תקראי ותזדהי

ממש לא, אלא מי שמקים בית של תורה אמיתי, ולא משנה אם הבעל עובד או לא! ולא סומכים על הנס אלא מצטמצמים, רואים ישועות.
... בעצם לא רואים זה משהו לא ברור!

וזה לא אומר שאין חובות וגלגולי גמחים, אבל גם בזה יש סייעתא דישמיא
 
נכתב ע"י יהושבע;674574:
לא הבנתי. לפי כל זה, אין שום הקרבה בהחזקת "בית של תורה"..
מקובלני, שאין הקרבה ב"החזקת בית של תורה" אלא "החזקת בית של תורה" זאת השקעה לטווח ארוך.
 
מקובלני, שיש בזה הקרבה גשמית למען מטרה רוחנית. אולי לזה את מתכוונת כשאת אומרת "השקעה לטווח ארוך".
אבל לפי איך שהציגו כאן את הדברים, היה נראה שאין כאן כלל הקרבה גשמית. וזה לא הוגן להציג את הדברים כך.
 
נכתב ע"י GRN;674597:
זאת השקעה לטווח ארוך.

וגם קצר.


(עם זאת, ברגע שזו נהיית נורמה מקובלת כל כך, הכרחי שכל אחד יחשוב אם זה מה שנכון לגביו. אם טוב לו בזה, אם הוא אכן רוצה את זה, מסוגל, וכו'.)
 
נכתב ע"י GRN;674597:
מקובלני, שאין הקרבה ב"החזקת בית של תורה" אלא "החזקת בית של תורה" זאת השקעה לטווח ארוך.
רק אם זה בית של תורה שיודעים מה המטרה ומקדשים אותה. ויודעים לחיות איתה בשלמות ולא מתוך השלמה של מסכנות.
אני יודעת שזה נושא שלם אבל בכ"א במבחן של הטווח הארוך,(הילדים) רואים אצל מי זה היה הקרבה ומי השקעה. (מקווה שההבדל ברור)
 
נכתב ע"י ליקי;674619:
רק אם זה בית של תורה שיודעים מה המטרה ומקדשים אותה. ויודעים לחיות איתה בשלמות ולא מתוך השלמה של מסכנות.
אני יודעת שזה נושא שלם אבל בכ"א במבחן של הטווח הארוך,(הילדים) רואים אצל מי זה היה הקרבה ומי השקעה. (מקווה שההבדל ברור)
וודאי. כמו שכתבת, ל"הקרבה" יש קונוטציה שלילית של מסכנות וכו' ואילו להשקעה יש קונוטציה חיובית של פעילות מתוכננת הנעשית מתוך מחשבה ומתוך שיקולים של כדאיות. עוד לא ראיתי מישהו ש"הקריב" בבורסה.
לכן, יהושבע, דייקתי במילים למרות שבתכל'ס אנחנו מדברות על אותו דבר.
 
למה עדיין לא מפצירים בבעל שרק ישב וילמד כדי שתהיה פרנסה ברווח? כי פשוט היא לא ברווח, ולא כל כך קל עדיין לשבת ולחכות לניסים ובודאי נוח יותר לדעת שנכנסת משכורת טובה בראשון לחודש מאשר לחכות לאלפיים שקל שיפלו לך בערב החג...
אולי אם היינו מאמינים באמת - כן הינו עושים כך.

בכל מקרה הניסים לא מממנים חופשות ומותרות, לכן כנראה לאנשים עובדים קל יותר ברמה הפשוטה. הניסים שנעשים לאברכים- מחזקים מאוד בהתנהלות היומיומית שאינה פשוטה.
אכפת לי שנוצר רושם כאילו כולם שוים- העובדים והלומדים. ברור שהאברכים הם שבט לוי ומעלתם עצומה אבל לא כל אחד מסוגל ויעשה כפי כוחו...
 
נכתב ע"י sarit1ef;674635:
אכפת לי שנוצר רושם כאילו כולם שוים- העובדים והלומדים. ברור שהאברכים הם שבט לוי ומעלתם עצומה אבל לא כל אחד מסוגל ויעשה כפי כוחו...

אשריהם ואשרי חלקם!!

הבעיה שנוצרה היום שיש שיכבה של אנשים שאינם מסוגלים לשבת וללמוד יום שלם, היא נקרעת והוא חוטף תנומה, בין כוס תה לכוס קפה הוא קצת מדסקס עם חברים או סתם עושה ביזנע'ס מתוך ספסלי ביהמ"ד...

וכמו שאמרו, הבטלה היא אם כל חטאת...

כאשר כל הסיבה לאי יציאתם לעבודה היא - הסטיגמה החברתית וכד'...
 
נכתב ע"י יהושבע;674574:
לא הבנתי. לפי כל זה, אין שום הקרבה בהחזקת "בית של תורה"...
אם כבר להפך, מי שרוצה לחיות ברווח, שתפציר בבעלה ללמוד כל היום, כי כך יש ברכה מיוחדת בפרנסה, ואין הוצאות חריגות, ומצליחים לחתן ילדים בקלות... זה פשוט משתלם כלכלית!
אני משום מה תמיד הבנתי הפוך: שנשים מוכנות להסתפק במועט למען הלימוד של הבעל, ושעל פי רוב משפחות אברכים חיות בצמצום לעומת משפחות שבהן הבעל עובד.
לא רק שאין הקרבה
אלא שזה משתלם כלכלית לעולם הזה ולעולם הבא
כך שזה מה שנקרא : "אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא!!!!"
 
צמרת - למה את קוראת 'משתלם כלכלית' בעולם הזה, אם יורשה לי לברר?
 
נכתב ע"י blueberry;674654:
קשה לי להבין- אין חולק על הערך של לימוד התורה,
אז אם הבעל שלכם לא לומד מאיזה סיבה שהיא,
בשביל מה לנסות לשכנע אחרות שזה יותר ראוי /כדאי שהבעל יעבוד?
כמו כן מהיכרות אישית עם כמה אברכים שיצאו למעגל העבודה,
העבודה לא היטיבה עימם בכלל מבחינה רוחנית.
אין מספיק משרות כרבה בחיידר או סופר סת"ם שאלו באמת עבודות תורניות...

ממש ממש לא משכנעים כאן אף אחת, היכן ראית זאת?
 
נכתב ע"י mig;672135:
רואות...
ועינינו כלות...

הבעיה היום שחוסר הברירה גורם הרבה פעמים לעבודת שניהם.

שיגיעת 'שניהם' משכחת עוון
(בשם הלב שמחה מגור זצוק"ל)
 
נכתב ע"י mig;674637:
הבעיה שנוצרה היום שיש שיכבה של אנשים שאינם מסוגלים לשבת וללמוד יום שלם, היא נקרעת והוא חוטף תנומה, בין כוס תה לכוס קפה הוא קצת מדסקס עם חברים או סתם עושה ביזנע'ס מתוך ספסלי ביהמ"ד...

וכמו שאמרו, הבטלה היא אם כל חטאת...

כאשר כל הסיבה לאי יציאתם לעבודה היא - הסטיגמה החברתית וכד'...

נימת הזלזול שבין השורות כאן אינה צודקת.
אנשים נאבקים עם עצמם, וגם אם יש להם גישה מוטעית, הם ראויים לכבוד.
זו לא רק הנקודה של הסטיגמה. אדם שמוקיר תורה, ובשטח מתקשה לעשות מה שהוא רוצה, ולא מצליח רק ללמוד, נתון בקושי הרבה יותר גדול ומורכב מאשר סטיגמה חברתית.
 
נכתב ע"י נחל;674670:
נימת הזלזול שבין השורות כאן אינה צודקת.
אנשים נאבקים עם עצמם, וגם אם יש להם גישה מוטעית, הם ראויים לכבוד.
זו לא רק הנקודה של הסטיגמה. אדם שמוקיר תורה, ובשטח מתקשה לעשות מה שהוא רוצה, ולא מצליח רק ללמוד, נתון בקושי הרבה יותר גדול ומורכב מאשר סטיגמה חברתית.

נראה שלא הבנת את כוונתי, יש את הרוצה ואינו יכול שהוא בסעיף נפרד,

רק שאני נודעתי על שכבה מסוימת (יכול להיות שולית אפילו) של קהל המתבטל ואינו עובד רק מסיבת המה יאמר השווער, האשה, החברות של האשה והגיסים...
 
נכתב ע"י mig;674714:
רק שאני נודעתי על שכבה מסוימת (יכול להיות שולית אפילו) של קהל המתבטל ואינו עובד רק מסיבת המה יאמר השווער, האשה, החברות של האשה והגיסים...

נדמה לי שכן הבנתי. אבל העולם הפנימי של האנשים מורכב יותר, ולכן ראוי לכבוד אמיתי.
(כשכתבתי 'אנשים נאבקים עם עצמם', התכוונתי לאלה שדברת אליהם כמתבטלים בכולל. זו לא החלטה קלה, מה לעשות במצב כזה, ויש גם קושי רגשי. כך שכבוד אמיתי צריך להיות כאן.)
 
אני מבינה את הבכי שבקטע. בכי שלא ניתן לו ביטוי ברוב התגובות. בכי שיהי רצון ולא יהיה בכייה לדורות. זה הבכי על הפעוטות שהגירסא דינקותא שלהם היא המטפלת המעוצבנת במעון. זה הבכי העצור של האם שמותירה את הפעוט במעון בחוסר ברירה אמיתי.
הגידו, יש פתרון לזה שחלק גדול מהדור הבא גדל במוסד יומי במקום לגדול בבית החם של אימא?
 
נכתב ע"י נחל;674716:
נדמה לי שכן הבנתי. אבל העולם הפנימי של האנשים מורכב יותר, ולכן ראוי לכבוד אמיתי.
(כשכתבתי 'אנשים נאבקים עם עצמם', התכוונתי לאלה שדברת אליהם כמתבטלים בכולל. זו לא החלטה קלה, מה לעשות במצב כזה, ויש גם קושי רגשי. כך שכבוד אמיתי צריך להיות כאן.)

מקבלת.
 
נכתב ע"י נחל;674716:
נדמה לי שכן הבנתי. אבל העולם הפנימי של האנשים מורכב יותר, ולכן ראוי לכבוד אמיתי.
(כשכתבתי 'אנשים נאבקים עם עצמם', התכוונתי לאלה שדברת אליהם כמתבטלים בכולל. זו לא החלטה קלה, מה לעשות במצב כזה, ויש גם קושי רגשי. כך שכבוד אמיתי צריך להיות כאן.)

אולי לא מגיע להם זלזול, אבל למה כבוד?
וכתופעה?
 
נכתב ע"י Smeshi;674736:
אולי לא מגיע להם זלזול, אבל למה כבוד?
וכתופעה?

כבוד, כמו לכל בן אדם שמשתדל לעשות מה שטוב, ומוגבל בהבנה וביכולות שלו. אולי גם שבוי בחינוך שגוי.
כבוד, בגלל שאדם לא יודע איפה נקודת הבחירה של השני, ומה באמת קשה לו. מה הוא יכול ומה לא, ואיך הוא היה פועל אם הוא היה במצב של האחר.
זה לגבי האנשים עצמם.

כתופעה, במקום שהיא קיימת, ברור שהיא בעייתית מאד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה