הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
מכתב שכתבה מורה:
אני כמורה בבית ספר של 'קירוב' לקירוב רחוקים שע''י 'החינוך העצמאי'' יושבת בחדרי
בבית הספר ומולי על השולחן מסתכל עלי מסך המחשב.
אני חושבת שהמחשב הוא כלי עזר נחוץ בעבודה, המסמכים החשובים שמורים בו
ומתוייקים היטב. כלים מקצועיים חשובים הנחוצים לעבודה היומיומית נמצאים בו על
המסך, על שולחן העבודה.
לצערי, לאחרונה אני חשה כי הוא עלול גם להוות בית ספר ל'ריחוק קרובים'.
האינטרנט שעל המחשב כאן לצידי, הוא אינטרנט שמסונן בסינון שהנהלת חינוך העצמאי
החליטה עליו, סינון שונה מן הסינון המקובל בבתי הספר של החינוך העצמאי. סינון חלקי.
סינון שמאפשר גישה לאתרים שבהם כל הרעות החולות של העולם המערבי.
אין צורך לפרט על עוצמת הפגע והמחדל!
כמובן שלא נדרש הסבר מדוע אינטרנט הינו תהום מסוכנת, עמוקה ושורצת טרף.
לא נדרש הסבר מדוע התהום הזו צריכה גדר איתנה ועוד גדר ביטחון ועוד סייג ועוד גבול
בל יעבור.
לא נדרש הסבר מדוע הציבור החרדי מצא פתרונות טכנולוגיים טובים לצורך שימוש
בטכנולוגיות נחוצות בבטחה.
לכאורה לא נדרש הסבר גם מדוע בבתי ספר של החינוך העצמאי, קיים סינון על
המחשב באופן שאינו מאפשר נפילה בתהום.
המסך הזה שמסתכל עלי יום יום הוא בור פתוח המאיים לבולעני חיים.
ביקשתי הבהרה, הכיצד יתכן שלא יהיה מסונן כנדרש?!
התשובה שקיבלתי היא: זה הסינון של הנהלת החינוך העצמאי עבור "בתי ספר קירוב".
וכאן עולה הזעקה:
בבתי ספר לקירוב עובדות נשים יראות שמיים ואני שואלת, בשם קולם הנודם: למה
ניגרע? כיצד יתכן כי היצר הרע עומד כאן מולי, ואני הולכת לפגוש בו יום יום בעבודה? והרי
אין צדיק בארץ וכו?! וכיצד לוקחים בהנהלת החינוך העצמאי את האחריות ועזות המצח
הנדרשת לאפשר מצב כזה?
אנו רוצות להישאר שמורות ומוגנות. אנו רוצות להימנע מנפילות מסוכנות. אני מבטאת
את זעקת הלב, את זעקת הנשמה, תמהה על העבר, ומבקשת על העתיד... אנא, מי שיכול
לעשות משהו, השפיעו על הגורמים הרלוונטיים, הציפו את הבעיה, הביאו לפתרון, ומוטב
רגע אחד קודם.
וכאן נשאלת השאלה שלי, כמורה בבית-ספר של קירוב, מדוע נגרע? מדוע הסינון בבי"ס
חרדי הוא סינון מן השפה ולחוץ?
אני כמורה בבית ספר של 'קירוב' לקירוב רחוקים שע''י 'החינוך העצמאי'' יושבת בחדרי
בבית הספר ומולי על השולחן מסתכל עלי מסך המחשב.
אני חושבת שהמחשב הוא כלי עזר נחוץ בעבודה, המסמכים החשובים שמורים בו
ומתוייקים היטב. כלים מקצועיים חשובים הנחוצים לעבודה היומיומית נמצאים בו על
המסך, על שולחן העבודה.
לצערי, לאחרונה אני חשה כי הוא עלול גם להוות בית ספר ל'ריחוק קרובים'.
האינטרנט שעל המחשב כאן לצידי, הוא אינטרנט שמסונן בסינון שהנהלת חינוך העצמאי
החליטה עליו, סינון שונה מן הסינון המקובל בבתי הספר של החינוך העצמאי. סינון חלקי.
סינון שמאפשר גישה לאתרים שבהם כל הרעות החולות של העולם המערבי.
אין צורך לפרט על עוצמת הפגע והמחדל!
כמובן שלא נדרש הסבר מדוע אינטרנט הינו תהום מסוכנת, עמוקה ושורצת טרף.
לא נדרש הסבר מדוע התהום הזו צריכה גדר איתנה ועוד גדר ביטחון ועוד סייג ועוד גבול
בל יעבור.
לא נדרש הסבר מדוע הציבור החרדי מצא פתרונות טכנולוגיים טובים לצורך שימוש
בטכנולוגיות נחוצות בבטחה.
לכאורה לא נדרש הסבר גם מדוע בבתי ספר של החינוך העצמאי, קיים סינון על
המחשב באופן שאינו מאפשר נפילה בתהום.
המסך הזה שמסתכל עלי יום יום הוא בור פתוח המאיים לבולעני חיים.
ביקשתי הבהרה, הכיצד יתכן שלא יהיה מסונן כנדרש?!
התשובה שקיבלתי היא: זה הסינון של הנהלת החינוך העצמאי עבור "בתי ספר קירוב".
וכאן עולה הזעקה:
בבתי ספר לקירוב עובדות נשים יראות שמיים ואני שואלת, בשם קולם הנודם: למה
ניגרע? כיצד יתכן כי היצר הרע עומד כאן מולי, ואני הולכת לפגוש בו יום יום בעבודה? והרי
אין צדיק בארץ וכו?! וכיצד לוקחים בהנהלת החינוך העצמאי את האחריות ועזות המצח
הנדרשת לאפשר מצב כזה?
אנו רוצות להישאר שמורות ומוגנות. אנו רוצות להימנע מנפילות מסוכנות. אני מבטאת
את זעקת הלב, את זעקת הנשמה, תמהה על העבר, ומבקשת על העתיד... אנא, מי שיכול
לעשות משהו, השפיעו על הגורמים הרלוונטיים, הציפו את הבעיה, הביאו לפתרון, ומוטב
רגע אחד קודם.
וכאן נשאלת השאלה שלי, כמורה בבית-ספר של קירוב, מדוע נגרע? מדוע הסינון בבי"ס
חרדי הוא סינון מן השפה ולחוץ?
