Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
הגעתי מרחוק למנהל ברמת-שלמה
לפנאל שאלות עם שתי הסופרות האגדיות
@dvory ו- @Ruty Kepler
וחייבת לפרגן שנהנו מכל רגעעע!!!
אין עליכן אלופות-אולי תקיימו ככה בכל שכונה?
הפיצוץ שהלך אנשים עמדו וישבו על המעקים של המדרגות,
לא נתנו כבר להיכנס....
באמת היה משהו מיוחד!
ממליצה לכולכן להמליץ להן עכשיו לקיים שוב פנאל מדהים שכזה בכל שכונה ועיר!!!
מישהו מכיר?
דר עמאר 026231949 אני הייתי מאוד מרוצה ממנו מקבל במרכז העיר

ד"ר עמאר
02-6231949
רופא מקצוען אמיתי! אבל המחירים בתקרה
(מצד שני - הוא מצליח להציל שיניים שרופא פשוט יעשה עליהן מיד טיפול שרש.
ככה ששילמת על סתימה כמו טיפול שרש אצל רופא סטנדרטי אבל הצלת את השן)

ניסיתי את דוקטור עמאר והוא לא עובד בחול המועד - הוא המליץ לי על שלושתם
הייתן סומכות על ההמלצה שלו? @רחל ז. @לילי
    • נעול
    284
  • (מבוסס על דבריהם של רבנים וצדיקים).

    משיח זה אחדות,
    משיח זה טוב.
    ואם נחשוב היתכן שיש דמות אדם ספציפי שהוא משיח?
    נצטרך לחשוב על התהליך שעבר העם שלנו:
    על אותם קדושים שזעקו לפני שמסרו חייהם במסעות הצלב בבקשה למשיח,
    על שירת "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח" ברכבת לאושוויץ,
    על רבנים נשואי פנים היושבים עם אלפי חסידים ושרים שירי גאולה ומשיח...

    האם כל אלו שרו עבור אדם, בן תמותה, שההגדרה שלו: חסר יופי, עני, לא בריא...

    האם השתוקקנו כל הדורות לגאולה כדי לקבל קדושה וקרבת אלוקים מאדם כלשהו?

    אין זאת אלא שביאת משיח זה אומר גאולה של כל אדם:
    כל אדם הוא עולם.

    זה אומר שכולנו נצליח בגאולה להתקרב לבורא בצורה כזו שתחבר אותנו לחלק המשיחי - לייעוד שלנו ללא אגו.
    אז נהפוך ליחידה אחת (דרגת יחידה).

    למה הדבר דומה?
    לתאומים זהים שאחד גר בעיר אחת והשני בעיר אחרת אבל, כמו שמתרחש במציאות, שכואב לזה הרגל גם השני חשב כאב, כשיש לאחד רצון לקנות משהו אז גם השני רוצה את אותו החפץ.

    אז ככה במישור הרוחני בזמן משיח,
    בו כולנו נהיה באחדות אמיתית,
    נשפיע זה על זה חידושים ורעיונות אפילו בלי לדבר.
    תהיה לנו תודעה אחידה בה נבין דברים זהים ונפעל באופן זהה כדי להמליך את הטוב.
    נכבד זה את ייחודיותו של זה כי גם כשאנו כולנו 'אחד' מותר לנו לחשוב ולהתבטא באופן שונה וייחודי, ובה בעת נזכה להבין זה את זה ויהיה לנו רצון משותף: האדרת שם שמים בלי חשבונות של אגו/מגזריות/ וכו'

    ניתן מענה מהיר הן לצרכים הפיזיים והרוחניים של הפרט והן לצרכים של הקולקטיב, ובאופן כללי נזכה לראיה משותפת והבנה שאנחנו לא חשובים וחשובים באותה מידה.

    כדי לזכות במשיח צריך להכניע את האגו.
    ככל שאדם מצליח להכניע את האגו שלו ולקבל את זה שהוא חלק מהכלל ואין בו דבר מה מעל אף אחד, הרי שהוא זוכה להיות חלק מהקולקטיב הזה, הוא מצליח להיות כלי ריק (מאגו) מגיע לחידושים, רעיונות וזוכה להיות כלי קיבול לנקודת משיח שלו.

    כשאדם זוכה להכנעה מול הטוב האלוקי, זה לפעמים בחימה שפוכה כמו שנאמר: "אִם־לֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה וּבִזְר֧וֹעַ נְטוּיָ֛ה וּבְחֵמָ֥ה שְׁפוּכָ֖ה אֶמְל֥וֹךְ עֲלֵיכֶֽם"
    ולפעמים זה דווקא מתוך הבנה שזו האמת, שאין מקום לאגו אישי כי האדם נבזה מטבעו וחסר כל ערך מצד עצמו, ולולא הנשמה שאלוקית שבו היה כבהמה.
    ואז האדם זוכה להיות כלי לכל החשיבה הטובה ולכל הרוח הטובה שיש.

    כי אין קיצורי דרך, הדרך לרוח הקודש עוברת בהכנעה, דוד המלך כתב "צעיר אנוכי ונבזה" וכל דרך לקבלת רוחו של משיח עוברת בנקודה הזו בה האדם מבין שהוא צעיר ונבזה.
    כך פתאום הוא מבין דברים חדשים, זוכה להשגות וחי את עצמו ואת ייעודו באופן נכון ואמיתי בלי אגו וגאווה שגורמים לתסכול, אלא מתוך דיוק והבנה שהוא סך הכל אבן נוספת בדרך לבניית הבית השלם.
    הוא אחד שמרכיב את הכל.
    הוא נחוץ וחשוב כמו כל אחד כי כמה שהוא קטן הוא גם בעל תרומה אדירה לבניין כולו.
    שנזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש אמן!
    • וואו!
    Reactions: נועה :)1 //
    0 תגובות
    בעקבות האשכול (הבוער!) השכן
    עלו בי כמה הגיגים שאשמח לחלוק אתכם
    עברתי על רובו, אם כי לא על כולו לעומק.
    את השאלה הפותחת - קראתי כל מילה
    לאורך התגובות - השתכנעתי לגמרי מהעמדה שלא להתערב בשום צורה
    וכשהדיון גלש לסוגיית הפליק / צ'יפ לילד – כן או לא
    הרגשתי שאני רוצה להשמיע איזשהו רעיון
    לשתף אתכם בתובנה שעזרה לי רבות בעניין
    ולשמוע את דעתכם (היא חשובה לי!) עליה
    מדגישה: (ותודה למגיבים שחידדו זאת. זו הבחנה חשובה!)

    כל מה שאכתוב כאן מתייחס ורלוונטי אך ורק להכאה שהיא נטולת הכנה מוקדמת של מחשבה ושיקול דעת.
    (שזה מה שאני התמודדתי איתו, וזה הרעיון שעזר לי לגבי כך.)

    אז קבלו את השנקל שלי
    ופרוטה בעד מחשבותיכם, בחזרה:)


    "מה שאתה עושה מדבר כל כך בקול, שאני לא יכול לשמוע את מה שאתה אומר"
    אמר פעם מישהו חכם.
    (באנגלית זה נשמע אפילו יותר טוב, פה קיבלתם תרגום חינם😊)
    המשפט הזה הפך להיות אחד המשפט המכוננים והמשפיעים בחיי
    כיצד?
    ואיך זה קשור לדיון על חינוך והכאה?

    אז ככה:
    אני רוצה לשאול 2 שאלות פשוטות
    בשביל זה אתחיל בתיאור של סיטואציות.

    סיטואציה א':
    אמרתי כבר עשר !!!!!!!!!! פעמים לבת שלי, בת 6, לא לקחת בלי רשות חמצוצים מהחבילה!
    והופ. תפסתי אותה עושה זאת שוב! מלקקת בהיחבא ובהנאה (שנאמר: גנובים – ימתקו...)

    מה אני מרגישה?

    ומה אני עושה?

    התשובה בהמשך.

    סיטואציה ב':
    הבת שלי, בת 6, אמרה כבר עשר !!!!!!!!!! פעמים לאח שלה, לא לקרוא בלי רשות בספר ספריה שלה!
    והופ. היא תופסת אותו עושה זאת שוב! קורא בהיחבא ובהנאה.

    מה היא מרגישה?
    גל עצום של כעס, ושצף תסכול.

    מה היא עושה?
    מעיפה לו סטירה, תוך כדי צרחה עזה.

    מה הוא עושה?
    מחזיר לה.

    מה היא עושה?
    וחוזר חלילה

    התוצאה:
    הם מעירים אותי מהשינה / עושים לי בושות מול כל השכונה / רבים שוב בפעם המאה

    מה אני מרגישה?
    גל עצום של כעס, ושצף תסכול.

    מה אני עושה?
    מעיפה להם סטירה, תוך כדי צרחה עזה.

    מה לימדתי אותם?
    מה עושים כשכועסים. (יש כזה ספר, לא? אם כן, זה בטח לא המסר שלו...)

    מה ההבדל בינינו?
    אין הבדל.

    בה התעוררו רגשות כעס ותסכול – אז היא הפליקה וצרחה
    בי התעוררו רגשות כעס ותסכול – אז אני הפלקתי וצרחתי

    מישהו הפעיל אצלנו את אותו לחצן.
    יש לנו אותו אימפולס.

    הי, אבל יש הבדל!
    אני אימא שלה.

    אה,
    נכון.
    אז מה?
    בגלל זה יש לי פטור מחוק ויסות עצמי חובה?!
    אדרבה, זה רק מחייב אותי יותר.

    בגיל שלי, כבר מצופה ממני, ויש לי אחריות
    לקחת נשימה
    לזהות מה אני בעצם מרגישה
    לווסת את הרגש
    לשקול את התגובה
    ולבחור אחת יותר טובה, עם דוגמה יותר יפה...

    אם לא,
    בשם מה אני מתפלאה:
    "א ב ל ל מ ה ה ה ה ל ה ר ב י ץ ???"
    ובשם מה אני "אחנך":
    "אני לא מרשה להרביץ."
    ??

    אם אני לא מסוגלת לבחור אחרת
    אז איך אני בכלל מעלה בדעתי לצפות לזה ממנה???

    ילד הוא בן אדם לכל דבר
    אותו דבר, כמו מבוגר, רק בגוף קטן.


    ראוי לאותו כבוד.
    זקוק לאותם גבולות.
    נברא עם אותם צרכים.
    מתעוררים בו רגשות ודחפים,
    בדיוק כמו שאצלי.
    ורגשות, כידוע, לא צריכים הזמנה מראש והם גם לא מתאמים הגעה.
    הם פשוט כאן. עכשיו לך תתמודד איתם.

    לכן כל כך קל לי להבין אותו כשהוא מרביץ בזעם
    לכן כל כך קשה לי לעצור את עצמי מלעשות אותו דבר.
    שומע ילד?
    מי כמוני יודעת שלתת סטירה זה הכי קל
    מי כמוני יודעת שלבלום מכך, זה ממש קשה.
    קשה. עם זאת – אפשרי.
    מי אמר?
    תראה אותי.

    יום אחד, הבן אדם שהוא, יגדל ויהיה למבוגר
    מה אני רוצה שהילד שבו יזכור?


    אז רגע לפני שאני פורקת על ילד את תסכולי, ונותנת לאצבעות ללכת במקומי
    אני משתדלת (לא תמיד מצליחה. כן תמיד מתפללת להצליח)
    לעצור רגע, ולענות לעצמי על שתי שאלות פשוטות:
    • מה אני מרגישה עכשיו?
    • מה אני רוצה ללמד אותו שעושים, כשככה מרגישים?
    אם מתאים בעיניי צרחה – מעולה. אתן לו המחשה חיה.
    אם לא – אני מוזמנת להתאים את הטון שלי לזה הרצוי יותר בבית ספרי.
    (פעם מה זה התעצבנתי, וצרחתייייייי על הילד העצבני שלי: "אבל למה לצרוחחחחחחחחחח???" וההד ענה לי...)

    אם ענישה פיזית זו הדרך להביע את עצמי – קדימה. יש לך את זה אימא.
    ואם לא, אז איזו דרך נוספת יש לי כדי לבטא את עצמי ברורות ו"ללמד אותו לקח"?
    איזו "סנקציה" אחרת (בעדיפות ל'מידתית' ומסוג 'סיבה-תוצאה') יכולה להעביר את המסר בצורה יותר טובה (תרתי משמע...) ?

    ילדים הם תלמידים מצויינים.
    אני מזכירה זאת כל יום לעצמי.
    ובבית ספר הזה של החיים,
    אני היא אימם. מורתם.

    ועוד נקודה חשובה:
    רגע לפני שהפליק והצ'יפ שכבר בוערים באצבעותיי מתנפצים בתסכול על גופם
    אני מתזכרת את עצמי:
    האם זה מה שאני רוצה ללמד אותם?
    לפרוק רגשות לא נעימים דרך ענישה גופנית?
    שהגוף הוא שק חבטות זמין ומשחרר להפליא?
    שזו הדרך להתמודד עם זעם, כעס, תסכול, חוסר אונים, אכזבה וייאוש?


    זה עצוב. מאד.
    ולא חינוכי בעליל.

    וכל קשר בין מסר כזה לבין:
    התנהגויות של אלימות, פגיעה עצמית, אנורקסיה ושות'
    עלול להיות, לעיתים, לא מקרי בהחלט.


    נ.ב. 1
    הצרחה במקרה של הצלה וסכנת נפשות מותרת בהחלט. (חמצוצים גנובים לא נחשב.)

    נ.ב. 2
    תודה למורה לאנגלית, מימות הסמינר העליזים, ששיתפה אותנו במשפט החכם הנ"ל.
    בזכותה, ורק בסיעתא דשמיא, אני יכולה לספור על כף יד אחת את הפעמים ש"התפלק לי פליק" לילד.
    בזכותה, גם כשטעיתי בכך, לפחות ידעתי להכיר בכך שזו טעות, והבנתי שעליי לקחת על כך אחריות, כולל בקשת סליחה מהילד.
    הרי גם לזה אני רוצה "לחנך" אותו. לבקש סליחה אם טעית. להצטער ולהתנצל שהכאבת.

    דעתכם?

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה