מידע שימושי תרומת כליה - זה נהנה וזה לא חסר

סליחה על הבוטות
אבל קל לדבר עד שנמצאים במקום.. (ושלא תבינו חס ושלום אני לא שם.)
ועוד על מה נאמר כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא.
וחוץ מזה אם זה היה נוגד את התורה אז איך רבנים נתנו הסכמתם?
(מה שכן בעלי טען להגנתו כששטחתי לו את כל הטיעונים כאן באשכול שאם הרבנים יצאו בכרוז מיוחד לתרום כמו שהיה בקרן ההסעות ולב לאחים שממש יצאו מגדרם או למשל שר' חיים יורה לכל משפחתו לתרום אז בעלי ישתכנע...)
 
נכתב ע"י מימי זו;2403642:
לגבי אטופיק לא יודעת. אבל פסוריאזיס - כן.
מניסיון קרוב - קשר בין נטילת אנטיביוטיקה לא עקבית לבין התפרצות של מחלה כרונית מטרידה זו.
מוזר בדיוק להפך מכירה כמה מקרים מקרוב דווקא כשלקחו אנטיביוטיקה לסטרפט...
הפסוריאיזיס התגברה/התפרצה
 
לתרום לכולל אפילו 1000 ש"ח זה הרבה יותר מאשר לתרום כיליה, חד וחלק!
אני מעדיפה לא להגיב על רוב מה שכתבתם. ובאמת הקב"ה קובע מי יחיה ומי מות. אז חבל לטפל בכל חלה שהיא. אם הקב"ה קבע שיחיה, אזי יחיה ואם לא- ימות.
נו, שוין. חשיבה עקומה לגמרי. חד וחלק.

אה, אגב, מי שהכליה לא נקלטה אצלה, לא ימות, הוא יחזור לדיאליזה ויחכה להשתלה חוזרת.

אבל על המשפט הזה אי אפשר שלא להגיב.
לו ת"ח עובר השתלת כליה ובזכות זה יוכל לשבת וללמוד, הרי שהתרומה הזו היא הרבה מעבר ל 1,000 ש"ח לכולל.
ואתה גם מבין חשבונות שמים. אחרת איך תסביר שראש ישיבה גדול ונערץ נחלה. אה, לא למד מספיק, אולי לא למדו מספיק לידו. אולי.

אפשר לשלוח לכם בקשה ישירה לבורא עולם. הבנתי שאתה המזכיר שלו....
 
נכתב ע"י יוסי לוי;2404741:
אם כדורי מציצה הומאופתיים עוזרים, כנראה שגם קוביית שוקולד היתה עושה את העבודה.

כדורי מציצה הומאופטים לא.
אבל נטילה קבועה של פרופוליס(למשך תקופה של כמה חודשים) לאחר טיפול באנטיביוטיקה הורידה את הקצב של המחלה מ-4-5 פעמים בשנה.
ל-כמעט ולא.
 
נכתב ע"י y&m;2404890:
כדורי מציצה הומאופטים לא.
אבל נטילה קבועה של פרופוליס(למשך תקופה של כמה חודשים) לאחר טיפול באנטיביוטיקה הורידה את הקצב של המחלה מ-4-5 פעמים בשנה.
ל-כמעט ולא.

לאחר טיפול באנטיביוטיקה, לא במקום.
כמו שכתבת....
 
נכתב ע"י Rרחמים;2404851:
בשביל להציל חיים אין צורך לתרום כיליה !
אלף ואחת דרכים להציל חיים ולהשאר בריא עם שתי כליות שיתנו המון כח להציל חיים הרבה פעמים ולא רק חיים של אדם אחד [שגם הוא ספק אם יחלים או ימות].
התורה דרכיה דרכי נועם, אין צורך לחתוך אדם בריא כדי להיות בעל חסד [וכמו שהבאתי לעיל בשם שו"ת הרדב"ז].
מי שתורם הוראת קבע לישיבה או כולל למה שלא יהיה לו סיפוק לפחות כמו מי שתרם כיליה? לימוד תורה דרבים אף עדיף כיון שגורם שאנשים מלכתחילה לא יחלו בזכותו.

אם כדי להרגיש סיפוק האדם זקוק למעשה כל כך דרמתי של תרומת כליה אז באמת יש לו חוסר הערכה ללימוד תורה! לתרום לכולל אפילו 1000 ש"ח זה הרבה יותר מאשר לתרום כיליה, חד וחלק!

נקודה נוספת: מי יחיה ומי ימות ה' קובע, לא זה שתורם כיליה קובע שפלוני יחיה, התפקיד שלנו זה רק לעשות רצון ה', לנתח אדם ולהוציא לו איבר לא נשמע מתאים לתורה שדרכיה דרכי נועם, ואין זה רצון ה'. לא שמענו על שום גדול בישראל שהלך לתרום כיליה, אבל כל גדולי ישראל מזכים את רבים בלימוד התורה ובצדקה וחסד.
באמת מוזר שהרב שטינמן לא תורם כליה.
צ''ע גדול.
 
נכתב ע"י גלבוע;2404925:
באמת מוזר שהרב שטינמן לא תורם כליה.
צ''ע גדול.

נראה לי Rחמים יחשוב שהתכוונת רציני....
 
נכתב ע"י hbecker;2404893:
לאחר טיפול באנטיביוטיקה, לא במקום.
כמו שכתבת....

אני חושבת שהדגשתי את זה בעצמי...
 
נכתב ע"י חיים הופמן;2404965:
חברה, האם אין משהו מעוות בחשיבה שלכם?
האם בנאדם, נדרש לחתוך בעצמו, כדי לעזור לשני?
הדברים נראים כ"כ פשוטים, שלא מובן על מה כל הבאלגן פה.
אני מצטט פה שנית, את מר Rחמים

צודק, אדם לא נדרש לחתוך בעצמו כדי לעזור בשני.
לו יצוייר ונזקקת לכליה גם היית אומר כך?
 
נכתב ע"י Rרחמים;24048518:
לא שמענו על שום גדול בישראל שהלך לתרום כיליה, אבל כל גדולי ישראל מזכים את רבים בלימוד התורה ובצדקה וחסד.

אומרים שהרב פינקוס זצ"ל תרם בזמן שעדיין לא היתה כל כך מודעות לנושא, והניתוח היה יותר מסוכן. ולהזכירכם, מתמיד כמותם שתורם מפסיד המון תורה, אך רובנו לא נעשה כל כך הרבה מצוות בזמן שנפסיד בעקבות התרומה.
 
נכתב ע"י משתמש1;2404975:
אומרים שהרב פינקוס זצ"ל תרם בזמן שעדיין לא היתה כל כך מודעות לנושא, והניתוח היה יותר מסוכן. ולהזכירכם, מתמיד כמותם שתורם מפסיד המון תורה, אך רובנו לא נעשה כל כך הרבה מצוות בזמן שנפסיד בעקבות התרומה.

כשהרב פינקוס תרם חתכו את הגוף מאמצע הגב עד אמצע הבטן והוציאו צלעות בשביל להוציא את הכליה כמו שצריך. זה היה לפני עידן הלפרוסקופיה.
אני לא חושבת שהוא חשוד כאדם שלא פעל על פי דעת תורה.
 
נכתב ע"י חיים הופמן;2404965:
חברה, האם אין משהו מעוות בחשיבה שלכם?
האם בנאדם, נדרש לחתוך בעצמו, כדי לעזור לשני?
הדברים נראים כ"כ פשוטים, שלא מובן על מה כל הבאלגן פה.
אני מצטט פה שנית, את מר Rחמים
אז לפי דעתך, אולי גם אדם לא נדרש לתרום דם לזרים, כי למה לו להדקר סתם?! מה, בשביל לעזור למי שהוא לא מכיר ולא יכיר???
 
נכתב ע"י ELFISH;2393948:
זה שהרפואה ירום הודה וה"מחקרים" עדיין לא גילו את כל החכמה שבבריאה לא אומר שה' ברא איבר לחינם. עוד שנה, עוד שנתיים יגלו גם את זה. זה כמעט כפירה לחשוב שזה "נועד" לתרומה.

וברמה הפרקטית- יש הגבלות על תורמי כליה ולא בכדי. אסור להם לעסוק בספורט אתגרי, יש בעיה עם הריון ולכן לא לוקחים מנשים שמתכננות הריון. העומס על כליה אחת הוא רב יותר ולכן יש סיכון (קטן אך קיים ) לקריסה של הכליה בעתיד. את התשובה אני מכירה. אם הכליה תקרוס התורם יהיה בראש רשימת הממתינים... אז לא. להיות מושתל איבר זה סיוט.

אז אם מישהו במשפחה צריך, עושים את זה. כמו שאמשכן את הדירה שלי בשביל ניתוח מציל חיים לאחד מאהובי ולא אעשה את זה עבור זרים.
אני מרגיש צורך להגיב, להעמיד מספר נקודות על דיוקן:
א. המשפט שה' ברא שתי כליות אחת לתרום, מיוחס לגדולי ישראל.
ב. תורמים הם מוגבלים - לא נכון. למעט ההקפדה על שתיה מספקת, אינם מוגבלים בכלום. גם לא בספורט (כן, בהתחלה ולא יותר. אך כל מקרה אולי לגופו, ובלי קשר לתרומה).
ג. נשים הרות ויולדות בבריאות גם לאחר תרומת כליה! אין בזה בעיה.

בהצלחה לכל מי שבעקבות כל השרשרושים כאן יחליט להיות מהתורמים והתורמות - המצילים נפשות בישראל.
 
נכתב ע"י חיים הופמן;2404998:
אדם קרוב אצל עצמו, אבל אם נוביל את הדיון למישור האישי, לא ניתן לנהל דיון אמיתי ונכון, על פי אמות מידה מוסריות.

ואולי נשאלי את עצמך להיפך, אם בנך/בתך יודיעו לך יום אחד, החלטנו לתרום, כליה/כבד וכו' איך תרגישו אם זה, אפשר גם לדון בגיל התרומה, אם נגיע למסקנה שמדובר במעשה כ"כ נאצל ומצווה כ"כ חשובה, אולי נאפשר גם לבני 14-15 להחליט שמותר להם לתרום על דעת עצמם או באישור ההורה.

אני אעודד אותם לתרום אם ירצו. כל עוד זה בהסכמת האישה/הבעל.
יש גיל מינימום שלא נותנים מבחינת חוק כך שההצעה לא רלוונטית. כמו הרבה דברים שכתבתם בסיפור האלמנה המלבב שלכם..
את האמת- כמי שמכירה טוב את המערכת, אולי הכי טוב, אחרי הרב הבר, כל מי שהשתתף באשכול, ישבתי ולא ידעתי אם לבכות או לצחוק נוכח הסתירות שהיו בסיפור.

ולא הייתי כותבת את זה אילולא כבר הבאתם אותי למצב של הפיצוץ הזה.

בתכל'ס אני מאחלת לכם ולשכמותכם שלא תזדקקו לעולם....אולי אם תעמדו מהצד השני של המתרס, ותכירו את חיי החולים, תבינו שתרומת כליה היא הרבה מעבר ל 1,000 ש"ח לכולל.
 
נכתב ע"י חיים הופמן;2404965:
חברה, האם אין משהו מעוות בחשיבה שלכם?
האם בנאדם, נדרש לחתוך בעצמו, כדי לעזור לשני?
הדברים נראים כ"כ פשוטים, שלא מובן על מה כל הבאלגן פה.
אני מצטט פה שנית, את מר Rחמים
מי דרש לחתוך את מי?
מדובר כאן בהתנדבות מלאה, כתבו וכתבו ואזכיר שוב: לפני ההשתלה בודקים היטב מכל כיוון שאכן זו המטרה - מצווה.
מי שלא רוצה- לא יקבל קנס...
נחתום בברכה לכל המעוותים פניהם לרעיון ומתעוותים בעיוותי עיוותים, שלעולם ועד לא יזדקקו לחסד הזה וימצאו עצמם אוכלים את הכובע ביחד עם פשיטת יד לכליה.
בכל מקרה לא אלמן ישראל... בנ"י רחמנים מספיק להושיע את הזקוקים למתנת החיים הזו.


גילוי נאות: אין לי שום קשר לעמותת "מתנת חיים".
קראתי לפני כמה שנים ספר בשם:"חי אני"- לא ספר בדיות,לא ספר אנונימי. אוטוביוגרפיה מפורטת מאוד של חולה דיאליזה עד ההשתלה. זו מחלה איומה, איומה, ואם יש למישהו את היכולת להציל אנשים במצבי דיאליזה או קריסת כליות לחיים, גם במחיר חיתוך לפרוסקופי, אשריהם!
 
נכתב ע"י Rרחמים;2404851:
התורה דרכיה דרכי נועם, אין צורך לחתוך אדם בריא כדי להיות בעל חסד [וכמו שהבאתי לעיל בשם שו"ת הרדב"ז].
נכון, אין צורך, אבל...

צפה בקובץ המצורף 335001

נכתב ע"י Rרחמים;2404851:
אם כדי להרגיש סיפוק האדם זקוק למעשה כל כך דרמתי של תרומת כליה אז באמת יש לו חוסר הערכה ללימוד תורה! לתרום לכולל אפילו 1000 ש"ח זה הרבה יותר מאשר לתרום כיליה, חד וחלק!

ת'אמת? לתרום 1,000 ₪ יותר קשה לי....
 
נכתב ע"י משתמש1;2404975:
אומרים שהרב פינקוס זצ"ל תרם בזמן שעדיין לא היתה כל כך מודעות לנושא, והניתוח היה יותר מסוכן. ולהזכירכם, מתמיד כמותם שתורם מפסיד המון תורה, אך רובנו לא נעשה כל כך הרבה מצוות בזמן שנפסיד בעקבות התרומה.

נכתב ע"י hbecker;2404982:
כשהרב פינקוס תרם חתכו את הגוף מאמצע הגב עד אמצע הבטן והוציאו צלעות בשביל להוציא את הכליה כמו שצריך. זה היה לפני עידן הלפרוסקופיה.
אני לא חושבת שהוא חשוד כאדם שלא פעל על פי דעת תורה.

הרב פינקוס זצ"ל, ככל הידוע לי - לא תרם כליה.
היתה אולי מחשבה כזו, בעת ששהה בחו"ל, [כל כך מתאים לאישיות הגדולה שלו!]
אולם בירור של בני המשפחה שלל את העובדה הסופית. לא בוצע ניתוח.
 
נכתב ע"י נוי;2405010:
מי דרש לחתוך את מי?
מדובר כאן בהתנדבות מלאה, כתבו וכתבו ואזכיר שוב: לפני ההשתלה בודקים היטב מכל כיוון שאכן זו המטרה - מצווה.
מי שלא רוצה- לא יקבל קנס...
נחתום בברכה לכל המעוותים פניהם לרעיון ומתעוותים בעיוותי עיוותים, שלעולם ועד לא יזדקקו לחסד הזה וימצאו עצמם אוכלים את הכובע ביחד עם פשיטת יד לכליה.
בכל מקרה לא אלמן ישראל... בנ"י רחמנים מספיק להושיע את הזקוקים למתנת החיים הזו.


גילוי נאות: אין לי שום קשר לעמותת "מתנת חיים".
קראתי לפני כמה שנים ספר בשם:"חי אני"- לא ספר בדיות,לא ספר אנונימי. אוטוביוגרפיה מפורטת מאוד של חולה דיאליזה עד ההשתלה. זו מחלה איומה, איומה, ואם יש למישהו את היכולת להציל אנשים במצבי דיאליזה או קריסת כליות לחיים, גם במחיר חיתוך לפרוסקופי, אשריהם!

ובשביל שלא יגידו שהסיפור שם לא אמיתי, אכתוב שאני מכירה את כותב הספר אישית. הסיפור אמיתי מתחילתו ועד סופו. ויש לו עוד המשך שלא נכתב בספר.
 
נכתב ע"י א.ר.ז.;2405023:
הרב פינקוס זצ"ל, ככל הידוע לי - לא תרם כליה.
היתה אולי מחשבה כזו, בעת ששהה בחו"ל, [כל כך מתאים לאישיות הגדולה שלו!]
אולם בירור של בני המשפחה שלל את העובדה הסופית. לא בוצע ניתוח.

הרב פינקוס תרם כליה. הוא לא סיפר לאיש מלבד אשתו. אחרי פטירתו זה נודע....
 
מי שתורם כליה
יש לו הוצאות על כל הבדיקות וכד'?
ונניח שהוא מקבל ימי מחלה מהמעסיק שלו
אבל המשכורת שלו בנויה גם על כמה הוא מוכר וכו'
מישהו מפצה אותו על כך?
אני באמת רוצה לדעת
כי נניח שבנ"א רוצה לתרום
אבל אין לו אפשרות כלכלית להפסיד כסף עבור זה
מתנת חיים מסייעים לו?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ושוב אני כאן, בתוך הסחרור הזה
הלוח הקהילתי – העדות החיה לדופק של כולנו – הופך לרשימת קניות אחת ענקית.
עייני רצות בין המודעות, והלב נחמץ.
אני קולט שמה שבאמת רלוונטי אליי אלו המודעות הקטנות יותר: המכירה של הבשר במחיר המוזל, החלוקה של הפירות, הסבסוד ההוא לביגוד.
ואז מגיע השיא, וזה הרגע שבו אני מרגיש את התסכול הכי חזק: למרות שאני בעצמי בקושי סוגר את החודש,
יש מודעה המבקשת ממני לתרום
אני אומר לעצמי: "רגע, מה הם רוצים ממני? אני עובד קשה, מביא משכורת, משלם חשבונות בזמן (חוץ מהארנונה... עוד לא פרסמו שיעורי הנחה..) אני לא יכול לבקש עזרה. באומרי לעצמי שתמיד יש מישהו שצריך יותר ממני, אך כשההוצאות קופצות פי שלושה, אני מוצא את עצמי חושב – אולי אני בעצמי צריך חלוקה? ובכל זאת---
---יש מודעה המבקשת ממני לתרום---
אבל, העובדה שמבקשים ממני היא התעודה הכי טובה שלי. זה אומר שבעיני העולם אני אדם חזק, יציב, כזה שיכול לתת. נכון, זה לא תמיד מרגיש ככה בחשבון הבנק, אבל המעמד הזה – להיות בצד שנותן ולא בצד שמקבל – הוא נכס ששווה יותר מהסכום שתרמתי.
אני לא "מסכן", אני שותף.
המודעות האלו הן לא נגדי, הן חלק מהמנגנון שלנו. אם יש לי אפשרות לתת משהו סמלי – אתן בשביל ההרגשה הטובה שלי. ואם אין לי? אמשיך הלאה בלי ייסורי מצפון. המשימה הכי חשובה שלי היא לשמח את משפחתי.
אני מזכיר לעצמי שהסחרור הזה הוא זמני.
המודעות יירדו, הבקשות יתחלפו, ואני אשאר עם המשפחה שלי והשלווה שלי, אסתכל על הבית שבניתי במו ידיי ובעבודה קשה.
-- ה"ביזנס" הכי הכי בשבילי!!!-
מנכ"לים וקומבינטורים יכולים למדוד הצלחה במספרים בבנק, אבל אני מודד אותה בערכים אחרים: כמה זמן איכות יש לי? כמה אני רגוע?
זה שאני לא "כריש" עכשיו, לא אומר שזה לא יקרה בעתיד. אבל לנסות להיות שם כשזה לא מתאים לי רגשית או כלכלית? זה מתכון לאסון. אני אהיה מבסוט מהמקום שלי עכשיו, בונה בסיס חזק ללא סיכונים הגומרים אותי. ובכל זאת, אני מסתכל למעלה כדי ללמוד, רק לא בשביל לקנאות.
"יופי לו, כל הכבוד", אני אגיד על מי שהצליח, ולא אתן לזה להוריד אותי.
אני בוחר להתמקד בחיים שלי, בצלחת שלי, ובשמחות הקטנות של היום-יום.

בשיתוף גימיני, ולא חש צורך להתנצל על כך!
אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה