך היה המצב היום, מאמינה שההתלבטות היתה פחות קשה...
אלו שמקבלות היום משכורות גבוהות הן בהרבה מקרים כאלו שהתחילו לפני כמה שנים במינימום ומטה. כבר בקבוצה של אחותי, שסיימה לפני כ3 שנים היו בנות שהלכו לעבוד בחינם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
תקציר - לאחר 9 שנים שבהם צברתי חובות, הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
נכון לעכשיו ב"ה עצרתי את החובות והתחלתי לייצר הכנסות, שהמטרה הסופית שלי להגיע לסכום שיאפשר לי חופש כלכלי אם ירצה ה'.
בשנה פלוס האחרונות עברתי הרבה ניסיונות, חלקם נכשלתי, חלקם הצלחתי, וכל התהליך הוא חוויתי, משעשע ועמוס תובנות.
אני מתכוון פעם בשבוע, להביא סיפור אחד, ומה למדתי ממנו, ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

השבוע:
סיפור על מכה של (כסף) ערב סוכות:
בסוף בינה"ז אב פגשתי את אחי הצעיר בגאולה, אמרתי לו: " אני צריך הכנסה משמעותית, בחגים אנשים מוציאים הרבה כסף, הכסף הזה הולך לכיס של אנשים אחרים, השנה אני מתכוון שחלק מזה ילך לכיס שלי"
החלטנו שנעשה רשימה מפורטת של כל מה שאנשים צורכים בתקופת החגים, החל מערב ר"ה, ועד מוצאי שמחת תורה.
לאחר חצי שעה יצא רשימה כמעט מושלמת (מושלם לגמרי אני שונא... כי זה אף פעם לא יקרה, יום אחר נרחיב על זה בע"ה),
נתתי לעצמי שעה לקבל החלטה, כיון שאני יודע שאחד הדברים שהכי מעכבים בן אדם מלפעול, זה חוסר החלטה, קיבלתי ע"ע שעד סוף השעה אני מחליט על אחד מהאפשרויות, ומתמקד בו.

קיבלתי החלטה לבנות סוכות לאנשים, אני אישית לא יודע לבנות כלום, ולכן סגרתי עם עובדים שיבנו תמורת 50 ש"ח לשעה, ממוצע של סוכה גדולה לקחתי 1500 ש"ח לקח 10 שעות שתי עובדים, ככה יצא שהרווח הגולמי (רווח על המוצר בלי לחשב הוצאות נוספות שיש לעסק -- במקרה שלי פירסום, במקרים אחרים שכירות מקום\ מזכירות, וכדומה), לסוכה 500 ש"ח.

השלש שבועות הראשונים היו כמו חלום שמתגשם, עשיתי סוכה אחרי סוכה, נשאר לי רק להתאמן איך סופרים מזומנים מהר :)

ואז בין יוה"כ לסוכות, עשיתי סוכה אחת יותר מידי....

ביקשו ממני לתת הצעת מחיר לסוכה מורכבת, היה צריך להכשיר את השטח, להכשיר את המקום לדפנות, ועוד סיבוכים שונים, הציעו לי סכום כפול ממה שהייתי מורגל, ואמרתי כן...
מכאן ואילך נכנסתי לתסבוכת, שגרמה לי להיכנס לחג באופן אישי לא מאורגן, ל3 ימים של חוסר אונים שאני לא מאחל לאף אחד, ולקינוח לאיבוד כל מה שהרווחתי בשלש שבועות !
דבר ראשון, הבחורים שעבדו איתי אמרו לי שקרוב לחג הם לא יכולים... פירסמתי בקבוצות עבודה שונות, הגיעו אליי בחורים שלא ידעו את העבודה.. לקחו כסף ולא נתנו תועלת... בעל הבית עם עיני נץ בלי עין הרע היה חשוב לו עבודה מושלמת כמו שהתחייבתי...
היה ברור לי שהוא מכניס חג בלי סוכה בגללי... ה' ירחם
הייתי חסר אונים.. הרגשתי שאני משתגע.. כבר לא עניין אותי הכסף.. רק רציתי שיהיה לו סוכה איכשהו..
בימים הכי עמוסים לא הייתי בבית.. ויש לזה משמעות... הייתי עסוק בלהסיע מכל רחבי הארץ עובדים שינסו לעשות את העבודה.
...
יום לפני סוכות הבעל הבית קורא לי כולו כועס ובצדק רב, והוא אומר לי יש לך שתי ברירות, או שאתה חותם לי שאני מכניס חג עם סוכה בנויה, או שאני מביא בונה סוכות אחר... (ולא משלם לך שקל, אפילו שחלק מהשטח הוכשר)
לא הייתי צריך לחשוב אפילו...
אמרתי לו, כמובן שאני רוצה שתביא מישהו אחר, לא מעניין אותי הכסף, ואדרבה אם אתה מקפיד עליי אני יפצה אותך על עוגמת הנפש, אבל מאיפה תמצא עכשיו פחות מ24 שעות קודם החג?
ה' עשה לי חסד, והוא מצא כמה חבר'ס מעולים, שהרימו לו סוכה מעולה,
במקרה הזה לא הרווחתי אבל כן שילמתי לעובדים (זה תמיד יהיה ההבדל בין שכיר שמקבל בטוח אבל קצת מהעוגה, לבין עצמאי שלוקח את הסיכון בתקווה שהעוגה תיהיה גדולה).

תובנות שלי:
לקחת מקצוע שאתה מבין בו, באופן אישי.
כי אז אתה לא טועה בהערכת הקושי.
כי אז עובדים לא יכולים לסובב אותך.
כי אז אתה לא חסר אונים בשום שלב, כי תמיד במקרה של הברזה, אתה יכול לעשות בעצמך.

אשמח לשמוע כל תגובה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה