קהילת הפרסום והקופירייטינג

פורום קהילת פרסומאים וקופירייטרים מהחברה הדתית והחרדית.
מנהלי הפורום: hershy sh, גבריאל פ.
להצטרפות לקהילת הפרסום, הקש כאן

פרסום וקופירייטינג >> תוכן מקצועי

הפקות דפוס

כל מה שקשור להפקות דפוס, הוצאת ספרים לאור וכדו'.
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
הנני בזאת לבקש את עזרתכם קהילת פרוג הי"ו בזה בעניין:
הנני עומדת לפני הוצאת ספר קומיקס שלישי בסיעתא דשמיא.
שני הספרים הראשונים נשאו את השם "סדרת ציורים מספרים".
הספר הראשון:
מתנה פורחת באויר - לקט של שבעה ספורים קצרים משעשעים. עלילה ומסר בין השיטין.
צפה בקובץ המצורף 29708
הספר השני:מחיר יקר – ספור מתח בן 64 עמודים המתאים לילדים גדולים יותר
צפה בקובץ המצורף 29709
לאחר שיצא הספר השני העירו לי ששם הסדרה ועיצוב הלוגו אינו מתאים לאופי הספר הזה שמיועד לילדים גדולים יותר.
הנה הלוגו הישן:
צפה בקובץ המצורף 29711
היות שגם הספר השלישי הוא עלילת מתח ארוכה חשבתי לשנות כעת את השם לספרים שמכאן ולהבא בע"ה וכעת לעצב לוגו חדש עם שם קליל וקצר, קולע וקליט, שיציג את הסדרה באור מתאים יותר.
כאן אני שואלת לדעתכם:
1. מה דעתכם בכלל על החלפת השם?
2. האם יש לכם רעיון לשם מתאים לסידרה של קומיקס עלילתי?
שותפו של היועץ הפוליטי ארתור פינקלשטיין, ג'ורג' בירנבאום, ניהל את הקמפיין של אביגדור ליברמן. בראיון ל"הארץ השבוע" הוא מספר איך הקמפיין דישדש עד ההפגנות נגד המלחמה, ומה היתה הסיסמה המקורית שנגנזה לטובת הנאמנות והאזרחות. חשיפה: כך ניצל הביטוח הלאומי מאי-נעימות גדולה



ארתור פינקלשטיין, האיש והאגדה, טעה. על פי סקרי העומק שלו ארבעה ימים לפני הבחירות, יכלה "ישראל ביתנו" לקוות ל-18 מנדטים. אלא שהפוליטיקה הישראלית הצליחה לתעתע גם בו. למחרת הבחירות, כשפינקלשטיין, המחלים מניתוח לב כבר ממליך מלכים במדינות מזרח אירופה, נשאר שותפו, ג'ורג' בירנבאום, להסביר מה הביא לתוצאה הנמוכה מהתחזיות וגם, איך נהפכה ישראל ביתנו למפלגה השלישית בגודלה.
בארצות הברית רק הרפובליקאים יכלו לקבל את שירותיו של פינקלשטיין. בישראל, רק הימין קיבל את השותף, ישראלי שעשה עלייה ב-2000 ונשוי לישראלית. כמו לפינקלשטיין גם לשותף, בירנבאום, יש גבולות. עם אהוד ברק, למשל, הוא לא היה עובד. עם קדימה של אריאל שרון, כן; עם קדימה של ציפי לבני, לא. לא פלא שבתשובה לשאלה האם יכעס על הקליינט שלו אם יסכים זה לשבת בקואליציה עם לבני, הוא שותק מעט ועונה בזהירות: "הייתי שמח לראות קואליציה של המחנה הלאומי".
ארבעה ימים לפני הבחירות, התעוררה אצלו תחושה שהמומנטום של הליברמאניה דעך מעט. כן, שוב התקשורת קצת אשמה, משום שהחמיצה את תסמונת המפלגה השלישית. לפי ההסבר של בירנבאום, כשנתניהו התחיל לאבד קולות לליברמן, גדל באופן טבעי הפער בינו לבין לבני. התקשורת התחילה לדווח על מומנטום של לבני, כשבפועל המומנטום היה של ליברמן.
במקביל פתחו הליכוד והעבודה, בקמפיין דו-ראשי: ציפי או ביבי, ורמזו כמה קטן הפער. מצביעי ליברמן מבוהלים החליטו ברגע האחרון לחזור לנתניהו. המפלגה של ליברמן, שרק שבועיים קודם איימה על קדימה, נדחקה מעט הצדה. "זו תופעה מוכרת במצבים של מפלגה שלישית ואין הרבה מה לעשות כדי לבלום אותה", אומר בירנבאום. "אנשים נוטים להצביע למי שנחשב כבעל הסיכוי הגדול יותר, כדי לא להזדהות עם ?הלוזר'. לו היינו מקפיאים את הזמן ארבעה ימים לפני הבחירות, התוצאה שלנו היתה שונה". עד אז, הרי, הכל הלך כל כך יפה.

מה רוצה יהודי
בירנבאום, בן 39, רצה בכלל להיות אסטרונאוט ואף למד לשם כך אסטרופיסיקה. אלא שדי היה בקיץ אחד בו עבד כמתמחה בגבעת הקפיטול ובמפגש עם ארתור פינקלשטיין, כדי לשנות את תוכניותיו. כמו שהוא רואה את זה, הוא לא התרחק הרבה מאביו, סוכן נוסע למוצרי טקסטיל, "מוכר שמטעס", מכנה זאת בירנבאום בחיבה. הרבה מילדותו במשפחה יהודית-ציונית באטלנטה, הוא עשה בנסיעות עם אביו, ולמד ש"היהודי ניצול השואה הזה, בעל מבטא צרפתי כבד, ידע למכור הכל לכולם, גם בג'ורג'יה של ימי הקו-קלוקס-קלאן, כי הוא הבין בנפש האדם. הסוקרים בארץ הם סטטיסטיקאים, אבל הפוליטיקה היא לא רק סטטיסטיקה, היא הבנה של נפש האדם". בזכות ההבנה בנפש האדם, אומר בירנבאום, "פינקלשטיין היה הראשון שזיהה בבחירות 1996 (כשעבד עם נתניהו) את ההבחנה בין ?יהודי' ל'ישראלי' כהגדרה מכוננת, והביא לניצחונו של נתניהו. הישראלי רוצה שלום, היהודי רוצה קודם כל ביטחון. זה לא השתנה מאז".
ההתחלה לא היתה מבטיחה. בירנבאום מספר שבארוחת ערב בראשית הקמפיין, הם ניתחו את המצב והגיעו למסקנה שעם כל הכבוד, ישראל ביתנו לא ממש רלוונטית, והם ישמחו לשמר את 11 המנדטים שקיבלה ב-2006. ובכל זאת הם ניגשו לעבודה, כשהנכס העיקרי שעמד לרשותם היה המועמד. כך נוסחה הסיסמה "ליברמן, אני מאמין לו", שיש בה גם איום וגם הבטחה, תוך שימת דגש על יתרונו היחסי בעיני תומכיו.
במקביל, מופו בסקרים שני הנושאים עמם מזוהה ליברמן: מאבקו בפשיעה ויחסו לערביי ישראל. יום אחד, המועמד עצמו הציע סיסמה: "אין שירות לאומי, אין ביטוח לאומי". לא רע, חשבו בצוות האסטרטגי, אבל לא ממש התלהבו. בינתיים פרצה המלחמה שכירסמה ברלוונטיות של ליברמן מול מועמדים כמו שרת חוץ, שר ביטחון ויו"ר אופוזיציה המופקד על הסברה, וגם הביטוח הלאומי כבר לא נראה להיט.
מעט ענווה
מה שחילץ את הקמפיין של ליברמן מהבוץ, היו ההפגנות של ערביי ישראל נגד המלחמה בעזה, והתבטאויות תמיכה בחמאס שעלו בהן. ליברמן נראה פתאום רלוונטי מתמיד. רפי ברזילי, קופירייטר מהתחום המסחרי, הציע לבירנבאום את המשוואה "בלי נאמנות אין אזרחות". בירנבאום התלהב ופינקלשטיין אישר בטלפון. "הקולגות שלנו תמיד מופתעים שאנחנו לא בודקים סיסמאות בסקרים ובקבוצות מיקוד", צוחק בירנבאום. "אנחנו פשוט יודעים כשזה עובד. גם ?דא ליברמן' של 2006, עלה בשיחת חברים במסעדה".
קמפיין 2009 יצא לדרך. "סקר שערכנו בימי הלחימה לימד ש-96% מהיהודים בארץ רואים בערביי ישראל בעיה", משחזר בירנבאום. "באווירה הטעונה שנוצרה, הסיסמה גם פגעה בעצב הרבה יותר רגיש מזו שעסקה בביטוח הלאומי". ישראל ביתנו הפכה לקולט הברקים של כעס ישראלי מצטבר. "לא כעס, תסכול", מתקן בירנבאום. "זה היה הרגש העיקרי שזיהינו בסקרי העומק המקדימים. תסכול ומיאוס מכל מה שקורה כאן. לא היתה בקמפיין הזה שום התגלות שמימית, רק מענה לרגשות עמוקים שזיהינו".
אחר כך, כשעוזי לנדאו סיפר להם שעזמי בשארה ממשיך לקבל פנסיה מהכנסת, הוסיפו את קמפיין ה"בושה וחרפה", שבו פירסמו התבטאויות של חברי כנסת ערבים לצד שכרם. בירנבאום לא חשב לרגע שיש משהו גזעני בקמפיין, גם לא הרגע שבו הטיח ליברמן בח"כים הערבים שהוא יטפל בהם כמו שטיפלו בחמאס. "זה אולי מצמרר אותך, אבל זה טוב מאוד לבוחרים שלנו", אומר בירנבאום. "אין לי שום בעיה עם זה. כתבים זרים שואלים אותי על אופיו של הקמפיין, דווקא בגלל שאני אמריקאי. מטיחים בי: ?ומה היית אומר על קמפיין לאמריקה נוצרית ודמוקרטית?' אני מסביר את ההבדל בין ההיסטוריה האמריקאית להיסטוריה היהודית - מסביר, לא מתנצל".
בכל מקרה, לא נקבעו לקמפיין קווים אדומים ולא גבולות של מותר ואסור. במטה דווקא היו אנשים שהציעו מדי פעם לרכך את המסר, אך דעתם לא התקבלה. "מהתחלה סיכמנו עם ארתור (פינקלשטיין) שצריך לתת לאיווט להיות איווט", אומר בירנבאום. "זה מה שהציבור מצפה".
על פי התיאור של בירנבאום, "אנחנו לא בחרנו את הנושא, הנושא בחר אותנו. לא החלטנו להיות קול התסכול, נהיינו כאלה". אפילו כשליברמן נחקר ואנשים קרובים לו נעצרו, ידעו שזה לא יזיק לו. פינקלשטיין אף הנחה מרחוק, לא להתנצל. ההנחיה היא תפישה של ניהול קמפיין, שלפיה הדבר הכי נורא בפוליטיקה זה לקום ולצעוק "אני לא נוכל". פינקלשטיין מכנה זאת "ריקוד האדם האשם". כאילו שבאמת אפשר לדמיין את ליברמן קופץ וצועק שהוא לא אשם.
רק עצה אחת המועמד, הצייתן בדרך כלל, לא ממש הפנים. הם המליצו על מעט ענווה, וליברמן הצהיר בבאר שבע, שהוא יקבל 30 מנדטים ויהיה ראש ממשלה. בירנבאום היה שמח אם זה היה קורה. מבחינתו, זהו כבוד גדול יותר לעבוד כיועץ לראש ממשלה ישראלי, מאשר לנשיא אמריקאי. ככה זה אצל ילד יהודי שאביו הכריח אותו לקרוא את ה"ג'רוזלם פוסט" לפני שהוא פותח את ה"ניו יורק טיימס", כדי לדעת מה קורה אצל היהודים.
ועדיין, הוא מעולם לא עבד במערכת בחירות בחברה שבטית כמו ישראל ובמצב שבו כל המפלגות היו נגד זו שעבורה עבד. אנשי ש"ס, הוא מספר, הגיעו אפילו לסבתו של מנהל הקמפיין שלהם, -צונזר-חשיפה מעניינת...
מנתחים קמפיין: ליברמן קלע בול, הליכוד פישל



יממה אחרי הבחירות, ראש ממשלה עוד אין לנו, אבל תוצאות סופיות דווקא יש: נתניהו התפזר, ברק התפוגג ולבני הציבה אלטרנטיבה. והמנצח הגדול הוא כמובן ליברמן: "בעזרת תמונה אחת וארבע מילים הוא שיגר מסר חד כתער"
דניאל אדלסון פורסם: 11.02.09, 22:07


>בשוק הפרסום קשה למצוא הסכמה סביב קמפיינים, אך יש תמימות דעים כשזה נוגע למערכת הבחירות הנוכחית. בשיחה עם ynet מסבירים פרסמואים בכירים מה לבני עשתה נכון, כיצד הוכיח ליברמן שפחות זה יותר ואיך נתניהו עשה כל טעות אפשרית. בבחירות האלו, מסכימים אנשי הפרסום, קקטוס הזהב הולך לקדימה ולישראל ביתנו.
"ברור לחלוטין שהמקום הראשון הולך לקמפיין של ליברמן", אומר יו"ר איגוד חברות הפרסום, רמי שלמור, המכהן כמנכ"ל משותף בחברת הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי. "המסר שלו היה חד כתער ובעל אמירה ברורה, ומעבר לזה - הוא גם קלע בול לצרכים ולרצונות של קהל היעד שלו. הוא זיהה מבעוד מועד את הצרכים שלהם וענה עליהם במדויק בסיסמה אחת".


ארבע מילים הביאו 15 מנדטים. כרזת בחירות של ישראל ביתנו (צילום: AFP)

הפרסומאי אודי פרידן, מבעלי משרד הפרסום ראובני-פרידן IPG, מסכים כי בתעמולה פוליטית אין מקום לעמימות, אלא דרוש מסר ברור וחד-משמעי. "לליברמן היה בסך הכול משפט אחד: 'נאמנות - אזרחות'. הוא לא דיבר על ירושלים, לא על הגולן, לא על הכלכלה, לא על הביטחון. הוא הצליח בעזרת תמונה אחת וארבע מילים ליצור אויב ברור ותגובה ברורה למצב ברור".


פרסמואים קובעים כי אחרי ליברמן, ניצבת לבני כמובילת הקמפיין המוצלח ביותר. "מסע הפרסום של קדימה, בהנהגתו של ראובן אדלר, היה נכון", אומר פרידן. "בפוליטיקה יש נגטיב ופוזיטיב, והקמפיין שלהם נגד ביבי עבד. הם ידעו כיצד לרתום את רחשי הציבור, הבינו לאן הרוח נושבת וידעו שהשנאה לביבי תעלה את ציפי. הקמפיין הציף אצל הציבור את התחושות כלפי נתניהו: כל מי שנזכר כמה הוא לא רוצה את ביבי - בחר בלבני".


לדברי שלמור, ההתמקדות של קדימה בנתניהו נטרלה למעשה את המועמד השלישי. "העובדה שהם הצליחו לגרור את נתניהו למערכה והוא ענה להם בקמפיין משלו, ממש הפכה את השיח לדו-קוטבי - או לבני או ביבי. ברק נעלם לחלוטין והקולות שלו עברו לקדימה".

"צריך להיות קוסם כדי לאבד מנדטים כמו הליכוד"

שלמור מכתיר את קמפיין הליכוד כגרוע ביותר, משום שנתניהו שיחק לידי קדימה. "יש כלל ידוע בעולם הפרסום - לעולם אל תתקוף את היריב שלך, כי בכך אתה משווה אותו אליך ומעלה אותו לרמה שלך. תגובת נתניהו גרמה לכך שלבני נתפסה כשווה לו. בכלל, הקמפיין של ביבי היה הגרוע ביותר. במקום להתמקד במסר אחד, בקו אחד ברור, הוא ניגרר לאינסוף מסרים".


הציבה אלטרנטיבה. כרזת בחירות של קדימה (צילום: AP)

הפרסומאים מרחיקים ואומרים כי מסע הפרסום של הליכוד צריך לשמש כלקח לפוליטיקאים המעוניינים לדעת מה לא לעשות במערכת בחירות. "נתניהו התחיל עם 35 מנדטים וירד ל-28. צריך להיות גאון, כישרון ענק, ממש קוסם כדי לאבד כל כך הרבה מנדטים", אומר פרידן.

"הקמפיין שלו הוכיח כמה הוא תזזיתי ולא עקבי", מוסיף פרידן. "הוא שינה את המסרים שלו בהתאם לרוח הציבור. הוא ניסה לאחוז את המקל לא




בשתי הקצוות, אלא בארבע. הוא דיבר על ביטחון, כלכלה, ערכים, לחזק את הימין, לחבק את ש"ס, להיות אובמה - והכל ביחד. כשאתה רוצה להחזיק כל כך הרבה כדורי טניס ביד, כולם נופלים ואתה נשאר בלי כלום".


גם קמפיין העבודה סופג לא מעט ביקורת, ופרסמואים מסבירים כי אהוד ברק מיתג את עצמו כשר ביטחון, וכך הפך את עצמו ללא רלוונטי. "הקמפיין של ברק היה ברנז'אי באופן מובהק", אומר שלמור. "זה תפס בתל אביב, אנשי התחום סערו, דיברו על זה וצחקו, אבל הציבור הרחב לא מבין בדיחות כאלה. אם היינו באנגליה, אולי זה היה עובד, אבל לנו אין הומור בריטי. אנחנו כל הזמן במלחמות, יבשים כמו צנון".
ראובן אדלר: "אחרי המלחמה, הבנו שיש לציפי לבני סיכוי; הסלוגן 'אני לא מאמין לביבי' בא מדליה איציק, היא שמעה את זה בתחנת דלק"

"תוצאת הבחירות אומללה כי אין הכרעה מוחלטת. גם ב-1964 היו בחירות שנגמרו בהפרש של קול, ובגין אמר שזה שניצח צריך לנהל. החלום שלי זה קואליציה קדימה-ליכוד-עבודה; שיחלקו את התיקים וינהלו את העסק, ואז ישנו את שיטת הבחירות. ממשלה כזו תוציא את המדינה ממצב הרוח שלה"

ענת ביין-לובוביץ' 11/2/2009

ראובן אדלר הצליח שוב - כנגד כל הסיכויים - להוביל את המועמדת שלו לניצחון. כשאריאל שרון ירד מהבמה היו שאמרו שגם אדלר הגיע לסוף הדרך, אבל אז באו הבחירות שבהן ניצח אולמרט, ועתה הבחירות שבהן ניצחה לבני. ההפתעה של רבים, עת התברר שלבני מובילה על פני בנימין נתניהו, לא היתה מנת חלקו. הוא היה אופטימי לאורך כל הדרך, ובשבועיים האחרונים הוא כבר ממש הריח מהפך, בין היתר תודות לקבוצות המיקוד שעשו בקדימה כל הזמן.
"אחרי המלחמה", הוא אומר, "כשהחלו תשדירי הבחירות וקיבלנו את הסקרים, הבנו שיש סיכוי. השתמשנו הרבה בקבוצות מיקוד והבנו שיש שינוי. שבועיים לפני הבחירות ראינו שהירידה במנדטים פסקה. קבוצות המיקוד נתנו רזולוציה מדויקת של מה הציבור רוצה, ועזרו לנו לבנות את האסטרטגיה הכי מדויקת".
- היה רגע שחשבת שתפסידו? במהלך המלחמה?
"הייתי אופטימי כל הזמן, כי היתה לנו מועמדת שמבחינתי היתה מצוינת. זה לא משהו שעשיתי לבד. היה אתי צוות שלם, כולל אייל ארד, וחיים רמון שעשה המון - בא כל בוקר לעבוד עם ג'ינס וטריקו - ונתן רעיונות. השתמשנו ברעיונות של כולם... הסלוגן 'אני לא מאמין לביבי' בא מדליה איציק. היא שמעה את זה בתחנת דלק וסיפרה לנו".
- איך אתה רואה את היום שאחרי הבחירות?
"התוצאה אומללה כי אין הכרעה מוחלטת. גם ב-1964 היו בחירות שנגמרו בהפרש של קול, ובגין אמר שזה שניצח צריך לנהל. החלום שלי זה קואליציה משותפת קדימה-ליכוד-עבודה. שיחלקו את התיקים ביניהם וינהלו את העסק, ואז ישנו את שיטת הבחירות. ממשלה כזו תוציא את המדינה ממצב הרוח שלה. יש שיגידו שציפי תעדיף ללכת לאופוזיציה ולבנות את מעמדה שם. ראיתי אותה גם ברגעים לא קלים במלחמה, והיא היתה מרוכזת מה לעשות לטובת המדינה. שלושה וחצי שבועות לא ניהלנו ישיבות בכלל. היא תעשה מה שטוב למדינה".
- האם המלחמה שינתה את התנהלות הקמפיינים או את תוצאות הבחירות?
"המלחמה היתה חשובה למדינה. לולא המלחמה היינו נוסקים קודם. היא הפכה חלק מהמפלגות הקטנות ללא רלוונטיות. אולי לא היו מסיבות עיתונאים וקמפיינים, אבל היתה חשיפה תקשורתית, שאת ברק למשל הקפיצה ממספר חד ספרתי של מנדטים בסקרים למספר דו ספרתי. היא גם לימדה שאפשר לקיים מערכת בחירות בשישה שבועות ולא בשלושה חודשים כמו תמיד".
- מי בעיניך ניהל קמפיין טוב?
"ליברמן עשה קמפיין מצוין, קמפיין "ארתור פינקלשטיין" טיפוסי שבנוי על חרדה ושנאה. קמפיין ממוקד, ענייני. על אותו בסיס גם קמפיין שינוי בזמנו עם טומי לפיד היה בנוי, אבל נגד חרדים ועם התמקדות בש"ס. כשיש לך כזה דבר, קל לשווק אותו. זה לא יכול לעבוד למפלגות כמו קדימה, הליכוד או העבודה, שרוצות להיות מפלגות גדולות, כי שם חייבים לדבר לפלחים גדולים בהרבה.
"קמפיינים נוספים שאהבתי זה סרטון הנכים, ו"הוא לא טרנדי" של העבודה. זה היה שונה, מבטיח, אף שאני לא יודע לאן זה הלך. אהבתי את הלוק והמחשבה, וכשבאה המלחמה זה התיישב על זה בדיוק".
- לאחרונה הרבו לדבר על תרומת האינטרנט לקמפיין של אובמה. איך זה עבד בארץ?
"האינטרנט תפס. היו המון כניסות לאתרים שלנו ולבלוג היומי של ציפי. יועצים של אובמה אמרו לנו שמה שעבד הכי חזק שם זה הטלוויזיה והבאז סביב האינטרנט. המספרים של אובמה באינטרנט לא כאלה ענקיים, אבל הציבור יצר את האווירה".
לאחר הזלזול המחפיר בתנועה הקדושה הקדושה, עת נכנסים אנו לישורת [מילה פופולרית מדאי במחוזותינו] האחרונה, בא נראה באמת מה וכמה הם יכולים עם או בלי קשר לתוצאות שנראה בקלפיות,

התנועה הקדושה חיה ובועטת שלא כימי הזוהר העליזים הסחף אמנם לא קייים והדם בעיניים לא שולט, אך המקצוענות שוברת שיאים [עצמיים, אל תתלהבו], ובציבור הכללי מתחרים על רמת הפירגונים למי שעד אתמול קיבל חותמת שעווה אדומה של פרסונה נון גרטה בקהל עדת כנסת המינים,

למרבה ההפתעה, לדידם , דווקא התשדיר של ש"ס יונקת המסורת, הוא בעל המראה המלוטש ביותר, עם עריכה היי-טקית קצבית, כשמדי פעם עוצרים להתנגחות בליבני על רקע קצבאות הילדים. לטובת המתקשים בהבנת הנשמע, בנוסף לעזרים ויזואליים כגון סרטי מדידה וכוונות, מוצגים גם איורים של סנדוויצ'ים וסודרים בכל פעם שיש דיבור על קצבאות.
גם מקצועי אבל גם ציורי, הנפש הפייטנית חייבת את ליטרת הבשר החביב, וכת השטן גוייסה למאמץ המלחמתי, ולכל הממתינים בעצבים מרוטים, חלומות הביעותים גם הם לא נפקדו,

'הדם בעיניים' למעשה לא מת לגמרי, ו'המורעלים' פועלים במלא הקצב לאחר שכבשו עיר קודש למרגלות הקו האדום, הטעות האיומה מ'הסוס הטברייני' כבר לא תחזור...

שומו שמיים! יש זה דו"ח מהמכון לאיסטרטגיה ציונית, והוא קובע חד משמעית שהח"כ המצטיין בתחום המכובד הלזה, לא פחות מח"כ הרב \הרב ח"כ מרגי, סיקריקים שמעתם?

האח הגדול במהדורת הCIA בעיניים פעורות לרווחה, מנצח על המלאכה, בדייקנות של רובוט, ובכח עבודה של כמה גימלא'ך ממערכת בחירות שוצפת, החלום של כל מפלגה באשר היא,

המלחמות על נתחים רבים במגזרים שונים ומשונים, לא פסחו על המגזר הרוסי לתדהמת התקשורת הממלמלת פירגון בחצי פה.

טוב, כן אתם יכולים, אבל את זה אל תגידו כי זה גמלוני עליכם. וכאמור.
  • 733
  • בזמן שחלק מאזרחי ישראל עדיין מתלבטים בעבור מי להצביע בבחירות, המהמרים באינטרנט כבר העניקו את הניצחון לבנימין נתניהו. החוזים העתידיים בבורסה האינטרנטית אינטרייד (Intrade), שיעניקו למשקיע בהם 100 דולר אם נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא, נסחרים כעת במחיר של 80 דולר - זאת לעומת 58 דולר לפני כשלושה שבועות. פירוש הדבר שהמהמרים מעריכים כי לנתניהו סיכוי של 80% לזכות בבחירות - לעומת 58% לפני שלושה שבועות.

    הסיכויים שמעניקים המהמרים לכך שציפי לבני תהיה ראש הממשלה הבאה נפלו ל-19% בלבד, לעומת יותר מ-40% לפני שבועיים. לפי המשקיעים באינטרייד, סיכוייו של אהוד ברק להיות ראש הממשלה הבא הם אפסיים. עם זאת, מחזורי המסחר בחוזים המהמרים על זהות ראש ממשלת ישראל הבא נמוכים, ועל כן ייתכן כי הם אינם משקפים את סיכוייהם האמיתיים של המועמדים.

    בורסת אינטרייד, שבסיסה בדבלין שבאירלנד, מאפשרת לסחור בחוזים עתידיים על אירועים שונים - החל בשם הסרט שיזכה באוסקר וכלה בסיכויים להרשעתו של ברנרד מיידוף בגין הונאת פונזי. בעבר איפשרה הבורסה להמר גם על זהות האפיפיור הבא ועל תוצאות משפט ההונאה של בכירי חברת האנרגיה האמריקאית אנרון.

    בעבר הצליחה בורסת אינטרייד לנבא אירועים בדיוק רב יותר מכפי שעשו סקרי דעת קהל. כך למשל, במרוץ לנשיאות ארה"ב ב-2004 הצביעו מרבית הסקרים על כך שהמועמד הדמוקרטי ג'ון קרי מוביל ביתרון קטן על מתחרהו ג'ורג' בוש. ואולם בבורסת אינטרייד דווקא היה לנשיא בוש יתרון - והוא אכן זה שזכה לבסוף. גם בבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב הכתירו המשקיעים באינטרייד את אובמה לנשיא הבא של ארה"ב לפני שהסקרים הצביעו על כך.

    עם זאת, מומחים גורסים כי יש להתייחס בספקנות לתוצאות ההימורים באינטרייד. הסיבה העיקרית לכך היא הרקע של המשקיעים, שאינו משקף בהכרח את האופי של מקבלי ההחלטות או של מומחים בסוגיות שבהן מדובר
    0 תגובות

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה