פורום 'חדר מורים'

פורום זה מיועד למורים ומחנכים, מורות ומחנכות, גננות, וכו'. המעוניינים לעזור ולהיעזר, בחומרי לימוד, שיעורים, וכו'.

מאמרים אחרונים באתר

דחוף! אני צריכה לענות תשובה לגבי היקף משרה לשנה הבאה.

מישהו יודע מה בדיוק זה אומר משרת אם כי
באתר של משרד החינוך כתוב "באופק חדש: אימהות לילדים עד גיל 14 המועסקות בהיקף משרה שאינו נמוך מ-79% זכאיות להפחתת שעה פרונטלית ושעת שהייה ממבנה שבוע העבודה הרגיל. " וכך גם אמרה לי סגנית מנהלת בחטיבת ביניים.
ואילו באתר הכסף של המורים כתוב "מורה בחטיבת-ביניים, שנכנסת בפועל ל-20 פרונטליות בכיתה בשבוע – ללא המשרת-אם אחוז המשרה שלה יהיה 83.33%, ובזכות התוספת היא תקבל שכר לפי 91% משרה. (נוספה לה גם עוד שעה פרטנית שהיא צריכה לעשות אותה בפועל)" וכך גם מחושב כאן.
לא הבנתי, מגדילים את המשכורת ב7% או מקטינים את המשרה בשעה פרונטלית 1 ושעת שהייה אחת?
  • 269
  • לפרסם כאן זה טוב כי זה מגיע מיד לכל מבקש ומבקש

    זאת חוקת התורה אשר ציוה ה' לאמר, לאמר - לא מר, כי כל מאמרי התורה הם מתוקים ורק צריכים לקיימם כראוי.

    "באר חַפָרוּהָ שרים", האדמו"ר ה"שפע חיים" מקלויזנבורג זי"ע [ט' תמוז] התבקש לפעול בזמן השואה כשהיו בשדה שיזכו למעט מים, אמר האדמו"ר להביא כפית ולחפור באדמה ו-ה' יעזור, חפרו מעט ופתאום נזדמנה לשם בארה של מרים וכולם הרוו את צמאונם, אמונה בצדיקים, ואמונה שצדיק פועל גם דרך ההשתדלות שעשו מה שהורה לעשות.

    קֹרח חֻקת בלק: בשלש פרשיות אלו קרח חקת בלק – מופיעה האות ק', האות קו"ף מראה על קדושה. בפרשת קורח האות ק' מופיעה בהתחלה, בחוקת באמצע ובבלק בסוף. קרח בהתחלה היה קדוש, שהרי היתה לו רוח הקודש. חוקת, בהתחלה ענייני טומאה, בטמא שהיזו עליו מים טהורים ונהיה טהור ואח"כ יכול לאכול קודש, ואח"כ ממשיכה הפרשה לנושאים אחרים. ולכן כאן הקודש - הקו"ף - באמצע, בלק היה טמא בהתחלה, אך בסוף זכה ויצאה ממנו רות המואביה שיצא מנה דוד המלך, ולכן הק' בסופו.

    "זאת חוקת התורה" (י"ט - ב') הפרשה הקודמת מסתיימת במילים "לא תחללו ולא תמותו", ומיד אחרי כן מתחילה פרשתנו במילים "זאת חוקת התורה". מה הקשר בין שני הדברים? מסביר בספר "ציצים ופרחים" לבנו של ה"בן איש חי", הגמ' בשבת [ל'.] מספרת על דוד המלך, שכשרצה להישמר מפני מלאך המוות שלא ימיתהו, ישב ולמד תורה. וכעין זה מספרת הגמ' בבבא מציעא [נ"ט.] על רבה בר נחמני, שכשברח מפני המלכות, עלה על דקל גבוה ושם ישב ולמד ומלאך המוות לא היה יכול לקחתו, כי למד תורה. ולפי"ז מובן סמיכות הפרשיות, "ולא תמותו" "זאת חוקת התורה", שעל ידי לימוד התורה, ניתן להימלט אפילו ממלאך המוות.

    פרה אדֻמה=לכפרה.

    ותמת שם מרים=כי המיתה בצדִקים מכפרת.

    ונפשנו קצה בלחם הקלֹקֵל, הכל תלוי בגישה.

    "אז ישיר ישראל"... "הרחב פיך ואמלאהו" סיפור - סיפר רבי שלמה לוינשטיין מהרב בנציון סנה, במה שבדידיה הוה עובדא: כח השמיעה נחלש אצלו באחת מאזניו, אך מערכת העצבים עדיין פעלה בה, והדבר גרם לו מכאובים קשים בפנים. מסיבה זו נסע לרופאים מומחים להשתדל לרפואתו, אך לאחר שהגיעו תוצאות הבדיקות, הסבירו לו הרופאים שכוח השמיעה הפסיק אצלו לחלוטין באותה אוזן, ומאחר שפעילות מערכת העצבים באוזן זו גורמת לו לכאבים כה קשים - ביכולתם רק להמית את חיות העצבים, כדי שלא יסבול. ואכן מיד קבעו מועד לניתוח. ר' בנציון יצא מחדר הרופאים בלב שבור על מצבו הקשה, אך בהגיעו הביתה, החלה רוח אחרת בקרבו, והחל לשבח לאדון הכל על כל הטוב והחסד שעשה עמו בכל עת ושעה, על איבריו וגידיו השלמים והבריאים, על ידיו, רגליו ועיניו שפועלות, על האוזן האחת אשר זוכה לשמוע בה היטב, ועל שזכה לשמוע גם באוזן השנייה עד כה. לאחר שהביע שיר הודאתו מקרב לב, סיים בתפילה חמה: 'כאשר לא עזבוני חסדי הבורא עד הנה, כן אזכה לחסד ה' מעתה ועד עולם לרפא שמיעת האוזן!'. לאחר ימים ספורים, הגיע ר' בנציון לרופא הנכרי שבדקו שוב לפני הניתוח, ופתאום נרתע באומרו כי חש בעליל כי חוש השמיעה שלו שב, אזנו החל להתרפא, וחלילה מלעשות ניתוח כזה!. ”איני יודע מה עשית עבור זה, אך אם אתה זוכה להירפא מהמצב שהיית בו, וודאי בוראך אוהב אותך מאד!" קרא הרופא בהתרגשות... יהודי ששמע את סיפור המעשה, הוסיף לספר על נפלאות שאירעו בביתו: זכיתי להשיא את חמשת צאצאי הראשונים, וכשהגיעו שני בניי הבאים בתור לפרקם, התמהמהה ישועתם מלבוא במשך שנים ארוכות, ואני שקעתי ביגוני ובדאגתי. לאחר ששמעתי הדברים על הפסוק "הרחב פיך ואמלאהו", ואחרי שהאזנתי לסיפור הנ"ל, - הפכתי מספדי למחול לי ונאזרתי בשמחה, ובכל יום ערכתי שבח והודאה לקל חי על כל הטוב והחסד שעשה עמדי מאז, בענייני בריאות ופרנסה, ועל כך שזכיתי להוליך תחת החופה חמשה מצאצאיי לדורות ישרים הממלאים לבבי בתענוג ונחת. ויהי מאז שיניתי טעמי ורוח ביתי, לשבח תחת להתרעם, להלל תחת לקונן, לא עבר יותר מחודש וחסדו גבר עלינו מאוד, ושני הצאצאים מצאו זיווגם ההגון בשעה טובה ומוצלחת!. ושרשרת הישועות נמשכת והולכת. יהודי חשוב ששמע שני סיפורים אלו, זכה לישועה רוחנית נפלאה,: ליהודי זה היה בן שלדאבון לב החל להתדרדר מדרכי התורה והמצוות. בלב נשבר היה מתרעם על מצבו הקשה, כל מהלך מחשבתו היה בבחינת 'וכל זה איננו שווה לי', והיה כל היום בעיצבון ושברון רוח, מייחל ומצפה לישועה. עד שלפני חג הפסח שמע על העניין שלמעלה. בעריכת סדר ליל פסח, האריך כל אותו הלילה לעורר לבבות בני ביתו, לספר בגדולת הבורא וחסדו כי גבר עלינו; על שאר בניו ההולכים בדרך התורה והיראה, על בריאות הגוף והנפש, על שזכה להכין צרכי חג למרות מצב פרנסתו הדחוק, ועל ניסי ה' שבכל יום עמו. ויהי כאשר עברו שבועות ספורים, שם לב לשינוי שחל בבנו; הוא התחיל לגדל שוב פיאות, ומזמן לזמן מתפלל בביהמ"ד, עד שבר"ח תמוז חזר לאיתנו הראשון גם בלימודיו בישיבה, בהתמדה מרובה והנהגה מעולה. יום אחד פנה האב לבנו זה, ושאלו מה גרם לו לזנוח דרך הרע, ולחזור לדרך הטוב והמשובח. ענה לו הבן: רגיל הייתי לשמוע בבתינו פעמים כה רבות אנחות ותרעומות על מצבים אלו ואלו, על המצב הכספי הדחוק ועל הבעיות עם הילדים. היו לי קשיים רבים משלי, ונפלתי לדיכאון ולמרה שחורה, עד שהתגלגלתי מטה מטה מהר השם. אך בליל הפסח, ראיתי כי מצב הרוח באהלנו נשתנה פתאום לגמרי, ועל אף שלדאבון לא ישבתי כל זמן הסדר ליד השולחן, שמעתי הלל והודאה ממעמקי הלב על חסד קטן כגדול שעושה עמנו הבורא ית', ולא עוד אלא שבאחד מימי החג, נפלו ונשברו כמה כוסות יקרות, ולא הצטערו עליהם, אלא שיבחו להקב"ה על שאירע רק לאחר הסדר, ועל שפודה נפשות בממון. מאז שמתי לבבי לראות את הטוב שבכל דבר, וראיתי שיש דרך לצאת ממצוקותיי, וכך הגעתי בסופו של דבר לחזור לדרך המלך לקיום תורה ומצוות. בעניין זה נשאל פעם רבי יצחק דוב קאפלמאן זצ"ל (ראש ישיבת לוצערן): מדוע באמירת "הלל", לאחר כל מזמורי ופסוקי ההלל מבקשים: "אנא ה' הושיעה נא"? ענה הרב: כשיהודי עומד - ושופך שיח, ולבו עולה על גדותיו בהודיה ושבח לבורא העולמים על כל מה שהיטיב איתו כל ימי חייו, ואז צועק לה' מקירות לבו שיושיע אותו כדי שיוכל לחיות כל ימיו בהרחבת הדעת, כדי שיוכל להודות לה' מעומק הלב כל ימי חייו בלי שום דבר שיפריע אותו, וזה כשהאדם אומר "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא" זוהי התודה גדולה - ביותר שיכול ליתן לה', בראותו כל מה שהושיעו ה' עד עכשיו, ואיך לא יכול היה להתקיים בלעדיו, ולזה באמירת ההלל אומרים לה' שנוכחנו לראות שרק ע"י השי"ת שעזרנו עד הנה יכולנו להחזיק מעמד, ולכן אנא הושיעה - והצליחה נא, כי בלעדיך איננו יכולים להחזיק מעמד, ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע! (הפרשה בהלכה).

    האדמו"ר הקדוש, בעל ה'לב שמחה' [יא"צ ז תמוז] היה אומר כי כל קטע וקטע מספרו של רבנו 'אור החיים' הקדוש מסוגל לזכות את האדם בזרע קודש של קיימא, וזאת מפני שלרבנו ה'אור החיים' הקדוש לא היה ילדים, לכן הכניס הוא את כח המוליד בתוך ספרו, על כן מסוגל הוא לפעול לכל דורש זרע קודש, בנים צדיקים העוסקים בתורה ובמצוות.

    [בדרך צחות, ברמז גלוי, וחשבון נפש: ביום פורים אנו קוראים פעמיים ביממה במגילה על הנעשה במשך 9 שנים, ואילו כאן מהקריאה בשבת פרשת קורח שזה קרה בשנה השניה לצאתם ממצרים ועד הקריאה בשבת פרשת חוקת עוברים 38 שנים במשך 7 ימים, ואיננו שמים לב לזמן הרב שעובר במהירות...]
    0 תגובות
  • 195
  • נשאל החפץ חיים זי"ע, האם משה רבינו לא הכיר את דתן ואבירם ואיך הם היו קרואי מועד, והשיב, משה רבינו ידע והכיר ורק עשה את שביכולתו שלא יהיו גרועים יותר ולכן קירבם וחיבקם וליטפם להראות את הקירבה שישארו במצבם הנוכחי ולא יותר מיכך.

    לפני הוי"ה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן ס"ת 'מיתה משונה'.

    "ויקח קרח", פרשה זו יפה נדרשת. בפרשה זו יש תשעים וחמשה פסוקים, כמנין "יפה".

    בזאת תדעון, היו 7 אותות באותו הזמן, ומרומז במילה "בזאת" - ב-ז' אֹת. "בזאת תדעון", כתוב ב"בן איש חי" בזאת, ב-ז' אות, ב7 אותות תדעו, 1. בליעת החולקים, 2. בליעת הנשים, 3. בליעת בניהם הגדלים פחות מגיל 20, 4. בליעת הקטנים פחות מגיל 13, 5. בליעת הבתים, 6. בליעת רכושם שהיה אצל אחרים, 7. השריפה של 250 איש, באלו תדעו ש-ה' שלחני.

    כתוב בספר "אמרי אמת" [גור] בפרשת "קורח": "ששמע מהרבי מקָאְצְק זי"ע שצריך האדם להתבטל לַרַבִּי לגמרי כמו מקוה, שבמקוה צריך להיכנס בכל גופו וכמו כן צריך לבטל האדם עצמו אל הַרַבִּי בכל העניינים".
    רמז: קֹרח חֻקת בלק: בשלש פרשיות אלו קרח חקת בלק – מופיעה האות ק', האות קו"ף מראה על קדושה. בפרשת קורח האות ק' מופיעה בהתחלה, בחוקת באמצע ובבלק בסוף. קרח בהתחלה היה קדוש, שהרי היתה לו רוח הקודש. חוקת, בהתחלה ענייני טומאה, בטמא שהיזו עליו מים טהורים ונהיה טהור ואח"כ יכול לאכול קודש, ואח"כ ממשיכה הפרשה לנושאים אחרים. ולכן כאן הקודש - הקו"ף - באמצע, בלק היה טמא בהתחלה, אך בסוף זכה ויצאה ממנו רות המואביה שיצא מנה דוד המלך, ולכן הק' בסופו.

    תמו"ז זמני תשובה ממשמשים ובאים, זריזים מקדימים ועושים תשובה, תשובה זמינה ולנצלה ממוּקד.

    סיפר הר"א בידרמן: אל מרן הבית ישראל מגור זי"ע הגיע אברך אב ל4 בנים מעוכבי שידוך וביקש ברכה, שאלו הרבי, הוֹדֵאְתָ, [מלשון הודאה ל-ה'], ולא הבין האברך את השאלה ושאל למי להודות, שאלו הרבי שוב ונשאר שותק, הגיב הרבי "תודֶה 60% ותבקש 40% בהצלחה, וכמובן מכוח ההודאה האברך נושע.

    ביום ג יהיה ג תמוז: "שמירת הלשון - ג' תמוז": "פלא הוא בעיני שטבע בני אדם לחפש סגולות וברכות מאנשים גדולים להצלחה על פרנסה, ומה יועילו כל הברכות והסגולות אם חס ושלום מורגלים בזה החטא של לשה"ר והרי הוא מבטל השפעתו".[ג' תמוז - שנה פשוטה]. שנזכה לשמירה.
    התחילה חופשה בת חודשיים אצל הבנות והתבקשתי מאנשי חינוך לשתף ולפרסם: אני מבקש שתעביר לכל יהודי ולכל יהודיה – אם המשפחה שלך חשובה שלך, אם אכפת לך מהחינוך של הילדים שלך, אם אכפת לך מהצניעות ויראת השמיים של אשתך ושלך – אל תתפתו ללכת בחופשה הקרובה אחר עצת היצר הרע למלונות ואתרי נופש פרוצים, אשר מסתובבים שם אנשים חסרי יראת ה', או שבאותו מקום לא נשמרים כל גדרי הצניעות והכשרות. לא חסרים מקומות כשרים וטובים לנפוש בהם ולהשתחרר בהם, אבל על דבר אחד אל תוותרו – אל תוותרו על הנשמה שלכם ושל הילדים שלכם בגלל חתיכת מבצע או בגלל חתיכת אטרקציה זמנית שאיננה לרוחכם, כי האטרקציה הזאת עלולה חלילה לעלות לכם בנשמה של אחד מבני משפחתכם, אשר אחר כך אי אפשר יהיה להשיב את הגלגל לאחור. אני היום מרגיש כאדם שחרב עליו עולמו, מפני שאיבדתי את הבת היחידה שלי בעבור נופש זמני וטיפשי שהרס לי את כל החיים. התייעצו עם הרב לפני כל נופש".
    אושר הוא לא רק מה שאתה בונה לעתיד, אלא בוודאי מה שאתה מעצב בהווה.
    0 תגובות
    "והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ", מובא בשם הבעש"ט זי"ע, קחו לכם חיזוק ועידוד מפרי הארץ, מפרי האדמה, כי קודם אנו חורשים את האדמה, ורק אחרי שזרענו והזרע נרקב באדמה אז מתחילה הצמיחה. כך גם אצל האדם, יש ויגיע האדם למצב ירוד ח"ו, מה יעשה? "והתחזקתם" "ולקחתם" דוגמא "מפרי הארץ" - אחרי ירידה יש צמיחה.



    מנהג קדום הוא מזמן הראשונים לברך את החודש בשבת שלפני ראש חודש, חשיבותה של בירכת החודש גורמת לכך שהשבת בה נאמרת תפילה זו נקראת על שמה "שבת מברכים", היא נאמרת לאחר קריאת התורה עם רגש וכוונה, שהרי אנו מבקשים בה שיבוא עלינו החודש הבא לטובה ולברכה וכו', והיא לזכר קידוש החודש שהיה כשקידשו ע"פ הראיה, ובזמנם אחרי קידוש החודש היו עושים סעודה ומברכים על בכוס ומתפללים על הצלחת החידוש.



    הקריאה מעוררת את הזמן: ביום הכיפורים בכל התפילות אומרים "ויאמר ה' סלחתי כדבריך". ובשבת הקרובה מברכים את חודש תמוז שהוא ר"ת זמני תשובה ממשמשים ובאים, ובכל ימי התשובה שבהם אומרים סליחות "הספרדים מ-ב' אלול" - ו"האשכנזים משבוע או שבוע וחצי לפני ר"ה" אומרים את שני הפסוקים "סלח נא" ו"ויאמר ה'", אבל ביום הכיפורים אומרים אותם בתפילות, ורק שִׂימַת לב על המילה "כדבריך", אכן ככתוב בפרקי אבות "שֶׁיֶבַטֵל רצון אחרים מפני רצונך", אבל לזה צריכים לזכור גם את המילים שכתובות במשנה לפני, "בטל רצונך מפני רצונו", אכן, כשהולכים בדרך התורה יש הגנה ויש שינוי הטבע, ואכן בהמשך הפרשה כתוב "ונסלח לכל עדת... כי לכל העם בשגגה", וידוע בחז"ל שאין הקב"ה בא בטרוניא [בתלונות] עם בריותיו, והולך עימם בחסד וברחמים, וכן ידוע ש"כל רגע, כל יציר כפיו ב"ה מקבל חיים בחסד יותר מהמגיע ומהכמות הנדרשת", אכן, הטוב והמטיב, והוא ב"ה וב"ש הטיב והוא מטיב והוא ייטיב. [ככתוב בברהמ"ז]


    וראיתם את הארץ: סיפר רבי אלכסנדר דינקל זצ"ל שהיה ר"מ בישיבת קול תורה, יום לפני שעברתי דירה סיפרתי זאת לראש ישיבת קול תורה רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ואמרתי לו שמחר בארבע אחר הצהריים נשתה לחיים לכבוד חנוכת הבית, שאל רבי שלמה זלמן מה הכתובת של הדירה החדשה..., למחרת בשעה ארבע אחר הצהריים רבי שלמה זלמן מגיע ודופק בדלת, נכנס ומסתכל על המטבח, והמשיך להסתכל ולהתעניין בכל חדרי הבית, ואפילו שאל מידות הארונות וכו', לפני שיצא, אמר לו רבי אלכסנדר, אתמול כשסיפרתי על חנוכת הבית לא התכוונתי כלל שראש הישיבה יבא וגם שיפסיד זמן רב לעבור בכל הבית. ענה רבי שלמה זלמן, בדרך כלל בן אדם שעובר דירה, אנשים אחרים מסתכלים עם עין רעה וחושבים למה מגיע לו דירה חדשה, עין הרע יכול להזיק, לי יש עין טובה, כשאני רואה דברים אצל השני אני מאוד שמח, עין טובה זה גורם רק טוב, אז רציתי לשים את העין טובה שלי בכל פינה ופינה בדירה שלך כדי שלא יזיק עין רעה של מישהו אחר.



    ויתורו את ארץ כנען, רבי שלום שבדרון זי"ע אמר פעם בדרשה, בתחילת הפרשה כתוב "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען", כלומר, אם ברצונכם לתור, אומר הקב"ה, יש לכם הסכמה, אתם יכולים לתור. והם קיימו את ה"ויתורו", ועם כל זאת, קרה מה שקרה שנכשלו עד שנהפכו לרשעים. ק"ו כשהתורה מזהירה "ולא תתורו", ק"ו בן בנו של ק"ו מה יהיו התוצאות.



    בגדי שבת: סיפר רבי זלמן סורוצקין זי"ע על גדול אחד שנפטר, ובא אל אחד מתלמידיו בחלום, ואמר לו שראה צדיק יושב על פתח גן עדן ולא נכנס פנימה. שאל אותו, מדוע אינו נכנס? ענה לו הצדיק, שלפי שהיה רגיל להחליף לכבוד שבת רק בשבת בבוקר ולא בערב שבת, קיבל עונש שבליל שבת אסור לו להיכנס לגן עדן. רואים, שלא רק על קיום המצוה מקבלים שכר, אלא גם על הזריזות שבעשיית המצווה.


    "ועשו להם ציצית", האדמו"ר רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע אומר, מברכין "להתעטף בציצית" ולא להתעטף בטלית, אע"פ שבטלית מתעטפים, כי הציציות תלויות למטה כלפי הארץ בשפלות, ולכן הם העיקר. השל"ה זי"ע במס' חולין בשם המהרש"ל זי"ע שיש סימן לכריכות הציצית. הנביא ישעיהו [כ"ו - י"ט] אומר "טל אורות טַלֶךָ", טלך הוא הטלית שבו תולין ציצית הוא טל אורות, אורות בגימטריה תרי"ג כמו הגימטריה של ציצית עם ח' חוטין וה' קשרים, והכריכות יהיו כמנין טל.



    שמירת העיניים, רבי שמואל מועד, היה מנקיי הדעת בירושלים. יום אחד הוא הגיע לשטיבלאך של מאה שערים, ורואה שבשטיבלך אחד מקובצים ומחכים לעשירי וצועקים "הצענטער" [עשירי], ובשטיבל השני עומד יהודי אחד וצועק "מעריב מעריב". שאל אותו ר' שמואל, מדוע אתה לא מצטרף אליהם? ענה לו, שזה שרוצה להיות חזן, אשתו הולכת בלי כיסוי ראש. שאל אותו, מאיפה אתה יודע? אמר לו, אני בעצמי ראיתי. אמר לו ר' שמואל, אם כך, אתה יכול להצטרף ג"כ אליהם...


    😪😥😩נכתב רבות על בין אדם לחבירו, אשתף במקום נכבד זה את הקוראים במקרה אישי שליוה אותי כ22 שנים (מגיל 18), אני הכותב ועימי היה המעשה, בגיל הישיבה קטנה הייתי לפעמים מפריע לבחורים ליפסוע אחורה בסיום שמו"ע בכך שהייתי נעמד מאחוריהם וכאילו מתפלל זמן רב ונהנה לראותם מחכים ומסתובבים אחורה ומצפים לסיומי, והנה במעשֵי השגוּיִם של גיל הנעורים גרמתי לעצמי עיכוב בשידוכים עד לאחרי גיל 30[כך שמעתי בכתובת קודש שהיפנו אותי לברר], וכן אח"כ עד שזכיתי לתואר "אבא" המתנתי עוד כמה שנים, עד שעברתי אצל כל מי שזכרתי וביקשתי את סליחתם[מי יודע לכמה ביטול תורה גרמתי אז?!], וזו הזדמנות בשבילי לעורר את הציבור על כל מעשיהם השגוים של בני הנוער ללא חשיבה על העתיד, 👈ניזכור - שמיטה יש רק פעם ב7 שנים ורק בפירות ורק בארץ ישראל - אבל העולם הוא חלילה לא שמיטה ובוודאי לא בעניינים שבין אדם לחבירו.
    ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם = תִזכה לבנים תלמידי חכמים יראי שמים.

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה