חשבונאות ומס

דיני מיסים, פתיחת עסק, ראית חשבון, חוזים ודיני עבודה - כל זה כאן בפורום.
מנהל הפורום: יהודה מילר

מאמרים אחרונים באתר

והאם יכולות לצוץ מזה שיצטרכו לדווח כל מיני בעיות (כהנחה בארנונה/מעונות)?
שאם לא מה האינטרס של האוצר לחיב שידווחו ע"ז
תודה לעונים





באוצר שוב מבקשים להטיל חובת דיווח על הכנסות מהשכרת דירה​

כיום, מי שהכנסתו מהשכרת דירה נמוכה מתקרת הפטור - 5,654 שקל - אינו נדרש לדווח עליה לרשויות, ולפי הערכות ישנם משכירים המנצלים זאת כדי להעלים מס. באוצר מבקשים גם להקפיא את גובה הפטור - כך שלא יהיה צמוד לשיעור האינפלציה; לפי ההערכות, תיקונים אלה יתרמו 240 מיליון שקל להכנסות המדינה בשנתיים הקרובות​

שלמה טייטלבאום
17:11, 31.01.24
במשרד האוצר מתכננים לקדם שוב את חובת הדיווח לרשות המסים על מי שנהנים מפטור ממס על השכרת דירה. כמו כן, באוצר מבקשים להקפיא את גובה הפטור ממס על הכנסות משכירות כך שהוא יישאר על 5,654 שקל, ללא קשר לשיעור האינפלציה. כיום, מי שהכנסתו מהשכרת דירה נמוכה מתקרת הפטור לא נדרש לדווח עליה, ולפי הערכות משכירים רבים מנצלים זאת ולא מדווחים גם על הכנסות הגבוהות מהפטור.
על פי הערכת האוצר, תיקונים אלו צפויים להגדיל את הכנסות המדינה ב-60 מיליון שקל כבר ב-2024, ב-180 מיליון שקל ב-2025, וב-300 מיליון שקל ב-2026. שני צעדים אלו נועדו לצמצם את אובדן ההכנסות שנגרם למדינה מהטבת המס בגין השכרת דירה למגורים, ובגין ניצול לרעה של הטבת המס הזו. בסך הכל, אובדן ההכנסות מפטור זה הוערך על ידי האוצר בכ-3 מיליארד שקל ב-2023.


רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

שני הצעדים הללו עברו בקריאה ראשונה בכנסת במאי האחרון, כחלק מחוק ההסדרים המקורי לתקציב 2024-2023; ואולם מאחר שמדובר בצעדים לא פופולריים, ועדת הכספים החליטה להוציא אותם מחוק ההסדרים.
לצד שני התיקונים הללו שנועדו להגדיל את ההכנסות ממסים, האוצר הביא בזמנו צעד נוסף שדווקא הגדיל את ההטבה. לפי צעד זה, מי שמחזיק בבעלות רק על דירה אחת, ייהנה מפטור מוגדל ממס עד ל-7,500 שקל. חברי הכנסת אישרו רק את הגדלת ההטבה, אך סירבו לאשר את שני הצעדים שמצמצמים את הטבת המס.

האוצר ורשות המסים מעוניינים להקטין את פטור המס על הכנסת משכירות כבר זמן רב, אך ללא הצלחה רבה. ההצעה לכל הפחות להטיל חובת דיווח על ההכנסות משכירות הופיעה גם בטיוטה מוקדמת של חוק ההסדרים לשנים 2021-2022, אך שרי המשפטים והשיכון אז, גדעון סער וזאב אלקין, פעלו להוצאת הסעיף עוד לפני שחוק ההסדרים הונח על שולחן הכנסת. גם כיום, ישנה סקפטיות רבה לגבי היכולת של האוצר להעביר את המהלכים הללו בממשלה.

עד סוף 2024 ניתן יהיה למשוך כספים מקרן השתלמות בשיעור מס מופחת לפני שחלפו 6 שנים ממועד ההפקדה הראשון​

פורסם להערות הציבור​



תאריך פרסום: 08.07.2024

על רקע מלחמת חרבות ברזל, ובמסגרת מאמצי הממשלה לסייע למשקי בית בתקופה מאתגרת זו, פרסמה היום רשות המסים תזכיר חוק להערות הציבור, ובו מוצע לאפשר לשכירים ועצמאים למשוך כספים מקרן השתלמות בשיעור מס מופחת, במקום בשיעור מס שולי. על פי התזכיר, ההטבה תחול עד סוף שנת 2024.
כיום, סכומים שמשך שכיר או עצמאי מחשבונו בקרן השתלמות, לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים, פטורים ממס רק אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון ולגבי עובד או יחיד שהגיע לגיל הפרישה – רק אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון. משיכה מוקדמת מהאמור, מחייבת תשלום מס בשיעור המס השולי על הכספים שנמשכו.
על פי תזכיר החוק שהופץ, מוצע להחיל, במקום המס השולי, שיעור מס של 15% (ובמקרה של יחיד שהגיע לגיל פרישה 7.5%), לכל היותר, על סכומים שנמשכו כאשר, ככל שמועד המשיכה קרוב לתקופה הקבועה בדין למשיכה פטורה ממס, שיעור המס שיחול יהיה נמוך יותר. כך, לדוגמא, יחיד שלא הגיע לגיל הפרישה ויבקש למשוך כספים 3 שנים לאחר מועד התשלום הראשון, ישלם מס בשיעור של 7.5% על הכספים שנמשכו.
בס"ד

מצד אחד פתיחת תיק היום היא בקלי קלות (כמה דקות והתיק כבר נפתח) הגדילו לעשות שגם בביטוח לאומי זה נפתח מיידית.
הבעי' לדעתי שהרשויות לא מספקות מספיק מידע כדי לדעת מה המשמעות של פתיחת תיק.
כשסגירת תיק היא הרבה יותר מורכבת ומסובכת (בירוקרטיה) - למה את זה הם לא מנגישים בקלי קלות כמו פתיחת תיק ?? נראה לי שיש להגיש על זה עצומה (מי מתנדב?)

לפני כשבועיים טיפלתי בלקוח שפתח ולא הבין בכלל מה הוא עושה, כשבסופו של דבר לא היתה שום פעילות.

אציין חלק מהבעיות - שיועילו (אולי) לאחרים שלא קיבלו הדרכה:
  1. במס הכנסה התיק נפתח ע"ש הב"ז (האשה) כנראה כי כבר הי' לה בעבר תיק של החזר מס.
  2. הוגשה בקשה לסגירת התיק במע"מ, אבל רק בסוף 2023, ולא מתאריך הפתיחה (משפיע על ביטוח לאומי לתקופה)
  3. ביטוח לאומי נפתח תיק עצמאי שלא עונה להגדרה, לפעמים יותר יקר מתיק עצמאי רגיל ומבוטח.
  4. מס הכנסה חייבו מקדמות ומשלא נענו לאחר כמה חודשים זה הגיע לעיקול של 36,000 ש"ח (מיותר לגמרי - כי הי' יכול לבטל מלכתחילה)
  5. סגירת תיק במע"מ, זה רק תחילת התהליך - יש לסגור גם בבטל"א ובמס הכנסה ולהגיש את המסמכים הנדרשים.
  6. בארנונה מופיע "עצמאי" כי יש תיק בטל"א כל זמן שלא נסגר - משפיע על ההנחה
1722420883969.png

1722422753389.png
בהסבר שניתן על ידי מע"מ נאמר:

מי יכול להגיש את הבקשה​

  • מי שמשמש מנהל המוסד
  • גזבר או מנהל כספים של המוסד
  • מייצג
עמותה שאין לה מנכ"ל או מנהל כספים כי היא עמותה חדשה יש לה רק ועד מנהל. האם אחד מחברי הועד יכול להגיש את הבקשה? או שצריך את שתיהם? או שאף אחד מהם אינו יכול והם צריכים לחתום ייפוי כוח למייצג?
פעולות גיבוש עובדים היבטי מ"ה ב"ל
והשלכות מס ערך מוסף

רו"ח שלמה הררי

לאחר הפסיקה בשנת 2014 בעניין דה נשון טרפיק בע"מ שעסקה בסוגית החבות לזקוף שווי לעניין ביטוח לאומי על פעילות גיבוש לעובדים, ובעקבות מכתבה של הגב' מירי סביון משנת 2018, שהסביר מהי עמדת מס הכנסה לגבי פעילות גיבוש, נותר לדון בשאלה מה תהיה עמדת מע"מ בנושא. לשם הדיון נסקור את פס"ד דה נשון וחידושיו, לאחר מכן נבדוק מהי עמדת מס הכנסה, ולסיום נבחן את חוק מע"מ ואת עמדת מע"מ וננסה ללמוד האם מע"מ אמור לאמץ את הפסיקה בעניין ביטוח לאומי ואת עמדת מס הכנסה הרשמית

רקע

מעבידים מוציאים מדי פעם את עובדיהם לימי גיבוש בארץ. העובדים מקבלים שכר על אותם ימי גיבוש, ועולה השאלה האם יש לזקוף שווי לעניין ביטוח לאומי ומס הכנסה, והאם ניתן לקזז מס תשומות בחשבונית בגין אותה פעילות.

לאחר הפסיקה בשנת 2014 בעניין דה נשון טרפיק בע"מ[1] (להלן: "דה נשון") שעסקה בסוגית החבות לזקוף שווי לעניין ביטוח לאומי על פעילות גיבוש לעובדים, ובעקבות מכתבה של הגב' מירי סביון[2] משנת 2018, שהסביר מהי עמדת מס הכנסה לגבי פעילות גיבוש, נותר לדון בשאלה מה תהיה עמדת מע"מ בנושא.

לשם הדיון נסקור את פס"ד דה נשון וחידושיו, לאחר מכן נבדוק מהי עמדת מס הכנסה, ולסיום נבחן את חוק מע"מ ואת עמדת מע"מ וננסה ללמוד האם מע"מ אמור לאמץ את הפסיקה בעניין ביטוח לאומי ואת עמדת מס הכנסה הרשמית.

דה נשון – ביטוח לאומי

חשוב שנשים לב לעובדות המקרה בעניין דה נשון בבואנו ללמוד ממנו ולהבין את כוונת מס הכנסה. מדובר בחברה שמעסיקה כ-250 עובדים. העובדים מחולקים למחלקות שונות. פעילות הגיבוש נערכת רק לעובדי המעביד, ללא בני זוג. הפעילות כוללת לינה וארוחת ערב באחד מבתי המלון בארץ. העובדים מקבלים שכר כאילו עבדו בימי הגיבוש.

בפסק הדין ציטטו השופטים מהלכת דן[3], שם נקבע שנוחות המעביד פירושה שטבעו של התפקיד מצריך את העובד להיזקק למצרך או לשירות, ואם נכריע שטובת המעביד גוברת, אין לזקוף שווי. כן ציטטו השופטים מהלכת בנק יהב[4] שם נקבע כי הטבה לעובד יש לבחון לפי שני מבחנים במצטבר: ראשית, האם טבע התפקיד שממלא העובד מצריך אותו להיזקק להנאה שבה מדובר, כלומר האם הנאה זו חיונית למילוי תפקידו של העובד. שנית, האם ההטבה גורמת לעובד הנאת ניכרת. רק אם התפקיד של העובד אינו מצריך את השירות ולעובד נצמחה הנאה ניכרת יש לזקוף שווי. בהלכת בנק יהב נקבע כי נוחות המעביד אינה נבחנת במשקפי המעביד אלא במשקפיים אובייקטיביים, מתוך התייחסות לעובד ולתפקיד שהוא ממלא. עוד צוטט בפסק הדין עניין פרויליך, שם נקבע שחופשה שנתית בחו"ל שארגן ומימן המעביד לעובד, חורגת מגדר טובת המעביד ויש לזקוף בגינה שווי.

בעניין דה נשון בחנו תחילה את המבחן השני - האם נגרמת לעובד הנאה ניכרת.

הגיבוש נערך רק בישראל. אירוע הגיבוש נערך רק במהלך השבוע, על חשבון ימי עבודה. העובדים מקבלים שכר בגין ימי הגיבוש ואינם יכולים להזמין בני משפחה לימי הגיבוש. המעביד מחייב את העובדים להגיע לימי הגיבוש. עובד שאינו מגיע לימי הגיבוש מנוכה לו יום חופש. המעביד קובע למשל את סדר הישיבה של העובדים בימי הגיבוש, ואת ההרצאות המקצועיות המועברות על ידי מרצים מחוץ לחברה ומתוך החברה.

מכאן הגיע בית המשפט בעניין דה נשון למסקנה שלעובד לא נגרמת הנאה ניכרת. לכאורה, באפשרותנו לעצור כאן ולקבוע כי אין צורך לזקוף שווי, שכן התועלת של המעביד גוברת על התועלת של העובד מפעילות הגיבוש.

מס הכנסה

מכתבה של הגב' מירי סביון (מבלי שנדון בחקיקה ובפסקי הדין בתחום מס הכנסה בנושא טובת הנאה לעובד) בא להבהיר ולאפיין את המקרים שבהם ניתן לראות בפעילות גיבוש לעובדים פעילות שבה טובת המעסיק גוברת על טובת העובד. באותם מקרים שהתקיימו כל התנאים שבהנחיה אין צורך לזקוף שווי לעובד.

המכתב יצא לאחר הפסיקה בעניין דה נשון ולאורה. איך נדע טובת מי גוברת? הרי במכתב נכתב שבכדי שטובת המעביד תגבר על טובת העובד, הרי צריכים להתקיים כל התנאים שלהלן, ובאותם מקרים לא יזקפו שווי לעובד, אף לא לעניין מס הכנסה:

1. צורכי העבודה מצדיקים אירוע גיבוש לעובדים – למשל מקומות עבודה שבהם מספר רב של עובדים ונדרשת עבודת צוות (משמע כי מקום עבודה שמעסיק מספר נמוך של עובדים, יהיה לו קשה יותר להצדיק את פעולות הגיבוש).

2. ההחלטה על קיום האירוע היא של המעסיק, והעובדים הרלוונטיים מוזמנים לאירוע.

3. ימי הגיבוש נחשבים ימי עבודה ומשולם שכר מלא בגינם.

4. העובדים לא זכאים לצרף בת זוג או בן זוג לאירוע הגיבוש או לחלק ממנו.

5. פעילות הגיבוש נערכת רק במהלך שבוע העבודה. אם חלק מהפעילות נערך בסוף שבוע או במהלך חופשות, יש לזקוף שווי מלא על כל הפעילות.

6. לו"ז הפעילות נקבע או מאושר על ידי המעסיק.

7. הפעילות נערכת בישראל.

8. מטרת הפעילות היא לצורך שיפור העבודה והממשקים בין העובדים. כמו כן, הפעילות חייבת לכלול הרצאה מקצועית או פעילות העשרה.

נוסף על כך:

1. על המעסיק לשמור מסמכים לקיום הכללים שלעיל.

2. העלויות שבהן עמד המעסיק הן סבירות ביחס לפעילות ומטרתה. לעניין זה, עלויות העומדות בהוראות תכ"מ (תקנות כספים ומשק), הן עלויות סבירות (נכון להיום - 400 ש"ח לפעילות של יום שלם ללא לינה או 700 ש"ח ליום לפעילות הכוללת לינה).

הסכומים שציינו נכונים לחודש אפריל 2018.

נמצאנו למדים שכדי שהפעילות תוגדר לטובת המעביד, הרי צורכי העבודה מצדיקים את פעילות הגיבוש. אם נעמוד בכללי מס הכנסה, ההוצאה תותר בניכוי ללא זקיפת שווי.

מס ערך מוסף

במס ערך מוסף, הכלל הבסיסי הוא שמותר לנכות מס תשומות שישמש אותנו לעסקה חייבת במע"מ. זאת מכוח סעיף 41 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"). לכלל של סעיף 41 לחוק יש סייגים שמופיעים בתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות").

תקנה 15א לתקנות אינה מתירה לנכות מס תשומות בשל עובד, אלא אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי התשומה נמכרה לעובד.

לעניין תקנה 15א הוגדרת תשומה בשל עובד כדלהלן: "נכס או שירות כגון ארוחה, דיור, מתנה או בידור, המיועדים להנאתם, לתועלתם, לרווחתם או לטובתם של העובד או של בני משפחתו".

משמע, מס תשומות בגין טובת הנאה לעובד לא יותר בניכוי בלי שנמכר לעובד. נלמד מכך שתשומה לתועלת המעביד (יותר מתועלת העובד) תותר בניכוי. למשל, תשלום ללשכת שכר חיצונית שמבצעת חישובי שכר לעובד יותר בניכוי למעביד, בנימוק שבמקרה זה תועלת המעביד עולה על תועלת העובד.

לעניין ביטוח לאומי אנו יכולים ללמוד מפסק הדין וממכתבה של הגב' מירי סביון שבפעולות גיבוש שבהן עומדים בכללים שתוארו לעיל, עולה תועלת המעביד על תועלת העובד. אם כך, אף לעניין מע"מ ולמרות לשון תקנה 15א לתקנות, יותר לקזז מס תשומות בלי למכור את התשומה לעובד.

אף בלשון הוראות תאמ"ו שקדמו לפסיקה בדה נשון ולמכתבה של הגב' מירי סביון נקבע בצורה דומה. למשל, בהוראת תאמ"ו 66.712.4(ג) ו-(ד) נקבע:

"(ג) טיולים מאורגנים, מופעי בידור - העוסק רשאי לפעול על פי הוראות תקנה 15א, דהיינו לא לנכות מס תשומות ולא להיות מחויב במס. אם ינכה מס תשומות, יחויב במס.

(ד) כנסים ופעולות הדרכה, שנערכים מחוץ למפעל (כגון: בבתי הבראה, בתי מלון וכד') - העוסק רשאי לנכות מס התשומות רק לגבי עובדי המפעל שהשתתפו באופן מלא בפעולות ההדרכה. לגבי בני המשפחה נלווים, לא יהיה רשאי לנכות את מס התשומות באף מקרה."

לאור הפסיקה בעניין ביטוח לאומי ולאור עמדת מס הכנסה שקיבלה ביטוי במכתבה של הגב' מירי סביון, נראה שככל שעומדים בכללים, הרי טובת המעביד גוברת ואין צורך לזקוף שווי. כמובן, גם במע"מ (באותו מקרה) תועלת המעביד גוברת וניתן לקזז תשומות לפחות כמו במס הכנסה, וכפי שראינו, גם בהוראות תאמ"ו.

סיכום

כפי שראינו מענין דה נשון וממכתבה של הגב' מירי סביון, פעילות גיבוש - כדאי שתהיה בעסק שאכן יש לגבש בו את העובדים, משום שמדובר במחלקות שונות ובמספר גדול של עובדים, ולא בעסק שעובדים בו עובדים אחדים. פעילות הגיבוש תהיה בארץ במהלך השבוע ולא בסופי שבוע, ותהיה על חשבון המעביד. התוכן שיועבר לעובדים ישמש לתועלת המעביד והעובד יקבל שכר בגין פעילות הגיבוש. באותם מקרים לא צריך לזקוף שווי לעובד כאילו קיבל טובת הנאה - לא במישור הביטוח הלאומי ולא במישור מס הכנסה, ולדעתנו אף יש להתיר את קיזוז מס התשומות.



הערות הכותב

[1] ב"ל 30052-07-12 דה נשון טרפיק בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי

[2] מכתבה של הגב' מירי סביון לסגן בכיר לחשב הכללי מיום 8 בנובמבר 2017. המכתב הועבר למייצגים ב-9 באפריל 2018

[3] ע"א 545/79 דן אגודה שיתופית בע"מ נגד פקיד שומה ת"א 5

[4] ע"א 3501/05 פקיד שומה ירושלים 1 נגד בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ



הכותב - מומחה מס בתחום מס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומע"מ

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה