קהילת הפרסום והקופירייטינג

פורום קהילת פרסומאים וקופירייטרים מהחברה הדתית והחרדית.
מנהלי הפורום: hershy sh, גבריאל פ.
להצטרפות לקהילת הפרסום, הקש כאן

פרסום וקופירייטינג >> תוכן מקצועי

הפקות דפוס

כל מה שקשור להפקות דפוס, הוצאת ספרים לאור וכדו'.
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
בתחרות קקטוס הזהב שנערכה בסוף מאי זרק מודי כידון, יו"ר איגוד משרדי הפרסום והבעלים של גיתם BBDO, סוג של סיסמת בחירות: "ישראל מוכנה לעבור לשיטת התגמול על רעיון". מאחורי המשפט הקצר הזה עומד רעיון מגובש שאותו הזכיר כידון כבר לפני כשנתיים כשנכנס לתפקידו כיו"ר, והפך לדבריו ליעד חיוני לענף הפרסום לאור התפתחות עולם הדיגיטל. "השינוי צריך להיות טנגו בין המפרסמים לפרסומאים, והוא אמור לבוא משני הצדדים", הוא מסביר. בינתיים, רוב לקוחות משרדי הפרסום - כלל לא חפצים בשינוי.

"ב־1994, כש־BBDO הנשלטת על ידי אומניקום העולמית הגיעה לכאן לאחר שרכשה אותנו, אנשיה הסתכלו על מבנה עמלות הפרסום ואמרו שהעולם משתנה וכי בשלב מסוים נעבור למודלים אחרים", אומר כידון. "למרות זאת נשארנו המדינה היחידה במערב שבה עדיין עובדים במודל תגמול לפי מדיה. זה לא היה מעוות לולא הצמיחה הדיגיטלית. כיום אתה מקבל עמלה מחברת המדיה שהיא באזור 15%, וזה השכר שאיתו אתה צריך לפרנס את כל מחלקות המשרד".

לדברי כידון, הבעיה הופכת ברורה יותר כאשר מדובר בקמפיין שעולה לרשת האינטרנט והופך לוויראלי. "עלות לא רגילה של סרטון שעולה ליוטיוב היא 300–400 אלף שקל, בעוד שבמדיה הקונבנציונלית זה יכול היה לעלות גם 10 מיליון שקל", הוא מסביר. "ביוטיוב אנחנו מקבלים 20 אלף שקל עמלה, ואין בזה שום היגיון. כמה שננסה להיות צדיקים, אנחנו עדיין צריכים להתפרנס. משרד פרסום צריך להיות מתוגמל באופן מנוטרל מהמדיה".

דוגמה לקמפיין גדול שהצליח מבלי לעלות בטלוויזיה היה סרטון גן רבקה של סלקום, שעליו היה אחראי משרד גיתם, ועלה רק ביוטיוב. במקום לשלם כ־8 מיליון שקל לטלוויזיה, שולם סכום נמוך יותר — אך האפקט היה גדול מאוד. גם טמבור, באמצעות שלמור אבנון עמיחי, עשו שימוש במדיה אחרת כאשר צבעו את המדרכות באילת ולא זכו לתגמול מלא. קמפיין נוסף שגרף הצלחה גדולה והיה חוצה מדיה היה קמפיין הבפלות של עלית, שעליו היו אחראים אנשי באומן בר ריבנאי, שאף עוטרו בקקטוס הזהב בזכותו.

עיוות שמוליד תמריץ

"המודל הנוכחי לא הגיוני", קובע מנכ"ל באומן בר ריבנאי יוסי לובטון. "המצב הופך לבלתי אפשרי בשל ריבוי המדיה, וגם כיוון שמהלך פרסומי כיום דורש פעילות רבה של מגע עם הלקוח, שאינו בהכרח ממוקד במדיה. בחלק מהמקרים, כמו ברשתות חברתיות, אין תגמולים שהיו נהוגים במדיומים המסורתיים. העיוות הזה מוליד תמריץ כלכלי לייצר עבודה רק במקומות שבהם יש תגמולים".

"המצב הנוכחי פוגע באינטרס המובנה של משרדי הפרסום להפנות משאבים למדיה החדשה, גם כיוון שלא תמיד המשרד יודע איך להתפרנס היטב וגם כיוון שזה הרבה פעמים מצריך יותר עבודה", מוסיף יגאל שמיר, סמנכ"ל קריאייטיב ושותף בגליקמן נטלר סמסונוב. "במדיה הישנה אתה יודע מיד איך הכל עובד". נשמע כאילו אתם מתבכיינים.
כידון: "אנחנו לא מתבכיינים, אנחנו מקדשים את הקריאייטיב. כדי שזה ימשיך - צריכים שינוי. מהלך של שינוי כזה חייב הבנה בין המפרסם לפרסומאי, זה לא חד־צדדי".

וכשהפרסומאים מדברים על פתרונות ועל שינויי נוסחה אפשריים, הם בעצמם עוד לא בטוחים מה תהיה הבחירה הנכונה. אמיר גיא, מנכ"ל משותף באדלר חומסקי, עבד בעבר בארצות הברית בסוכנות Y&R, ומעיד כי שיטת התגמול שם אינה לפי הכנסות מהמדיה אלא לפי היקף הפעילות של הלקוח, לפי כמה אנשים הוא מצריך ומספר הקמפיינים שמכינים ללקוח. "השיטה הנפוצה בעולם היא ריטיינר, תשלום קבוע מראש של סכום חודשי, המבוסס על פי היקפי עבודה מוסכמים ושימוש במשאבים", הוא אומר. "היתרונות של השיטה הזו הם שנוצרת ודאות לגבי הכנסה לשנה והוצאות הלקוח ודאיות. הבעיה היא שהתכנונים לא תמיד מדויקים וזה גם עלול ליצור ירידה ברמת המחויבות, כי יש הכנסה קבועה מראש".

שיטה נוספת שאותה מציע גיא היא תמחור לפי שעות עבודה ומספר עובדים. "זו שיטה קלה לחישוב וליישום וגם לא קשורה דווקא למדיה מסוימת. זה משקף את צורכי הלקוח והיקפי העבודה של המשרד", מסביר גיא. "הבעיה היא שהלקוח לא יכול לתכנן במדויק את העלויות, וזה גם עלול לעודד את המשרד לעבוד בשעות נוספות".

יגאל שמיר מצביע על שיטה אחרת שהפכה לנפוצה בארצות הברית ובאירופה ושאותה אולי אפשר יהיה לראות מיושמת בארץ - ביסוס התשלום על מידת ההצלחה של מושא הפרסום. "מודדים את האפקטיביות של הקמפיין", הוא מסביר, אך מסייג: "יש עם זה בעיה אחת, והיא שקשה מאוד לשייך את ההצלחה רק לקמפיין הפרסומי". גיא מחדד ואומר כי "השיטה הזו גם עלולה ליצור ירידה במוטיבציה אם לא מגיעים למלוא התגמול לאורך זמן".

די בתיקון קטן

"אנחנו נמצאים כעת בנקודת ביניים", מסכם יוסי לובטון. "אנחנו יודעים שאם לא נביא את הפתרון הנכון נפגע במעמד של עצמנו, ולכן רוב המשרדים הגדולים עושים פעילויות יפות שמשלבות מדיומים שונים. הם עושים את זה מתוך הבנה שזו תקופת מעבר, אבל שבסוף ייווצר מודל כלכלי שמתגמל עבור זה. אני מקווה שזה יקרה מהר".

גיא לעומת זאת אינו בטוח שיש צורך במהפכה גדולה בשיטת התגמול. "שיטת המדיה גורמת לפרסומאי להיות על קוצים, לחשוב איך אני מביא את הלקוח למדיה, ואז הלקוח נהנה שאני כל הזמן חושב איך לעזור לעסק שלו", הוא אומר. "מה שהכי מתאים זה השיטה הנוכחית, וצריך במקביל למצוא שיטות לתגמל פרויקטים שאין להם נגזרת מדיה, כמו רשתות חברתיות ובלוגים".

(כלכליסט)
אני התעסקתי במשך שנים עם עימוד ספרים בתוכנת תג. והוצאת ספרים לאור.
לפני כשנה החלטתי ללכת ללמוד עיצוב גרפי, במטרה שאוכל גם לעצב כריכות, שערים וכו' כל מה שדרוש להוצאת ספר לאור. וכמובן גם ללמוד את תוכנת אינדיזיין בשביל עימוד שדורש שילוב תמונות וכו'.
אבל אחרי שגמרתי את הלימודים נמשכתי דוקא לתחום העיצוב והפרסום, יותר מאשר לעימוד. אני אוהבת המון יצירתיות, מה שאין לי כ"כ בעימוד ספרים.
השאלה שלי כרגע הוא:
בחרתי שם לעסק שלי ועיצבתי לו לוגו, שמתאים לעימוד והוצאת ספרים ולא כ"כ לעיצוב ופרסום.
כרגע אני מנסה להכנס לשוק הפרסום והמיתוג. האם אני יכולה להמשיך להשתמש בלוגו הקיים, אולי שינוי צבעים יעשה את זה מתאים יותר? (הדפסתי גם כרטיסי ביקור סרגלים ניירת ועוד) ואני גם לא חושבת לזנוח לגמרי את העימוד והוצאת הספרים, אלא רוצה לשלב בין שניהם.
ומה אני אמורה לעשות בשביל להכנס לשוק?
עד עכשיו פניתי לחנויות והצעתי פרסום במחיר זול במיוחד (גם בחינם הסכמתי לעצב) האם זה מספיק? או עדיף להשקיע בצורה אחרת? ואם כן איך?
כל מי שיש לו מה לתרום לי מנסיונו, אודה לו מאד מאד.
 תגובה אחרונה 
בעקבות הדיונים שפתחתי כאן וכאן,
אני רוצה לשאול גם פה, קצת מכיוון שונה,
מה ששאלתי שם:
"יש לי חברה שרוצה לבנות אתר כדי למכור בגדי תינוקות/ילדים/נערים מהחנות שלה -
ולא ידעתי לענות לה אם בכלל ילך לה, כי החנות שלה מיועדת לחרדים,
אמרתי לה שבציבור הכללי בטח יותר קונים באינטרנט,
הבעיה שסגנון הבגדים שלה מתאים לציבור החרדי,
רציתי לתת לה דוגמאות אבל האמת שאני לא כ"כ מכירה אתרים שאפשר לקנות בהם מוצרים שמיועדים לחרדים, נגיד ספרי ילדים (של חרדים) ספרי קודש.
מה נראה לכם חרדים קונים באינטרנט?"

ומה שאני מוסיפה ושואלת כאן, האם כזה דבר צריך לעבור פרסום בעיתונות? (השאלה אם אפשר לפרסם אתר אינטרנט בעיתונים).
ויותר מכך האם צריך "הכשר" לכזה דבר, (שלא יופיע בפייסבוק, שיהיה פתוח בנתיב וכו')?
אשמח לדעתכם.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה