Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
מתחת לרדארים שלנו .
בלי שנשמע ובלי שנתנגד ו/או ביע את דעתינו מתקדמת לה בצעדי ענק רפורמה חדשה .
אם לא נתנגד לה עכשיו ,
כבר לא יהיה ניתן לעשות כלום בעוד חצי שנה .

משרד הבריאות מקדם בצעדי ענק רפורמה חדשה
במסגרתה יופסקו כל ההחזרים לטיפולים הפרא רפואיים ... כן שמעתם נכון!!
זה אומר - קלינאית תקשורת , מרפאה בעיסוק , פיזיותרפיה , וכן הלאה..
וסגירת כל היחידות שבהסדר .
הווי אומר: טיפולים רק דרך הקופה .
זה אומר :
הצפה ותורי המתנה ארוכים עוד יותר על אילו שישנם , ילדים שלא יקבלו מענה.
ולמה אין מספיק אנשי מקצוע בקופה?
1- כיום השכר בקופ"ח , כן אל תפלו מהכסא- של קלינאית /מרב"ע /פיזיו/..- עומד על כ30 ש"ח לשעה . - זה הרבה יותר רווחי למכור
2- יש תורי המתנה ארוכים בקופ"ח- וזה כי אין מספיק תקנים גם לקלינאיות המדהימות שבאות להתנדב... (אמרה לי אחת , שבראיון עבודה אמרו לה שזה זכות לעבודה בקופה..)
3-היות ותורי ההמתנה לאחר הרפורמה החדשה עומדים להיות מוכפלים:
4-יתבצעו תורים ע"פ דחיפות : הווי אומר- סלקציה (ימין שמאל)
5- כתוצאה מכך ילדים שזקוקים לסיוע קל כדי לעלות על דרך המלך יצטרכו לצבור מספיק פערים ע"מ שיוכלו להכנס לטיפול ע"פ הרפורמה החדשה.
6-ילדים דוברי אידיש - לא יקבלו מענה היות ולא ניתן לבחור מטפל ע"פ שפה בקופה.

אנחנו כהורים יכולים למנוע את המחדל הזה שמתבצע לו בשקט בשקט.. מתחת לאף שלנו.

תגובה של שר הבריאות :" לא התקבלה שום פנייה מקלינאיות/הורים שתסביר מדוע החוק לא הגיוני ובמיותר ולמה זה פוגע. ובנוסף קיבלנו תגובה כי יש להזדרז לפני שיחקקו חוקים ואז הפתרון יהיה קשה הרבה יותר"

מצ"ב לינק למי שלא מאמינה.
https://www.shavvim.co.il/2019/08/15/פרסום-ראשון-הורים-בקרוב-לא-תקבלו-החזרי/
  • 832
  • בהמשך לאשכול הזה
    https://www.prog.co.il/threads/עושק-המפיקות.459710/page-11

    הזדמנות לשלם בקלות למי שכן חושבת שהיא צריכה לשלם
    כרגע אפשר לשלם על סרטי פרלשטיין ולא ליפול של אסתי בראך
    בהמשך נעדכן יוצרות נוספות
    https://tickets.mercaz-habama.com/
    תכינו עוד 1,000 שקלים: המעונות מתייקריםמחירי מעונות היום יתייקרו באלף שקלים בשנה בעקבות דרישות המטפלות במעונות להעלאת שכר. זעם על ועדת המחירים שהודיעה על כך ברגע האחרון. מפעילי מעונות היום יתכנסו באופן בהול לדיון במצב

    ועדת המחירים של משרד האוצר החליטה כי מעונות היום יתייקרו באלף שקלים נוספים בשנה החל מחודש ספטמבר ותחילת שנת הלימודים הקרובה, כך נחשף ב’גלי צה”ל’. הסיבה לכך היא ההסכמים שנחתמו עם מטפלות המעונות שדרשו העלאה בשכרן ובעקבות זאת, הורים לכ-125,000 פעוטות מגילאי שלשה חודשים ועד גיל שלש במשפחתונים ובמעונות, ישלמו תוספת חודשית שתצטבר לכ-1,000 שקלים בשנה.

    לפי דיווח של אמיר אורן אלון ב-ynet, התעריף עבור תינוק (מגיל שלושה חודשים עד שנה ושלושה חודשים) יגדל ב-93 שקלים בחודש, מ-2,474 ל-2,567 שקלים. התעריף עבור פעוט (מגיל שנה ושלושה חודשים עד שלוש) במעון יום יתייקר ב-80 שקלים בחודש, מ-1,889 ל-1,969 שקלים.

    העלאות השכר של המטפלות תושת – על פי החלטת ועדת המחירים במשרד האוצר שהתכנסה בשבוע שעבר – על ההורים, שגם בשנה הבאה יידרשו להוסיף סכום נוסף, המגלם העלאה של 7 שקלים נוספים בשכר המטפלות שייכנס לתוקף בשנה הבאה (שנה”ל תש”פ).

    סיבה נוספת שפורסמה להעלאת התעריפים במעונות היום היא בשל עליית מדד השכר בסקטור השירותים הציבוריים, בשיעור של 2.89%. כך גם התייקרויות שנרשמו במדד המחירים לצרכן ובמדד המזון וגולמו במחיר המעונות.

    לפי הדיווח של אלון, הוועדה החליטה גם על עליית מחירי המשפחתונים המפוקחים. עבור תינוק ההתייקרות תעמוד על 74 שקלים בחודש, מ-1,954 ל-2,028 שקלים. עבור פעוט המחיר יתייקר ב-71 שקלים בחודש, מ-1,877 ל-1,948 שקלים. התייקרות תעריפי המשפחתונים נובעת מעליית שכר המינימום מ-5,000 ל-5,300 שקלים בחודש. כמו כן, גם עליית מדד המחירים לצרכן ומדד המזון גולמו בהתייקרות התעריפים.
    לאור הסיוט המתמשך שלנו בני הציבור החרדי בנסיעות בתחבורה הזיבורית כשהיום התפרסמה כתבה אודות בחור חרדי שכמעט נדרס על ידי אוטובוס של חברת אפיקים באשדוד, [לא מקרה יחיד] דומני כי הגיעה השעה לעשות משהו בנידון!

    חשבתי רבות מה אפשר לעשות בעניין הרי העולם כמנהגו נוהג והשרים ואישי הציבור באמת לא מבינים מה אנו, נוסעי ותלויי התחבורה הציבורית [היום יותר מתמיד - תרתי משמע] עוברים בנסיעות אלו.

    מסקנתי, אין הדבר תלוי אלא בנו!

    אנו לא אוהבים להתלונן...
    אנו אופטימיים מטבענו...
    אנו מאמינים שהכל מלמעלה...

    אך הגיעה השעה לזכור שהקב"ה דורש מעט השתדלות מהאדם למטה, וכמה ביטול תורה ועגמת נפש, כעס ריב ומדון נגרמים מליקויי התחבורה הזיבורית.

    על כן נפתח אשכול זה, לא לקיטורים לסיפורי בלהות ו/או סיפורי אלף לילה ולילה. אלא כל סיפור פרקטי, שיש בו יכולת לעזור לאחרים אם בהתמודדות מול המחדל, אם כסיעתא והוכחה למחדל שקרה, אם בהתנהלות מול הרשויות מקומו כאן.

    הכללים להעלאת מקרה:

    א. סיפור מעוגן בהוכחות ולא משהו בסגנון "ראיתי פעם שלא עצר אוטובוס"... הנוסח צריך להיות כזה:
    1. יום...
    2. שעה...
    3. קו...
    4. חברת ...
    5. לא עצר בתחנת.../לא יצא.../ הנהג התנהג בצורה נוראית... וכדומה.
    6. פרטי יצירת קשר.
    ב. הפרסום הינו לתועלת ולא על מנת ללכלך ולסגור חשבון עם החברה.

    ג. עצות - רק מנסיון. מי שלא התנסה שיכתוב את חוות דעתו המלומדת באשכול יעודי, כאן המטרה היא להפרות את היכולת והחשיבה בדרך למיטוב תנאי התחבורה הציבורית מתוך נסיון.

    ד. אין לסטות ממטרת האשכול בכדי שלא ימחק, האשכול הזה יוכל להיות לעזר לרבים, אנא חוסו עלינו שלא יגיע לפסים המצריכים מחיקה.

    ה. על כל שאלה או הארה אשמח לנסות לעזור בפרטי או במייל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי> [מייל מיוחד שנפתח לשם הטיפול בעניינים אלו].

    שיתוף הפעולה שלכם חשוב, אנא חשבו היטב על צעדיכם כשאתם בתוך המקרה, הקליטו, את הנהג, או את מוקד החברה, צלמו או שמרו כל תיעוד אחר למחדל.

    בברכת נסיעה טובה והגעה למחוז חפציכם לשלום!
    סיפור מחזק ומרגש עד דמעות עם מסר אדיר לחודש אלול - חובה קריאה!!





    ~~~~~~~~~~~~~~~
    נכנסתי לרכבת והתיישבתי על אחד המושבים, שקשוק גלגלים, צפירה, הרכבת החלה לנסוע.

    בתחילה לא שמתי לב ליושבים לצידי, הייתי עסוק בהרהורי, אבל לאחר זמן מה צד את תשומת ליבי הבחור שישב לצידי. לא, לא היה לו מראה מוזר או שונה, אך משהו בהתנהגות שלו גרמה לי להתבונן בו: בכל פעם בה הרכבת עצרה, הוא התבונן החוצה בציפיה, כאילו נצמד לחלון. הוא לא היה רגוע ולא שקע בשינה או בקריאת ספר כשאר הנוסעים, הוא היה דרוך, כל תזוזה גרמה לו להביט שוב ושוב בחלון, כאילו חיכה למשהו...

    הסתכלתי בו ומבט של תמיהה על פני, כנראה שלאחר זמן מה הבחין במבטי הבוחנים ופנה אלי: "אתה בטח לא מבין מדוע אני מתבונן בחלון". שאל קבע. הנהנתי בראשי, הרגשתי קצת לא נוח מכך שנתפסתי במבטי, אך ציפיתי לתשובה שלו.

    "ובכן, אספר לך מה עבר עלי עד עתה ואולי כך תבין", אמר ועיניו הפכו להיות מהורהרות משהו, "הנסיעה הזו, היא נסיעתי הראשונה לאחר 3 שנים בהם לא נסעתי ואף לא יצאתי לרחובה של עיר. הייתי אסיר שלוש שנים בבית הסוהר. מדוע אתה שואל? ובכן, אני מגיע ממשפחה ענייה ובאחד הימים בהם הייתי זקוק לסכום של כסף בדחיפות, הלכתי וגנבתי סכום כסף קטן על מנת שאוכל להשתמש בו. אני יודע שעשיתי מעשה שלא ראוי לעשות, ואני מצטער על כך, אולם כאב לי ביותר כאבה של אימי. השמועה התפשטה חיש מהר על דבר המעשה שעשיתי, אנשים באו וטרחו להודיע לאימי עד כמה בנה הוא גנב, ביישו אותה, גרמו לה צער נורא. לא ידעתי שהמעשה שעשיתי יגרום עד כדי כך צער ובושה לאימי, בכל מקום אשר פנתה הזכירו לה את דבר הגניבה, וגם במשפט, לא חשבתי שיחמירו איתי עד כדי כך והנה הם גזרו עלי 3 שנים מאסר ואימי לא ידעה מה לעשות מרוב כאב ובושה. עכשיו, לאחר שהשתחררתי מבית הסוהר, רציתי כל כך לחזור הביתה, לראות את אמא, להתחרט, לבקש סליחה, אבל... לא ידעתי אם היא תסכים לקבל אותי לאחר כל מה שגרמתי לה, אז החלטתי לכתוב לה מכתב".
    "אמא יקרה" היה כתוב במכתב, כתבתי לה שאני בנה, רוצה לחזור לראותה, ואני מצטער על הכל, אך אינני יודע אם היא עוד תחפוץ בכך שאשוב הביתה "לכן אמא" כך כתבתי, "יש לי בקשה יחידה - אם את רוצה שאבוא ואשוב הביתה, אני מבקש ממך שתתלי בתחנה צעיף צהוב כדי שאדע שאני יכול לרדת בתחנה, כדי שאדע שאני יכול לחזור, אבל...." פנה אלי הבחור בעיניים דומעות, "אם לא יהיה בתחנה צעיף צהוב, אני אדע שעלי להמשיך הלאה ברכבת, ליסוע ליעד בלתי ידוע, ולא לחזור עוד לעולם....".
    "עכשיו אתה מבין?" אמר לי "אני מסתכל בכל תחנה, בכל מקום, לראות אם יש צעיף צהוב תלוי, אני מתבונן אולי אמא תלתה את הצעיף בתחנה אחרת ואולי אני צריך לרדת מוקדם יותר".

    "והיכן באמת התחנה הקרובה לביתך?" שאלתי אותו. "בעוד מספר תחנות" ענה הבחור "ואם שם לא יהיה צעיף צהוב, אמשיך הלאה ליסוע...." ענה בקול צרוד. עכשיו, לא רק הוא הביט בחלון, שנינו, נצמדנו לשמשת הזכוכית, מביטים בכל תחנה, מחפשים סימן לצעיף, לצעיף הצהוב.
    "בעוד שתי תחנות- זו התחנה שליד הבית שלי" הוא לחש לי, ושנינו הבטנו בעיניים מצועפות דרך החלון. הרכבת עצרה בעוד תחנה, נותרה עוד תחנה אחת. אחזנו בחלון כמבקשים לצאת דרכו, עתה, היינו שנינו מתוחים, מצפים, מחכים, מי יודע....
    הרכבת עצרה בתחנה לה חיכינו כל הדרך. לא, לא היה שם צעיף צהוב. לא היה שם צעיף צהוב, היו שם עשרות צעיפים צהובים! כל התחנה הייתה מלאה בצעיפים מתנופפים ברוח. קוראים לבן לשוב הביתה.
    ואמא, אמא עמדה שם מחכה, מצפה לבנה אהובה, ועל צווארה... צעיף צהוב.
    אחים ואחיות יקרים! שנה שלימה בה נתרחקנו, עשינו מעשים אשר לא יעשו, חטאנו, גרמנו צער, התרחקנו מאבינו...
    ועכשיו - - -
    אנחנו יוצאים מבית הסוהר... יש לנו אפשרות לשוב הביתה, יש לנו ימים יפים כל כך ש-"המלך בשדה"... ואנחנו תמהים בפחד, ביראה והרבה געגועים... האם אבא ירצה אותנו חזרה? אחרי כל הריחוק הזה? אחרי כל הכאב שגרמנו לו? ואנחנו מנסים לפתוח פתח כפתחו של מחט, והוא מצידו פותח לנו פתח כפתחו של אולם.. ומחכה לנו עם כל כך הרבה צעיפים צהובים, "שובו אלי ואשובה אליכם"... רק שנעמוד בחלון הרכבת... ונצפה לו, ונתגעגע... ונערוג לקירבה הזו חזרה ונחפש... נחפש את הצעיף הצהוב.. לא רק שנמצא אותו, נמצא הרבה. "אהבתי אתכם אמר ה' "..
    אכן מסר חזק ומרגש עד דמעות!




    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה