פעולות גיבוש עובדים היבטי מ"ה ב"ל
והשלכות מס ערך מוסף
רו"ח שלמה הררי
לאחר הפסיקה בשנת 2014 בעניין דה נשון טרפיק בע"מ שעסקה בסוגית החבות לזקוף שווי לעניין ביטוח לאומי על פעילות גיבוש לעובדים, ובעקבות מכתבה של הגב' מירי סביון משנת 2018, שהסביר מהי עמדת מס הכנסה לגבי פעילות גיבוש, נותר לדון בשאלה מה תהיה עמדת מע"מ בנושא. לשם הדיון נסקור את פס"ד דה נשון וחידושיו, לאחר מכן נבדוק מהי עמדת מס הכנסה, ולסיום נבחן את חוק מע"מ ואת עמדת מע"מ וננסה ללמוד האם מע"מ אמור לאמץ את הפסיקה בעניין ביטוח לאומי ואת עמדת מס הכנסה הרשמית
רקע
מעבידים מוציאים מדי פעם את עובדיהם לימי גיבוש בארץ. העובדים מקבלים שכר על אותם ימי גיבוש, ועולה השאלה האם יש לזקוף שווי לעניין ביטוח לאומי ומס הכנסה, והאם ניתן לקזז מס תשומות בחשבונית בגין אותה פעילות.
לאחר הפסיקה בשנת 2014 בעניין דה נשון טרפיק בע"מ[1] (להלן: "דה נשון") שעסקה בסוגית החבות לזקוף שווי לעניין ביטוח לאומי על פעילות גיבוש לעובדים, ובעקבות מכתבה של הגב' מירי סביון[2] משנת 2018, שהסביר מהי עמדת מס הכנסה לגבי פעילות גיבוש, נותר לדון בשאלה מה תהיה עמדת מע"מ בנושא.
לשם הדיון נסקור את פס"ד דה נשון וחידושיו, לאחר מכן נבדוק מהי עמדת מס הכנסה, ולסיום נבחן את חוק מע"מ ואת עמדת מע"מ וננסה ללמוד האם מע"מ אמור לאמץ את הפסיקה בעניין ביטוח לאומי ואת עמדת מס הכנסה הרשמית.
דה נשון – ביטוח לאומי
חשוב שנשים לב לעובדות המקרה בעניין דה נשון בבואנו ללמוד ממנו ולהבין את כוונת מס הכנסה. מדובר בחברה שמעסיקה כ-250 עובדים. העובדים מחולקים למחלקות שונות. פעילות הגיבוש נערכת רק לעובדי המעביד, ללא בני זוג. הפעילות כוללת לינה וארוחת ערב באחד מבתי המלון בארץ. העובדים מקבלים שכר כאילו עבדו בימי הגיבוש.
בפסק הדין ציטטו השופטים מהלכת דן[3], שם נקבע שנוחות המעביד פירושה שטבעו של התפקיד מצריך את העובד להיזקק למצרך או לשירות, ואם נכריע שטובת המעביד גוברת, אין לזקוף שווי. כן ציטטו השופטים מהלכת בנק יהב[4] שם נקבע כי הטבה לעובד יש לבחון לפי שני מבחנים במצטבר: ראשית, האם טבע התפקיד שממלא העובד מצריך אותו להיזקק להנאה שבה מדובר, כלומר האם הנאה זו חיונית למילוי תפקידו של העובד. שנית, האם ההטבה גורמת לעובד הנאת ניכרת. רק אם התפקיד של העובד אינו מצריך את השירות ולעובד נצמחה הנאה ניכרת יש לזקוף שווי. בהלכת בנק יהב נקבע כי נוחות המעביד אינה נבחנת במשקפי המעביד אלא במשקפיים אובייקטיביים, מתוך התייחסות לעובד ולתפקיד שהוא ממלא. עוד צוטט בפסק הדין עניין פרויליך, שם נקבע שחופשה שנתית בחו"ל שארגן ומימן המעביד לעובד, חורגת מגדר טובת המעביד ויש לזקוף בגינה שווי.
בעניין דה נשון בחנו תחילה את המבחן השני - האם נגרמת לעובד הנאה ניכרת.
הגיבוש נערך רק בישראל. אירוע הגיבוש נערך רק במהלך השבוע, על חשבון ימי עבודה. העובדים מקבלים שכר בגין ימי הגיבוש ואינם יכולים להזמין בני משפחה לימי הגיבוש. המעביד מחייב את העובדים להגיע לימי הגיבוש. עובד שאינו מגיע לימי הגיבוש מנוכה לו יום חופש. המעביד קובע למשל את סדר הישיבה של העובדים בימי הגיבוש, ואת ההרצאות המקצועיות המועברות על ידי מרצים מחוץ לחברה ומתוך החברה.
מכאן הגיע בית המשפט בעניין דה נשון למסקנה שלעובד לא נגרמת הנאה ניכרת. לכאורה, באפשרותנו לעצור כאן ולקבוע כי אין צורך לזקוף שווי, שכן התועלת של המעביד גוברת על התועלת של העובד מפעילות הגיבוש.
מס הכנסה
מכתבה של הגב' מירי סביון (מבלי שנדון בחקיקה ובפסקי הדין בתחום מס הכנסה בנושא טובת הנאה לעובד) בא להבהיר ולאפיין את המקרים שבהם ניתן לראות בפעילות גיבוש לעובדים פעילות שבה טובת המעסיק גוברת על טובת העובד. באותם מקרים שהתקיימו כל התנאים שבהנחיה אין צורך לזקוף שווי לעובד.
המכתב יצא לאחר הפסיקה בעניין דה נשון ולאורה. איך נדע טובת מי גוברת? הרי במכתב נכתב שבכדי שטובת המעביד תגבר על טובת העובד, הרי צריכים להתקיים כל התנאים שלהלן, ובאותם מקרים לא יזקפו שווי לעובד, אף לא לעניין מס הכנסה:
1. צורכי העבודה מצדיקים אירוע גיבוש לעובדים – למשל מקומות עבודה שבהם מספר רב של עובדים ונדרשת עבודת צוות (משמע כי מקום עבודה שמעסיק מספר נמוך של עובדים, יהיה לו קשה יותר להצדיק את פעולות הגיבוש).
2. ההחלטה על קיום האירוע היא של המעסיק, והעובדים הרלוונטיים מוזמנים לאירוע.
3. ימי הגיבוש נחשבים ימי עבודה ומשולם שכר מלא בגינם.
4. העובדים לא זכאים לצרף בת זוג או בן זוג לאירוע הגיבוש או לחלק ממנו.
5. פעילות הגיבוש נערכת רק במהלך שבוע העבודה. אם חלק מהפעילות נערך בסוף שבוע או במהלך חופשות, יש לזקוף שווי מלא על כל הפעילות.
6. לו"ז הפעילות נקבע או מאושר על ידי המעסיק.
7. הפעילות נערכת בישראל.
8. מטרת הפעילות היא לצורך שיפור העבודה והממשקים בין העובדים. כמו כן, הפעילות חייבת לכלול הרצאה מקצועית או פעילות העשרה.
נוסף על כך:
1. על המעסיק לשמור מסמכים לקיום הכללים שלעיל.
2. העלויות שבהן עמד המעסיק הן סבירות ביחס לפעילות ומטרתה. לעניין זה, עלויות העומדות בהוראות תכ"מ (תקנות כספים ומשק), הן עלויות סבירות (נכון להיום - 400 ש"ח לפעילות של יום שלם ללא לינה או 700 ש"ח ליום לפעילות הכוללת לינה).
הסכומים שציינו נכונים לחודש אפריל 2018.
נמצאנו למדים שכדי שהפעילות תוגדר לטובת המעביד, הרי צורכי העבודה מצדיקים את פעילות הגיבוש. אם נעמוד בכללי מס הכנסה, ההוצאה תותר בניכוי ללא זקיפת שווי.
מס ערך מוסף
במס ערך מוסף, הכלל הבסיסי הוא שמותר לנכות מס תשומות שישמש אותנו לעסקה חייבת במע"מ. זאת מכוח סעיף 41 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"). לכלל של סעיף 41 לחוק יש סייגים שמופיעים בתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות").
תקנה 15א לתקנות אינה מתירה לנכות מס תשומות בשל עובד, אלא אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי התשומה נמכרה לעובד.
לעניין תקנה 15א הוגדרת תשומה בשל עובד כדלהלן: "נכס או שירות כגון ארוחה, דיור, מתנה או בידור, המיועדים להנאתם, לתועלתם, לרווחתם או לטובתם של העובד או של בני משפחתו".
משמע, מס תשומות בגין טובת הנאה לעובד לא יותר בניכוי בלי שנמכר לעובד. נלמד מכך שתשומה לתועלת המעביד (יותר מתועלת העובד) תותר בניכוי. למשל, תשלום ללשכת שכר חיצונית שמבצעת חישובי שכר לעובד יותר בניכוי למעביד, בנימוק שבמקרה זה תועלת המעביד עולה על תועלת העובד.
לעניין ביטוח לאומי אנו יכולים ללמוד מפסק הדין וממכתבה של הגב' מירי סביון שבפעולות גיבוש שבהן עומדים בכללים שתוארו לעיל, עולה תועלת המעביד על תועלת העובד. אם כך, אף לעניין מע"מ ולמרות לשון תקנה 15א לתקנות, יותר לקזז מס תשומות בלי למכור את התשומה לעובד.
אף בלשון הוראות תאמ"ו שקדמו לפסיקה בדה נשון ולמכתבה של הגב' מירי סביון נקבע בצורה דומה. למשל, בהוראת תאמ"ו 66.712.4(ג) ו-(ד) נקבע:
"(ג) טיולים מאורגנים, מופעי בידור - העוסק רשאי לפעול על פי הוראות תקנה 15א, דהיינו לא לנכות מס תשומות ולא להיות מחויב במס. אם ינכה מס תשומות, יחויב במס.
(ד) כנסים ופעולות הדרכה, שנערכים מחוץ למפעל (כגון: בבתי הבראה, בתי מלון וכד') - העוסק רשאי לנכות מס התשומות רק לגבי עובדי המפעל שהשתתפו באופן מלא בפעולות ההדרכה. לגבי בני המשפחה נלווים, לא יהיה רשאי לנכות את מס התשומות באף מקרה."
לאור הפסיקה בעניין ביטוח לאומי ולאור עמדת מס הכנסה שקיבלה ביטוי במכתבה של הגב' מירי סביון, נראה שככל שעומדים בכללים, הרי טובת המעביד גוברת ואין צורך לזקוף שווי. כמובן, גם במע"מ (באותו מקרה) תועלת המעביד גוברת וניתן לקזז תשומות לפחות כמו במס הכנסה, וכפי שראינו, גם בהוראות תאמ"ו.
סיכום
כפי שראינו מענין דה נשון וממכתבה של הגב' מירי סביון, פעילות גיבוש - כדאי שתהיה בעסק שאכן יש לגבש בו את העובדים, משום שמדובר במחלקות שונות ובמספר גדול של עובדים, ולא בעסק שעובדים בו עובדים אחדים. פעילות הגיבוש תהיה בארץ במהלך השבוע ולא בסופי שבוע, ותהיה על חשבון המעביד. התוכן שיועבר לעובדים ישמש לתועלת המעביד והעובד יקבל שכר בגין פעילות הגיבוש. באותם מקרים לא צריך לזקוף שווי לעובד כאילו קיבל טובת הנאה - לא במישור הביטוח הלאומי ולא במישור מס הכנסה, ולדעתנו אף יש להתיר את קיזוז מס התשומות.
הערות הכותב
[1] ב"ל 30052-07-12 דה נשון טרפיק בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי
[2] מכתבה של הגב' מירי סביון לסגן בכיר לחשב הכללי מיום 8 בנובמבר 2017. המכתב הועבר למייצגים ב-9 באפריל 2018
[3] ע"א 545/79 דן אגודה שיתופית בע"מ נגד פקיד שומה ת"א 5
[4] ע"א 3501/05 פקיד שומה ירושלים 1 נגד בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ
הכותב - מומחה מס בתחום מס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומע"מ