Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
על נשים רבות שמטופלות בילדים קטנים, עוברת הרגשה שהם לא באמת לוקחות חלק בתפילות הימים הנוראים, ולא חשות את יום הדין בראש השנה, או את יום המחילה ביום כיפור.
אמנם בין המוצץ לחיתול הם מצליחות לעמוד בתפילה, אבל ההרגשה היא שאין להשוות בין תפילה חרישית בצד הסלון, לתפילה בבית כנסת כשקול השליח ציבור רועם ומסתלסל "המלך" והקהל בטון אחיד מנגן לעומתו..
שאין להשוות בין זעקת 'ונתנה תוקף' של ציבור מתפללים גדול, ללחשה של אישה "בודדה" בביתה.
שאין מה להשוות בין פיזום אימהי בבית, לניגונים מרוממים שמתנגנים בפיות הציבור והחזן..
ניגונים שהם גדלו עליהם בילדותם והורגלו בהם עד שנות הנישואין המוקדמות, ועכשיו הם מרגישות שכל זה חסר להם..


חיפשתי פה ושם ונחשפתי לכמה התייחסויות מדהימות שנאמרו על ידי רבותינו זצ"ל, דברים נפלאים, שהיה בכוחם כדי לרומם את מצב רוחן של הנשים:

לדוגמא מה שסיפר הרב שטיינמן זצ"ל על החפץ חיים שאמר לאשתו בזמן שהייתה מטופלת בילדיהם הקטנים, שהיא פטורה מלהתפלל בבית הכנסת בימים נוראים. והוא בעצמו (הרב שטיינמן) התבטא:

"אמא יהודייה המטפלת בילדיה ובקושי מצליחה לפתוח את המחזור בימי ראש השנה או יום כיפור, אין לה מה לדאוג שחלילה איזו שנה תעבור עליה, אלא אדרבה בזכות המצוה הזאת שמטפלת בילדיה, היא תזכה לשנה טובה"!!!

בהחלט מדהים, ומחזק.

אבל המכה בפטיש, היו דבריו של המשגיח הגדול ר' אליהו לופיאן שהרעיף טללי נוחם על אישה המטופלת בילדים.

וזה מה שאמר ר' אליה' המשגיח הגדול -

"יש לי בקבלה, שהנשים שנמצאות בבית בימים נוראים ומטפלות בילדים הם אינם זקוקות לכל התפלות וכל האווירה שיש בבית הכנסת בשביל שהתפלות שלהם יעלו למעלה, להם יש צינור ישיר עד למעלה עד לכסא הכבוד, ובכמה מלים שיש להם אפשרות לומר ולהתפלל, הם מתקרבים לכסא הכבוד עם כל הצבור שעומד שעות ארוכות ומכתיר ומבקש ומתחנן מאת המלך הקדוש היושב על כסא רם ונישא".

מבהיל הרעיון! מה שקרוי להפוך את הקערה על פיה!

והרב שמשון פינקוס זצ"ל המשיל את תפילת האם היהודייה בראש השנה- יום המלכות, לאישה שזוכה לטפל בילדי המלך, בנסיכים שבבוא העת יונח הכתר על ראשם. המטפלת של ילדי המלך אינה נדרשת להשתתף בטקס ההכתרה, היא עסוקה בתפקיד החשוב ביותר...

נפלא!

ומצטרפת לזה נקודה אור נוספת שיש לתת עליה את הדעת.
כשאישה מתפלל בבית כדי לשמור על ילדיה, לא רק שתפילתה קורעת שחקים וכדברי ר' אליה', היא גם משרה אוירה מרוממת והרגשת קדושה, באותם רגעים שהיא משתפכת בתפילה לעיני ילדיה הקטנים. וזה אבן יסוד בחינוך הילדים, בפרט ילדים רכים, שיונקים את הטעם וההרגשה בימים הנוראים, מתפילת האם "הבודדה" שמשוחחת ומשתפכת עם קונה.

נקודת אור נוספת.
לעומתה, אישה שבוחרת ללכת לבית הכנסת עם הילדים הקטנים, כדי ליהנות מאווירה של תפילה בציבור, וגם שהילדים ירגישו את האווירה, למעשה ההורים מפסידים בנוסף לילדיהם.
ומה שקורה באמת, שהילדים עוברים כמו פינגפונג בין האב לאם, ולעיתים קרובות מפריעים לכל המתפללים, ולא די בכך הם גם מסתובבים חסרי מעש מחוץ לבית הכנסת, ובמקום להרגיש את האווירה (כמו שההורים היו רוצים) הם מחפשים ריגושים, דבר שבהחלט יגרום לקבוע בנפש הילד שבית הכנסת הוא מקום בידור ומגרש משחקים (בר"ה כשהגעתי לתפילת ותיקין התגודדה בפתח קבוצת ילדים במסע לחיפוש ריגושים..)

עוד נקודת אור.
אישה שמתפלל בבית כדי לטפל בילדיה, תפילתה אכן קורעת שערי שמים. אבל במצב שהיא חופשיה (כשלא מטופלת בילדים קטנים או כשיש בייבי סיטר) ובידה ללכת לבית הכנסת לתפילה אחת, בהחלט כדאי שלא תפספס זאת, לתפילת האישה יש כח רב לפעול בשביל בעלה וילדיה "כי נשים מתעוררות יותר בתפילה במניין מאשר גברים, וזה מעורר רחמי שמים יותר גדולים כי תפילת האישה חשובה מאוד".

הציטוט האחרון מפיו של רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין!

במענה לשאלת הרב קסלר ממודיעין עילית בזמן הקורונה, כיצד לקיים את תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, והועלתה בפני ראש הישיבה הצעה לוותר באותה שנה על עזרות הנשים בבתי הכנסת כדי לרווח את המקום במניין הגברים, אבל ר' גרשון שלל בנחרצות את הרעיון, והתבטא כפי שנכתב בציטוט הנ"ל, ועוד האריך בחשיבות תפילתה של האישה. ולמעשה, הוא לא היה מוכן לשמוע על ביטול עזרת נשים! וכך באמת פעל הרב קסלר. (ויש צדדים לכאן ולכאן אם הבעל צריך להתפלל ותיקין כדי לאפשר לאשתו להתפלל במנין השני. אבל העדפתי לא להרחיב)


יה"ר שיתקבלו תפילותינו ותפילות כל עם ישראל ביום הגדול למחילה ולתשובה.


כל הזכויות מסורות לכלל הציבור במטרה להרבות זכויות.

בפרוס הימים הנוראים ישבו רבנים והתחבטו בחרדה בעניין קשה עניין של חיים ומוות של ברכה או לאו, חלילה עניין שיתכן וכל השנה כולה
תלויה בו וב"ה מצא מוצא נפלא.
והנה הוא לפניכן:
מה היתה הבעיה? הכל יודעים, שיום הכיפורים הוא יום סליחה ומחילה, אם באים ומבקשים סליחה ושבים בו בתשובה.
אבל הלכה פסוקה היא, שעבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו. עד שיפייסו ויבקש את סליחתו. בין העוונות החמורים ביותר הוא עוון לשון הרע ורכילות. כל מילת גנאי על הזולת , עלולה לשאת עימה שלושים ואחד איסורי תורה!
וכמה מילים יש בסיפור רכילות אחד! וכמה סיפורים השמענו! והעבירה חלה גם על המאזינים, והמספרים הם חוטאים ומחטיאים, שחטאי השומעים תלויים גם בהם. הרי זה צבא של רבבות איסורי תורה, איך נבוא עימם ליום הדין !!
ומי מאיתנו זוכר ממי לבקש מחילה. ואם הוא זוכר- לבטח ייבוש לבקש. מה לעשות?
מאידך גיסה גם מי שדיברו עליו, ודאי אינו רוצה שהמדבר ייענש על ידו. את הדיבור אין להשיב, ומדוע שיגרם לשני אסון על ידו?
ועוד שאמרו חז"ל , שמי שחבירו נענש על ידו, אין מכניסים אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא- הרי זה מבהיל!!
על כן, הוחלט שכל מי שיקרא את הדברים, יאמר בפה מלא ובלב שלם את המילים הבאות :
"ריבונו של עולם , הריני מוחלת לכל מי שדיבר כנגדי, ומבקשת שלא ייענש שום אדם בסיבתי, והריני מבקשת ממך שתתן בלב כל מי שדיברתי כנגדו ושחטאתי לו שימחול לי!"

יאמר זאת כל קורא, כבר עכשיו , ויפרסם את הדברים ככל האפשר,
ויהי רצון שנזכה כולנו בדין לשנה טובה ומאושרת וכשם שאנו מוחלים לחבירנו ה' ינהג בנו מידה כנגד מידה וימחל לנו על כל עוונותינו.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי. בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד. וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וְחוֹלָאִים רָעִים: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:
 תגובה אחרונה 
  • 349
  • -מעבירה-


    יש פה מישהי שלא מתחרטת על עברה שהיא עשתה?

    נו בטח,

    אין אדם שלא מתחרט על חטא שהוא עשה.

    רק מה, איפה אנחנו נופלים?

    בקבלה לעתיד. זה החלק בד"כ הבעיתי.

    הקושי להתמיד והיצר הרע גורמים לנו לפעמים להגיע לאלול ולשכוח אפילו מה קבלנו על עצמנו...

    אבל אחד מגדולי ליטא אומר לנו משהו אחר.

    הבעיה שלנו, היא לא בקבלה לעתיד.

    הבעיה שלנו היא בחרטה.

    בגלל שאנחנו לא מתחרטים באמת-

    הקבלה לעתיד שלנו לא רצינית.



    כי אם היינו יודעים מה זה חטא,

    אם היינו מבינים מה תוצאות חטא,

    כמה קילקול וכמה זוהמה אנחנו מושכים לעצמנו-

    שגם היינו עושים את הכל בשביל לתקן,

    וגם לא היינו חוטאים עוד הפעם!!

    "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין".



    רב חיים מוולוז'ין כותב בספרו "נפש החיים",

    שליהודי יש כח להחריב- וגם לחיוב כמובן,

    יותר מנבוכדנצר וטיטוס.

    עד היכן דברים אמורים?

    כתוב שבית המקדש נשרף בידי ארבע מלאכים נשואי לפידים.

    "קמחא טחינא טחנת".

    טיטוס לא באמת החריב את בית המקדש.

    מי החריב אותו באמת?

    חטאי ישראל.

    טיטוס היה בובה על חוט,

    הוא טחן קמח טחון.

    יהודי- בעברה שלו יכול להחריב את הבית!!

    כל הסיפורים שאנו שומעים על חרדת החטא הגדולה של גדולי ומאורי הדור,

    חלק מקורה הוא שהם פשוט ידעו מהו חומרת החטא!!!

    הבעיה שאנחנו בגלות, ואנו חיים בעולם מלשון נעלם...

    האמונה בשכר ועונש זהו חלק מי"ג עיקרי אמונה,

    ועלינו לחזק את העניין הזה.

    אם היינו רואים צרעת על העור אם דיברנו לשון הרע-

    לא היינו מדברים!!!

    אם היינו רואים את השפע שיורד לעולם מתפילה שבאה בכוונת הלב-

    היינו מתפללים כל היום!!!

    עצה ידועה לעניין הזה, היא להסתכל על הטבע שהשם ברא.

    הגמרא כותבת שכל מה שקורה בעולם- קורה בשביל ישראל.

    שמעתן על סופת ההוריקן בארה"ב?

    ישנם תיעודים של כריש ויאכטות משותתות ברחובות,

    התוהו חוגג!!

    זהו התגלות של מידת הדין...

    זה אפילו לא עשירית מהמבול...

    ראית פעם קשת?....



    השואה, על כל הסיפורים המצמררים שבה,

    היתה התגלות של מידת הדין של הקב"ה...

    כל פיגוע, או תאונה, השם ישמור,

    כל צרה שבאה על אדם,

    מקורה ממידת הדין...



    אם נתבונן לפחד הסמוי שלנו בעיניים,

    אם נשנה פרספקטיבה על נושא החטא,

    נבין שלכל מעשה שלנו יש תוצאה,

    ותוצאה מפחידה,

    היראת שמיים שלנו תתפתח,

    והפחד מהחטא יגדל.



    ועל משקל זה:

    אם הבנו קצת מהי חומרת החטא,

    נבין מה גודל יום הכיפורים...

    כל יסורי העולם הזה, כותב הרמב"ן,

    מרגע שנברא עד רגע שיחרב-

    לא שווים לרגע אחד בגהינום.

    ורגע אחד בגהינום- לא מכפר על עברה אחת...



    ומגיע יום, מלא באהבה!!!

    בו השם רוחץ את הנשמה שלנו מכל חטא,

    במידת רחמים שאין לנו איך לתפוס אותה,

    הוא מתעלם, כמו שדיברנו שבוע שעבר,

    מהחוקים שהוא עצמו קבע,

    וסולח לנו על הכל...

    בחטא יש שני חלקים:

    החלק בו יהודי מתנתק כביכול מהקב"ה,

    הקב"ה 'כאילו' כועס עליו,

    והחלק השני הוא החלק של הקילקול שהחטא יוצר.

    כל הרע והצרות שבעולם- זה תולדות החטא שלנו.

    ביום כיפור הקב"ה גם משיב אותנו אליו,

    וגם מתקן את כל הקילקולים שיצרנו!!!....

    הרב שטיינמן לא היה נרדם בליל יום כיפור מרוב מתח,

    אם חלילה הוא יפטר לפני שיזכה לכפרה של יום הכיפורים?...



    רק עלינו לזכור דבר אחד:

    יום כיפור הוא כמו מכונת כביסה,

    אבל עד שלא נכניס את הבגד ולא נפעיל את המכונה,

    הבגד לא יתנקה...

    נכון, הקב"ה בחסד וברחמים נותן לנו מכונת כביסה,

    אבל בשביל להכניס את עצמנו עליה-

    יש לעשות תשובה על מעשה אחד. זה כל מה שהוא מבקש...



    חרטה

    [שעכשיו יש לנו קצת מושגים עליה]

    וידוי

    [אמירת החטא בפה ובקשת סליחה מה']

    וקבלה לעתיד.

    [כמו שאומר הח"ח, יש לקחת משהו קטן שנוכל לעמוד בו].


    צום מועיל, תכתבו ותחתמו לחיים טובים ולשלום!!
  • 413
  • הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה