מידע שימושי 3 מילים ביום ב--- אידיש!

[הטעם המושלם]

הצירה הוא צירה - כשהוא באמת צירה. אופן הגיית הצירה שונה בין המבטאים, הן בלשה"ק והן באידיש. ולזה הבאתי את הדוגמא של המילה ישראל. הצירה נכתב באידיש באופן של שני יודי"ם.
אבל יש מילים באידיש שאינן בצירה. הן דיפתונג אַי שנכתב גם הוא בשני יודי"ם. על פי כללי האידיש המקוריים אמורים לסמן סימון של פתח תחת שני היודי"ם בשביל לבדל אותם ולומר שאינם צירה.
דוברי אידיש ירושלמית יודעים להבחין מתי שני יודי"ם הם צירה ומתי לא. דוברי אידיש חסידית לא מבדילים ממילא, ומבחינתם הכל צַירה (אמנם לפעמים הם מבטאים את שני היודי"ם של האַי כפתח נטול י' - בהגייה זה נשמע "שראבן").
למעשה צריך לכתוב פשוט שני יודי"ם וכל אחד יקח את זה למקום שלו. הבעיה מתחילה עם אלו שהחליטו לנקד ספרי ילדים באידיש בשביל "להקל" ונמצאו מכבידים.

בעקרון זה בדיוק כמו פתח וקמץ, ככה כותבים וזהו.

 

[הטעם המושלם]

בעקרון זה בדיוק כמו פתח וקמץ, ככה כותבים וזהו.

לשאינם דוברי אידיש קצת קשה להבין זה, בעיברית הכל כל כך שונה, אבל תאמינו לי שרק בשביל זה טוב לדעת אידיש- כדי א- לדעת לדבר! באמת! שוואים רצופים זה המצאה של העיברית שאין, בלשה"ק יש. וגם הה'- למה המורה בכיתה א' מלמדת שא' ע' וה' נשמעות אותו דבר? למה? ב- כדי ללמוד להקשיב למה שאנחנו מדברים. לא כמו באנגלית שיש כללים מתי זה ככה ומתי זה ככה. באידיש אין. רק לפי שמיעה.

 

[הטעם המושלם]

אגב דוברי האידיש החסידית כן מבדילים, כשזה דיפטונג של פתח הם קוראים פתח רגילה, שכזה צירה הם קוראים דיפטונג של פתח. חוץ ממילים ממש בודדות- ממה שעולה לי עכשיו- בליי, דריי (ב2 המשמעויות- 3 ולסובב)

 

[פרפר]

בית ספר- שולע (שורוק)

סתם מעניין, שבירושלים בתי ספר של הישוב הישן, גם של הבנות, נקראים "חיידר".

 

[הטעם המושלם]

סתם מעניין, שבירושלים בתי ספר של הישוב הישן, גם של הבנות, נקראים "חיידר".

כן, אבל זה לא אידיש. כבר אמרתי שאני לא מביאה מילים לא באידיש.

 

[פרפר]

וגם הה'- למה המורה בכיתה א' מלמדת שא' ע' וה' נשמעות אותו דבר? למה?

כי בעברית הן באמת נשמעות אותו דבר. כמו שלא נלמד ילד לבטא ח' גרונית אם הוא לא תימני.

 

[הטעם המושלם]

כי בעברית הן באמת נשמעות אותו דבר. כמו שלא נלמד ילד לבטא ח' גרונית אם הוא לא תימני.

הן אפילו לא דומות! אני אומרת לך שבאידיש אתה לא תתלבט אם אם זה ה' או א'. אין כמעט שגיאות כתיב באידיש! אני מכירה כמה שמדברים את 2 השפות שפת אם, בעברית יש להם שגיאות כתיב על גבול הלקות (שגיאות חמורות בגיל סמינר...) ובאידיש- גארנישט!

 

[פרפר]

הן אפילו לא דומות!

בעברית של ימינו הן לא רק דומות, הן זהות.
באידיש הן שונות. לא הבנתי מה הבעיה. לדוברי אידיש נלמד לומר ה' מנושפת, ולדוברי ערבית גם א' גרונית (יודעת לומר אותה? אני לא). דוברי כל שפה צריכים ללמוד את ההגייה הרלוונטית להם.

אין כמעט שגיאות כתיב באידיש! אני מכירה כמה שמדברים את 2 השפות שפת אם, בעברית יש להם שגיאות כתיב על גבול הלקות (שגיאות חמורות בגיל סמינר...) ובאידיש- גארנישט!

באידיש אין כמעט אופציה לשגיאות כתיב. אין אותיות הומופוניות (שנשמעות אותו דבר), לא משתמשים בש' שמאלית, רק בס', לא משתמשים בב' רפויה, רק בשני ווי"ם, לא משתמשים בח', רק בכ' רפויה, ולא בכּ', רק בק'. ניטרלו מראש את כל הבלבולים הרלוונטיים.
ושגיאות הכתיב אצל הדו-לשוניים הם נושא בפני עצמו. לרוב זה בגלל שהעברית לא נרכשה אצלם בצורה מושלמת. ובגלל שיטות הלימוד ה... בבתי ספר מסוימים שמנסים לשלב עברית ואידיש.

 

[הטעם המושלם]

ושגיאות הכתיב אצל הדו-לשוניים הם נושא בפני עצמו. לרוב זה בגלל שהעברית לא נרכשה אצלם בצורה מושלמת. ובגלל שיטות הלימוד ה... בבתי ספר מסוימים שמנסים לשלב עברית ואידיש.

אני מדברת על בנות שלמדו בבית ספר שבו בתחילת שנה למדו קריאה בלשון הקודש, סוף שנה שאידיש, והעברית בא מעצמו.
אני חושבת שבעקרון זה שיטה טובה מאוד. בטח לבנות שהן דו לשוניות לגמרי. אבל התוצאה היא ככה. (אני גם למדתי באותו בית ספר, לא היו לי שגיאות כתיב חריגות.

 

[פירי]

כיון שיש כאן מתעניינים בנושא, אצרף כאן קובץ שכתבתי ואשמח מאד לשמוע ביקורת והארות



@פרפר את יודעת איפה אפשר ללמוד את זה או ספר טוב (ועדכני)?

 

[הטעם המושלם]

כיון שיש כאן מתעניינים בנושא, אצרף כאן קובץ שכתבתי ואשמח מאד לשמוע ביקורת והארות



@פרפר את יודעת איפה אפשר ללמוד את זה או ספר טוב (ועדכני)?

געוואנטשן=מבורך, לא בירך. בירך זה- האט געבענטשט.
חוץ מזה ממש חמוד.
לגבי הקמצים- לא מדויק. קמץ נקרא כקמץ רק כשהוא בא מלשון הקודש, ואני לא יודעת את הכללים (זה לא השפה שלי, אני מדברת בעיקר אידיש ירושלמית)

 

[הטעם המושלם]

כיון שיש כאן מתעניינים בנושא, אצרף כאן קובץ שכתבתי ואשמח מאד לשמוע ביקורת והארות



@פרפר את יודעת איפה אפשר ללמוד את זה או ספר טוב (ועדכני)?

עוד דבר- כדאי להוסיף- כ תמיד ללא דגש במקום ח, ק במקום כ עם דגש, ואת הה' שומעים

 

[פירי]

תודה!

געוואנטשן=מבורך, לא בירך. בירך זה- האט געבענטשט.

נכון. אבל גם: ער האט געוואונטשן זה גם נכון ושימושי.

לגבי הקמצים- לא מדויק. קמץ נקרא כקמץ רק כשהוא בא מלשון הקודש, ואני לא יודעת את הכללים (זה לא השפה שלי, אני מדברת בעיקר אידיש ירושלמית)

לא בטוחה שהבנתי. בכל אופן התייחסתי גם לאידיש ירושלמית, רק בסוגריים הוספתי בקיצור את שינויי ההגיה בחסידית)

 

[הטעם המושלם]

תודה!


נכון. אבל גם: ער האט געוואונטשן זה גם נכון ושימושי.


לא בטוחה שהבנתי. בכל אופן התייחסתי גם לאידיש ירושלמית, רק בסוגריים הוספתי בקיצור את שינויי ההגיה בחסידית)

כתבת לגבי קמץ שנקרא כשורוק וכקמץ- בקמצים רצופים. לא מכירה כזה כלל כן יודעת שבהברה ירושלמית תמיד קמץ זה קמץ, ובהברה חסידית לפעמים במילים בלשון הקודש

 

[פירי]

כתבת לגבי קמץ שנקרא כשורוק וכקמץ- בקמצים רצופים. לא מכירה כזה כלל כן יודעת שבהברה ירושלמית תמיד קמץ זה קמץ, ובהברה חסידית לפעמים במילים בלשון הקודש

אוקיי. את זה כתבתי בהתייחס להגיה חסידית. זה באמת מאוד מקוצר ולא מספיק ברור. אולי באמת לא יוצא באידיש שני קמצים רצופים? לא נזכרת כרגע במשהו כזה

 

[חסדי]

געוואנטשן=מבורך, לא בירך. בירך זה- האט געבענטשט.
חוץ מזה ממש חמוד.
לגבי הקמצים- לא מדויק. קמץ נקרא כקמץ רק כשהוא בא מלשון הקודש, ואני לא יודעת את הכללים (זה לא השפה שלי, אני מדברת בעיקר אידיש ירושלמית)

פירוש???

 

[הטעם המושלם]

פירוש???

פרוש של מה?

 

[פרפר]

אני מדברת על בנות שלמדו בבית ספר שבו בתחילת שנה למדו קריאה בלשון הקודש, סוף שנה שאידיש, והעברית בא מעצמו.
אני חושבת שבעקרון זה שיטה טובה מאוד. בטח לבנות שהן דו לשוניות לגמרי. אבל התוצאה היא ככה. (אני גם למדתי באותו בית ספר, לא היו לי שגיאות כתיב חריגות.

ובצורה כזו, איך לא יהיו להן שגיאות כתיב? אם העברית באה מעצמה, ולא למדו אותה באופן פורמלי, ובדרך כלל בבית זו דו-לשוניות לא עקבית, והעברית לרוב רחוקה ממושלמת. הבנות צריכות להיות גאוניות בשביל לכתוב בלי שגיאות. מעניין שאת חושבת שזו שיטה טובה מאד (אני מכירה ממש מקרוב, רואה את הבנות המתקשות ושומעת את הביקורות מצד ההורים).

 

[יצחק שמש]

נכון. אבל גם: ער האט געוואונטשן זה גם נכון ושימושי.

געוואנטשן=מבורך, לא בירך. בירך זה- האט געבענטשט.

זה שתי דברים געוואונטשן זה "איחל" וגעבענטשט זה "בירך"

 

[הטעם המושלם]

ובצורה כזו, איך לא יהיו להן שגיאות כתיב? אם העברית באה מעצמה, ולא למדו אותה באופן פורמלי, ובדרך כלל בבית זו דו-לשוניות לא עקבית, והעברית לרוב רחוקה ממושלמת. הבנות צריכות להיות גאוניות בשביל לכתוב בלי שגיאות. מעניין שאת חושבת שזו שיטה טובה מאד (אני מכירה ממש מקרוב, רואה את הבנות המתקשות ושומעת את הביקורות מצד ההורים).

העברית היא שפת אם והאידיש שפה שניה