קורת גג

פורום נדל"ן. דירות ונכסים.
עדכונים ודיונים על מחירי קורת גג ופתרונות לדיור. מחיר למשתכן ודירה בהנחה.
מנהל הפורום: ירמי וולדמן

מאמרים אחרונים באתר

עו"ד נתן רוזנבלט ביקר במשרד השיכון אחרי כיבוי האורות ופגש את השר גולדקנופף, ממנו שמע על המאמצים לפתרון מצוקת הדיור הכללית והחרדית • כל השאלות הקשות על ההגרלות ומה צופן לנו העתיד הקרוב והרחוק


בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, קצת אחרי קבר שמעון הצדיק, שוכן לו משרד השיכון. השם "משרד" מטעה קצת, שכן מדובר בשכונה שלמה של מבנים רבי רושם, בהם עובדים אלפי פקידים (מתוכם אין אפילו מניין של חרדים – לתשומת לב כבוד ארבעת השרים החרדים שהיו כאן) ששוקדים על כל מה שקשור למשרד הענק הזה. בתווך מגרש חנייה ענק עם אין ספור רכבים של העובדים ועוד חניון בחוץ של אורחים, בקיצור בית חרושת ענק לייצור דירות לדורות הבאים.

כל זה עד השעה 5 אחה"צ, כל הפקידים הולכים הביתה (מי שעובד בחברת החשמל מקבל חשמל חינם, ומי שעובד במשרד השיכון?) והמקום הופך תוך שעה לשממה חשוכה, אי אפשר להאמין שרק לפני שעתיים המה המקום מאלפים, ככה זה בעולם, עובדים קצת וחוזרים לחיים עצמם.

מלבד בניין אחד, דווקא הקטן מכולם, ששוכן בקצה השכונה של משרד השיכון, שם ממוקמים הלשכות של השר, המנכ"ל והצוותים שלהם, כאן העבודה רק מתחילה, כאן רואים את ההבדל בין מי שהגיע לעבוד, לבין מי שהגיע לעבוד ולהביא תוצאות. השעה כבר מאוחרת ואיש אינו חושב לעזוב את משמרתו, יש להם עוד הרבה עבודה, הקדנציה קצרה והמלאכה מרובה ובעל הבית (שזה אנחנו, המצביעים) רוצה לראות תוצאות, כל היום עובדים בשביל כל המדינה ובערב אפשר קצת לשים פוקוס על המגזר שלנו.

לכאן הזמנתי את עצמי השבוע, לאחר שקראתי כמה כותרות שהדאיגו אותי ואת חבריי העוסקים בפתרונות דיור למגזר החרדי. בחדר הישיבות של השר, כאשר נוכחים גם המנכ"ל יהודה מורגנשטרן ולצידם- מוטי בבצ'יק – הגנרטור של המשרד – ושיינפלד. הכל נשמע אחרת ומקבלים הסבר על כל שאלה. הם משמיעים הסבר מדויק ומרגיע, אבל בעיקר רוצים לשמוע. חצי שנה הם יושבים כאן ועדיין מנסים ללמוד עוד ועוד מפי העוסקים בדיור, מה אפשר לשפר וכיצד ניתן לעזור יותר.

הכותרת המדאיגה ביותר, נגעה לעצם המשכיות ההגרלות. בעיתון הכלכלי החשוב במדינה צוטט המנכ"ל כמי שמפקפק ביעילות וחכמת ההגרלות. כאן המנכ"ל מבקש להבהיר: לא תהיה שום הפסקה או המעטה של הפתרון הנפלא הזה שהביא מזור ללמעלה מרבבת משפחות חרדיות (סדר גודל של ביתר עילית). סך הכל מורגנשטרן דיבר על "אילו" אילו הוא היה במקום כחלון היה עושה את ההגרלות קצת שונה, אך אין לאמירה הזו שום משמעות לגבי עתיד ההגרלות, שרק יגדלו יותר ועם היגיון יותר כפי שנראה להלן. נרגענו.

אבל יש להם בעיה גדולה: קבלנים ממעטים לגשת למכרזים לאחרונה!

כדאי להתעכב על נקודה זו, כי היא שורש כל מצוקת הדיור החרדית לשנים הבאות (אם אין קבלן שמתמודד עכשיו על מכרז, לא יהיו דירות בהגרלה עוד חצי שנה): כמעט לכל הקבלנים אין כסף לרכוש את הקרקעות מהמדינה, הם לוקחים הלוואות עם ריבית, וכאן חל שינוי עצום: הריביות הכפילו את עצמן והרווחיות נשחקה עד כדי היעדר רווח בחלק מהפרויקטים.

ניקח למשל קבלן ששוקל להתמודד על מכרז בשווי מאה מיליון ₪ (לא הרבה במושגים של השוק) באמצעות הלוואה. הריבית שהוא ישלם על ההלוואה הזו היא נניח 6% שנתי, הפרויקט יהיה מוכן נניח עוד ארבע שנים, שזה אומר שהוא יצטרך לשלם רק עבור הריבית כעשרים מיליון ₪, שזה בערך כל מה שהוא תכנן להרוויח במחירי הדירות שיורדים ויורדים, כך שאין לו לשלם לבנק, ולכן קבלנים פשוט ממעטים להציע הצעות.

כל חכם שעיניו בראשו יעדיף לשמור על כספו בכיסו לקראת הזינוק הצפוי בתקופה שאחרי היובש הקרוב, הרי ברור לכל אחד שלא לעד יימשך המצב שבו מחירי כל המוצרים עולים ורק מחירי הדירות יורדים, כך שבעוד מספר שנים, כשישתחרר הפקק יקרה למחירי הדירות מה שקורה לסוכריית מנטוס בתוך בקבוק קולה תוסס (אל תנסו בבית, בל תשחית על הקירות והרהיטים) והמחירים יעלו לשמיים.

לא שלא מגישים, עדיין יש זכיות אבל זה לא זה, בזה אחר זה חוזרים מכרזים מחוסר התעניינות, רק בחודש האחרון חזרו מכרזים בקרית שמונה ובמעלות ואפילו ברחובות המבוקשת.

והכי כואב מבחינתנו: החודש התקיים מכרז על 460 דירות באלעד (לאלעדים שבינינו: מדובר על המגרש הענק שבין רש"י/ ר"י הנשיא /רבי עקיבא/רבי מאיר – לתשומת לב כל בעלי הקרוואנים במקום). זה המון דירות במושגים של המגזר החרדי, אבל המכרז חזר כי לא הייתה אפילו הצעה אחת. חבל.

אז מה עושים על מנת שתכנית ההגרלות לא תמות מרעב? כאן יש לאנשים שלנו במשרד השיכון פתרון שהוא לא פשוט, אך הם עושים אותו: המשרד יכניס את היד לכיס (של כולנו) ויסבסד את עלויות הפיתוח של הקבלנים באופן שישתלם להם להתמודד במכרזים (כיום המצב הוא שעלויות הפיתוח הם לעיתים קרובות הרבה מעל מחיר המגרש ומגיע למאות אלפי ₪ לדירה), וכך יהיו דירות רבות לזוגות הצעירים מכל המגזרים. התכנית הזאת קשה ויקרה – חצי מיליארד ₪ הוקצו לה, וזה המון – אך זה נעשה למרות כל הקושי, כל הכבוד.

בשורה נוספת יש לצוות במשרד השיכון לספר לנו: כבר בהגרלות הבאות, תנאי המחירים ישונו באופן שיהיו קצת יותר שוויוניים מהמצב כיום, לא ניכנס לחשבונאות מסובכת, אך התוצאה היא כי על פי המתווה החדש, העניים, שזה מי שזוכה בפריפריה, ירוויח הרבה יותר מאשר היום, והעשירים – אלו שזוכים במרכז, ירוויחו פחות. נגמרו הסיפורים של אברכים שזוכים ברוממה בדירה עם רווח של 2-3 מיליון ₪ (אני מכיר כמה כאלו ומפרגן להם מכל הלב) ואחרים שזכו בחריש עם יתרון של עשירית מזה "בלבד", טוב מאוחר מאשר לא הוגן בכלל.

נושא נוסף וכאוב ששאלתי, היה בעניין של התנאים החדשים להעדפת קבוצות אוכלוסייה מסוימות על חשבון הכלל, בדרך לזכייה בהגרלות, וזאת בהחלטה מיוחדת שקיבלה החודש מועצת מקרקעי ישראל.

נתחיל מהחלק הטוב והחיובי: העדפת נכים ובני משפחותיהם. זה נשמע בסדר יחסית, למרות שלא ברור הקשר שבין העובדה שיש לאחד מבני הזוג אח נכה לבין הצורך שלו בקורת גג, אבל אפשר להבין ולהפנים כי מחובת הציבור לחמול על השונה והמסכן. נו.

אבל החלק השני של ההחלטה, מעצבן ומקומם: ניתנת העדפה לאנשי מילואים על פני שאר האוכלוסייה. אילו העדפה הייתה לחיילים בשירות סדיר וכפוי – החרשנו, הנושא הזה הוא עדין ומורכב ויש אולי למדינה זכות להביע את הערכתה בדרך זו למי שמשרתים ללא שכר ותוך סיכון עצמי.

אך כשמדובר ב"אנשי מילואים" זה משהו שצריך לבדוק למי הכוונה, אם הכוונה רק למי שמשרת שירות פעיל שבועות ארוכים בשנה, זה נושא אחד, ואז יש עם זה פחות בעיה כאמור. רק שלא יתברר כי לפי הפרשנות שלהם בעצם כל אדם ששירת בצה"ל, בעבר חייל במילואים. כי אז רוב אזרחי המדינה נכנסים להגדרה זו (מי שלא שירת עקב בעיית בריאות ייכנס בד"כ דרך הדלת של הנכים) מלבד שתי קבוצות אוכלוסייה שלא משרתות במילואים ושתיהן אהובות כמעט באותה מידה, עדיף היה לכתוב במפורש שההגרלות אינן מיועדות לחרדים וערבים.

כאן השאלה היא כיצד תתורגם החלטה זו בעולם המעשה: אם זה יהיה באמת כמו שסבורים בני שיחנו – על חשבון אחוז ה"בני מקום" – כי אז ניחא. כל כולה של גזירת בני מקום היא משהו שצריך להעביר מהעולם ומהר, זה מזיק לציבור שלנו בכל מקום שאנחנו רוצים להגיע לשם. בימים אלו תלויה ועומדת עתירה שנייה שהגשתי לבג"ץ על האפליה הברורה על בסיס מקום מגורים (הראשונה נדחתה מבלי לשמוע אפילו את טענותיי, בג"ץ, אין ציפיות אין אכזבות), אך במצב שנוצר – אם יורידו במקביל את אחוזי בני המקום נשתוק, כי אין לנו בעיה איך מחלקים את הדירות שממילא גנבו מהציבור החרדי באמצעות תרגיל בני המקום.

אך רק שלא יתברר כי מדובר על תוספת הקצאת דירות מעבר לבני מקום והנכים, כלומר: 50% לבני מקום, עוד 10% לנכים ועוד 10% למילואימניקים, נותר לציבור שלנו להתמודד ביחד עם כולם על 30% מסכנים האחרונים והדירות הלא מבוקשות. זה בוודאי לא יקרה, בוודאי לא במשמרת של הרב גולדקנופף.

אנו סומכים על נציגינו במשרד השיכון, אלו שעובדים כל כך קשה בשבילנו, שידעו לעמוד על המשמר בכל החזיתות, על מנת שההגרלות הבאות תהיינה מלאות וצודקות יותר.
בס"ד



שיר ורון בדרך למירון



לא תקראו כאן על דו"ח מבקר המדינה שגילה לאחר שנת מחקר על פני מאה עמודים כי (תעשו פרצוף מופתע) לא תוכננו די דירות לציבור החרדי, גם לא על החדשות המסעירות (והצפויות) שיש בקריית גת אנשים שלא אוהבים אותנו ועתרו לבג"ץ נגד הקצאת חלק מהדירות במערב לחרדים, אפילו לא על העתירה שהגשתי השבוע לבג"ץ נגד חלוקת הדירות ללא הגרלה לתושבי קצרין וחריש (פעם שנייה, את הראשונה הם מצאו תירוץ להפיל, הפעם יהיה יותר קשה אבל סמוך על סמוך, בג"ץ כבר ימצא את ההיכי-תמצי לקבל את העתירה שלהם ולדחות את שלי), על כל אלה לא תקראו כאן היום, כי בדרך למירון צריכים להיות בשמחה.

והדרך למירון אכן ממלאה את הלב בשיר ורון, רק לשאת עיניים ולראות את המהפך האדיר שחל בארץ הקודש בעשוריים האחרונים, יצאנו לדרך.

כבר בתחילת הנסיעה על כביש שש נראה בצד ימין את עיר התורה והקבורה אלעד, בימים אלו מוגרלות שם עוד אלף ומשהו דירות, אם נרשמתם או מישהו קרוב אליכם תזכרו להתפלל במירון שהוא יזכה, אם כן זה מענק של עד מיליון ש"ח.

נוסעים עוד רבע שעה ורואים את חריש, עכשיו זה סיבוב של עוד שבע דקות להגיע אבל עובדים על זה שעוד כמה שנים תרדו ישר מהכבישש לשכונות הדרומיות (הארץ גושן שלנו). נכון, הלב קצת נחמץ כי זוכרים מה היה צריך להיות כאן לפני 15 שנים, אבל שמח שוב כשנזכרים מה היה כאן לפני חמש שנים: שום כלום, ועכשיו חלק מרחובות מלאים בבני תורה ומשפחותיהם שהולכים ומתרבים בממוצע של קרוב למניין משפחות בחודש ועוד הלב גדול, תוסיפו גם את המקום הזה לקוויטל להתפלל שיזכו בו.

כל פניות בדרך לרשב"י הוי פונה לימין, נפנה לנחל עירון (השם העברי שניתן לוואדי ערה) נפגוש את עפולה, בשכונה שנקראת גבעת המורה, עד לפני מספר שנים כינוה "גבעת היורה" והיום צריכים להחליף את שמה ל"גבעת התורה", 500 אברכים בני תורה, לצד עוד 300 חסידי ויזניץ בשכונה הנפלאה, אשר על אף שהיא שוכנת בתחתית הגבעה, נקראת "עפולה עילית", רוח הקודש נזרקה בלב מייסדי העיר, שכאן עתידים לגור העילית שבעילית.

אין זמן, אז לא ניכנס לערים השכנות בית שאן ומגדל העמק, שתיהן עדיין ממתינות לצעירינו עם דירות ענק בחצי מיליון ₪ אשרי הגבר אשר ימלא אשפתו מהן, ונגיע לנוף הגליל, אשר כשמה כן היא: משקיפה על פני הגליל, רווה נחת מהמהפך הרוחני שמתחולל בה ובסביבתה, בהר יונה ובלב העיר, כל שבוע משאית הובלות מחליפה משפחת אברך במשפחה אחרת, כי טובו דודיך מבני דודנו, וכל הגליל משקיף עליה מלמטה, ועל ידי זה יושפע שפע רב.

טיהר את עיר טבריא עשה אותה נקייה, מכל סיג ופגם, אלפים אלפים מכל המינים והסוגים, כולם סוגים בשושנים, קרלין וקרליץ למעלה, צאנז והרב דרלי באמצע, והנס שהקב"ה שלח לעיר ולדור: הגר"ד קוק שהגיע לעיר כשהייתה מה שהייתה והיום טובה ראייתה. אני משתדל תמיד לעבור דרך רחוב ויצמן, לראות את הבניין הקולנוע הענק שכתוב עליו ביהמ"ד הגדול דחסידי סטולין-קרלין ולברך ברוך מציב גבול אלמנה "אלו בתי תיאטראות שעתידין ללמד בהם תורה" שם קנית הודך והדרך.

אחרי האלפים של טבריה לא ניכנס לכרמיאל, כאן יש "רק" כמה מאות אברכים ועוד ישיבה גדולה, אין בעל הנס מכיר בנסו.

כמו כרמיאל כך גם חצור השכנה, עיר שיש בה קרוב לאלף משפחות חרדיות, אך איננה נמנית בדרך כלל עם הקהילות החדשות מפאת הוותיקות שלהן, בשתיהן החרדים גרים מזה עשורים, אך יש לזכור כי בלעדיהן, כל זה לא היה קורה. אמנם החלוצים ליישב את צפת מחדש היו כנראה רבי גדליהו קעניג ורבי משה ארנסטר, אך הראשון לשלוח אברכים צעירים לצפון בתור פתרון דיור היה כ"ק מרן הלב שמחה זיע"א, וכל כלל ישראל בעקבותיו, בנו מ"מ כ"ק האדמו"ר שליט"א ממשיך את המסורת ומיישב את חולות דימונה (200 משפחות בתוך שנתיים וזו רק ההתחלה), וגם שם תוך כמה שנים נראה את כולם בעקבותיהם.

צפת, אור מופלא רום מעלה, צריך להיות בגילי על מנת לזכור את הזמנים שהחנויות היו פתוחות בשבת כי כמעט לא היו חרדים בעיר, ועיר האלוקים מושפלת – גם פיזית – עד שאול תחתיה, והנה צ'פת פ'תאום ת'יבנה, עשרות חסידויות וקהילות, מאות בתי כנסת חדשים ומחודשים, ואלפי משפחות חרדים לה' ולתורתו, רבבה כצמח השדה ותבואי ותגדלי בעדרי עדרים.

במירון שם רבי שמעון, מושב טוב ישבת , בנערותי נהגתי לשהות כאן ימים ושבועות לפעמים, הבעיה של המקום הייתה השיממון, בין שחרית למנחה היית לעיתים לבד עם רשב"י, היום הבעיה היא יותר מידי אנשים, ההתיישבות החרדית בצפון (וגם הכנסות האורחים של ר"י פרלמוטר, ר"מ קרלבך, ור"ש שניצר) הביאה לכך שהיום המקום הומה יותר מאיצקוביץ וזכרון מוישה גם יחד. הייתי שם השבוע, משקיעים מאות מיליונים, אך עם כל השיפורים המקום לא ערוך לקליטת המונים וחבל, כואב להיזכר מ"ה המחיר ששילם הציבור החרדי, מ"ה נאמר ומ"ה נדבר, תעלו-מ"ה ואין קורא לה.

בדרך חזור ניקח שוב ימינה, מיד יש לנו את העיר מעלות – תרשיחא, שזה שידוך מלאכותי בין עיר יהודית יוקרתית עם כפר ערבי, קרוב לחמישים אברכים גרים בעיר שהיא חלום, נהנים מכולל אברכים ואפילו חיידר בבניין חדש שהעניקה המועצה (שמו "מעלות התורה" כמובן – תודה הרב רבינסקי), כל המעלות יש לעיר מעלות, מלבד התרשיחא, אבל לא נורא, האברכים גרים במרכז העיר ובני ישמעאל מעדיפים את השכונות הקרובות יותר לתרשיחא שלהם.

אגב, שיהיה ברור, העובדה שכולם פתאום אוהבים את בני התורה ורוצים מהם עוד ועוד, איננה נובעת מאהבת ישראל פתאומית שנחתה על רונן פלוט (ר"ע נוף הגליל) ודומיו, הרוסי הטוב הזה הוא נציג של ליברמן בעיר שרוסית היא השפה הרשמית, אלא החשש מהשתלטות הישמעאלים על הגליל. בפעם הבאה שידברו אתנו על תרומת בני הישיבות להגנה על הגבולות, נזכיר להם שאלמלא הם, כבר מזמן כל חבל הארץ הזה, מחדרה וואדי ערה ועד עפולה ומטולה, היה כפר ערבי אחד גדול.

נמשיך בדרך חזור ממירון, ונראה את דרום קצרין מרחוק ואת מזרח עכו מקרוב, שני מקומות שעכשיו אין לנו מה לעצור שם, אין כאן הרבה אנ"ש, אבל עוד כמה שנים בס"ד אלו יהיו שני ריכוזים חרדיים פורחים, אנחנו בוועד הדיור השקענו רבות ונשקיע עוד יותר בלי נדר על מנת שרוב הזוכים והקונים, ומדובר יהיה כנראה במאות בקצרין ואלפים (עתידיים) בעכו, יבואו ויפריחו גם את חלק זה של הארץ, מאור גליל העליון, קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא.

קריית אתא הייתה פעם חילונית לחלוטין, אבל פעם פעם לפני כשבעים שנה חיו בה חרדים רבים, מכל הרבנים והאדמו"רים והחרדים נותר הרבי ממאקווה כגלעד לבית חרושת ליידישקייט, ברוך מחזיר עטרה ליושנה ובשנים האחרונות הגיעו לגור עוד ועוד אברכים שגילו את האפשרות לקנות בזיל הזול ארבע דקות מרכסים ועשר מחיפה.

רכסים וחיפה הם כמובן שני מרכזי התורה בצפון, אמנם חרדים גרים שם מאז ולעולם, אך בעשורים האחרונים הפכה רכסים מ"המושב שליד כפר חסידים" לעיר גדולה לאלוקים ונמנית עם בני ברק ומודיעין עילית, גם חיפה גדלה והכפילה ויותר מכך ושלושת השכונות החרדיות (הדר, נוו"ש וק. חיים) מתקרבות ל5000 משפחות כ"י, ועם כל ההתפתחויות נותרה חיפה המקום הכי קרוב שאפשר עדיין לרכוש דירות במחירים חצי שפויים.

אחרי חיפה נמשיך לחדרה (500 משפחות) זיכרון יעקב (כנ"ל) ונתניה על כל מפעלי התורה שבה, אך כל אלו כבר וותיקים ויקרים מידי לצעירים, וכמו בכל טיול ייתכן שפספסנו פה ושם, אך ראינו מספיק על מנת להודות ולהלל לבורא עולם בקניין שישלם זה הבניין, ולהתפלל שימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי.
רעיון להגדלת ההיצע בשוק הדיור והורדת המחירים:

כיום רוכשים שזכו במחיר למשתכן נאסר עליהם למכור את הדירה עד 7 שנים מיום הזכיה או עד 5 שנים מיום קבלת הדירה בפועל (לפי המוקדם מהם)
מדוע שלא יקצרו את הזמן הנ"ל בשנה -שנתיים וכך יוכלו לצאת לשוק הדיור אלפי דירות שבעליהם מעוניינים למכור אותם אך נאסר עליהם על פי חוק?
זה יכול לדעתי להוביל לצינון אמיתי של השוק הדיור ע"י הגדלת ההיצע למכירה.
כמו"כ לאחרונה ישנם טענות על משלמי משכנתאות שזכו במחיר למשתכן ולקחו משכנתא הגדולה ממידותיהם שמתקשים לעמוד בהחזר החודשי - אם יקצרו את משך הזמן לפי ההצעה הנ"ל גם בעיה זו תיפתר בחלקה.

אשמח לשמוע את דעתכם... אני טועה במשהו?

עריכה - כבר דובר על זה בעבר אז למה זה לא התקדם?

בס"ד
מי יעלה את מעלה עמוס?

הטורים שפרסמנו כאן בשבועות האחרונים חוללו מפנה כל אחד בתחומו: הרעיון של מאגר הלוואות פנים חרדי קורם עור וגידים לפחות בשני פרוייקטים מובילים בציבור החרדי, והרעיון של פנייה לקבלנים בערי פריפריה מתקדם וכבר החלו מגעים עם קבלנים בכמה ערים, מי יתן ישועת ישראל.
וזה מביא אותנו אל הנושא המדובר ביותר במגזר והיא השאלה איפה תוקם עיר חרדית חדשה. שימו לב: השאלה איננה אם תוקם, כי זה ברור שאם יש לנו קדנציה נפלאה כזו שכל הכוכבים מסתדרים לנו, שרי שיכון ופנים חרדיים, שר אוצר כמעט חרדי, וראש ממשלה שצריך את החרדים, ברור שתקום עיר חרדית, אולי אפילו יותר מאחת, השאלה רק היכן.
וכאן היפנה את תשומת ליבי, הרב שלמה פרידמן, יהודי יקר שאני מעריך, איש חזון ומעש שמנהל רשת של חיידרים חסידיים בהתיישבות החרדית החדשה, כי במקום לחפש את העיר המיוחלת בחולות כסיף בסוף העולם דרומה (יזמה מבורכת בעיקרון, אם רק יסדרו את הבעיות), או בסובב קרית גת עם הצרות שלה (הלוואי, אם רק יסתדרו עם השונאים והבג"ץ), במקום להצפין עד הגולן או להדרים עד מצפה רמון, הפתרון נמצא ממש מתחת לפנס: מעלה עמוס.
מעלה עמוס הוא היישוב הפסטורלי ביותר שיש לציבור החרדי, פחות ממאה וחמישים משפחות נהנים מאיכות חיים שאין לה אח ורע בשום מקום, הצימרים שם תפוסים עד לאמצע החורף הקרוב והכי חשוב: בניגוד לכל פתרון דיור אחר, כאן אנחנו מדברים על 30 דקות בלבד מירושלים, 20 מביתר, ועשר מאפרת שהיא עיר דתית חשובה. בדיוק כמו בסיפור של רבי נחמן מברסלב, אין צורך לחפש את האוצר בגשר הרחוק שטרם נבנה, צריך טיפלה לחפור ולגלות שהוא נמצא צמוד לבית שלנו.
אך הטור הזה אינו עוסק בתיירות פנים והמלצות על כפרי נופש, מה שמעניין אותנו זה עתודות הבנייה של היישוב, וכאן אנחנו מקבלים נתונים מדהימים.
מעלה עמוס, ביחד עם מיצד הסמוכה (יישוב חרדי נוסף בגוש עציון) חולשים יחדיו על שטח בגודל של כ-20,000 דונם, לשם השוואה: תחום השיפוט של מודיעין עילית על 130,000 תושביה הוא פחות מ5000 דונם, עכשיו תעשו חשבון כמה דירות אפשר להכניס כאן, גם אם בסטנדרטים שפויים יותר מאשר בעיר התורה.
אלא שבעוד רוב הערים החרדיות (מלבד בית שמש) מתקרבות לתקרת הזכוכית שלהן, מ"ע הגיע כבר לשיפולי דיר קדיס חרבתא ובלעין, ביתר כבר נוגעת בחוסאן ובתיר ושאר מרעין בישין, ואפילו אלעד מיצתה כבר את ההתרחבות (אלא אם כן מתייחסים לקברים כדירות), הרי שמעלה עמוס לא מוגבלת כמעט בשום צד שלה, אפשר להתרחב עד ים המלח מבלי להפריע לאיש, גם לא פלסטיני.
אני לא ממציא כאן את הגלגל אלא רק מכריז על קיומו. כבר לפני ארבעים שנה מונה לראש הוועד של היישוב אברך צעיר ומוכשר במיוחד בשם אריה דרעי שגילה את הפוטנציאל של המקום, אלא שבורא עולם רצה אחרת וגילו אותו ואת הפוטנציאל שלו ושלפו אותו משם היישר למשרד הפנים, אחרת כנראה היישוב הזה היה היום נמנה בין הערים החרדיות הגדולות והחשובות.
אז אם כל כך טוב למה כל כך רע? אם יש לנו עיר עם סדר גודל כזה בקרבה כזו, איך זה שהמקום לא מתפתח? השאלה מתעצמת כאשר אנו רואים את היישובים מסביב, המשגשגים במספרים שמוציאים לארגוני השמאל את העיניים. כך למשל היישוב הצמוד "איב"י הנחל" שהוקם בעיקרון עבור חוזרים בתשובה חסידיו של רבי ישראל בר אודסר, אך בהעדר התפתחות ואנשים שיבואו לגור שם הגיעו לגור משפחות דתיות לאומיות, ותוך כמה שנים המקום הפך ליישוב דתי עם תנופת בנייה אדירה של מאות דירות, בתים תבנה ואיש אחר יחנכנו. אז איפה נכשלנו שהם הצליחו?
והתשובה היא שפשוט אין מי שייקח אחריות בציבור שלנו על המקום, על מנת שהעיר, כל עיר, תתקדם יש צורך בנציגים שרוצים את המטרה של בניית הדירות ועוסקים בעניין זה, יש צורך בתכנון ובהכנת מכרזים, בהשגת תקציבים ואישורם. ביישוב הזה יש בעיות נוספות שדורשות התערבות של הנציגים החרדיים בכנסת ושל גדולי ישראל שליט"א ואין כאן מקומם להאריך, אך הנציגים שלנו עסוקים ובצדק – או לפחות היו עסוקים עד השבוע לאשר את תקציב המדינה שמקנה להם שקט עד פורים תשפ"ה – וכנראה הדברים חשובים הרבה יותר מאשר סתם לדאוג לדירות, והנושא נזנח, חבל.
ועוד נקודה עדינה: מעלה עמוס ומיצד נמצאים בין 22 יישובים של המועצה האיזורית גוש עציון, שבראשה עומד מר שלמה נאמן, אשר כשמו כן הוא = נאמן לערכים של ההתיישבות היהודית ביו"ש, בתפקידו הנוסף כיו"ר מועצת יש"ע. אלא שכמה שאחינו הדתיים אוהבים אותנו עדיין הם אוהבים יותר את עצמם, ולכן אי אפשר לצפות ממנו ומהצוות הנפלא שלו, שכאשר מגיעות הזדמנויות הוא יעניקם דווקא לציבור החרדי. כאן שוב מגיעה הנקודה שבשבילה הלכנו לבחירות חמש פעמים בשנתיים האחרונות, כאן אנחנו צריכים את נציגינו ובראשם שר השיכון ויו"ר וועדת הכספים שילחצו היכן שצריך (הם יודעים איך ואיפה ללחוץ, רק צריכים לרצות) על מנת שמעלה עמוס תהפוך לעיר חרדיות עם אלפי ורבבות דירות. אחרת, חבל.
חבל על אלפי דירות שאפשר לבנות לציבור החרדי, חלקן מעכשיו לעכשיו וחלקן מעכשיו למחר, ואם לא עכשיו, כשיש בידינו את הכח איפה שצריך – אימתי.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה