עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

הירשם עכשיו!

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

  • 1K
    • ס
    גיהנום, גהינום, גיהינום, גהינם - מה תקני?
  • ספרא וסייפא //
    • מי ירד לנו לעומק השאול לברר הניצוצות?
    איזה איות הוא הכי תקני?
    • תודה
    Reactions: *טובית*1 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    שיקול דעת
    שיקול דעת
    כן, אבל זהו כמו השבע קומות שבבנין להב 433... (לפחות. הייתי אומר 'כלא', רק ששם פשוט אין שבע...
  • 1K
    • א
    עזרה ממי שמשתמש ב'נקדנית' - התכנה השתגעה ב'עקוב אחר שינויים'
  • אפכא מסתברא //
    • כלומר, או 'נקדנית' השתגעה או וורד השתגע בעבודת הגהה על ניקוד: מה שקיבלתי אחרי 'קבל את השינוי' היה משהו מוזר, מלא עיגולי ניקוד בתוך המלים המתוקנות. מישהו נתקל בזה? מה התרופה?
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    אכן, זה הפתרון הטוב ביותר, ורק צריך לזכור זאת גם כשיש תיקון קל בלבד... תודה לכל העונים והמסייעים!
  • 2 2K
    • א
    עדיין אינטראקציה בין (אידיש) חסיד'יש-לשה"ק
  • אסתיג //
    • בבקשה, רק מניסיון אישי שלכם, בלי להיכנס לפולמוס מיותר ומתיש.
    פעמים רבות אני מתלבטת מה לעשות בכתיבה באידיש, במילים הבאות:
    תעניתים, שבתים, טליתים, טעותים, זכותים.
    אין צורך להסביר מה הבעיה בהן, וגם אין צורך לחזור שוב ושוב על הטענה הכל כך מכלילה בדבר התקינות של העברית / לשה"ק בקרב דוברי האידיש.
    השאלה שלי היא מעשית לגמרי. האם בגלל העובדה שדוברי האידיש מבטאים בעת דיבור את המילים הנ"ל כך, וברור שצורה זאת לא נכונה. אבל גם ברור שאם אני כותבת טקסט שלם באידיש, לכל מטרה שהיא, ואכתוב שם למשל "זיי האבן אנגעטוהן די טליתות", זה יישמע כעברית מדוברת במקום בלשון הקודש, ולכן יישמע מאד מוזר, במיוחד לקוראים צעירים.
    ועוד סיבה לעובדה שזה נשמע מוזר לאוזן אידישאית, כי בלשון הקודש בכל הברה שהיא (רק לא בהברה של עברית מדוברת) מבטאים במרבית הפעמים אף את הת' הדגושה ללא דגש. למשל במילה טלית (ת' רפויה במקרה זה), הת' תבוטא אכן ללא דגש, בניגוד לעברית מדוברת. על אף שגם ההיפך קורה - בקרב דוברי העברית יבטאו ת' רפויה כדגושה (ואולי הגיע הזמן להתפלמס גם על כגון זה... אבל אני לא מתכוונת לכך ברצינות..)
    למעשה זה נשמע ממש מגוחך לקרוא טליתות כעברית המדוברת, בת' דגושה, בתוך טקסט באידיש, כי בו ברגע זה הופך לעברית מדוברת.
    מה אומרים, מציעים, אם בכלל?
    22 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אסתיג
    ובאמת, בגלל שאיבדנו בדרך ובמשך השנים מילים שהיו שימושיות ומקובלות בשפה המדוברת, והיום כמובן השפה...
  • 524
    • שיקול דעת
    מדוע אין כל הנטיות למלת 'נגוע'?
  • שיקול דעת //
    • השאלה תובן יותר לדוברי אידיש.
    באידיש אומרים: איז אנגעשטעקט, אנגעשטעקט געווארן, האט אנגעשטעקט.
    אבל כשזה מגיע לעברית פתאום משתנה מלת השורש: נגוע, הודבק, הדביק.
    מאי האי?
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    אין הנידון דומה לראיה - אפשר לפצוע ואפשר להיפצע (לא בהפעיל והופעל אלא בקל ובנפעל). לשורש 'נגע'...
  • 673
    • ט
    "ממנחים מחדש את המינוח 'בין הזמנים'" - משפט תקני? יש מילה כזו?
  • טראכטער //
    • (משפט שראיתי באחת התוספות התורניות, נכתב על ידי כותב ששליטתו בעברית מפוקפקת ביותר).

    רק מברר ליתר ביטחון:
    א. 'ממנחים' - קיימת כזו מילה?
    ב. המשפט כולו מבחינה תחבירית - תקני? (מה זאת אומרת למנח מחדש מינוח, אולי 'להגדיר מחדש מונח', לא?)

    תודה למגיבים.
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    חגי פאהן
    חגי פאהן
    כל הפועל הזה חדש. אפשר בדוחק למנח מינוח בהקשר מסוים (כמו לחבק חיבוק דב), אבל נראה לי שבנוכחי אי...
  • 2 3 4 4K
    • שיקול דעת
    איך כותבים שחיים בעוה"ז הוא זמני - בשתי מילים אחת?
  • שיקול דעת //
    • שקריות העולם וזמניות החיים? האם יש מלה כזאת?
    • תודה
    Reactions: אסתי H1 //
    60 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    ספרא וסייפא
    מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ה בן בג בג אומר... וזאת המשנה שהיא בלשון ארמית לא ידענו למה? כי, על...
  • 3K
    • ד
    עמדה או דעה
  • דבורי //
    • מה ההבדל ביניהם?
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דבורי
    אולי דעה היא פחות אובייקטיבית? יותר רגשית?
  • 883
    • חגי פאהן
    מלכות הרשעה
  • חגי פאהן //
    • הָרְשָׁעָה או הָרִשְׁעָה?
    כלומר האם הָרִשְׁעָה יכול להיות תואר?
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    כשאומרים 'מלכות הָרְשָׁעָה' - רשעה כאן תואר, וב'מלכות' חסרה ה"א הידיעה, והמשמעות: המלכות שהיא...
  • 537
    • ר
    קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי
  • ראש לשועלים //
    • למה הל' מנוקדת ככה?
    • תודה
    Reactions: יוחנן ק1 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    לכאורה זה תמוה, כי לא מצוי יידוע של שם עצם בתוספת כינוי הגוף (אין 'לָאוהביו', 'לַבְּנֵיכֶם'...
  • 2 3K
    • חגי פאהן
    קוֹף או קוּף?
  • חגי פאהן //
    • איך קוראים לאות הי"ט באלפבית העברי?
    קראתי בעבר שמקור השם הוא בקוף המחט. לפי זה השאלה מתגלגלת לפתחה (=לקופה) של המחט.
    33 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    ספרא וסייפא
    בויקיפדיה זה פשוט מחלוקת. אבל רב חסדא מכחישם, כדברך. ואם נקבל את השיטה המבדילה בין לוחות...
  • 2
    • נעול
    3K
    • הדוויג
    ההבדלים בין עברית ללשון הקודש
  • הדוויג //
    • מי שמעניין אותו התחום של: משמעותן המקורית של תיבות לשון הקודש לעומת המשמעות המקובלת השגויה המקובלת בשפת הדיבור.
    ישנו ספר נפלא ומקיף בעניין בשם: 'שפה ברורה'. מאת הרב אפרים כהנא.
    לאחרונה הוא הו"ל מחדש במהדורה רביעית (360 עמ'. הוצאה עצמית) ניתן להשיג השבוע בדוכני בלוי במחיר 20 ש"ח.
    (אין לי קשר לספר או למחברו, פשוט קניתי ונהניתי, וראיתי להמליץ בבחינת אל תמנע טוב מבעליו)
    • תודה
    Reactions: אסתיג ו-ששונית2 //
    30 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מוישה
    לקראת הימים הנוראים אולי נשוב להתחזק תחת דברי כיבושין. כרגע הנושא מוצה ובזה סיימנו. תודה לכולם.
  • 532
    • א
    לא הבישן למד
  • אבי100 //
    • מה מקור המילה בישן
    ומה מקור המילה בישני
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    המעבר משורש נחי ע"ו לנחי ע"י מצוי הרבה בחז"ל, וי"ו ויו"ד מתחלפות פעמים רבות - 'לקיים' מ'קום'...
  • 550
    • G
    דרוש מילון אבן שושן
  • giraffe //
    • מחפשת לקנות מילון אבן שושן המרוכז מהדורה ישנה בדחיפות.
    טל: 0583220019
    0 תגובות
  • 2K
    • P
    רעיון מעולה שחשבתי עליו ליצירת שפה חדשה
  • PIANO1 //
    • אני הרבה פעמים נוהג להשתעשע במחשבה של יצירת שפה חדשה ואיך הייתי בונה
    אותה בצורה הכי טובה וקלה ללמידה, לכתיבה וקריאה, הבנה וכו'...

    לאחרונה חשבתי על רעיון שלדעתי הוא מבריק על אף שהוא פשוט וככל הידוע לי אף שפה לא מממשת
    את הרעיון הזה ותקנו אותי אם אני טועה. הוא קצת ארוך אבל בבקשה תקראו כי השקעתי בו מחשבה רבה והוא שווה את זה לדעתי:

    כידוע על מנת ליצור מילים משתמשים בשני סוגי אותיות: אותיות ניקוד ועיצורים כותבים עיצור ולאחריו את אות הניקוד הנדרשת. למשל במילה sister אנחנו רוצים להסביר לקורא שה-s הראשונה נקראת עם חיריק ולכן אנחנו כותבים i. כך גם לגבי ה-t וכו'. כל זה ידוע. בעברית יש שיטה מעט שונה שבה יש סימני ניקוד שאינם אותיות בפני עצמם ואז לאחר שהקורא מכיר כבר את המילה אפשר גם לכותבה ללא ניקוד והקורא יודע איך לקרוא אותה. גם בעברית משתמשים באותיות ניקוד מסוימות כ"גלגלי עזר".

    ועכשיו לרעיון:

    אני מציע ליצור שפה שלא תשתמש באף אחת מהשיטות הנ"ל. כי גם ניקוד ובטח אותיות ניקוד הם דברים שגוזלים זמן ומאמץ מהכותב ומהקורא, עד כדי כך שאנחנו בעברית בברירת מחדל כותבים ללא ניקוד כי אנחנו מבינים שזה מעמיס ומיותר (ברוב המקרים). כמובן שגם באנגלית זה קיים: יש אנשים שכותבים מילים ללא אותיות ניקוד כמו למשל because שראיתי שנכתב לפעמים (בצורה לא רשמית כמובן) BCZ. בנוסף, אותיות הניקוד גורמות למילים להיות ארוכות מאוד וקשות לקריאה ולכתיבה. אז יש לי פתרון פשוט לבעיה הזאת:

    בשפה ממוצעת יש בין 22 ל-30 אותיות, פלוס מינוס. לנו בעברית יש בערך 20 עיצורים אם מורידים את האותיות הסופיות ואת האותיות שנשמעות אותו הדבר כמו כ' ו-ק' או ת' ו-ט' וחמש תנועות שהן קמץ, צירה, חיריק, חולם ושורוק. לא כללתי את פתח, סגול, קובוץ וכו' בגלל שהם נשמעים אותו הדבר כמו מקביליהם בקבוצה דלעיל.

    אני מציע ליצור שפה עם בערך 120 אותיות אלף-בית! לכל אות למעשה יהיו שש אותיות שכל אחת מהן תהיה גרסה שלה מנוקדת באות ניקוד שונה. למשל יהיו שש גימ"ל: גימ"ל שתיקרא בקמץ, גימ"ל שתיקרא בצירה, גימ"ל שתיקרא בחיריק, עוד אחת לחולם, אחת נוספת לשורוק ואחרונה חביבה - לשְוָוא. ככה לכל אות. המצב שייווצר הוא שאם אני רוצה לכתוב מילה כמו "סירה" אני לא צריך לכתוב לא ניקוד ולא אותיות ניקוד אלא פשוט לבחור בגרסה של האות סמ"ך שהיא חיריק ואז בגרסה של האות רי"ש שהיא קמץ. אות אחת לכל תנועה ונגמר הסיפור.

    החיסרון הבולט לעין הוא שכילדים בגן תצטרכו ללמוד 120 אותיות וזה לא יהיה קל כל כך, אבל בטווח הארוך זה יהיה הרבה יותר קל מכל לימוד כללי אותיות הניקוד, כתיבתן בפועל לאורך כל החיים וקריאתן לאורך כל החיים.

    חיסרון נוסף לכאורה הוא: איך ליצור מקלדת לשפה הזאת? הרי אי אפשר ליצור מקלדת עם 120 אותיות. אבל גם לזה מצאתי פתרון: במקלדת יופיע רק סוג אחד של אותיות (למשל קמץ בלבד) ואם תרצו לכתוב את אותה אות בחיריק, יהיו למעלה חמשה לחצנים שעליהם יופיעו סימני ניקוד מוסכמים ולחיצה עליהם תמיר את האות לגרסה עם הניקוד הרצוי. נשמע ארוך אבל זה בטח עדיף מאנגלית כי כמעט אחרי כל אות באנגלית יש אות ניקוד, אז פה במקום ללחוץ על לחצן של אות ניקוד, תלחצו
    על לחצן אחר שממיר לאות אחרת. אותו מאמץ בכתיבה והרבה פחות מאמץ בקריאה! גם מעברית זה עדיף כי גם בה יש בהרבה מקרים אותיות ניקוד, וגם משום שתדעו בוודאות איך לקרוא את המילה אפילו אם היא חדשה לכם ולא תצטרכו להכיר אותה לפני כן. בנוסף בעברית יש הרבה אי וודאות בנוגע למתי כותבים אות ניקוד. ככה נוצרים מקרים שאנשים כותבים "מילחמה" או "כול". לדעתי כשאנשים יתרגלו לזה זה יהיה ממש קל ולא יבינו למה לא השתמשו בזה קודם.

    אני מנסה לחשוב על חיסרון מהותי בשיטה הזאת ופשוט לא מצליח לחשוב על אחד כזה. אשמח לשמוע את דעתכם.

    נ.ב. ידוע לי שבעבר וגם היום בקהילות מסוימות יש הבדל בין ט' ל-ת' או בין כ' ל-ק' או בין קמץ לפתח. אני מדבר על השפה העכשווית שבה אין את האבחנות הללו ובכל זאת השפה עובדת מצוין ואנחנו מצליחים להתבטא ולהבין זה את זה - מה שמוכיח שלא באמת זקוקים לכל ההבדלים הללו.
    • תודה
    Reactions: נעמה :), שיקול דעת, RACHELIZ ועוד 3 משתמשים6 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    ועיין גמרא שבת קד.
  • 558
    • א
    לפי מה מעריכים עבודת ניקוד
  • א.ד. //
    • שורות? תווים?
    כמה המחיר?
    תודה
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    א.ד.
    הסתדרתי. תודה
  • 875
    • שיקול דעת
    איך כותבים 'מצוי' במשקל בינוני?
  • שיקול דעת //
    • אני רוצה לכתוב "מצ.... הדמעות נובע מ...", כלומר, העובדה שהדמעות הן מצויות, נובע מ...
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    בכמה? איפה נקודת האיסוף? (בשביל חוק פו צריך לשים פה איזה אייקון...) (ואגב: 'מצוי' זו בעצמה צורת...
  • 2 3 3K
    • Y
    בשותפות עם?
  • yonatanr //
    • אני עוסק כרגע בכתיבה על אדם שעושה מלאכה יחד עם בהמה.
    כיצד כותבים, 'בשותפות / בשיתוף הבהמה' או 'בשותפות עם הבהמה'?
    40 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    בכל אופן, לגבי הנידון דידן ('שותפות עם הבהמה') זה בוודאי לא נכון לומר, אלא אם כן רוצים לעשות את...
  • 1K
    • ר
    מת המומחה מס' 1 לצפורן חרדית ופטרת במזה"ת
  • ראש לשועלים //
    • /הלך לעולמו סגן יו"ר הפרלמנט בפפואה גינאה החדשה/
    יגיע לישראל ראש עיריית הונולולו/
    ניצלו מטביעה במים מלוחים חמישה מלחים בריטיים במפרץ ג'יברלטר.

    התחביר המעוות הזה ששולט היום בעיתונות, הוא טעות נפוצה או אלטרנטיבה לשונית ראויה?

    הרי הנכון הוא:
    המומחה מס' 1 במזה"ת לצפורן חרדית ופטרת מת/
    סגן יו"ר הפרלמנט של פפואה גינאה החדשה הלך אמש לעולמו/
    ראש עיריית הונולולו יגיע אתמול לישראל/
    חמישה מלחים בריטיים ניצלו מטביעה במי מלח במפרץ ג'יברלטר.
    ​
    • תודה
    Reactions: משה10, נעמה :), hershy sh ועוד 2 משתמשים5 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אספרה
    אם אין סיבה מיוחדת, הנושא קודם לנשוא.
  • 588
    • ס
    תמכו 'יתדותם' או 'יתדותיהם'?
  • ספרא וסייפא //
    • תמכו 'יתדותם' זה תקין, או שצריך לכתוב 'יתדותיהם'?
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    לענ"ד זה כמו 'בם' ו'בהם', 'שמותם' ו'שמותיהם', 'תולדותם' ו'תולדותיהם', היינו הך.
  • 3K
    • א
    איך פותחים רוכסן?
  • אספרה //
    • לסגור את הרוכסן = לרכוס.
    האם יש פועל שמשמעו לפתוח את הרוכסן?

    תודה
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    איזו תגלית חביבה!
  • 522
    • חגי פאהן
    לקוחות ביחיד זה לוקח
  • חגי פאהן //
    • בלשון הגמרא. לוקח במשמעות של קונה. שהרי המילה 'לקוח' לא מופיעה בש"ס במשמעותה היום, של קונה.

    כעת יש לי שאלה: המשנה במסכת שבת אומרת "כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת". ולמעשה הכוונה לסומכים של הכסא (או יותר נכון, של היושב על הכסא). השאלה היא: האם זו תהיה טעות מוחלטת לנקד סְמוּכוֹת, וחייבים לנקד סָמוֹכוֹת כי משמעו סומכים=פעיל, כמו לָקוֹחוֹת, שגם הוא משמעו 'לוקחים'? תודה.
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    למה לנקד בינוני פעול? אם הן סומכות - הן אינן סְמוּכוֹת! (כשם שאם הן 'תולות' הן אינן 'תלויות'...
  • 644
    • א
    ההרשמה מחדש על כל כלליה חלה גם עלינו?
  • אפכא מסתברא //
    • ראו הודעת המנהלת של פורום כתיבה מקצועית.
    • תודה
    Reactions: SC1 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    תנוח דעתך שהנחת את דעתי...
  • 2K
    • מ
    בקשת עזרה: הדרכה בניקוד מקצועי / עריכה לשונית
  • מיכל ויס //
    • שלום וברכה,
    יש לי עסק עצמאי בתחום הכתיבה כשש שנים (כתיבה לעסקים ולאתרים) ואני מתעניינת בניקוד מקצועי / עריכה לשונית כהשלמת הכנסה.
    בעבר, הייתי מורה לדקדוק בכיתות י"א והכנתי בנות למבחן החוץ וגם לימדתי תחביר במרכז הלמידה של אחד הסמינרים הגדולים.
    שאלתי:
    לגבי ניקוד מקצועי:
    האם הניסיון שלי מספק או שיש צורך בלימודים מקצועיים כלשהם?
    באיזו תוכנה מומלץ להשתמש?
    איך מוצאים עבודה? (בכתיבה, למשל, אני עובדת עם מערכת XPLACE)
    והשאלה המרכזית - כמה בערך מרוויחים לשעה?
    לגבי עריכה לשונית:
    האם נדרשים לימודיים מקצועיים?
    איפה אפשר ללמוד במגזר החרדי?
    האם מקבלים תעודה שקבילה בכל מקום?
    האם יש ביקוש למקצוע?
    כמה מרוויחים לשעה בערך?
    אודה לכל הכוונה,
    יישר כוח גדול מראש
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    יענקי R
    יענקי R
    נכון. טעות שלי.
  • 873
    • ק
    שורש ומקור המושג: איפוק, להתאפק
  • קול-התור //
    • לבלשנים/ניות שבינינו. יש לכם מושג על הנ"ל?
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קול-התור
    תודה רבה
  • 2 3K
    • א
    שאלה על פסקאות מצוטטות
  • אשר כותבת //
    • בהרבה מהכתבות עליהן אני עובדת, משולבים ראיונות. לא פעם הציטוט של המרואיין ארוך, ומתמשך נניח על פני 4-5 שורות.
    ברוב הפעמים יש לרדת באמצע הציטוט לפסקה חדשה.

    האם עליי להמשיך את הפסקאות ללא מירכאות עד לסוף הציטוט (נניח 2-3 פסקאות) ורק בסיום הציטוט להניח מירכאות סוגרות.
    או שבתחילת כל פיסקה אמורות להיות מירכאות שפותחות את הפסקה ועוד אחת לסיום כל הציטוט?

    אודה לדעת יודעי דבר.
    23 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    יענקי R
    יענקי R
    פונט/משקל שונה וזהו. אי"צ יותר מזה.
  • 930
    • שיקול דעת
    איך כותבים 'הִידַמוּתוֹ' או 'הִידַמוֹתוֹ'?
  • שיקול דעת //
    • בזוהר הק' כתוב שצריך האדם להידמות למציאות העליון (כמובן אכהמ"ל).
    אז איך מנקדים כשרוצים לכתוב 'עצם הידמותו של האדם למציאות העליון....' המ"ם הוא במלאפום או בחולם?
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    חגי פאהן
    חגי פאהן
    אפשר לומר "ישיבת אחים יחד טובה מאד". ואפשר לומר "מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". כי ישיבה היא...
  • 1K
    • הדוויג
    מצ'ינג או מאצ'ינג?
  • הדוויג //
    • איך נכון יותר?
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן1 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    7
    7שבע7
    באופן כללי בימינו האקדמיה מעדיפה להוריד אותיות עזר במילים מתועתקות.
  • 1K
    • מ. י. פרצמן
    למה כדאי דיאטה
  • מ. י. פרצמן //
    • כשנולדתי הכרתי רק אחד מהם. הוא היה קטן ויעיל ושימש אותי נאמנה.
    אחר כך, כשקיבלתי את המחשב הראשון שלי וניסיתי את מזלי בהקלדה נמרצת בוורד, הכרתי את השני. או אז נכנסו חיי למערבולת בלבול מסוחררת ואני איני מוצאת לעצמי מקום מנוחה ומפלט. למה שניים? מי צריך שניים?
    המקף הרגיל. ה - הזה, המוכר והטוב, קטן ועושה את העבודה נהדר.
    אלא שבוורד, הברנש השני נכנס גם הוא. כשאני מקלידה מילה כלשהי, לאחריה רווח, אחר כך מקף ואז שוב רווח, ואחר כך תו נוסף, המקף הקטן והמתוק שלי נמממתח, ונעשה ארוך וגמלוני משהו. כ – כ – ה.

    נבירה קצרה במרתפי האקדמיה גילתה לי כי לדידה, המקף הקצר משומש בעיקר בצירופי מילים ללא רווח ביניהם, ואילו הארוך, בעל הרווח לפניו ואחריו, הוא הקו המפריד.
    אם כך, מדוע רוב התוכנות, מלבד וורד, אינן נוהגות במנהגי האקדמיה?
    כרגע אני מחפשת הצדקה מוסרית לשימוש ליברלי. תנו לנו מקף אחד, וואחד מאקף.
    וואן מקף אונלי.
    מותר לי? הלקוח יכול לבוא לתבוע אותי, אם אחטא בפשע האיום הזה?
    והאם מותר לי לבלבל ביניהם, ולהשתמש בשניהם בכתבה אחת?
    • תודה
    Reactions: yonatanr, ש. צ. וינמן, ראש לשועלים ועוד 6 משתמשים9 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אספרה
    תודה! זו בשורה בשבילי. במצב 'עקוב אחר שינויים' מתסכל להוסיף קו מפריד, עד היום.
  • 943
    • מ
    איך הופכים לעורכת לשונית בפועל?
  • מיכל ויס //
    • אני חושבת שיש לי את זה
    אחרי שנים של כתיבה לאתרים מכל הסוגים והוראת הבעה ודקדוק בכיתות התיכון הגבוהות.
    אבל איך, למען השם, עושים עם זה משהו פרקטי?
    ללמוד?
    איפה?
    זה רווחי?
    איך מוצאים פרויקטים?
    יש טעם להיכנס לתחום אם אני מעוניינת לערוך רק תכנים חרדיים ולא להיחשף לתכנים מאתר אקספלייס ודומיו?
    תודה גדולה למשיבים
    • תודה
    Reactions: תמר21 ו-shira bira2 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יונית3
    יש לימודי עריכה במכללת אחוה - אני חושבת שזה המקום היחיד שבו לא נדרש תואר ראשון כדי להתקבל
  • 913
    • מ
    תוכנת ניקוד לבית ספר
  • מירה //
    • שאלה למבינים, איזה תוכנה שמנקדת ממולצת בשביל בית ספר?
    תודה
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    S
    shirsh
    ניתן גם לנסות את נקדת חינם למשך חודש https://jewishoffice.co.il/%D7%A0%D7%A7%D7%93%D7%AA/
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה