מידע שימושי תרומת כליה - זה נהנה וזה לא חסר

מהמעט שאני יודעת , בכל התהליך שואלים כל מיני שאלות הבוחנות את מצבו (הנפשי) של התורם ואת מוכנתו הנפשית..
שואלים לדוגמא - מה תעשה אם ייודע לך שהכליה לא נקלטה? ולפי התשובה הזאת ולפי עוד תשובות שתענה לעוד שאלות שתשאל הם יחליטו האם אתה "ראוי" לתרום...
בקיצור על מנת לתרום צריך להיות 100% מוכן וערוך לכל תרחיש מבחינה נפשית וכמובן 100% בריא על מנת לשלול כמה שאפשר סיכון...
הם ממש לא קלים עם התורמים....ההפך הוא הנכון
 
נכתב ע"י חיים הופמן;2399919:
א. לא פקפקתי לרגע בהחלמתו המהירה של למען דעת
צר לי שמעודדים אנשים להיכנס לתהליך ע"י הצגת המקרים המוצלחים יותר, הייתי מכבד גישה עניינית של הצגת מידע ענייני ותו לא, מה שאי אפשר לומר על "מתנת חיים" ודומיהם.

ב. תיקנתי.

כנראה משהו עקץ אותך/מישהו כפה אותך/ לא יודע מה.
אז אני אציג לך ולכולם את הצדדים הבלתי מוצלחים:
  1. באחד לשלושת אלפים מקרים, התורם ח"ו מת על שולחן הניתוחים.
  2. כבכל ניתוח, יש סיכון של דימום ושל זיהום.
  3. לאחייני לקח יותר מחודש.
  4. לשכני היו שבועיים כאבים עזים.
  5. תקופת האשפוז ואורך ההחלמה יכולים להשתנות בין בתי החולים לפי שיטות הניתוח.
ובנוגע לאותה גברת, כנראה שהיא טענה שיש לה תמיכה של רייזל השכנה מלמטה/חברות בית הכנסת/יחזקאל מהמכולת/סבטלנה המנקה.
על פניו, אין מצב לקבל אישור בלי תמיכה מהסביבה.
 
הסיפור על האלמנה תמוה מכל כיוון.
בגלל החשש של סחר באיברים, התורם עובר חקירה מאוד רצינית לגבי המניעים שלו.

ואין לי מושג מה האינטרס של מר הופמן שמביא אותו לחפש בכוח פינות אפלות בעמותת "מתנת חיים".
 
אני מציעה לכבוד חיים הופמן לבקר במחלקת השתלות בעין כרם/בילינסון/איכילוב או תל השומר.
לשוחח עם תורמים [ולא עם אלמנה שכנראה, וסליחה על האמירה, קצת התמסכנה עם עצמה בסופו של דבר כי לא היתה לה תמיכה מסביב] ולהבין שזה לא מקרה נורמלי.
צר לי, מהיכרות עמוקה מאוד בשטח 99% מהתורמים חוזרים לחיים תקינים תוך שבוע, גג שבועיים.

ואלו שלא? יציץ כבודו באשכול ויראה שאיש לא התכחש לכך שיש סיכונים כמו בכל ניתוח, קושי התאוששות הוא אחד הסיכונים האלו. כמו בכל ניתוח הכי פשוט.

אז איפה בדיוק העלימו מידע?



אנחנו נזהרנו לאורך כל האשכול, גם אני וגם ניקים אחרים, לתת 100% דיוק. מה שאתם לא כי כל סיפור האלמנה תמוה. הוועדות מסננות המון תורמים פוטנציאליים כי אין משפחה. אם היא שיקרה, בעיה שלה. כמה שזה לא נעים לומר. אחרת אין הסבר איך עברה את הוועדות של משרד הבריאות.

אף אחד לא דוחף לכלום. אבל חשוב להביא דברים מדוייקים, משני הצדדים.

וסליחה אם הייתי קצת נחרצת ובוטה, אבל הצורה שבה הצגת את הדברים היא לא בדיוק....כי ברור שיש שם משהו מוזר בסיפור.
 
ארגון מתנת חיים עוזר למשפחה להתמודד בזמן שאחד ההורים לא נמצא כי הוא תורם כליה?
 
נכתב ע"י לאה ורחל;2400051:
ארגון מתנת חיים עוזר למשפחה להתמודד בזמן שאחד ההורים לא נמצא כי הוא תורם כליה?

לא מכיר כזה דבר
 
נכתב ע"י לאה ורחל;2400051:
ארגון מתנת חיים עוזר למשפחה להתמודד בזמן שאחד ההורים לא נמצא כי הוא תורם כליה?

אולי נקים ארגון בת?
 
לא מצליחה להבין את הסיפור של האלמנה, ולא את הכללה שנעשתה במושג אלמנות.
מעגל החיים של בנ"א מורכב רק מבן זוגו וילדיו?
לא הגיוני שלאלמנה בת חמישים יהיו חברות תומכות?
לא יתכן שרייזל השכנה מלמטה היא אכן המלווה והתומכת שלה?

ועוד יותר:
אישה בת חמישים לא יכולה להחליט שיש לה מספיק כוחות נפש בשביל להתמודד עם תהליך כזה עם עצמה ועם ספר התהילים שלה?
 
קרוב משפחתי רצה לתרום כליה, אבל סיננו אותו כיוון שלדבריהם: "הוא לא מספיק מודע לסיכונים"
(ואני כותבת את זה מידיעה ברורה, כיוון שהוא פנה אלי בבקשה לכתוב עבורו מכתב למשרד הבריאות ולנמק למה הם טעו בהחלטה).
 
נכתב ע"י חיים הופמן;2400319:
משום כבודה ושמירה על צנעת הפרט, לא אתן מידע נוסף.
אם את מפקפקת בנכונות העובדות, אזי הדיון מיותר לחלוטין.
אכן גם אני הופתעתי ותמהתי, על צורת התנהלות המערכות המופקדות על שמירת ההליך התקין לתורמי כליה, לכן הבאתי את הדברים.
ולא הבאתי את המקרה כדוגמא לחשש מסחר באיברים, אלא פקפוק ביכולת לזהות מקרה מצוקה, או לחילופין סולם ערכים שונה של המופקדים על בדיקת ואישור התורמים.

כנראה היא הצליחה לרמות את הוועדה של משרד הבריאות. אין הסבר אחר
הם עושים הכל כדי לשכנע את המועמד לתרומה שלא יתרום.
 
עמיתיי 'אברהם' ו'למען דעת' כבר כתבו את המציאות, ורק אוסיף נתון: בדרך לתרומה עוברים אבחונים ומבחנים פסיכולוגיים, פגישה עם ע. סוציאלי, ועוד תהליכים שמיועדים להבטיח את תקינות התורם גם מבחינה משפחתית וכו'.

לא מפקפק באמיתות הסיפור שלך אדון הופמן, אבל זהו מקרה חריג ביותר. זה לא מקרה שאמור להפריע לתורם להביע את תחושותיו לאחרים. ומציע לך להכיר מקרוב את מתנת חיים, לא תדבר ככה עלינם. מבטיח לך.

ובוודאי שלא תוכל לומר על תורמים שיש להם מטרה והיא מקדשת את האמצעים...
 
נכתב ע"י חיים הופמן;2400319:
אלא פקפוק ביכולת לזהות מקרה מצוקה, או לחילופין סולם ערכים שונה של המופקדים על בדיקת ואישור התורמים.

אגב, זהו לא תפקידה של מתנת חיים.
זו תפקידה של המדינה ומשרד הבריאות, למרות שמתנת חיים מסננים בדרך רבים.
 
נכתב ע"י חיים הופמן;2400411:
אשמח לדעת האם הסיבה שאין משפחה מסביב, גורמת לסירוב מוחלט של הוועדה.

חד משמעית!
עוד לפני הוועדה, העובדת סוציאלית בבית חולים בודקת את התמיכה המשפחתית.
 
נכתב ע"י חיים הופמן;2400411:
אני לא חושב שאם היא שיקרה זו בעיה שלה, הייתי מצפה שזו תהיה ועדה מקצועית ובלתי תלויה לחלוטין, הופתעתי כמוכם להיווכח שניתן לעבוד על הוועדה (הלוואי שבכזו קלות היה ניתן לגשת לוועדות רפואיות בביטוח לאומי)

האמת שלא הייתי מעולם בוועדה רפואית של ביטו"ל, אבל אני חושב שוועדת משרד הבריאות שמה בכיס כל וועדה אחרת...

יושבים שם 8 או 9 אנשים, מכל הסוגים והמינים, רופאים, עו"ד, ע. סוציאלי, ועוד. ואגב, לאחרונה פועלים להכניס לוועדה גם רב שיתן מידע הלכתי על עצם התהליך והסובב אותו.
 
נכתב ע"י חיים הופמן;2400552:
לא, במקרה שלה היה מדובר בתרומה למאגר כללי
מה זה תרומה למאגר כללי?
הכליה שלה נמצאת כעת בצידנית?
 
א. אני מבצע את תהליך התרומה שלי דרך מתנת חיים, אין מצדם שום שידול, הם מציגים בפני את כל הצדדים גם הפחות טובים של הענין, כולל מחקרים חדשים שמראים כן על סיכון מסויים.
ב. במתנת חיים סירבו לענות לי לגבי דעת הרב וואזנר, בגלל המורכבות של הענין, אז אי אפשר לומר עליהם שהם מטעים בדבר זה.
ג. יש פסיקות מפורשות מהרבה פוסקי זמנינו שזה מצוה לתרום, אז מי שלא כפוף דווקא לדעת הרב וואזנר, אין לו שום בעיה לתרום ואין צורך בשאלת רב ספציפית (עיין במכתבי הרבנים בנושא).
ד. אני חוזר שוב על מה שרמזתי כבר, לא הייתי יוצא לתהליך אם היה נפסק לי שלדעת הרב וואזנר זה אסור, ואני לא תורם לקרוב משפחה.
ה. בתשובות שהרב וואזנר דן בזה, לא מצאתי התייחסות שיש הבדל בין תרומה לת"ח או לשאינו כזה, רק מופיע שם שאם קרוב או אדם בריא תרם ועלתה בידו אזי שכרו גדול מהשמים.
ו. לא מפקפק באמינות הסיפור על האלמנה, אך ממה שאני מכיר בינתיים בתחום, יש הרבה תמיהות על הסיפור.
 
יש כאן כמה שתרמו או בתהליך תרומה דרך מתנת חיים והם מעידים מכלי ראשון שהטענות שהועלו כאן כנגדם, אינם נכונות.

היות ואינני מכיר את הסיפור שמנגד (האלמנה) לא אוכל לשפוט את המקרה, אך מהתרשמות ממה שנכתב כאן, כנראה שלא מדובר במשהו חלק (אלמנה, ניתקה קשר עם ילדים, עבדה על העו"ס ועל הוועדה וכולי), אז לא הוגן להשליך מזה על הארגון או על המערכת, במיוחד שחלק מהמידע זה מה שהמכר שמע ממנה, בעוד המעידים לטובת הארגון חווים בעצמם את התהליך.
 
נכתב ע"י תמיש;2400579:
מה זה תרומה למאגר כללי?
הכליה שלה נמצאת כעת בצידנית?

משהו הזוי פה בכל הסיפור. לא ייתכן, לא אפשרי, מוזר ומטורף.

אולי היא הייתה צריכה כסף ו"תרמה" את הכליה לגופים עברינייים...

ואולי למישהו יש איזה חשבון לא סגור עם "מתנת חיים" והוא מנסה להשמיץ אותם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ושוב אני כאן, בתוך הסחרור הזה
הלוח הקהילתי – העדות החיה לדופק של כולנו – הופך לרשימת קניות אחת ענקית.
עייני רצות בין המודעות, והלב נחמץ.
אני קולט שמה שבאמת רלוונטי אליי אלו המודעות הקטנות יותר: המכירה של הבשר במחיר המוזל, החלוקה של הפירות, הסבסוד ההוא לביגוד.
ואז מגיע השיא, וזה הרגע שבו אני מרגיש את התסכול הכי חזק: למרות שאני בעצמי בקושי סוגר את החודש,
יש מודעה המבקשת ממני לתרום
אני אומר לעצמי: "רגע, מה הם רוצים ממני? אני עובד קשה, מביא משכורת, משלם חשבונות בזמן (חוץ מהארנונה... עוד לא פרסמו שיעורי הנחה..) אני לא יכול לבקש עזרה. באומרי לעצמי שתמיד יש מישהו שצריך יותר ממני, אך כשההוצאות קופצות פי שלושה, אני מוצא את עצמי חושב – אולי אני בעצמי צריך חלוקה? ובכל זאת---
---יש מודעה המבקשת ממני לתרום---
אבל, העובדה שמבקשים ממני היא התעודה הכי טובה שלי. זה אומר שבעיני העולם אני אדם חזק, יציב, כזה שיכול לתת. נכון, זה לא תמיד מרגיש ככה בחשבון הבנק, אבל המעמד הזה – להיות בצד שנותן ולא בצד שמקבל – הוא נכס ששווה יותר מהסכום שתרמתי.
אני לא "מסכן", אני שותף.
המודעות האלו הן לא נגדי, הן חלק מהמנגנון שלנו. אם יש לי אפשרות לתת משהו סמלי – אתן בשביל ההרגשה הטובה שלי. ואם אין לי? אמשיך הלאה בלי ייסורי מצפון. המשימה הכי חשובה שלי היא לשמח את משפחתי.
אני מזכיר לעצמי שהסחרור הזה הוא זמני.
המודעות יירדו, הבקשות יתחלפו, ואני אשאר עם המשפחה שלי והשלווה שלי, אסתכל על הבית שבניתי במו ידיי ובעבודה קשה.
-- ה"ביזנס" הכי הכי בשבילי!!!-
מנכ"לים וקומבינטורים יכולים למדוד הצלחה במספרים בבנק, אבל אני מודד אותה בערכים אחרים: כמה זמן איכות יש לי? כמה אני רגוע?
זה שאני לא "כריש" עכשיו, לא אומר שזה לא יקרה בעתיד. אבל לנסות להיות שם כשזה לא מתאים לי רגשית או כלכלית? זה מתכון לאסון. אני אהיה מבסוט מהמקום שלי עכשיו, בונה בסיס חזק ללא סיכונים הגומרים אותי. ובכל זאת, אני מסתכל למעלה כדי ללמוד, רק לא בשביל לקנאות.
"יופי לו, כל הכבוד", אני אגיד על מי שהצליח, ולא אתן לזה להוריד אותי.
אני בוחר להתמקד בחיים שלי, בצלחת שלי, ובשמחות הקטנות של היום-יום.

בשיתוף גימיני, ולא חש צורך להתנצל על כך!
אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה