Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
לפני הקריאה: מטרתו של טור זה, לא להמעיט בחומרת המצב בו אויב יורה טילים לעבר אזרחים תמימים ללא אבחנה, אלא לתת פרופורציות.

1.
השבוע, טעמו תושבי הארץ, או לפחות אלה המתגוררים מחדרה דרומה (נכון לכתיבת שורות אלה…) טעמו של הפחד.
הפחד הזה, שהוא נחלתם של תושבי הדרום במשך רוב ימות השנה, פשוט הצפין לכיוון ראשל"צ ותל אביב, וגרם לתושבי חצי המדינה לחוש טעמה של מלחמה.

אזעקות, ממ"דים, ירוטים ונפילות טילים.
יש כאלה שהמצב הזה יוצר אצלם פחדים ותחושות קשות ביותר. בעיקר הצעירים שלא טעמו טעמה של מתיחות ביטחונית, אך גם בקרב המבוגרים עד גיל שבעים, יש העלולים להגזים ולסבור בטעות כי אנו חיים בתקופה נוראה של פחד וייאוש. (ותיכף נסביר מדוע נקבתי בגיל 70).

מטרתו של טור זה, לא להמעיט בחומרת המצב בו אויב יורה טילים לעבר אזרחים תמימים ללא אבחנה, אלא לתת פרופורציות, בעיקר לצעירי הקוראים, לראות נכון את הדברים, ולהבין, שעל אף כל הדברים, אנחנו רחוקים ממצב של "עת מלחמה", למרות הטילים שנוחתים כאן.
קצת פרופורציות לא יזיקו.

2.
כולנו זוכרים את נפילת מגדלי התאומים ב-2001. התחושה הכללית, ולא רק בארצות הברית, היתה של "סוף העולם מתקרב", ובארה"ב עצמה אנשים האמינו בזה. סמלי העושר והביטחון כמו מרכז הסחר העולמי והפנטגון נהפכו ברגע לאפר ואבק. בימים הראשונים האמינו שקרוב לרבע מיליון אנשים נספו באסון (מספרם של הנוכחים במגדלים ובסביבתם בשעות שיא), ואט אט התפזרו להם ענני האפר שהחשיכו את ניו יורק, ואיתם התגלו המספרים האמיתיים. גם 3000 הרוגים אינם עניין של מה בכך, אך עם הזמן, ולקח הרבה זמן, להבין שבסופו של יום 3000 שנהרגו מתוך 8 מיליארד אנשים בעולם, שני מגדלים שקרסו מתוך מיליארד בניינים בעולם, ועוד ארבעה מטוסים שהתרסקו מתוך מיליונים שיש בעולם, עדיין אינם בגדר "סוף העולם".

3.
כעת לנתונים מעניינים שייתנו פרופורציות בכל הנוגע למצב הביטחוני.
מספרם של ההרוגים בארץ ישראל על רקע ביטחוני משנת 1910 ‏(104 שנה‏) עומד על 23,085 וזה כולל נכים כתוצאה מפיגועים או מקרבות צה"ל לאחר פטירתם. מספרן של המשפחות השכולות בישראל הוא 10,524 ובהן 2,396 יתומים ו–4,992 אלמנות.

ברם, מאז הקמת מדינת ישראל (לפני 67 שנים) נהרגו יותר משלושים אלף בני אדם בתאונות דרכים, יותר מבכל המלחמות וכל הפיגועים גם יחד!!!
בשנה שעברה נהרגו בתאונות דרכים 296 בני אדם, ובהם 77 נהגים, 62 נוסעים, 90 הולכי רגל, 14 רוכבי אופניים, 21 ילדים (0-14) ו-52 קשישים. לא תאמינו, מדובר בירידה של 25 אחוז מהשנה שלפניה!

האם אנחנו נכנסים לייאוש ולחרדות כתוצאה מתאונות הדרכים? למרבה הצער כמעט ולא חושבים על כך. היודעים אתם מדוע? מפני שתאונת דרכים נחשבת משום מה לאסון פרטי, לעניין של מישהו אחר. לעניין שאינו נוגע לאיש זולת המשפחה הנפגעת. כמובן שכולם משתתפים בצער, וכאשר התרחשו אסונות נוראיים כדוגמת התאונה שהכחידה את משפחת אטיאס למעט ילדה אחת, ותאונת הרכבת שהכחידה את משפחת ברנשטיין, הם גרמו למדינה שלמה לעצור את נשימתה ולחוש אובדן ויתמות, אך איש אינו מושפע מתאונות דרכים ברמה האישית, בטח לא ברמה של ייאוש וחוסר תפקוד, ואילו טילים, פיגועים ומקרי מוות על רקע ביטחוני, נחשבים ובצדק, לעניין של כולם. טילים המתעופפים בתקופות מסוימות מעל ראשי אנשים גורמים להם לחוש איום הרבה יותר ממכוניות המסתובבות מטר מאיתנו ומסכנות אותנו ואת ילדינו יותר.
מדוע זה כך? דווקא משום נדירותם של הטילים ותדירותם של תאונות הדרכים. אך מכאן ועד ייאוש ותחושות חרדה וחוסר תפקוד, הדרך ארוכה ואין לזה כל הצדקה.

4.
למען האמת, רובם המוחלט של קוראי הטור הזה, אלה שמתחת לגיל 70, חיים מיום לידתם ב"תקופה של שלום". נכון. היו מלחמות בשבעים השנה הללו, אך תיכף נדון אם בכלל התקרבו להגדרה של "עת מלחמה".

אנחנו נולדנו ב"דור נכון", בכל הנוגע ל"עת מלחמה, ועת שלום". שני הדורות שלפנינו, קיבלו שתי מלחמות עולם, וגם הדורות שלפני לא חיו בשלום ובשלווה וחייהם היו גדושי פורענות, מעשי טבח, גירושים ופרעות.
כדי להבין מדוע אנו חיים ב"עת שלום" עלינו להבין באמת מהי "עת מלחמה".

רק ב"עת שלום" מדינה שלמה יכולה לעצור הכל ולהתאבל יחד על שלושה נערים הרוגים, או להיכנס לייאוש בגלל ברזלים שמתפוצצים בשמים, (נכון לכתיבת… וכו') או אפילו נוחתים, חלילה.
ב"ה, אין לאף אחד מתחת לגיל שבעים, מושג מהי "מלחמה אמיתית".

ב"עת מלחמה", האויב כובש ומגיע לבתים. אף אחד מתחת לגיל שבעים לא חווה זאת. ב"עת מלחמה" יכולים להיהרג חלילה 2,500 אנשים ביום. בתי החולים לא יוכלו לקבל את רבבות הפצועים. לא יהיה חשמל. לא יהיה דלק. הכבישים יהיו חסומים בכלי רכב מופצצים, או סתם בלי דלק, התחבורה הציבורית תשותק, הנמלים ימוקשו. האוניות יוטבעו, בסיסי חיל האוויר ייהרסו. אנשים יצטרכו ללכת לשדה לקצור חיטים ולעשות לחם. זה אמנם התרחש בשבעים השנים האחרונות, אבל לא כאן. ביוגוסלביה, במלחמת הבלקן וזה קורה בימים אלה חצי שעה מכאן, בסוריה.

תחשבו על אבות אבותינו שחיו בין השנים 1900–1945. איזה חיים היו להם? שתי מלחמות עולם בהם נספו מיליונים מהם, ואלה שנותרו בחיים, אלו חיים היו להם? של מחסור, רעב, גירוש, פחד שכול ויתמות.
תשאלו את ניצולי השואה בני השבעים וחמש פלוס. הם יספרו לכם מהי "עת מלחמה".

5.
אני למשל, נולדתי שנה לאחר "מלחמת ששת הימים". כשהתנהלה המלחמה הכואבת ביותר, מלחמת "יום הכיפורים", (שנת 73, 2222 הרוגים). הייתי בן חמש, ולכן פרט לפעם אחת שאני זוכר היטב איך אנו יורדים בריצה למקלט הטחוב ברחוב בר גיורא 45 בחיפה, איני זוכר דבר. אך גם במלחמה זו, לא היה מגע בין האויב לאזרחים.

והמלחמות היחידות שאני זוכר הם מלחמת לבנון הראשונה (התנהלה בין השנים 1982-2000 ובמהלכה נהרגו כ-1,216 חיילי צה"ל, מתוכם כ-654 חיילים במלחמה עצמה ועוד 562 חיילים נהרגו כתוצאה מהשהייה ברצועת הביטחון), "מלחמת המפרץ" (שנת 1990, הרוג אחד) ומלחמת לבנון השנייה (שנת 2006, 121 חיילים הרוגים ו-44 אזרחים).

אך גם אלה שזוכרים את מלחמת תשכ"ז (שנת 67', עם 780 הרוגים), לא באמת מבינים מהי מלחמה אמיתית. מלחמת השחרור (שנת 48', עם 6000 הרוגים, כעשר אחוז מהאוכלוסייה היהודית בארץ ישראל), אולי היתה הדבר הקרוב ביותר ל"מלחמה אמיתית". שם היו מקרים נדירים של מגע בין האויב לאוכלוסייה.

7.
ואם תשאלו, למה חשוב לך לציין זאת? למה אתה חייב להרוס את תחושת הכאב הקולקטיבית?
אז זהו. שתחושת הכאב צריכה להישאר. כי ישראל ערבים זה לזה, אבל עלינו להפריד בין תחושה זו של השתתפות באבל האחר, לבין לראות באופן עקום את חיינו אנו. זה לא משחק במספרים, זו הסתכלות נכונה יותר על החיים. יש משמעות רבה לחוויה של בני האדם, אם חיים הם ב"עת מלחמה" או ב"עת שלום". משמעות הקשורה להתנהלות החיים, לשלוות הנפש, לרוגע ולחיים נטולי חרדות.

ויש לזה גם משמעות חזקה יותר.

כידוע ממשלת השמאל שהביאה לכאן את "הסכמי אוסלו", נבחרה בגלל תחושה כוזבת של האספסוף (שלובתה כמובן בכלי התקשורת), שהממשלה שקדמה לה בראשות יצחק שמיר אינה עושה די למיגור הטרור.

מה היה לפני כן? אבנים, דקירות. פעם בכמה חודשים חייל היה נדקר וכל המדינה היתה מזדעזעת והעיתונים היו דורשים בשם העם המזועזע "תעשו משהו".
שמיר היה מספיק אמיץ ומציאותי כדי לומר, "במדינה נורמאלית טבעי שמישהו יידקר פעם בכמה חודשים", אבל האספסוף האמין לעיתונות שהמצב כל כך גרוע שלא יכול להיות גרוע יותר.

אז הם השתכנעו לתת את השלטון למפלגת העבודה.
ומה הם עשו? כרתו ברית חסרת היגיון עם יאסר ערפאת, נתנו לו רובים ופצצות כדי שיעשה סדר. ובאמת הם עשו סדר חדש. בתוך מספר חודשים כבר לא נדקר אזרח פעם בכמה חודשים, אלא נהרגו עשרים אזרחים פעם בשבוע בפיצוצי אוטובוסים ובפיגועי ירי!!!

קצת פרופורציות, קצת היגיון וחשיבה רגועה ולא היסטרית, היו יכולות למנוע את ההסלמה הזו.

8.
אבקש את סליחת הקוראים על כך שאני, בהפוך על הפוך, "משבית שמחות". או "ממעיט אסונות". אך מכיוון שאני רואה איך המצב הביטחוני משפיע על תפקודם של אנשים, נשים, נערים וטף, עד כדי פחדים וייאוש, אני סבור כי יש מקום לאפשר לציבור ראייה אחרת, שתיתן תמונה אמיתית על חייהם ועל תחושת הביטחון האישית שלהם, וזאת מבלי להמעיט בכהוא זה מחומרת המצב. קצת פרופורציות לא יזיקו.



טורו של חיים ולדר 'אות חיים' מתפרסם בעיתון 'יתד נאמן'
  • 700
  • ערב טוב לכולם .
    קודם כל רצינו לעורר את כולם לעזור בתפילה ותהילים לכוחות שכרגע נכנסים. שלא תיפול שערה אחת מראש של אף אחד מבנינו ב"ה . ויהי רצון שנמגר את מצח הנחש לגמרי מאזורנו.

    שנית רצינו לעורר על הניסים הגלויים שהיו עד עכשיו כדי שנוכל להודות על מה שהיה עד כה
    רק להודות!
    סיכום של מעט מן המעט מניסי הניסים שה' עשה לנו שנוכל להתחיל את היום עם חיוך =)
    גורמי רפואה במצרים - " 7 אזרחים מצרים נהרגו ו-22 נפצעו מרקטה טועה שהתפוצצה בצפון סיני סמוך לגבול עם ישראל". קצת התבוננות.. בכוונה הראו לנו משמיים מה כוחה של רקטה אחת כשהיא פוגעת באוכלוסיה!
    באשדוד - רקטה נפלה בתחנת דלק באשדות וגרמה לבערה של מכלית דלק שהכילה 35 אלף ליטר בנזין! שהתחילה לבעור והיה חשש גדול לפיצוצה שיכול היה לגרום נזק עצום מימדים שעוד לא היה כמותו!!! כך אמרו הכבאים ואמרו היה נס גדול! ואמר יאיר לפיד "סיירתי בתחנת הדלק שנפגעה באשדוד. יש שם עדיין 100,000 ליטר דלק מתחת לאדמה, וברוך השם שזה לא נגמר יותר גרוע.."
    בעזה – לאחר עצומות רבות לניתוק עזה מחשמל שלא עזרו.. דאג ריבונו של עולם לנתק כ-50 אלף תושבי עזה מחשמל בעקבות רקטה "טועה" שפגעה בקו חשמל
    באר שבע – רקטה נפלה במגרש כדורגל בדיוק לאחר שקבוצה גדולה של נערים שיחקו שם.. ועוד במקום אחר רקטה נפלה בדיוק ליד בלון גז ולא התפוצץ!
    ראשון לציון – טיל של כיפת הברזל נפל כ-30 ס"מ ליד מקבץ של 6 בלוני גז ולא התפוצץ!
    המועצה האזורית אשכול - רקטה פגעה ופערה חור באמצע מטבח הבית כמה שניות לפני שהיו שם!
    בשער הנגב - בדיוק הבנות יצאו ׳להתאוורר׳ והטיל נפל בחדרן!
    בישוב ליד ירושלים בתוך מרפסת הבית ולא התפוצץ!
    בחולון - "טיל פספס ילד ברבע שנייה"" ניצלנו בנס!"
    בנס ציונה - נפל באמצע כביש סואן! לא היו נפגעים
    בת"א - רסיס רקטה גדול מאוד נפל בתחנת דלק ממש קרוב למשאבת הדלק!
    באשקלון - במפעל נטוש..
    שוב באשדוד - במרכז קניות ריק..
    בנתיבות - טיל פגע בחצר בית בו מופעל גן ילדים שהיה ריק באותה עת..
    באר שבע והדרום - שטחים פתוחים. שטחים פתוחים. שטחים פתוחים. כמה שטחים פתוחים יש לנו במדינה במרכזי אוכלוסין צפופים??
    נזק לרכב. נזק לכביש. נפגע חרדה. נפגע מריצה למקלט. מלבד כמה פצועים לצערנו לאחר כמעט שבועיים של שיגורים של למעלה מ-800 מאות רקטות!!! (כיפת ברזל יירטה כ-150 מתוכם, איפה עוד 650 שנפלו?!)
    שמישהו ימצא לי מקום אחד בעולם ששיגרו בלילה אחד יותר ממאה! טילים על אוכלוסייה צפופה ואין שום נפגעים בנפש...!
    חובה להודות על הניסים כל יום. אסור להתרגל. אנחנו עם מוגן. "כי בנו בחרת מכל העמים".
    לא סתם כתוב בתהילים, פרק צ"א (ראשי תיבות "צוק איתן"):
    "יפול מצידך אלף ורבבה מימינך ואליך לא יגש"!!!
    תעבירו ותפיצו לכל עם ישראל!

    _____________
    נכתב ע"י מרכז 'שמים', תל אביב
    0 תגובות

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה