עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן

מאמרים אחרונים באתר

שני מאפיינים קוטביים מצינו בצורת אכילת קרבן פסח, הראשון הוא בפסח מצרים – שם ציוותה התורה לאוכלו כל אחד בביתו, איש איש ספון באוהלו. לא יצא חוץ. והשני הוא בפסח דורות – שם הקצינה ההוראה לקוטב השני – להתאחד ולהתחבר חבורות חבורות, להימנות יחדיו על אותו קרבן, ולאכול יחד.

שני מאפיינים אלו – אינם בנמצא באף מצווה אחרת, לא נצטווינו במצווה שתחייב אותנו לנהוג באופן של 'חבורה', ומאידך אף אחת מהמצוות לא דורשת מאתנו להסתגר באוהלינו.

הלא דבר הוא.

תשובה וביאור לדבר, מותיר אני לכם. העלו בחכתכם מאשר יעלה בדעתכם.

אך ברוח הזמן מתחדדת כאן נקודה מהותית. ולפיה נמצא כי אדרבה, היא הנותנת, דווקא משום שמצוות הפסח דורשת 'חבורה', ניתנה היא לראשונה באופן של יחידות.

כי מאחר שידעה תורה שמצווה זו תדרוש מישראל להתחבר ולהתאחד, לפיכך – כתנאי מקדים לכך, ציוותה התורה לקיים את המצווה כל אחד לבדו, שיסתגר עם עצמו, יתבונן במהות, בפנימיות, יבין את עומק המצווה, ואזי יוכל לצאת חוצה, ליצור חיבורים ולהתאחד עם ידידיו.

לפי שהכלל הוא אחד – אילו לא יהא ה'יחיד' חזק דיו, הרי שכשיצטרף עם הציבור יאבד מערכו כ'יחיד'. אך כאשר ה'יחיד' שלם ללא פגם, הרי שהתאחדותו והצטרפותו עם הציבור תגדיל ותגביר את כוחו.

אילו לא נזכה להתגלות אורו של משיח במשך ארבעים ושמונה השעות הקרובות, הרי שהמוני בית ישראל ישובו כשלשת אלפים שנה אחורה, ויקיימו את מצוות הסדר איש איש וביתו בביתו.

אף שאין זה האופן האידיאלי של צורת שולחן הסדר, יש בו הזדמנות להתמקד בפנימיות. אין המולה, אין רעשי רקע, אפילו רעש קול אכילת המצה בתוך כדי דיבור (לשיטות המחמירים שיהא באופן של 'ישמיע לאזניו') חסר בנוף, יש דבר אחד – אני ומצוות הלילה. מצוות והגדת לבנך, מצוות מצה ומרור, ארבע כוסות, שמחת יום טוב, שירה והלל, כל אלו מהוות לנו חברה טובה ונוחה להתחבר עמם בלילה זה.

הלוואי ונזכה, שתהא מציאות זו של 'לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר', סיבה והכנה לקראת בוא היום הגדול, ויוציאנו מאפילה לאורה.

ברכת פסח כשר ושמח.
  • תודה
Reactions: קנקן חדש1 //
20 תגובות
הקדמה קטנה, אך חשובה.
אנחנו כבר זמן רב שוחים ברדודים... התוכן המתפרסם לצעירי הצאן ולמבוגריו נמוך מרדודים... חסר מסר, חסר ערך, וחסר כל הגיון.
לא יודע למה, הסיפור המצו"ב הקפיץ אותי לגמרי.... זה עבר כל גבול. אנא, הקדישו דקה או שתים, קראו יחד איתי, עברו על כמה שאלות, ואשמח למילת נחמה....
אז כך פורסם השבוע באחד העלונים...
מעשה שהיה ביהודי שנקלע לרגל עסקיו בערב ט"ו בשבט אל העיר פריז. מכיוון שעמד לחזור באותו יום לארץ ישראל, התעכב בשוק הפירות המקומי וקנה פירות נדירים ומיוחדים על מנת להביאם עמו לסעודת ט"ו בשבט בארץ ישראל.
מוכר הפירות בפריז היה יהודי, והתפלא על מה ולמה רוכש הלקוח היהודי פירות רבים ויקרים כל כך. משנענה שמטרת הקניה היא לכבוד ט"ו בשבט, התרגש מאוד, ואמר לו: "בוא ואספר לך מעשה שהיה עם סבי, שזכה בעשירות גדולה בזכות פירות ט"ו בשבט.
ומעשה שהיה כך היה, סבי הזדמן למוסקבה לרגל ענייניו, היה זה בט"ו בשבט, וכמנהג ישראל קדושים פנה לשוק כדי לרכוש פירות. התעכב באחד הדוכנים וקנה פירות רבים. הייתה זו תחילת העונה של הפירות, ומחירם הרקיע שחקים. סבי לא שת לבו למאומה, והעמיס בסלו עוד ועוד פירות ממינים וסוגים שונים. בעל החנות התפלא על היהודי המוזר הלוקח פירות 'ללא חשבון'. והרשה לעצמו להביע את פליאתו בפניו. והוסיף לו שאפילו הוא, כבעל החנות, אינו מרשה לעצמו לטעום מפירות אלו. סבי השיב לו כי הוא קונה את הפירות רק לכבוד מנהג המצוה שנהגו בו בני ישראל, לכבד בהם את ט"ו בשבט. מששמע בכעל החנות כך, ביקש ממנו שייכנס עמו רגע לחדר צדדי. בהיותם מאחורי הפרגוד, הראה לו פטיש שבאמצעותו הוא חותך ומפצח את הפירות.
'האם הנך יודע מה אני מחזיק בתוך הפטיש הזה?' שאל המוכר את סבי, ובתוך כך פתח את קת הפטיש, והנה היא מלאה במטבעות זהב... 'מטבעות אלו' אמר המוכר ליהודי המוסקבאי, הן כל החסכונות שחסכתי לעצמי במשך כל השנים, ואני שומר על כספי כעל בבת עיני, ואיני מבזבז אותו. ואתה מוציא בשביל מנהג סכום כסף גדול כל כך?!...
סבי שמר את הדברים בלבו. שנים חלפו, והנה נקלע שוב למוסקבה והגיע לאזור השוק. כבר מרחוק ראה התקהלות של אנשים. משהתקרב למקום נוכח לראות שההתגודדות היא סביב אותה חנות פירות בה קנה שנים רבות קודם לכן את הפירות לכבוד ט"ו בשבט. כששאל לפשר ההתעניינות נענע שבעל החנות מת אתמול בפתאומיות, ובניו מוכרים את תכולת החנות במכירה פומבית!
נכנס היהודי לחנות ושאל אם יש להם פטיש למכירה... הבנים שמצאו את הפטיש מושלך בפינה צדדית, גיחכו ואמר לו: פטיש זה ישן נושן הוא, ואין מה לעשות בו, אם הנך מעוניין בו - אתה יכול ליטלו חינם אין כסף... סבי לקח את הפטיש והתעשר הון רב מתכולתו היקרה, ושנתוודע אליה רק בזכות הקפדתו על מנהג אכילת פירות ט"ו בשבט.
מעשה זה מביא הגר"י.... ודן לגביו בשאלה האם באופן שבעל החנות היה יהודי, היה היהודי רשאי לקחת את הפטיש... כו'.
כאן מופיע מקור הסיפור: ע"פ פניני חשוקי חמד ט"ו בשבט תשע"ח, מתוך שיחת הגר"י אדלשטיין זצ"ל ט"ו בשבט תשע"ו קובץ גליונות בשלח תשע"ו, עלון דרשו....

ועתה, ידידי היקרים.... הבה נקדיש שנייה ומחצה להתבוננות קלה, בסיפור, בפרטים, בהגיון, במקור, ובתפוצה ההזויה לסיפור ההזוי....
א. לא יודע, אני שמעתי שיש עניין לאכול מפירות ארץ ישראל... מה לזה ולפריז ומוסקבה... [טוב, תמצאו כבר מקור שלאו דווקא...]
ב. פירות מפריז לארץ ישראל?! מישהו שמע על ביקורת הגבולות? אין מצב להכניס פרי! ועוד נדיר! זה לוקח ימים של בדיקות, ומדובר בערב ט"ו בשבט!
ג. אם המוכר שם לב למשהו מוזר, כנראה הוא קנה כמות ממש חריגה, הוא גם שילם מזוודה...
ד. היהודי הזדמן למוסקבה, או שהוא יהודי מוסקבאי?...
ה. אני במקום הסב, לא הייתי נכנס במוסקבא עם גוי לא מוכר לפינה צדדית.. בלי שום סיבה.
ו. פטיש לחתוך פירות? חדש לי!
ז. מכירה פומבית לחנות פירות! גם חדש לי...
ח. מנהג מצוות סעודת... ט"ו בשבט? הגזמתם!
ט. מה המסר? להוציא את כל הונו על מנהג מצוות... יותר משליש?
י. מה בדיוק התכוון הגוי להביע בכך שהוא הראה לו את כל רכושו...
יא. אדם השומר על כספו כעל בבת עינו, אפילו בניו אינם יודעים היכן כספו! מראה לאיש זר כי הגוי התרגש שהוא קונה פירות לט"ו בשבט...
יב. הזדמן, והזדמן שוב כשמת בפתאומיות.... נו באמת...
יג. כל הבקיא אפילו מעט במקור הראשוני, יודע כי רוב הסיפורים הינם משלים כדי ללמד הלכה... לפעמים זה לא מודגש מספיק... אז מה הטעם לפרסם שוב ושוב מידי שנה סיפור הזוי שכזה, רק כי אין סיפור אחר על מופת בזכות פירות ט"ו בשבט?...
יד. יש לי עוד אי אלו דיוקים ושאלות... אך באמת, לאן הגענו?
[מתפרסם גם באיש את רעהו, לקבלת תגובות ההמונים...]

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה