פורום 'חדר מורים'

פורום זה מיועד למורים ומחנכים, מורות ומחנכות, גננות, וכו'. המעוניינים לעזור ולהיעזר, בחומרי לימוד, שיעורים, וכו'.
  • 251
  • שבת אחרי חג השבועות, שבת פרשת נשא, אימרה חסידית על שבת זו אחרי שבועות, "שבת אחרי שבועות היא עדיין שבועות", (באידיש: שבת נָאך שבועות נאֳך שבועות - נָאך-אחרי, נאֳך-עוד, בשינוי ניקוד), וההסבר שהיות וה-6 ימים שאחרי חג השבועות נקראים "תשלומים כל שבעה". והם כמו חול המועד ובהם אפשר ליסוע לכותל המערבי כעין חול המועד של שבועות [וממילא השבת היא כמו שבת חול המועד]. ורמז לקריאה הארוכה בפרשת נשא שהיא הפרשה הכי ארוכה בתורה, כמו שאחרי ט' באב קוראים עשרת הדיברות לחזק שוב את קבלת התורה, כמו"כ כאן בשבוע [או בשבת] שאחרי קבלת התורה לומדים הרבה תורה בזמן שכולם נמצאים בבית הכנסת וכולם לומדים אותו סוג לימוד ואותו כמות זמן.

    חשיבות בירכת כהנים: הרב שלום הכהן שבדרון זי"ע בשהותו בחו"ל היה נוהג ללכת לבית כנסת ספרדי כדי לברך בירכת כהנים, ואילו גאון נוסף שהיה בזמנו היה נוהג ללכת לכזה מקום קדוש להתברך בבירכת כהנים.

    דוד המלך מרומז ב"רות", הפסוקים מתחילים באות ו', פרט ל8 שאינם מתחילים בו', ו=6, ח=8, 6 ועוד 8 = 14, דוד=14.

    המילים בבירכת כהנים הם בגימטריא מ"זרעים עד טהרות".

    בברכת כֵהנים יש ס' אותיות, כנגד מסכתות שבש"ס סדרי משנה, שכל העוסק במשניות מתברך. (נזר יוסף) -

    קשר בין הפרשה לפרקי אבות: דע מאין באת - ולקח הכהן מים, ולאן אתה הולך - ומן הקרקע אשר בעפר המשכן, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין - והעמיד הכהן את האשה לפני ה'.

    רמזים בפסוק "יברכך", יברכך ה' וישמרך - 3 מילים כנגד 3 קרואים בימי ב ה בשבוע ומנחה בשבת, יאר ה' פניו אליך ויחונך - 5 מילים כנגד 5 קרואים בחג, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום - 7 מילים כנגד 7 קרואים בשבת.
    0 תגובות
    מכתב שכתבה מורה:
    אני כמורה בבית ספר של 'קירוב' לקירוב רחוקים שע''י 'החינוך העצמאי'' יושבת בחדרי
    בבית הספר ומולי על השולחן מסתכל עלי מסך המחשב.
    אני חושבת שהמחשב הוא כלי עזר נחוץ בעבודה, המסמכים החשובים שמורים בו
    ומתוייקים היטב. כלים מקצועיים חשובים הנחוצים לעבודה היומיומית נמצאים בו על
    המסך, על שולחן העבודה.

    לצערי, לאחרונה אני חשה כי הוא עלול גם להוות בית ספר ל'ריחוק קרובים'.
    האינטרנט שעל המחשב כאן לצידי, הוא אינטרנט שמסונן בסינון שהנהלת חינוך העצמאי
    החליטה עליו, סינון שונה מן הסינון המקובל בבתי הספר של החינוך העצמאי. סינון חלקי.
    סינון שמאפשר גישה לאתרים שבהם כל הרעות החולות של העולם המערבי.
    אין צורך לפרט על עוצמת הפגע והמחדל!
    כמובן שלא נדרש הסבר מדוע אינטרנט הינו תהום מסוכנת, עמוקה ושורצת טרף.
    לא נדרש הסבר מדוע התהום הזו צריכה גדר איתנה ועוד גדר ביטחון ועוד סייג ועוד גבול
    בל יעבור.
    לא נדרש הסבר מדוע הציבור החרדי מצא פתרונות טכנולוגיים טובים לצורך שימוש
    בטכנולוגיות נחוצות בבטחה.
    לכאורה לא נדרש הסבר גם מדוע בבתי ספר של החינוך העצמאי, קיים סינון על
    המחשב באופן שאינו מאפשר נפילה בתהום.

    המסך הזה שמסתכל עלי יום יום הוא בור פתוח המאיים לבולעני חיים.
    ביקשתי הבהרה, הכיצד יתכן שלא יהיה מסונן כנדרש?!
    התשובה שקיבלתי היא: זה הסינון של הנהלת החינוך העצמאי עבור "בתי ספר קירוב".
    וכאן עולה הזעקה:
    בבתי ספר לקירוב עובדות נשים יראות שמיים ואני שואלת, בשם קולם הנודם: למה
    ניגרע? כיצד יתכן כי היצר הרע עומד כאן מולי, ואני הולכת לפגוש בו יום יום בעבודה? והרי
    אין צדיק בארץ וכו?! וכיצד לוקחים בהנהלת החינוך העצמאי את האחריות ועזות המצח
    הנדרשת לאפשר מצב כזה?
    אנו רוצות להישאר שמורות ומוגנות. אנו רוצות להימנע מנפילות מסוכנות. אני מבטאת
    את זעקת הלב, את זעקת הנשמה, תמהה על העבר, ומבקשת על העתיד... אנא, מי שיכול
    לעשות משהו, השפיעו על הגורמים הרלוונטיים, הציפו את הבעיה, הביאו לפתרון, ומוטב
    רגע אחד קודם.
    וכאן נשאלת השאלה שלי, כמורה בבית-ספר של קירוב, מדוע נגרע? מדוע הסינון בבי"ס
    חרדי הוא סינון מן השפה ולחוץ?
  • 573
  • שבת שלפני חג השבועות נקראת בתואר שבת "דרך ארץ", כי דרך ארץ קדמה לתורה. והשנה שזה צמוד זה וודאי עוזר, כי כידוע בגמרא שבת ש"לכולי-עלמא[-לדעת כולם] ניתנה תורה בשבת", ואם ניתנה תורה בשבת וכיום זה לא מציאותי, לכן כאשר חג השבועות צמוד ביום שישי או ביום ראשון הזכייה היא יותר גדולה. וידוע שיש דעה שהתורה ניתנה ב-ז' סיון ותאריך זה יוצא בשבת. וכך היה ביציאת מצרים ז' סיון היה בשבת. וידוע שבשבת לפני כל חג מתחיל האור של החג שיהיה במשך השבוע וכשיוצא ו' סיון ביום שישי או ביום ראשון אז האור וההשפעות מתחיל כבר מהשבת והשבת כוחה גדול לעזור בהכנה לקבלת התורה.

    פרשת "במדבר" נקראת לפני חג השבועות שבו ניתנה התורה שניתנה "במדבר", ובמדבר אין שום כתובת לאן ליפנות אלא רק אל אבינו שבשמים. וזה ללמדינו לכל החיים לאן ולמי ליפנות.

    בראשית - ברית אש, התורה היא אש. "הלא דברי כאש".

    מיעוט שיחה: ש'סייג לחכמה שתיקה', ההיפך מל"דבר", דבקות בתורה, ביטול עצמי, רצון, כי בלי רצון עז אי אפשר להיות תלמיד חכם.

    סיני=הסכמה. שם הסכימו עם המילים נעשה ונשמע.

    בשבת שלפני שבועות צריכים להכין עצמינו לקבלת התורה כי השבת ניתנה לפני התורה והיא הכנה לקבלת התורה, ובסדר המעלות בליל הסדר אומרים "נתן לנו את השבת וקֵרבנו להר סיני", וגם הילד לפני הברית צריך לעבור את השבת, וכן גם כאן שצריך לעבור את השבת ואח"כ להיכנס בברית התורה בהר סיני.

    👈מתאים גם לזמנינו שחייבים ריבוי לימוד תורה: בחג השבועות דנים כל אדם אף על שאר צרכי חייו כבריאותו, פרנסתו וכו' כבראש השנה, שהרי אם נגזר עליו שלוה בתורה, ממילא חייבים שפרנסתו ובריאותו יהיו טובים אף הם. ולכל אחד מאיתנו נקבע זאת ביום חג השבועות הקרב ובא, לפי שלכל אחד יש את חלקו והבנתו בתורה, ועל פי כך נקבע מעמדו בעולם האמת. כה גדולה ויקרה מעלת לימוד התורה, עד אשר אמר עליה הנביא: "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי", ולמדו חז"ל מכך, שעל ידי לימוד התורה של האדם מחזיק את הוא את כל העולם כולו ומצילו מאבדון, לפי ש"תלמוד תורה כנגד כולם". וכך אומר המדרש: "התנה הקב"ה עם מעשה בראשית (כל העולם): "אם מקבלים ישראל את התורה – אתם מתקיימים. ואם לאו, אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". סיפר הרב מנחם שטיין שליט"א: לפני כ 37- שנה בדיוק, בשנת 1891 , נערכה מדינת ישראל לקראת המבצע המסוכן ביותר בתולדות המדינה. המבצע ממנו רעדו מפחד אנשי הממשלה וכל תושבי ישראל קראו תהילים במקלטים - הפצצת הכור הגרעיני בעיראק. מנחם בגין, שהיה ראש הממשלה, פחד מאוד מכך שאם ישראל תחדור לשטח עיראק ותפציץ את הכור, הדבר יוכל להביא לחימום כל מדינות ערב כנגדו, ויגרום להפצצת ישראל על ידם. לכן, מה עשה ראש הממשלה, בגין, לפני המבצע? הוא התקשר אל הבבא סאלי זצ"ל והרב שך זצ"ל, כדי לקבל ברכה להצלחת המבצע המסוכן. הרב שך זצ"ל מקבל טלפון מבגין, שומע את הפרטים ונותן את ברכתו. הבבא סאלי שומע אף הוא את הפרטים ונותן את ברכתו, אך הוא מוסיף ושואל את ראש הממשלה: "אמור נא לי, באיזה שעה אתה מתכנן לעשות את המבצע?". "התכנון המדויק נקבע לחג שבועות, שעה 12:31 בצהריים בדיוק - אסור לפרסום!", מודיע ראש הממשלה בסודיות רבה. כששומע זאת הבבא סאלי, הוא מבקש לפתע דבר מוזר: "יואיל בבקשה כבודו ." להעתיק את המבצע לשעה 15:31 מנחם בגין שהכיר בקדושתו של הבבא סאלי השיב: "זה לא תלוי בי, אלא בגורמים צבאיים, אך אגיש את ההצעה בכינוס המדיני", הבטיח בגין לסיום. בגין הגיש את ההצעה בכינוס המדיני, וההצעה התקבלה: חג שבועות, שעה 15:31 , ישראל תחדור לעיראק ותתקיף את הכור הגרעיני. היה זה במוצ"ש. בכל מערכת החדשות הודיעו: "הצלחה מסחררת למדינת ישראל! ללא הרוגים וללא פצועים! מבצע מדויק להפליא!". כל העולם הסכים באותו זמן שהמבצע היה מוצלח ביותר. בביתו של הבבא סאלי, אף אחד לא העז לשאול את הצדיק: מה ההבדל אם המבצע יתקיים ב 12:31- או ב 15:31- אך היה אחד שהעיז לשאול, והוא הרה"ג ר' יעקב אדלשטיין שליט"א. הבבא סאלי שמע את דבריו וענה לו: "כששמעתי שהמבצע יהיה בחג השבועות, חשבתי לעצמי: מה עושים בני הישיבות, וכל לומדי התורה בעולם הרי כל הלילה הם למדו תורה, ורובם הלכו לישון לאחר התפילה, ובשעה 12:31 הם רק מסיימים את סעודת החג. אע"פ שזו סעודת מצווה, זה לא מספיק כדי שנוכל לקבל עזרה משמיים לנצח במבצע כל כך מסוכן. בשביל מבצע מסוכן כזה, צריך המון כח וטנקים רוחניים לעם היהודי, לכן אמרתי לו שיעשה זאת בין השעות 3 - 3:30 בצהריים, שאז אחרון הסועדים חזר לבית המדרש, וכל בחורי הישיבות ולומדי התורה עמלים בה. סיים הבבא סאלי ואמר: "אני צריך שכל בני התורה יהיו על משמרתם כדי שנזכה לנצח בסכנה כזאת!". רק כח התורה יכול לשדד מערכות!. החפץ חיים זצ"ל היה אומר: ישנם אנשים צדיקים המהדרים בקניית אתרוג המגיע אף לסכום של כ- 300 ₪! , וזו רק מצווה אחת. אך קחו את השכר של מצוות אתרוג מהודר ביותר, שופר, סוכה, ציצית, תפילין, חסד וכך את כל המצוות – אות אחת שאתה לומד בתורה הקדושה, שווה לשכר כל המצוות יחד!, שנאמר: "ותלמוד תורה כנגד כולם", כנגד כל המצוות יחדיו. כותב ר' חיים מוולאז'ין בספרו 'נפש החיים'. ננצל כל רגע בלילה הקדוש של חג שבועות ונדע כי לכל אחד יש חלק בתורת ה', ולפי כך יקבע חלקו בעולם הבא!.
    • שכוייח!
    Reactions: מה זה201 //
    0 תגובות
  • 387
  • 0 תגובות
  • 279
  • 0 תגובות
  • 334
  • קיבלתי מחבר שמפרסם בעוד מקומות

    היה סיפור על ציד שבא ליער וקיבל שמירה מהאריה, ובאחד הימים נרדם האריה ותוך-כדי שינה יצא מפיו ריח לא נעים, והגיב הציד "איזה ריח"..., התעורר האריה וביקש מהציד לחבול בגופו, הגיב הציד: החבלה תכאיב לך, אמר האריה זה בסדר ותחבול, אחרי החבלה הגיב האריה לציד, "המכה תירפא והכאב יעבור, אבל הכאב מהפגיעה מהמילים שאמרת עלי לא יעבור לעולם, ולכן תלך ואל תבוא לכאן יותר". והגיב אחד המגידים הי"ו: גם אם זה לא רק משל, אבל בשביל הנמשל זהו חזק ביותר ל"נהגו כבוד זה בזה".

    שלא נהגו כבוד: בישיבה של רבי מאיר שפירא בלובלין אמר פעם בחור דרשה, וכשסיים, אמר אחד הבחורים, גם כן חידוש!! זה כבר כתוב במלבי"ם. אמר לו ר' מאיר שפירא "מה שאמרת לא כתוב במלבי"ם, אלא במלבין פני חבירו ברבים.

    נהגו כבוד גם עם האדם עצמו. נכתב הרבה על חינוך ודוגמא אישית,
    ולפעמים לוקח זמן עד שההורים קולטים את העול המוטל עליהם בנושא הדוגמא האישית שהוא החינוך של הבית, ולכן יש שכשנזכרים זה כבר מעט מאוחר, ואחד מאלו כתב את החרוזים להלן: יש השולחים את האוצרות ללימודים אבל לא תמיד השאיפות מתמלאים, ודרוש לכך הרבה תפילה והשתדלות של דרך הילל, אוהב ומקרב. ולהלן אחד שלא זכה... ומגיב: שלחתי את בני שילמד בישיבה "כסף משנה" - ושׁישׂיג את ה"מגיד משנה" [משנה – כפליים, (כמו לחם משנה)] - ושישוב לבית כ"משנה למלך" - מאן מלכי רבנן - אבל בלמעשה את ה"כסף משנה" ששלחתי לו הוא הוציא על "לחם משנה" - וחי שם כ"משנה למלך" - והגיע לבית ואפילו "מגיד משנָה" אחת אינו יודע. ויזכו כולם לנחת יהודית עם הרבה תפילות והשתדלות מאירה ומקרבת עם מחמאות והרבה מטבעות לשון.

    בפרקי אבות:
    ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, חבר קיבל מחבר טוב מתנה לחתונה "בית מזוזה", החבר התפלא "זה מה שיש לו לתת לי", ולכן לא התיייחס למתנה, אחרי שעבר שבוע נפגשו, וישאל הנותן את חבירו "כבר הפקדת את ההמחאה", שאלו המקבל "איזו המחאה - הבאת לי בית מזוזה", הגיב הנותן: "הבית מזוזה היה בשביל הכיסוי אבל בתוכו מגולגלת המחאה, לך תפקיד", הגיב לעצמו החבר "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", ובשפת אמת על פרקי אבות "שמתוך שלא תגיע למקומו אל תדינהו כלל", ובסיום כל שיעור בכללות ובסיום כל פרק באבות: לפיכך הירבה להם תורה ומצוות, בכל פעם שעושים משהו בביגוד ובגוף מתחילים בימין ואח"כ בשמאל, לובשים ימין ואח"כ שמאל, נועלים ימין ואח"כ שמאל אבל בקשירה קושרים שמאל ואח"כ ימין, וכשמורידים קודם שמאל ואח"כ ימין, וכן קודם פותחים שרוכי נעל שמאל ואח"כ ימין ורק אחרי שפתחנו את של ימין חוזרים להוריד את נעל שמאל ואח"כ ימין, וכן בזמן רחצה קודם יד או רגל ימין ואח"כ שמאל, וגם בזמן סיחה[סבון] קודם מנקים עם יד שמאל את יד ימין, ואם רוחץ כל הגוף מתחיל בראש שהוא מלך על כל האברים, ולסיכום אם בחקותי תלכו - ונתתי.

    פת כללית: נהגו כבוד: יש אדם אשר בחוץ הוא בעל חסד ושמו הולך לפניו, אבל בבית הוא רחוק מחסד. הסיבה לכך, שהוא בעל חסד לא לפי ציווי הבורא, אלא מחפש כבוד, ובעשיית חסד בחוץ מקבל כבוד, ואילו בבית אין מי שיספר את גדולתו ותפארתו. המבחן לידע תכונת האדם באמת, הוא בהנהגת ביתו, ושם ניכרת מהותו האמיתית. נשתדל לנהוג במידת החסד עם הבריות, ובפרט עם בני הבית, ונזכור שבעל חסד נמדד בעיקר בחסד עם בני ביתו.

    לקראת:

    הכנה כל שבוע
    : למה אומרים בכל קידוש "זכר ליציאת מצרים" ולא "זכר לקבלת התורה" שהיא המטרה של יציאת מצרים, כפי שכתוב: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה", שזו היא המטרה? אלא העניין הוא ש"ההכנה גדולה מהמצווה", כמו הטבת הנרות שגדולה מההדלקה עצמה, ולכן מזכירים את "ההכנה" יציאת מצרים שהיא יותר גדולה וחשובה. ורמז: תעבדו - ן'.

    לימוד מיום כ"ט אייר לכל השנה, שביום כ"ט אייר מתפללים תפילת השל"ה, וכידוע שכפי האמונה כן הישועה, וצריך לדעת ליזכור ולהאמין כך בכל תפילה ובכל השתדלות. [כגון ביום ג' פרשת בשלח פרשת המן].

    לימוד מיום ב' סיון לכל החיים, יום ב' סיון
    נקרא בתואר "יום המיוחס", בגלל שהוא בין ר"ח סיון לבין 3 ימי הגבלה וחג השבועות, וגם שביום זה נאמר למשה על עם ישראל "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש - אלה הדברים אשר תדבר", על "אלה הדברים" כתוב ברש"י "לא פחות ולא יותר", והלימוד הוא שכל אדם צריך לזכור את המושג "מיוחס" או "ייחוס" בקשר אליו אישי, כלומר הבט מאחוריך להורים או לסבים, והבט לפניך לילדים [ולנכדים], וזכור שאתה "ייחוס בפני עצמו" בהתנהגותך ובדוגמתך האישית המשפיעה בבית בגו"ר, ולזכור שהתנהגותך עלולה להיות למידה בתפיסה של "לא פחות מימה שהיה ולא יותר מימה שהיה אלא בדיוק מה שראו ושמעו ולמדו".

    לימוד מיום ד' סיון, שהוא 48 ימים לעומר, ורמז גלוי יש בו, 48 שעות לפני התקדש החג, [למרות שלא כולם סופרים בצאת הכוכבים, אבל בשעות הם 48].

    [לקראת יום חתונתו - זה מתן תורה:
    כתוב: "תורת ה', עדות ה', פיקודי ה', מצות ה', יראת ה', משפטי ה', - הנחמדים מזהב", המילה השניה ה' והמילה השניה זהב, ולכן שׂמים את הטבעת על האצבע השניה הנקראת אצבע, וגם אם מעבירים אח"כ לאצבע אחרת, העיקר הוא היכן שמים בתחילה, וזהו המקור.]
    • תודה
    Reactions: קורס ו-אא-אסתר2 //
    0 תגובות
  • 387
  • שיר לכבוד כל הלומדים והמצטרפים למחזור החדש שמתחיל היום כ' באייר
    שמירת הלשון בחרוזים ובמספרים / כהן כל הזכויות שמורות
    @כל שם שתרצה תודה רבה לך על הביקורת המיוחדת, שכוייח!!!!
    נכתב: לע"נ רבי אלתר יכנס זצ"ל כ"ד שבט פ"ד
    מתפרסם: במלאות חצי יובל מפטירת אמו"ר מרת מרים פועה ע"ה בת ר' דוד וולף הי"ד כ"ב באייר נ"ט

    (הצעה למנגינת: "כי תעבור במים איתך אני... באש ובמים עם ישראל חי ..." כל הצעה אחרת, כולל ביצוע, תתקבל בברכה)


    דיבור 'לשון הרע' הוא רוח שטות
    העולם עלול להחרב ב'רכילות'
    גנות אסור לומר גם כשזו 'אמת'
    'שקר'
    - הוצאת שם רע בהחלט

    ארבעה אופנים יסודיים וראשונים
    אזהרות נאמרו לגדולים ולקטנים
    על בין אדם לחברו ובין אדם לקונו
    פני שכינה לא יקבל, לשמים עוונו

    ה'מספר' הוא כעובד עבודה זרה
    עונשו של ה'מקבל' , איום ונורא
    אין לומר גנאי 'בפניו', אפילו ביחידות
    ו'שלא בפניו', עצור, זהירות!

    שמירת הלשון - בשמונה אופנים
    מבוארים בספר בסעיפים ובסימנים
    אם חפץ אתה בחיים מצויינים
    נצור לשונך, סוגה בשושנים

    בדבור 'לתועלת' יש שבעה תנאים
    לא להגזים העוול ולא להרבות פשעים
    ההיתר של 'אפי תלתא' כמעט אינו מצוי
    ו'אבק לשון הרע' - בכלל אינו ראוי

    מאל"ף ועד טו"ב, שבעה עשר לאווין
    שנהיה מן הנעלבין ואינם עולבין
    על הפה נשים י"ד, ארבעה עשר עשין
    כי בעולם הבא, הולכי רכיל לא נכנסין

    אין כניסה בדלת, לדל"ת ארורין
    נשמור על שפתנו, טהורה בלי עוררין
    שיניים ושפתיים שומרות על הלשון
    ואצבע לאוזניים - מונעת כל אסון

    אל תהיה רשע, אפילו רגע בחיים
    זכור מעשה מרים, צרעת ונגעים
    תזכה לאור גנוז, יותר ממלאכים
    יבנה בית המקדש וישובו נידחים

    עם ישראל חי וקיים

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה