עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

  • 229
  • וולדק יקירי,



    הלא ידעת את ליבי, הוֹ ידעת היכן הוא מצוי, עד כמה הוא חצוי, בין האולם ולמזבח הוא שרוי, לתלאות הקיום אינו פנוי, לתלאובות ארץ מושלך הוא - ירוי, מגשש תדיר אחר רגע ראוי. אותו הרגע שלעולם הוא מתעתע, את חדלוני לזעזע, אין זה משעשע, לא בא אותו הרגע. גם לא יבוא. יוסיף הוא לדשדש כשעיר משולח, מעותד להישסע.



    אוחז אני בעט שמיר, רוחי מפרכסת לפרוח לה אל תלמיו של הבלתי מוּשג. זה טיבם של נדודים, כטיבם של כיסופים קטומים.



    מסיט אנוכי את האריג המרופש הקרוי משום-מה 'וילון'. לוּ כך יהי - וילון. אִישׁוֹנַי אחריך מפלבלות, תרות, תועות, תוהות. את שאהבה נפשי ביקשתי, לא מצאתיו. גם לא אמצאהו.



    בי אדוני, ואלי יגונב דבר, שמועת-שוק שאינה מאומתה, לאמור - את יגוני לעולם לא אביס, רוחי השוקקה לא אפיס, אקומה - את חלדי כדונג אמיס, חלבי כמים אגיס, לשדי מכאן אניס. לא אשזוף עוד פרח נרקיס. וי לי לחסרון כיס. אהה... אטביעה יגוני בעסיס. חי נפשי - הבה לי טכסיס.



    תנוח דעתך יקירי, מנע רוחך מתבהלה, עודני תר אחר בבואתך החמקמקה, פן ואולי ממרום יד אלי שלוחה ?



    חרמש צהבהב מהבהב בעוגמה מבעד לקרעי עננים קדורניים החולפים על פניו בלהיטות חסרת תכלית, אינם זורקים לעברו בְּדַל-מבט. זרזיפי יורה טרחניים מלחלחים ביהירות את האדמה העוטה על פניה ארשת מופתעת, ורוח צייקנית וכבוית מבט נושאת נאום פתיחה מקפיא-גָרֶם.



    יותר לא אכתוב, וולדק. למה תסבול את מריי, שוב לא אשפוך את מררתי. ימי התאיינו ואינם. הלא ספו תמו מן בלהות. זה הוא צילם של אוּדִים עשנים.



    אוי. אבד עשתון.



    מקום החותם - נפשך, תמתך, יחידתך,
    0 תגובות
  • 233
  • @החכמולוג - תוכלו לפנות אלי.
    torahcc בגי'מייל.
    0 תגובות

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה