Title

הפסקת אוכל

פורום לבישול ומתכונים • תזונה בריאה • וכל מה שקשור למטבח ואוכל.
מנהלות הפורום: ה. בקר, רוחי בלבוחי

מאמרים אחרונים באתר

כמה פשוט,
ככה טעים.

שמרים עמוסים בכל טוב.

לא אוהבים חמוציות? אל תשימו
לא אוהבים שקדים- וותרו עליהם?
אוהבים קוקוס- תעמיסו
אוהבים משמש מיובש? תנו לו לחייך אליכם בכתום מתוך השבלולים האלו

הבנתם את הרעיון?
שמים מה שרוצים!
פירות יבשים, אגוזים, שקדים, קוקוס טחון, רבה וכו'...


"על מה את מדברת?"
אה.

על זה:
IMG_3336_800x600.jpg

אהה.
"נראה טוב!"
אהה. תודה. גם אני חושבת כך!


"ואיך מכינים?"
שואלים באמת? זה לא ברור?
"לא"

טוב.
קבלו

חצי קילו בצק שמרים כלשהו. אפשר מהחוברת שלי.

1/2 כף מלח
1/2 קילו קמח
1 כף גדושה שמרים יבשים
1/3 כוס סוכר
1/2 כוס שמן
1 חלמון
1.5 כוסות מי סודה פושרים- טמפרטורת חדר [חשוב ממש כי הבצק יוצא אורירי הרבה יותר עם המי סודה]

הכנה:
שמים בקערה את רכיבי הבצק לפי הסדר. לשים לבצק אחיד. רך ונעים. אם הבצק רטוב מדי מוסיפים עוד קצת קמח ואם יבש מדי עוד קצת מי סודה
מברישים בשמן, מכסים בניילון ומפיחים שעה וחצי להכפלת הנפח[ או פחות, תלוי בטמפרטורת החדר]
מחלקים ל-2-3

למלית:
6 כפות ריבה, או מלית אוכמניות
4-5 כוסות פירות יבשים, אגוזים, שקדים. קוצצים לחתיכות קטנות
קוקוס טחון

מרדדים כל עלה לריבוע גדול. חשוב לרדד דק כדי שלא יהיה יותר מדי בצק ביחס למילוי.
מורחים בריבה
מפזרים מעט קוקוס טחון ותערובת פירות יבשים ואגוזים

מגלגלים לרולדה.
פורסים לפרוסות בעובי כ-2 ס"מ.
מניחים בתבנית מרופדת בניר אפיה ולוחצים מעט כדי לשטח את השבלולים לעובי של כסנטימטר- סנטימטר וחצי

מתפיחים כעשרים דקות
מושחים בביצה טרופה

אופים ב 180 מעלות כ-15-20 דקות להשחמה נאה

מכינים סירופ סוכר:
ממיסים בסיר קטן 1 כוס סוכר וחצי כוס מים
מושחים את המאפים בסירופ בעודם חמים
אפשר לפזר מעל למאפים המשוחים בסירופ מעט קוקוס טחון

IMG_3334_800x600.jpg

IMG_3337_800x600.jpg

אני השתמשתי בפאפיה מיובשת, שזיפים מיובשים, חמוציות, שקדים, פקאן סיני
השתמשתי בקמח מלא
IMG_0382_800x600.jpg
מה באמת?

דודה אחת שרוצה לפנק את אחייניותיה המתוקות החולות בקורונה.
וגם את האחים הקטנים שחלקם עם קורונה וחלקם בלי

וגם
לגאול אותם קצת מהשעמום שבבידוד.
ולשחרר קצת את האמא, הלוא היא גיסתי, מעול ההעסקה שלהם, מה שלא כל כך צלח...

אז ככה.
2 אחייניות שלי חולות בקורונה.
וגם אחד האחים שלהם.
והם בבידוד.
וכבר משועממים כהוגן

זה התחיל בגדולה שבין החולים.
מיד הבטחתי זום אפיה או יצירה. הבטחה משבוע שעבר.
אחר כך הצטרפה האחות הקטנה יותר למחלקת החולים
ואז גם אחד האחים הקטנים
אז ההבטחה השתלשה.
עכשיו צריך זום לשלושה.
או בעצם ליותר, כי אם כבר יש חגיגה, כולם מצטרפים.

ברוב קולות נבחר זום אפיה.
אבל האמת-
הזום הזה, הוא גם יצירה!

היה נחמד
באמת
רק מקווה שגיסתי לא מתחרטת בגלל הבלאגן שכנראה נשאר במטבח.

אז מה הכנו?
כבר כתבתי איכשהו, לא?

קאפקייקס בובות שלג.
זה לא משהו חדש
ולא המצאה שלי
כבר לפני הרבה שנים הכנתי כאלו
וגם אז זו לא היתה המצאה שלי.

אבל כאן תמצאו הדרכה שלי לקאפקייקס האלו.
הדרכה ב- 2 רמות.
לילדים גדולים יותר ולילדים קטנים יותר.

שנתחיל?
מתקבלים כ-24 יחידות

כך הם ייראו בסוף-
IMG_0375_800x600.jpg

ואלו לקטנים יותר:
IMG_0378_800x600.jpg

מה נצטרך?

לעוגה
:
6 ביצים
1.5 כוסות סוכר
1 כוס שמן
1 אבקת אפיה
3.5 כוסות קמח
1 כוס מים או חלב

לקישוט:
מיכל ריצ' 250 מ"ל
סוכר לבן
מרשמלו לבן
בייגלאך מקלות
עדשים כתומות
שוקולד צ'יפס חום בעדיפות לגודל מיני וגודל רגיל
עוגיות אוראו או עוגיות סנדויץ' כהות אחרות
נשיקות מיני- לא חובה
150 גרם שוקולד מריר

נראה לי שזהו.

מתחילים בהכנת הקאפקייקס
מרפדים תבנית שקעים גדולים במנג'טים
מקציפים במהירות גבוהה ביצים שלמות עם סוכר בוו של הבחושות במשך כ-5 דקות עד שמתקבלת תערובת אוורירית וקצפית. בהירה.
מנמיכים את מהירות ההקצפה ומוסיפים שמן בקילוח דק.
מוסיפים אבקת אפיה וקמח לסירוגין עם הנוזלים.

ממלאים את המנג'טים שבשקעים לגובה 2/3.
אופים ב 180 מעלות כ-18 דקות עד שהעוגות קפיציות למגע
מקררים לחלוטין.

בינתיים:
הגדולים שבילדים מכינים בובות שלג ממרשמלו
הקטנים- הולכים לשחק בקפלה, קליקס, מקליקונים, או כל משחק אחר. או יושבים ובוהים בגדולים....

שוברים מקלות בייגלה ל-2 חצאים שווים בערך
נועצים ב-2 צידי מרשמלו בערך בגובה האמצע.
אלו הידיים.
נועצים ידיים בכל המרשמלו.

ממיסים שוקולד מריר עם כף שמן.
מזלפים נקודה קטנה של שוקולד במרכז המרשמלו, בגובה הידיים ומצמידים עדש כתום לאף.
אני השתמשתי בחלק בדשים ובחלק בסוכריה לקישוט עוגה, כמו פסים ארוכים. השתמשתי בכתום. אם משתמשים בסוכריה כזו לא צריך שוקולד, פשוט נועצים אותו בתוך המרשמלו.

אחרי שמחברים עדשים לאף, מזלפים 2 נקודות מעל העד לעיניים, ופה מתחתיו.
הפרצוף מוכן. גם הידיים.
ממתינים מעט שהשוקולד יתייבש או לפחות לא יהיה נוזלי.

עכשיו מכינים כובעים:
מפרידים את עוגיות הסנדויץ' או האוראו ל-2 עוגיות. מסירים את הקרם.
מזלפים מעט שוקולד מומס בראש מרשמלו ומצמידים עוגיה. אם השוקולד התקשה בינתיים- ממיסים שוב.
מעמידים את המרשמלו בצורה ישרה באופן שהכובע יהיה כלפי מעלה
מצמידים נשיקה קטנה לכל עוגיה מלמעלה, שוב בעזרת מעט שוקולד מומס.
אם אין נשיקות. עוקפים את השלב הזה. נחזור לכובעים בהמשך.

כשכל הבובות שלג מוכנות נפנים להרכבת הקאפקייק.

מקציפים ריץ' לקצף יציב שמתאם לזילוף
מעבירים לשקית זילוף עם צנטר עגול רחב.
מזלפים שבלול מהמסגרת החיצונית פנימה כשבכל סיבוב [בלי להפסיק הן סיבוב אחד לשני] יוצרים עוד גובה.
בסופו של דבר צריך להיות לנו קאפקייק עם קרם בגובה של כ-2 ס"מ במרכז ונמוך יותר בצדדים.
נועצים בובת שלג במרכז כל קאפקייק. נועצים לתוך הקרם, קצת לעומק כדי שייתפס.
אני פיזרתי על הריצ' סוכר צבוע בצבע תכלת. לא חובה.

לכובעים, בהיעדר נשיקות מיני:
מזלפים תלולית ריצ' קטנה מעל כל עוגיה.

הקאפקייקס מוכנים!
IMG_0374_800x600.jpg


אבל רגע, מה עם הילדים הקטנים?
אה, בטח.
הנה כבר כבר....

לקטנים נותנים למרוח ריצ' על הקאפקייקס בעזרת סכין חד פעמית. לא צרך שכבה עבה.
שמים סוכר לבן בקערה.
טובלים את הקאפקייק כשהריצ' כלפי מטה בתוך סוכר לבן כדי ליצור מראה של שלג.
מקשטים בעדש כתום לאף.
שוקולד צ'יפס מיני ייצרו את הפה. ושוקולד צ'יפס רגילים [לא מיני] ייצרו את העיניים. אני השתמשתי בכדורי דגנים מצופים בצבע ירוק לעיניים.

ממיסים מעט שוקולד.
נותנים לילדים למרוח מעט שוקולד על חלקו התחתון של עוגית סנדויץ' מפורקת ל-2 עוגיות ונקיה מקרם. ונותנים להם להצמיד באלכסון לקאפקייק.
מסיימים את הכובע בהצמדת נשיקת מיני או זילוף של תלולית ריצ' קטנה.

אפשר להצמיד לקאפקייק ביילאך כידיים.

IMG_0381_800x600.jpg


אל תהיו חולים
אפשר להכין עם הילדים גם בלי קורונה.
יום חורפי שבו הגשם מתדפק על החלונות ואין אפשרות לצאת- זה הזמן! תהנו
ואל תתנו לילדים לבכות כשבובות השלג האלו נגמרים.
תמיד אפשר להכין עוד.
IMG_0383_800x600.jpg


בשולי הדברים,
סליחה מהניקית XXXX על הבלאגן שאת נאלצת לסדר עכשיו במטבח שלך.
אילולא היו לך חולי קורונה בבית, הייתי באה לעזור, למרות המרחק.
היה לי ממש כיף עם הילדים שלך. אחייני האהובים
באמת.
מקווה שתקראי את זה.
נעשה את זה שוב.
ו---תשלחי תמונות. שיאמינו ל כאן שלא הכנתי את אלו סתם לעצמי. שיאמינו שהיה זום כזה.


ועוד משהו בשולי הדברים
האמת- הכנסתי את עצמי לבוץ
אחותי התקשרה תוך כדי הזום. סיפרתי לה שאני באמצע ומה אנחנו עושים וכו'
כחלוף לא הרבה זמן קיבלתי טלפון מאחיין שלי, הבכור של אחותי: "העני, מתי הזום שלנו?"
אבל אין לכם קורונה
"אז מה, אנחנו גם רוצים זום אפיה"
נו, קיבלו הבטחה ממני.
שיהיה.

יש לי עוד ארבעה אחים.
מקווה שנשותיהם לא מסתובבות כאן.
אחרת לא תראו אותי בפרוג במשך שבוע, אהיה עסוקה בזומים.
לא יודעת למה.
אבל היום חטפתי שוונג.

אולי זה כי היה קר בחוץ ורציתי שהתנור יחמם את המטבח ויעלו ממנו ריחות שמחממים את הלב.

ואולי-
זה כי היה לי משעמם.
באמת?
לא. אין סיכוי.

ואולי-
זה היה כי גיליתי שיש כמה סנטימטרים פנויים במקפיא והצטברו לי כמה מחויבויות לעוגות שמרים? אולי.

ואולי זה כי נגמרו הלחמניות של הבנות ולחם לא עובר להם בגרון [כן, אני יודעת, אני אשמה. זב"ש. נכון]

ואולי הכי אולי, זה צירוף של רוב האוליים דלעיל. למעט אחד.
לא-משעמם-לי!

כך או כך, אחרי שלוש קילו בצק שמרים, זה נראה כך:
IMG_0331_800x600.jpg

וכן, יש תבנית אחד שלא מוצגת כאן
יש לה מקום של כבוד באשכול "כן אנחנו יכולות" בחכמת נשים.
וד"ל.



מה יש שם?
די ברור, לא?

לחמניות
שבלולי שמרים
פסי שמרים- חלק שוקולד חלק קינמון

ועוד עוגה אחת.
זו שעליה אני רוצה לדבר.
ושבשבילה כתבתי את כל ה-----לא משנה מה שכתבתי למעלה

העוגה עם רצועות הבצק מלמעלה.

עוגת שמרים תפוח עץ קצת אחרת.
כןף אני יודעת זה נרה כמו פאי.
ברור שכך.
היא נאפתה בתבנית של פאי.
למה?
אה.
שאלה מצויינת.
כי זה מה שהיה לי.
התבניות האחרות נגמרו.

וכך היא נולדה.
קצת שונה מחברותיה.
אולי קצת היפראקטיבית.
אולי שובבה.
שונה.
וזהו.

איך הכנתי?

רידתתי בצק שמרים לעובי של כ-4 מ"מץ
ריפדתי את תבנית הפאי בבצק.
מרחתי מלית תפו"ע מוכנה שמצאתי בארון.
מעל למלית הנחתי עוד עלה בצק שמרים
סיימת בפסים אלכסוניים של רצועות בצק.
ביצה טרופה.
סוכר וקינמון
25 דקות בתנור

ו-
IMG_0338_800x600.jpg

אה, איך היא נראית מבפנים.

כך-
IMG_0340_800x600.jpg


מתכון לבצק?
נו, באמת.
בשביל זה יש לכם חוברת "זה לא רק בצק".

IMG_0336_800x600.jpg


אין שו"ת
:rolleyes:


ואת-
חברתי הניקית ששכחתי כבר מה שם הניק שלך כאן, אבל אולי תזהי את עצמך לפי השורה הבאה, קבלי את התנצלותי הכנה.
נכון הבטחתי לקרוא לך בפעם הבאה שאני מכינה שמרים.
נזכרתי באיחור.
בעז"ה. בקרוב.
ליום ההולדת של X תכננתי משהו מיוחד, שונה מעוגת יום הולדת רגילה.
תחילה חשבתי על עוגת מספרים, אבל זרקתי את המחשבה הזו מהמוח די מהר.
למה?
כי הזמן צפוף לי כרגע, ב"ה
כי היא לא הכי אוהבת עוגת מספרים.
והעיקר- כי רציתי לגוון.
מה רע?

אז מה עשיתי?

האמת-
זה התחיל בזה שהעמדתי בצק לעוגת שמרים.
עודי לשה את הבצק, נדלקה לי נורה בראש. כן!
ידעתי מה אני עומדת להכין ליום ההולדת שלה.

עזבתי את הבצק הבלתי מגובש במיקסר והלכתי לחפש את מה שזכרתי שיש לי בארון.

חיפוש של 5 דקות [!!!] ובארון מצאתי תבניות שקניתי פעם בשוטטות בחנות חד פעמי [כבר כתבתי על השוטטות שלי בחנויות, לא?]
הוצאתי אותן.
הנחתי על השיש. 5 תבניות.
5?
כן.
אז תהיינה 5 עוגות.
ביום ההולדת היא תקבל 5 לבבות.

עכשיו נותר לי לתכנן את צורת הקליעה של העוגות כדי שתהיינה יפות,, מרשימו, ובעיקר הכי לבביות שאפשר.

חזרתי לבצק. בלעדיו, גם אם יהיו לי 100 תבניות, לא תהיה עוגה.
המשכתי ללוש את הבצק והעמדתי אותו בצד להתפחה.

עכשיו, בזמן שהבצק תופח, היה לי שמן לחשוב ולכנן בדיוק איך אוציא את הרעיון לפועל.
אז תבניות יש.
בצק יש.
מילוי?
אה, על זה לא חשבתי.

פתחתי את הארון שהו אני מאחסנת את הקרמים השונים, מליות, ממרחים וכו'.
מלית חלבה קרצה לי ממש מהפינה, מחייכת חיוך ביישני, כמו אומרת "קחי אותי".
"לא", עניתי לה. חלבה לא עובר בגרון של גברת יומולדת.
קרמל? גם לא ממש.
מאחורי אלו עמדו עוד מליות, אבל לא הצלחתי לראות אותן. המדף גבוה מדי.
גררתי כיסא אל עבר הארון, טיפסתי עליו [בזהירות....], ומה גיליתי שם?


נכון! יפה ניחשתם.
מלית קרם עוגיות.
חשבתי שכבר חיסלתי את כל אלו, אבל מצאתי קופסא אחת בפינה. עומדת בשקט ולא פוצה פה. נטלתי אותה לידיי ולחשתי לה "הגיע זמנך"
כן, היא עמדה שום כמו פך השמן. קטנה ושקטה, חתומה בחותמת המחיר שלה [טוב, זה רק כדי שיהיה קשור לכסליו].

עכשיו נותר לי לתכנן את הקליעה.
זה כבר היה קל.

עזבתי את התבניות, ואת הבצק, ואת המלית, ואת המטבח והלכתי לשקם קצת את הבית שראה ימים טובים יותר.
אחרי כחצי שעה שבתי למטבח. הבצק עלה יפה והגיע הזמן להתחיל לרדד, למלא, לקלוע וכו'

האמת-
חבל על המילים.
קבלו אותן וזהו.

לבבות מתוקים, עמוסים שוקולד וקרם עוגיות.

IMG_6126_800x600 (1).jpg
IMG_6127_800x600 (2).jpg

IMG_6132_800x600 (1).jpg

אז איך קלעתי את הלבבות?
IMG_6141_800x600.jpg
שבלולים קטנים. השארתי מעט רווח ביניהם. באפיה הם תפחו והתחברו לחגיגה לבבית.

IMG_6144_800x600.jpg
כאן זה ממש קל:
רידדתי בצק למלבן. מרחתי את המילוי. התחלתי לגלגל שבלול מ- 2 הצדדים כמו בעוגיות אוזן פיל, כשהשבלולים כמעט התנגשו עיצבתי לצורה של לב.

IMG_6146_800x600.jpg
כאן זה כרוכית, שהנחתי בתבנית בהתאם לצורה של התבנית.

IMG_6148_800x600.jpg

האמת- זו הכי פחות מוצלחת.
כדורי בצק במילוי קרם עוגיות ושוקולד.
הנחתי כדורים זה לצד זה.
הטעות שלי היא למעשה 2 טעויות:
1. הכדורים היו גדולים מדי. הייתי צריכה להכין אותם קטנים יותר שלא יעלו באפיה מעבר לדפנות התבנית כי כך הלב איבד את צורתו.
2. הייתי צריכה להשאיר רווחים גדולים יותר בין הכדורים.
אבל איך אומרים? מטעויות לומדים
ואין כמו ללמוד מטעויות של אחרים, אז תלמדו אתם מהטעות שלי.

את המורכב ביותר השארתי לסוף.
קבלו אותו [איפה מחיאות הכפיים?]
IMG_6147_800x600.jpg
אז מה יש לנו כאן?
סביב דפנות התבנית הנחתי כיסונים קטנים ממולאים בקרם עוגיות. רידדתי את הבצק דק, קרצתי עיגולים, הנחתי מהמילוי במרכז, סגרתי לכיסון והנחתי סביב הדפנות.
במרכז- כרוכית בורג.
מה זה?
אה, הנה אני מסבירה.
רידדתי בצק לעלה מלבני, מרחתי מילוי. גלגלתי לכרוכית.
הנחתי במרכז הלב בצורה עגולה.
חתכתי חתכים בבצק באזורים שבלטו מלמעלה.
וזהו.


מרחתי את כל העוגות בביצה טרופה
שלחתי לתנור לאפיה
ונשאתי תפילה קטנה לבורא עולם שיצליח את דרכם. שיעלו יפה. שיקבלו את הגוון שרציתי. שיהיו טעימים.
תודה בורא עולם שקיבלת את תפילתי.
IMG_6136_800x600 (1).jpg

IMG_6139_800x600 (1).jpg

IMG_6140_800x600.jpg

IMG_6150_800x600.jpg

IMG_6152_800x600.jpg


אז מה הלב שלכם?
ספרו לי איזה לב הכי אהבתם.


מתכון לבצק?
יש בחוברת הבצקים.
אבל כל מתכון לבצק שמרים הוא טוב.
אז מה שוב שמרים בצורה הבנאלית?
שבלולים?
כרוכיות?
קרואוסונים?

את אלו אני מכינה כל שבוע.

הפעם רציתי משהו אחר. שונה מהרגיל. משהו יותר מיוחד.
למה?

הלוואי והיתה לי תשובה לשאלה הזו.
ככה.
כן, פשוט ככה.
רציתי לגוון.

לגוון בטעמים, אבל לא רק.
רציתי לגוון גם בצורת המאפה.

עמדתי מול הבצק, ומול קופסא של מלית חלבה וקופסא של מלית אוכמניות. הקופסאות בהו בי חזק, כבר אמרתי פעם, לא?
הרגשתי כל כך רע בשבילם.
ככה, עומדים להם בשקט, במרומי הארון. במקום שידי כמעט ולא מגיעה אליו.
כן, שכוחים. עזובים.


[כן, אני זוכרת שכתבתי שגמרתי את כל המליות שהיו לי באיזה שהוא פוסט, אבל אין מוקדם ומאוחר במתכונים]

כך עמדתי מולם, ומול תבנית פיצה ריחנית שהכנתי לארוחת ערב לשלושה אחיינים מתוקים שבאו לבקר.
ואז דגדג לי משהו בראש.
לא, לא פיצה.
גם לא ממש עגול כמגש פיצה.
אבל משהו על הסקאלה.
בן דוד מתוק של הפיצה, אולי בן דוד שלישי או רביעי, אולי ראשון וחצי. בן דוד.

רידדתי חתיכת בצק לאליפסה גדולה. גלגלתי את השוליים כמו שמגלגלים שולים של פיצה

IMG_6103_800x600 (1).jpg

העברתי לתבנית מרופדת בניר אפיה.

הכנתי 2 כאלו.

באחת מרחתי מלית אוכמניות בתוף המסגרת של השוליים ובשניה, מלית חלבה בטעם וניל.

הכנסתי אותם לתנור ב 180 מעלות, לאפיה של כ-15 דקות עד ששולי הבצק זהובים ממש.

עודי אוחזת בסכין כדי לפרוס את ה"פיצה המתוקה" לפרוסות, נחו עיניי על 2 חפיסות שוקולד מריר מסוג שלא כל כך אוהבים אצלינו בבית.
במקרר מצאתי מיכל של ריצ' מלא חלקית.
שוקולד+ריצ'=גנאש

המסתי את השוקולד עם הריצ'. יצקתי על ה"פיצות המתוקות" ובעזרת כף מרחתי את הגנאש על פני כל המלית.

על הפיצה עם מלית החלבה פיזרתי קרוקנט אגוזי לוז. למה? שיהיה. למה לא?

הכנסתי את הפיצות למקרר כדי שהגנאש יתקשה.

פרסתי, זילפתי פסים שובבים של שוקולד לבן מעל לפרוסות.
וברחתי מהמטבח כדי שלא אקח לעצמי פרוסה.



IMG_6106_800x600 (1).jpg

IMG_6108_800x600.jpg

IMG_6116_800x600.jpg

IMG_6115_800x600 (2).jpg

אה, מתכון?

בצק שמרים מכאן:
אני השתמשתי בקמח מלא

זהו.
ההוראות בגוף ההודעה הזו.

תהיו יצירתיים!
תהנו!


שו"ת:
צריך?

טוב בסדר.

1. לא אוהבים אצלינו עוגות שמרים, יש תחליף? אה, לא ממש. אבל תנסו את זה
2. חייבים שוקולד מעל? לא. אבל מומלץ.
3. אפשר להכין ככרוכית או קרואסון או שבלולים? כן. אפשר למרוח מלית על עלה בצק ולעשות ממנו מה שרוצים.
4. מלית אוכמניות לא עובר את מפתן הטעם שלנו, יש עצה? כן. תכינו הכל עם מלית חלבה
5. מלית חלבה לא עובר את מפתן הטעם שלנו, יש עצה? כן. תכינו הכל עם מלית אוכמניות
6. מלית חלבה ומלית אוכמניות לא עוברים את מפתן הטעם שלנו, יש עצה? כן. אפשר להשתמש בכל מלית שתרצו.
7. אני גרועה בזילופים של שוקולד אפשר בלי? בטח. אבל בדיוק בשביל שאת תרגישי בנח ותכיני עם קשקושים קשקשתי מבולגן. וגם בגלל שאני אוהבות את השובבות של הזילופים באופן הזה. אבל זה משני לסיבה הראשונה :)
8. אפשר קמח מלא/לבן/כוסמין? כן. כמות המים שבבצק עלולה להשתנות.
9. אפשר בלי קרוקנט, עושה לי צמרמורת בשיניים כן, אפשר.
10. שוב שכחתי את השאלה. עמכם הסליחה. התשובה היא "איך שמתחשק לכם"


בשבוע הבא בעז"ה נכין משהו דומה עם בצק פריך.
חכו למתכון.
שווה.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה