קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
ישיבישערים וותיקים ודאי זוכרים את הלהיט של אלי פרידמן לטעום מהאור ("יושב בבֶּיסמֶדרֶש, משקיף לרחוב, רואה אנשים מחייכים..."), כמו גם את גירסת הכיסוי 'שיר הצ'יקבר', שניתן לכנותה שיר הצ'י-קאבר.
היום ביושבי במרפסת ובהשקיפי לרחוב, לפתע התנגן לי:

א.
יושב במרפסת משקיף לרחוב, רואה אנשים שהולכים,
כן הם מהלכים, אבל בכלל לא בטוח, שהם חיוניים.

קבוצה מהחבר'ה דנה עכשיו מה הפשט בהנחיות ובכללים,
אנא ריבונו של עולם גם אני רוצה להיות כמו אלו החופשיים.

ופתאום,
מתעורר,
כן אלה שבמרפסת, הם באמת חופשיים.

פזמון:
ריבונו של עולם תשמע תפילתו של ילד, שעומד לבדו, ניצב מול רחוב.
אנא ריבונו של עולם תפתח את ליבנו, שנבין שהבית, ולא הרחוב, זה האור.

ריבונו של עולם תשמע תפילתו של ילד, שעומד לבדו, ניצב מול עצמו.
אנא ה' תשכין את שלומך בתוכנו, שנכוון לתוכֵנוּ - ולא כלפי חוץ - את האור.

ב.
ונזכר שהאדם לא נברא אלא לחיות את עצמו, וליהנות מזיו שכינתו, מזיו שכינתו.
ושיפה שעה אחת של קורת רוח עם המשפחה, מכל חיי העולם הזה.

ופתאום,
מתעורר,
כן אלה שבמרפסת הם אלה ששמחים.

פזמון...
שיר מלפני תקופה שמצאתי עכשיו.
מתפרסם לרגל 'סוף-העולם' המתרחש עלינו.
ולכבוד חג הפסח (שיר השירים).
וכי מצאתי את זה עכשיו והוא יפה.
חוות דעת מוזמנות...


נֶפֶשׁ עֲגוּמָה, לְבָד בַּחֶדֶר הַיָּשָׁן, אוֹמֵד הֶפְסֵדִים מִמֶּרֶד הַנְּעוּרִים...


אַל תִּרְאֵנִי, אַל תַּבִּיט אֵלָי, שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת.

כַּיָּדוּעַ, אֲנִי יְשֵׁנָה. אַךְ הַאֻמְנָם לִבִּי עֵר?!

הֵן לְרֶגַע אֲדַמֶּה שֶׁלֹּא תַּרְגִּישׁ בִּי, מִיַּד הָיִיתִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים.

אַחֲרֵי כָּזֶה עָבָר, כִּנְשִׁיכַת פְּרֵדָה שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תָּשׁוּב...

-

וְאָז עוֹלָה בִּי נְעִימָה, נִגּוּן יָשָׁן, בְּדָל שֶׁל זִכָּרוֹן מִיּמֵי הַנְּעוּרִים...


אַל תִּרְאֵנִי שַׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת! זֶה רַק הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁשָּׁזַף אֶת עוֹרִי בְּקַרְנָיו.

אֲנִי יְשֵׁנָה אָמְנָם, אַךְ לִבִּי עֵר!

הֵן רֶגַע לֹא אַרְגִּישׁ בְּךָ, מִיָּד אֶהְיֶה רֹאשׁ לַשּׁוֹאֲלִים.


מַה שֶׁעָבַר – עָבָר. הָיְתָה זוֹ רַק נְשִׁיקַת פְּרֵידָה. הִגִּיעַ הַזְּמַן לָשׁוּב...
  • 497
  • קורנה באה לעולמנו,
    אין זה מעניינינו


    אנחנו אומה חזקה,
    אין לנו אליה שום זיקה

    בסין נדבקים לאלפים,
    מאות נופלים נטרפים

    ואנחנו מחשבים סטטיסטיקות,
    נדבקים ביחס לבדיקות

    ופתאום מגיעה הבשורה,
    גם לנו זה בסוף קרה

    מגפה פרצה בקרוז,
    התפשטה באופן חפוז

    צלייינים מוגפים ביקרו במצדה,
    שלחו עשרות לבדדה

    בפיראט האדום חולה הסתובב,
    תם העת להשתובב

    עוצר טיסות ונסיעות,
    עודף פייק ושמועות

    סגר אנושי מוחלט,
    עדיין לא הכל נשלט

    בתי כנסיות עמוסים במניינים,
    חלקם מתאספים בבניינים

    חתונות עמוסות רוקדים,
    זקנים הורים וילדים

    קשיש חולה או מעשן,
    אינם רק במגדל השן

    בכל שכונה ורחוב,
    יש כאלו לרוב

    אין כאן חלילה רצון להסתה,
    אנטישמיות ארסית ובוטה

    אלא קריאה עזה להתעוררות,
    לצאת משאננות ובורות

    המגיפה הזו הורגת אנשים,
    מדביקה גברים ונשים

    נתפסת כאש בקוץ,
    לא מפרידה בין תבן למוץ

    שייך לנשמר ולנזהר,
    סחוף עמך כל שכן וזר

    "לי זה לא יקרה" אתה בוטח,
    השמר פן תהיה רוצח

    אין זה שיר מוסר,
    לא שיעור לפושע וסר


    זו קריאה ותחינה לחיים,
    למען בליל הסדר נוכל להרים "לחיים"
  • 433
  • "שמא על שקראתיו כלב?! שנאמר - 'הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי' (תהלים כב, כא). חזרה וקראתו אריה. שנאמר 'הושיעני מפי אריה' (תהלים כב, כב)". - מגילה טו:


    עַל אַיֶּלֶת.

    לְעֵת כָּזֹאת הִגִּיעָה.

    פּוֹחֶדֶת, רוֹעֶדֶת.

    בְּלִבָּהּ מְיַחֶלֶת -

    אָנָּא הוֹשִׁיעָה,

    אֲבוּדָה וְאוֹבֶדֶת.



    בְּנַעַל זָהָב רַגְלָהּ הַדּוֹאֶבֶת,

    כַּמָּה עוֹד דַּרְכָּהּ תֶּאֱרַךְ.



    וְאַיֶּלֶת,

    אַחַת דָּתָהּ -

    שַׁחַת לָרֶדֶת.

    לִגְאֹל מִתְפַּלֶּלֶת -

    מִכֶּלֶב יְחִידָתָהּ.

    חֻקּוֹ הִיא מוֹרֶדֶת.



    דִּמְעָה מְלוּחָה אֶת לֶחְיָהּ צוֹרֶבֶת.

    נִסְפֶּגֶת בַּמֶּשִׁי הָרַךְ.



    לֹא! אַיֶּלֶת.

    אִם לַנּוֹבֵחַ נִדְמָה

    וּמוּלוּ מִתְמוֹדֶדֶת -

    לֹא בִּי הַתּוֹחֶלֶת.

    הִמָּלְכִי מְזִמָּה,

    תּוּכְלִי לוֹ בּוֹדֶדֶת.



    כְּיַלְדָּה נְטוּשָׁה, עַל חוֹף נֶעֱזֶבֶת.

    אֱיָלָהּ מִמֶּנָּהּ בָּרַח.



    וְהִיא כְּאַיֶּלֶת,

    עַל מַיִם עוֹרְגָה.

    לְמַעַן עַם וּמוֹלֶדֶת.

    בְּדוּמִיָּה מְיַלֶּלֶת -

    אֲרִי עָלַי לְהָרְגָהּ!

    לְצֵל, לְסֵתֶר, מַגֶּדֶת.



    חִזְקִי קְטַנָתִי, בַּת הָאוֹהֶבֶת.

    כִּי אוֹר עָלַיִךְ זָרַח.
    קוֹל דּוֹדִי קָרָא אֵלָי,

    לְתוֹךְ חֲלוֹמוֹתַי.

    קוּמִי. עוּרִי.

    סָעַר וְסוּפָה בַּחוּץ,

    קְפוּאוֹת שְׂפָתָי.

    וַאֲנִי –

    רַק נָמָה.



    שׁוּב דּוֹדִי קוֹרֵא אֵלָי,

    מִבֵּין הָעַרְפִלִּים.

    אָנָּא, עוּרִי.

    בִּרְסִיסִים רֹאשִׁי רָחוּץ,

    הַטָּל בַּתַּלְתַּלִּים.

    וַאֲנִי –

    עַצְלוּת בְּעַצְמוֹתַי נִמְסֶכֶת.



    חֹם הַכְּסָתוֹת,

    צִנַּת הַמִּרְצֶּפֶת.



    דּוֹפֵק דּוֹדִי הוֹ רַחֲמִי עָלַי,

    קוֹלוֹ סְדָקִים.

    נֶפֶשׁ, עוּרִי.

    בַּגְּשָׁמִים לְבָד בַּחוּץ,

    רַעַם וּבְרָקִים.

    וַאֲנִי –

    תֵּכֶף קָמָה.



    הֵד דּוֹדִי כִּמְעַט וּבָא אֵלָי,

    נִכְנָע לָרוּחַ הַשּׁוֹרֵק.

    דַּי כְּבָר, עוּרִי!

    תָּאֳרוֹ אֶל הַזְּגוּגִית לָחוּץ,

    עֵינָיו כְּאֵשׁ יוֹרֵק.

    וַאֲנִי –

    שַׁלְהֶבֶת בְּגוּפִי חוֹרֶכֶת.



    אֶל הַדְּלָתוֹת,

    הוֹמָה שׁוֹצֶפֶת.



    הֵן דּוֹדִי מַמְתִּין עָלַי,

    מִן הָעֵבֶר הָאַחֵר.

    עַיִן שׁוּרִי.

    אַף אֶחָד כְּבָר לֹא בַּחוּץ,

    שׁוֹכֵחַ אוֹ זוֹכֵר.

    וַאֲנִי –

    זוֹעֶקֶת - לָמָּה?



    אסם - זה טוב.
    בקורת - יותר טוב:)
    אני יודע שזה לא הזמן המתאים לשיר הזה, אבל זה נולד היום.
    וחוצמזה, אנחנו בט"ו בשבט ומוזכרים כאן שמות של שני עצים - חרוב ושקמה.
    אמנם מזוית קצת שונה, אבל בכל זאת הם שמות של עצים.
    מה דעתכם? (על הפרסום ובעיקר על השיר).

    "שוב פעם אחת היו עולין לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים, קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? וכו'. באוריה כתיב (מיכה ג, יב) 'לכן בגללכם ציון שדה תחרש'. בזכריה כתיב (זכריה ח, ד) 'עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם וגו' ילדים וילדות משחקים ברחובותיה'. עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה, הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה, בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו". (מכות כד.)


    בֵּין חָרְבוֹת מִגְדָּלַי.

    בָּכִיתִי.

    נַפְשִׁי הָמְתָה עָלַי.

    עוֹדָהּ עֲצוּבָה, עֲזוּבָה.



    אַבּוּב וְחָלִיל.

    נָשִׁיתִי.

    קוֹל זֶמֶר וּצְלִיל.

    הַעוֹד מְנַגֵּן הַמְּנַגֵּן?



    אַלּוּפִי, הֲרָחַקְתָּ?!

    תָּהִיתִי.

    לָמָּה צָחַקְתָּ,

    בְּעוֹד חוֹרֵשׁ הַחוֹרֵשׁ?



    הַזּוֹ נֶחָמָה?!

    מָחִיתִי.

    לְעַתָּה עֲגוּמָה.

    כִּי עוֹד יְלָדִים וִילָדוֹת.



    בְּסָתוּם חָכְמָה.

    הָגִיתִי.

    חָרוּב - וְשִׁקְמָה.

    לָעַד מִתֶּלֶם יָנֵץ הַנֵּץ.
    סליחה על הניקוד. זו תוכנה שעברתי עליה מלמעלה :)



    תָּהִיתִי,

    כְּשֵׂה אוֹבֵד תָּעִיתִי.



    בֵּין לָבָן וְשָׁחוֹר,

    בִּשְׂדֵה הַשְׁאֵלוֹת.

    מִשְׂתָּרֵךְ מֵאָחוֹר,

    בִּנְתִיב הָאַיָּלוֹת.

    פּוֹסֵעַ לְבַדִּי,

    בְּעִקְבֵי הַצֹּאן צַעֲדִי.

    אלקי עֵדִי.

    אָסוּר לָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאל.



    וְהַצִּמְחִיָּה בַּשְּׁבִיל נוֹגֶסֶת,

    פִּסָּה אַחַר פִּסָּה.

    לְרֶגַע לֹא מְהַסֶּסֶת,

    כִּמְעַט וְאַדְמָתִי מְכוּסָה.

    וַאֲנִי בְּעוֹדִי,

    מַקַּל הַנּוֹדְדִים בְּיָדִי.

    אלקי עֵדִי.

    סָרְרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל.



    עֲלוּמָה הַמִּדְרָכָה,

    מִנְעָלַי בֹּץ וְרֶפֶשׁ.

    רוּחַ נְמוּכָה,

    נִבְהֶלֶת הַנֶּפֶשׁ.

    גַּם בְּעָנְיִי וּמְרוּדִי,

    עָצַרְתִּי מַעֲדִי.

    אלקי עֵדִי.

    פֶּן אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאל.




    אֲבִי עֲנֵנִי, בִּנְךָ,

    הָשֵׁב לִי בַּת קוֹל.

    אֵדַע כִּי הִנְּךָ,

    וְלֹא חָלַמְתִּי הַכֹּל.

    רְצִיתִיךָ בְּכָל מְאֹדִי,

    לֹא הִמַּרְתִּי כְּבוֹדִי.

    אלקי עֵדִי.

    כָּךְ אֶלֶף יָמִים כְּאֶתְמוֹל.



    עֵת כָּרַעְתִּי בְּרֶמֶשׁ,

    הֶחֱיַנִי, אַךְ לֹא בִּטְלָלִים.

    זָרַח עָלַי הַשֶּׁמֶשׁ,

    וְלֹא נָסוּ הַצְּלָלִים.

    כִּי זוֹ שִׁירַת הַיְּהוּדִי,

    אֲעַנְּדָהּ כַּעֲדִי.

    אלקי עֵדִי.

    לְהַאֲמִין, אָשִׂים עוֹל.
     תגובה אחרונה 

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה