קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
באחד הימים האחרונים השתתפתי במפגש זום מרתק במיוחד של חברי קבוצת 'מקום של אש' - פורום חרדי לשירה. יצאתי משם עמוס תובנות למכביר.
בין הדברים הוקרא שם שירה הנהדר של זלדה 'שני יסודות'
הרי הוא לפניכם:

שני יסודות / זלדה

הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹש
כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה
כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן
כַּמָּה עוֹטֶה גָאוֹן
מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל
אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים
הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה
בְּלִי שֶמֶץ שֶל טֵרוּף
בְּלִי שֶמֶץ שֶל רוּחָנִיּוּת
בְּלִי שֶמֶץ שֶל דִּמְיוֹן
בְּלִי שֶמֶץ שֶל חֵרוּת
בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.
לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת
אֶת הַמִּמְסָד
שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה
וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ
בָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.

הַבְּרוֹש שוֹתֵק,
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִמְיוֹן
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת
אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָבִין
הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַאֲמִין.


תודו שזה יפהפה - - -

בעקבות השיר, נערך תרגיל כתיבה, ובו נתבקשנו לכתוב שיר שהוא דיאלוג.
האמת היא שאני לא רואה את עצמי כמשורר. כי משורר בעיניי זה לא רק כישרון כתיבה, אלא גם ובעיקר סוג של נפש, שחווה את העולם באופן מסויים. מה שאני לא.
אך בכל זאת כתבתי שיר קצר. הנה הוא לפניכם:
  • 220
  • עַל כַּנְפֵי צִפּוֹר מְרֻשֶּׁתֶת
    רִחֲפָה נִשְׁמָתִי
    אֶל רַחֲבַת הַכֹּתֶל, נוֹחֶתֶת
    צוֹפָה בָּהּ בְּקָטָן, מִגֹּדֶל קוֹמָתִי.

    וְרַחֲבַת הַכֹּתֶל רֵיקָה.

    הַאִם מְתַעְתַּעַת הַמַּצְלֵמָה?
    מַדּוּעַ קָפוּא הַכֹּל?
    וַהֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא שָׁבְתָה מִשָּׁם נְשָׁמָה,
    מֵעוֹלָם לֹא פָּסַק שָׁם הַקּוֹל.

    וּמַצְלֵמַת הַכֹּתֶל עֲדַיִן דּוֹמֶמֶת, רֵיקָה.

    כַּנְפֵי נִשְׁמָתִי הַפִיזִיּוֹת מְרַפְרְפוֹת
    מְמַלְּאוֹת אֶת גּוּפִי בִּתְשׁוּקָה
    לִפְרֹשׁ כַּפַּיִם שְׁפוּפוֹת
    לִנְחוֹת, עַצְמִי וַאֲנִי, בָּרְחָבָה הָרֵיקָה.

    כִּי בִּלְעָדֶיךָ, כֹּתֶל, אֲנִי כֹּה רֵיקָה.

    וְהַשְּׁכִינָה מֵעָלַי, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא זָזָה מִשָּׁם
    לוֹחֶשֶׁת לִי בְּאֹזֶן שִׁיר נֶחָמָה:
    עוֹד תָּשׁוּבִי, עוֹד תָּשׁוּבוּ, עוֹד יַנִּיחוּ רֹאשָׁם
    עַל אַבְנֵי הַכֹּתֶל שֶׁלֵּב לָהֶם, וּנְשָׁמָה.

    וְלֹא תִּהְיוּ עוֹד רֵיקָם, וְלֹא תִּהְיֶה הַרְחָבָה רֵיקָה.

    וְתִהְיֶה הָרְחָבָה.
    וְתִהְיֶה גְּאֻלָּה.
    במוצאי 'שבוע אחד' השתא,

    מבית השכנים עלה ריח מופלטה

    נייר האלומיניום כבר רבץ באשפתה

    והכלים על מכונם עמדו בניחותא.



    נערים ממתינים בזיעה ניגרת

    לזכות בלחמניה חמה מבוכרת

    וניחוח חמץ כבר מילא את הקרת

    ישבנו לקפה, אני והעקרת.



    פרורי לחמניה כבר נחו על שולחן

    זכר לחמץ שנאפה גם 'נטחן'

    רמז לבליסה בעדינות ובחן..

    הכל כמובן באדיבות השכן.



    ואז החילונו יחדיו להרהר

    הרהור שהפך לשאלה כה מהר

    שאלה שהפכה למחקר מעמיק

    מחקר שאפף כמו עשן מחניק.



    מה יקרה אם מחר בעת שחרית

    כשהראש ימאן להיפרד מכרית

    והשמש תגלה שחלף אור ראשון

    נקבל הודעה בזו הלשון:



    אנו החתומים- יושבי לשכת הגזית

    חברי הסנהדרין הראשית והמרכזית,

    מודיעים בזאת לעם היושב בציון,

    והוא הרחום יכפר על עוון.



    עוון ושגגה- אפסו כל כוחות.

    יהא זה כיום שבירת הלוחות.

    לוחות השנה בלי דעת, בהיסח-

    לא ידעו כי היום הוא שביעי של פסח!



    ברחוב סערה, בשוק מהומה

    איש לא יודע על מי ועל מה

    אמנם טרם חלפה חצי יממה

    כשלא נראתה כאן חצי פחמימה.



    אך מי באמת יכול ומסוגל

    כרגע להחזיר לאחור הגלגל.

    וכמה נצטרך להתייגע ולהתאמץ

    כדי ששוב לא יראה בביתנו חמץ.


    וכך, רגע לפני שהשכוי קיבל בינה

    עלתה במוחנו הקט תובנה

    ולפני שנאפסן אותה בבוידם לעוד שנה

    תעלה היא על הכתב למוסר ותבונה.



    גם אם אתה מאמין שקשה לנקות-

    לא תאמין כמה קל ללכלך.

    ואם אתה מאמין שהנה זה בא-

    לא תאמין כמה מהר זה הולך.



    אם אתה מאמין שאפשר להחמיר-

    לא תאמין כמה קל להקל.

    אם אתה מאמין שאפשר לתקן-

    לא תאמין כמה קל לקלקל.
    נְשִׁיפַת חָלִיל
    וּכְתֹנֶת לְבָנָה,
    רֵיחַ כְּרָמִים
    קְטֹרֶת וּלְבוֹנָה.
    וּמִן הַגַּיְא -
    שׁוֹרֵק לִבְנֵי מְרוֹן,
    וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע
    עַל הָרֵי חֶבְרוֹן.

    הַגֶּשֶׁם חָלַף עִם סְתָיו,
    תַּמָּה הָעוֹנָה.
    וּמְחוֹל הַצִּפּוֹרִים -
    כְּמִדֵּי שָׁנָה.
    וּבַלְבָנוֹן יֵשׁ דַּי,
    וְעֵדֶר בַּשָׁרוֹן.
    מָתַי יִקְרַב הַקֵּץ
    אֶת יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן.

    וְהָיָה תָּכוֹל זָהָב,
    וְלֹא עוֹד עֲנָנָה.
    אֱמֶת תִּצְמַח מֵאֶרֶץ,
    מִכְּנָפָהּ מַנְגִּינָה.
    וּבְשִׁיר עָרֵב
    אִלֵּם בְּשִׁיר יָרוֹן -
    הֵאִיר הַמִּזְרָח
    עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן.

    שיר זה נכתב תחת אותה השראה שבה נכתב השיר ומה קול הצאן.
    אך מה רב השוני ביניהם. (כולם היו בני...)
    הסיפור הוא על ר' מוטל סלונימר זיע"א, שהלך בי"ד ניסן לכותל ובדרך שמע פעיית כבשים.
    אז שח למלויו: 'היודעים אתם מה הם פועים? - הם טוענים עלינו! שהם היו אמורים עכשיו להיות מוקרבים כקרבנות פסח, אך בגלל עוונותינו הם עדיין כאן, ביד הערבי...'
  • 367
  • תּוֹרָה תּוֹרָה חִגְרִי אַבְנֵט
    וְהִתְעַטְּפִי בִּגְלִימוֹתַיִךְ
    חַכִּי לָנוּ שָׂם בַּהֵיכָל הַשּׁוֹמֵם
    כִּי לִיבֵּנוּ יוֹצֵא אֵל גְּוִילַיִךְ.

    אַיֵּה הַשְּׂפָתַיִים הַלּוֹחֲשׁוֹת בְּרִיךְ שְׂמֵיהּ
    בִּנְסוֹעַ אֲרוֹנַיִךְ
    אַיֵּה מְרַנְּנִים גַּדְּלוּ לַהַשֵּׁם
    מַעֲתִירִים בִּנְשִׁיקוֹת שְׂפָתַיִךְ.

    גַּם אִם נִנְעֲלוּ דַּלְתֵי מִקְדָּשִׁים
    דַּלְתֵי מָרוֹם לֹא נִנְעֲלוּ בְּפָנַיִךְ
    בַּחוּץ אֶרְאֶלִּים נִלְחָמִים בְּכֹחַ
    חוֹמְדִים נַפְשׁוֹת מְצוּקַיִךְ.

    הַעֲתִירִי בַּעֲדֵינוּ וְיָסוּר הַנֶּגַע
    וְנוּכַל כְּבָר לָשׁוּב לִרְאוֹת פָּנַיִךְ
    הִתְחַנְּנִי בְּבַקָּשָׁה פְּנֵי צוּר נַעֲרָץ
    שֶׁיִּרְפָּא לְשֶׁבֶר בָּנַיִךְ.

    (וְנַעֲלִי נָא שְׁעָרִים בִּפְנֵי נְעָרַיִךְ
    טִיפְּשַׁיִךְ וְשׁוֹטַיִךְ
    הַמְּחַשְּׁבִים לְהִתְחַסֵּד וּלְהִתְחַכֵּם
    וּמִתְנַחֲלִים בִּזְבוּלַיִךְ
    מַזִּיקִים לְמַלָּחַיִךְ תּוֹפְסֵי מְשׁוֹטַיִךְ
    הַתְּפוּסִים בַּצָּרָה בִּמְטוֹשַׁיךְ)

    עוֹד יָשׁוּבוּ יִפָּתְחוּ שְׁעָרִים
    יָבוֹאוּ בְּרִינָּה צַדִּיקַיִיךְ
    הֲשִׁיבִינוּ וְנָשׁוּבָה בְּרִינָּה
    חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כִּימֵי קַדְמוֹנַיךְ.

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה