דיון ספרות פנטזיה למגזר החרדי

[נודד]

למד"ב של תמר לבין.

הוא ז'אנר פנטזיה? (עדיין לא קראתי אותו..)

אני עוד לא סגור אם הוא מד"ב או פנטזיה. נראה לי שהוא נוטה יותר למד"ב.

 

[יוסף יצחק פ.]

קישור נוסף לשאלה ותשובה בפן ההלכתי:

https://www.yeshiva.org.il/ask/100754

 

[נועה לבין (Tamar)]

תודה, @יוסף יצחק פ.

צודקת. לא תמיד זה חייב להסתדר (לא רוצה להיכנס לדיונים חורגים, אבל בספר 'אחד מאלף', למיטב זכרוני, שני הילדים הגאונים מגיעים לישיבה שבה לומדים בחורים גאונים - שבדיעבד מתברר שהם (והראש ישיבה שלהם) - רובוטים אנושיים = מה תגידו? הם התפללו בלי מניין ואמרו קדושות וברכות לבטלה כל הזמן הזה?).

אני חושב שזה צריך להיות בלתי מורגש - כלומר, 'אנחנו יודעים שהגיבור יהודי (חרדי) והוא מתפלל 'פה ושם' וכהאי גוונא' - מה זה בדיוק 'פה ושם' - לא נתעמק בזה יותר מדי.. - כך לפחות הקורא ירצה.

אוקי, יש פה כיוון... האמת שעכשיו עולים לי לראש המון ספרים ש'מתנהגים' ככה, כמו הסדרה "מרגל להשכרה", לדוגמא.

יש שיחלקו על הדעה הזו.

בהחלט.
ואותם שיחלקו לא יקראו את מה שהוא יכתוב.
אני מדבר על אותם שאוהבים את הז'אנר, מעוניינים לקרוא ספרות נקייה, ופחות עסוקים בצנזורה ובבחינה של כל ספר באשר הוא, האם הוא ראוי להכנס למדף ספרי הגות ומחשבה בספרייתם.

המתכון לספר מד"ב טוב, אצלינו -
קמצוץ כישרון, מעט עבודה. לתיבול: המון אומץ.
אבל נראלי שזה זורם. מהדיונים שהיו כאן ניכר שאכן יש קהל כזה, ואפילו רב.

ואגב, אני מסוקרן לקרוא את הספר..

בעז"ה אכן תקרא אותו. בלי נדר אשתף מהתהליך בהמשך. (אגב, ממליצה לך לקרוא את הספר של @נודד , הוא ממש יפה.)

רק עוד משהו קטנטן...

למד"ב של תמר לבין.

השם שלי הוא... טאדדם...
נועה לבין

רוצים לשמוע את הסיפור המלא של השם שלי? כדאי לי לפתוח על זה פורום?

 

[יוסף יצחק פ.]

רוצים לשמוע את הסיפור המלא של השם שלי? כדאי לי לפתוח על זה פורום?

אין לי מושג מה עומד מאחוריו.. סקרנת..

דרך אגב, ביררתי בפרוג בזמנו, מה עדיף לי להדפיס על הספר שלי - שם מלא, חלקי, שם מומצא, ראשי תיבות וכד'..
הרוב יעצו לכתוב את השם המלא (הנימוקים נמצאים שם).. ובעז"ה כשאוציא ספר - זה מה שאכתוב..
(כמו במגזין של פרוג, השנה)

 

[הגיבן (ת)]

המתכון לספר מד"ב טוב, אצלינו -
קמצוץ כישרון, מעט עבודה. לתיבול: המון אומץ.

פופולארי אולי. טוב?... נו נו.

אוקי, יש פה כיוון... האמת שעכשיו עולים לי לראש המון ספרים ש'מתנהגים' ככה, כמו הסדרה "מרגל להשכרה", לדוגמא.

נכון בדיוק. אם קונים אתה מחפש, אז תן להם את מה שהם רוצים, ותשאיר את כל המבקרים החינוכיים והרוחניים באבק. מה אכפת לך. אבל אם יצירה איכותית ברצונך ליצור - יש כאן שאלה נפרדת. למה לכתוב כפי שרצית לכתוב את מה שרצית לכתוב, (כולל השמטת האידישקייט)? ואם התשובה טובה מספיק אז גם הסיפור בעז"ה...

 

[נודד]

בעקבות תגובת @הגיבן (ת) אני רוצה להבהיר משהו.
כשאשתי ואני ניגשנו לכתוב את הספר, זה קרה בעקבות מסר מאוד מהותי שרצינו לשתף בו את העולם כולו.
כמובן שאנחנו לא עומדים להאכיל בו את הקוראים עם כפית, הוא אמור להישאר עם הקוראים לאחר הקריאה איפשהו בתת מודע כמשהו להרהר עליו.
כשכתבתי

או שתכתוב פנטזיה המתרחשת בעולם זר ומתעלמת לגמרי מן הנושא הדתי, כל עוד הספר איכותי, מרתק, נקי, ובלי קונפליקטים כפירתיים מובהקים, אין סיבה שהוא לא ייקרא בשקיקה על ידי קהל חובבי הז'אנר.

וגם

אני מדבר על אותם שאוהבים את הז'אנר, מעוניינים לקרוא ספרות נקייה, ופחות עסוקים בצנזורה ובבחינה של כל ספר באשר הוא, האם הוא ראוי להכנס למדף ספרי הגות ומחשבה בספרייתם.

הצעתי פתרונות לקונפליקט הלכתי - השקפתי מובנה בז'אנר.

באשר לאיכות הספר ותרומתו לקוראים:
ככל שהכותב/ת מוכשר בתחומו, ואכותי בערכיו, הסופר יטפטף לקורא גם בלי חשיבה מכוונת את הערך הנלווה המתבקש.
דוד זריצקי לא מריץ את גיבוריו להניח תפילין "בטרם תשקע השמש", או מעמיד אותם לפצוח בתפילה זכה, ולמרות זאת ספריו מלאי תוכן רוחני איכותי, כמעט להניח על מדף ספרי המוסר בישיבות. למיטב זכרוני, אזכור הדת בספר "משורר בין ההרים למשל" הוא מינורי עד לא קיים (אולי חוץ מהסיפור על הניגון של אבא, ועל דף של תהילים

 

[לאלה]

אני רק שאלה.
בעקבות הדיון כאן נראה שכולם מסבירים שבספרות פנטזיה יהודית כמו גם בספרות מתח חובה קדושה לשים בפנים המון מסרים יהודיים. (לא מדברת על כך שהספר חייב להיות נקי, זה ברור בכל הז'אנרים. וגם שהמסר הכללי יהיה יהודי וחיובי.)

ז"א שאין סיכוי במהלך ספר מתח שסוכן השב"כ החוזר בתשובה לא יעצר בשיאה של משימת ההתאבדות לתפילת מנחה.
ז"א שרוכב הדרקונים שמארבע כנפותיו משתרבבות בחן פתילות ציצית מקפיד לתת לצדקה מידי בוקר לפני התפילה.

לעומת זאת, ספרות חרדית קלאסית שעוסקת בתסבוכות חברתיות\ התמודדויות למיניהן לא יפריע לאף אחד אם לא יוזכר בספר את תפילות שחרית בהנץ של הגיבורה הגרושה המגדלת בגבורה את בנה החירש.

למה?

 

[פירי]

נראה שכולם מסבירים

אני לא ראיתי את זה.

לעניות דעתי, יש פעמים שאזכורי תפילות המנחה האלה גורעים יותר ממה שהם מוסיפים.

 

[נועה לבין (Tamar)]

אין לי מושג מה עומד מאחוריו.. סקרנת..

דרך אגב, ביררתי בפרוג בזמנו, מה עדיף לי להדפיס על הספר שלי - שם מלא, חלקי, שם מומצא, ראשי תיבות וכד'..
הרוב יעצו לכתוב את השם המלא (הנימוקים נמצאים שם).. ובעז"ה כשאוציא ספר - זה מה שאכתוב..

בקרוב... (הייתי אומרת שזה יותר סיפור שהתגלגל בצורה מטופשת מדי, מאשר דרמה מטלטלת עד ההחלטה קורעת הלב של "איזה שם לבחור?!")
גם אני התיעצתי, וזה גם מה שאמרו לי. לכן מתקנתע עכשיו שהשם שלי (בכל ההודעות) הוא נועה לבין.-noa labin

פופולארי אולי. טוב?... נו נו.

האם זה שונה?
אין ספר יכול להיות פופולארי אם הוא לא טוב?
אין ספר טוב, אבל באמת, יכול להישאר בקצה במדף בלי למכור - אפילו במעט - את עצמו?

ספר טוב אצלי זה מילות מפתח לספר מקצועי, מושקע, וכזה שעונה לעצמו על כל השאלות.

למה לכתוב כפי שרצית לכתוב את מה שרצית לכתוב, (כולל השמטת האידישקייט)? ואם התשובה טובה מספיק אז גם הסיפור בעז"ה...

אנשים שבודדו מהעולם זו סיבה מספיק טובה? שואלת באמת. גם לא איכפת לי להוסיף את האידישקייט בעולם שבחוץ, אבל בגלל המציאות ההזויה שהולכת להיות שם, מרגיש לי מוזר להגיד שכולם יהודים. זה מתחיל רק בעובדה שהממשלה מגייסת את כל הגברים לצבא, ("צייוינים!" -למרות שזה מדינה אחרת) ונגמר בווירוס לא רצוני, כמעט כמו היתונשים, שלגמרי לא סימפתי לסביבה. זה, כמובן, חוץ מהגיבור המסכן שלי, שלא פוגש נפש חיה במהלך כל 20-25 השנים שהראשונות שלו.
באמת חייבת עצה, אני אשמח ממש אם תעזרו לי, ומודה ממש! מראש לכל העונים.

 

[יוסף יצחק פ.]

אנשים שבודדו מהעולם זו סיבה מספיק טובה? שואלת באמת. גם לא איכפת לי להוסיף את האידישקייט בעולם שבחוץ, אבל בגלל המציאות ההזויה שהולכת להיות שם, מרגיש לי מוזר להגיד שכולם יהודים. זה מתחיל רק בעובדה שהממשלה מגייסת את כל הגברים לצבא, ("צייוינים!" -למרות שזה מדינה אחרת) ונגמר בווירוס לא רצוני, כמעט כמו היתונשים, שלגמרי לא סימפתי לסביבה. זה, כמובן, חוץ מהגיבור המסכן שלי, שלא פוגש נפש חיה במהלך כל 20-25 השנים שהראשונות שלו.
באמת חייבת עצה, אני אשמח ממש אם תעזרו לי, ומודה ממש! מראש לכל העונים.

תינוק שנשבה. אין לו מה לעשות. הקוראים גם יבינו שהוא לא שומר תומ"צ - כי אין לו ברירה, הוא לא מכיר משהו כזה. (באם מתאים, בסוף הסיפור, כשהוא מגלה שהוא יהודי או משהו בסגנון - הוא חוזר ליהדותו = אפי אנד).

ישנו איזה ספר (ל זוכר את שמו) של מ. קינן, על נערים יהודיים שנחטפו בידי הרוסים למקום סודי, שם הם עוברים תכנית הכשרה כדי שיוכלו להיות מרגלים של אמא רוסיה. שם הנערים לא זכרו שהם יהודיים, היה להם סוג של פלשבקים בלתי מוסברים - שמהם הם הבינו שהם יהודיים (מקווה שאני לא נותן יותר מדי ספוילרים). בכל הזמן שהם היו שם - (למיטב זכרוני) הם לא ידעו שהם יהודיים - ומימלא לא היה להם מה לשמור/לעשות.

 

[הגיבן (ת)]

אני רק שאלה.
בעקבות הדיון כאן נראה שכולם מסבירים שבספרות פנטזיה יהודית כמו גם בספרות מתח חובה קדושה לשים בפנים המון מסרים יהודיים. (לא מדברת על כך שהספר חייב להיות נקי, זה ברור בכל הז'אנרים. וגם שהמסר הכללי יהיה יהודי וחיובי.)

ראיתי כאן הרבה שאמרו כמעט את הדבר ההפוך.

ז"א שאין סיכוי במהלך ספר מתח שסוכן השב"כ החוזר בתשובה לא יעצר בשיאה של משימת ההתאבדות לתפילת מנחה.
ז"א שרוכב הדרקונים שמארבע כנפותיו משתרבבות בחן פתילות ציצית מקפיד לתת לצדקה מידי בוקר לפני התפילה.

מה שציינת כאן אינו מסר יהודי, אלא מעשים חיצוניים שהדמויות עושות שבדרך אגב הינם יהודיים. מאחורי המעשים האלה יהיה מסר כלשהו, אולי יהודי ואולי לא, תלוי בהקשר של העלילה. נניח שהגיבור צריך לפתור בעיה בעזרת כוח הזרוע. תחילה הוא נעצר להתפלל לעזרה אלוקית, ולאחר מכן הוא אכן פותר את הבעיה בכוח הזרוע. התפילה הזאת היא "דבר" יהודי שנמצא בסיפור. הוא אינו משדר מסר יהודי. אולי המסר האמיתי הוא: אין לתפילה משמעות, ובסופו של דבר על הגיבור (ואנחנו) - לפתור בעיות בכוחות עצמינו ותכלס, חבל שהגיבור בזבז זמן על זה.

לא ממש ראיתי צידוד בדבר הזה כאן באשכול, ואולי זה מפני שאם אוהבים פנטזיה אז יודעים שסיפור אינו מייצג את המציאות ולא אמור לייצג את המציאות.

לעומת זאת, ספרות חרדית קלאסית שעוסקת בתסבוכות חברתיות\ התמודדויות למיניהן לא יפריע לאף אחד אם לא יוזכר בספר את תפילות שחרית בהנץ של הגיבורה הגרושה המגדלת בגבורה את בנה החירש.

את מתארת סיפורת שמטרתה "לייצג". כלומר, להעניק לקוראים דמויות ראויות לחיקוי, מסרים ראויים לחיקוי ועולם ראוי לחיקוי, כן הלאה. חיקוי זו מילת היסוד כאן. אם הדמוית הינן כבר נשות אברכים אז אין צורך שהן גם תתפללנה כי יש כבר משהו חינוכי לחיקוי. על פי הגיון זה, אי אפשר לכתוב פנטזיה, ואף יש בעיה לכתוב אקשן וכל דבר אחר שאינו דרמה חברתית.

באופן אישי אני לא מאמינה שסיפור מגיש מושא לחיקוי, אלא משמעות. לכן אני לא מאמינה בכל השיטה הנ"ל.

 

[הגיבן (ת)]

אנשים שבודדו מהעולם זו סיבה מספיק טובה?

לפעמים אנחנו מתחמקים מדבר שיכול ליצור בעיות בסיפור, כי אנחנו חוששים שלא נמצא פיתרון, אבל הרבה פעמים דווקא שם נמצא סיפור יותר איכותי. רק את יכולה לדעת את התשובה לשאלה הזאת. האם זה משפר את הסיפור?

גם לא איכפת לי להוסיף את האידישקייט בעולם שבחוץ,

מדע בדיוני בד"כ לוקח נקודת זמן כלשהית בעולם שלנו, ושואל: איך העולם היה נראה הלאה אילו כך וכך היה. כלומר לוקחים את הקיים, ומדמיינים מה יכול להיות מעבר. מכיון שבעולמנו אכן קיים אידישקייט, השאלות שעולות לי מיד הן: האם אידישקייט עדיין קיים בזמן של הסיפור? אם לא, מדוע? אם כן, מדוע אין לדמויות קשר לזה? האם יהיה להם בעתיד קשר לזה? איך אידישקייט בכל זאת משחק כאן תפקיד, בעצם.

אילו היית סופר גוי לא הייתי שואלת את השאלות האלה, אבל את לא. אז אולי תשאלי את עצמך: למה שקוראים שחיים בעולם עם אידישקייט ירצו לקרוא על מדע בדיוני שמתעלם לגמרי מהקיים שלנו? האם אני כותבת עבור קהל אחר? ואני מזכירה לך שאפילו ספרי מדע בדיוני גויים לא תמיד מתעלמים מיהודים ויהדות, כך שאני לא רואה למה יש צורך דחוף דווקא לסופר יהודי להתעלם מזה... אבל זו עדיין בחירה שלך.

מרגיש לי מוזר להגיד שכולם יהודים... ("צייוינים!" -למרות שזה מדינה אחרת)...הגיבור המסכן שלי, שלא פוגש נפש חיה במהלך כל 20-25 השנים שהראשונות שלו.

אני אומרת שאם יש לך תשובות טובות לשאלות האלה, מעולה! אני לא אומרת שכולם חייבים להיות יהודים, או שהגיבור חייב לקיים מצוות לכל אורך הסיפור, או אפילו שהגיבור חייב להיות יהודי. התשובה צריכה להיות שלך, לא שלי ולא של אף אחד אחר. זה הסיפור שלך, ורק את יכולה לדעת אם התשובה שלך משפרת את הסיפור, או מתחמקת.

 

[לאלה]

ראיתי כאן הרבה שאמרו כמעט את הדבר ההפוך.

אני לא ראיתי את זה.

לא הייתי ברורה בכלל.
כוונתי הייתה שכתבו שזו דעת העולם

מאמינה שהורים לא ירצו לתת לבני הנוער שלהם ספר שהוא נטו נקי, בלי שום ערך מוסף.

גם ככה יש הרוטנים על ספרי יונה ספיר שאינם בעיתיים אך מלבד תפילת מנחה פה ושם (בדגש על ה'שם') אין בהם תוכן יהודי.

אין גם אידישקייט יותר מידי, אם לא בכלל.
אפשר לומר את זה גם על הספר שלי "אויב כפול" שמפורסם פה, האמת, אבל כאן זה אולי יותר. כרגע, בכל אופן.
אם ארצה להכניס פה שבת, חגים, בית כנסת, זה יהיה ממש מסובך בשבילי, כי יש לי גיבורים שבודדו מהעולם מגיל 0

מה אומרים? אנשים ינדו את הספר?

ושאלתי היא לאותם ציבור קוראים.
לדעתי כותבים מספיק איכותיים יכולים לעבור את המכשול הזה.
כמובן במידה והמסר הכללי יהיה איכותי דיו.
כן, השאלה הייתה רטורית.

 

[נועה לבין (Tamar)]

מדע בדיוני בד"כ לוקח נקודת זמן כלשהית בעולם שלנו, ושואל: איך העולם היה נראה הלאה אילו כך וכך היה. כלומר לוקחים את הקיים, ומדמיינים מה יכול להיות מעבר. מכיון שבעולמנו אכן קיים אידישקייט, השאלות שעולות לי מיד הן: האם אידישקייט עדיין קיים בזמן של הסיפור? אם לא, מדוע? אם כן, מדוע אין לדמויות קשר לזה? האם יהיה להם בעתיד קשר לזה? איך אידישקייט בכל זאת משחק כאן תפקיד, בעצם.

שאלה חזקה ממש, בשבילי.
ואוו, @הגיבן (ת) , ו @יוסף יצחק פ. , נתתם לי המון חומר למחשבה.

 

[הפצחן]

יש לי שאלה.
אני כרגע באמצע לכתוב ספר מד"ב, והעלילה היא בעיניי האחת הטובות שהגיעו אלי משמים, ככה שהיא ממש יקרה לי.
אבל: בנוגע לאשכול-

---

ספוילר: זה הספר:

מדובר על מדענים שערכו ניסוי, ונער שבעל כורחו נאלץ להציל את העולם.

בספר לא מצויינת שנה, אם כי די ברור לי שבמעורפל יידעו שהיא בעוד הרבה הרבה שנים.
בספר אין בעיה חינוכית מהסוג של הטכנולוגיה, אין אלימות (רק מלחמה ושלטון נוראי, אבל אין אלימות פיזית או מילולית, רק סדיזם).
בקיצור, אין בעלילה שום דבר שיגרום לפקפק בקניה של הספר גם לילדים בני 12.
אבל-
אין גם אידישקייט יותר מידי, אם לא בכלל.
אפשר לומר את זה גם על הספר שלי "אויב כפול" שמפורסם פה, האמת, אבל כאן זה אולי יותר. כרגע, בכל אופן.
אם ארצה להכניס פה שבת, חגים, בית כנסת, זה יהיה ממש מסובך בשבילי, כי יש לי גיבורים שבודדו מהעולם מגיל 0

מה אומרים? אנשים ינדו את הספר?

(לא קראתי את כל ההודעות - אי שם בעתיד זה יקרה, אז סורי אם מישהו כתב משהו ולא התייחסתי)
רוצה לענות על השאלה הזאת:
לא יודע אם ינדו, אבל לא יתקבל בהמון הערכה אצל רוב הציבור, שלא לדבר על ביקורות זועפות מכל מיני גורמים לטהרת השכל.
וחבל שככה.
יהיה נחמד אם הציבור שלנו יצא מתישהו מהבוידעם.

 

[סיפור8]

בעז"ה

אני חושבת שהשאלה אם אפשר לבנות עולם ללא תורה ומצוות, או ללא אלוקים ח"ו (ואני מוסיפה ח"ו לא כי אני צדיקה, אלא כי כך ראיתי שכתוב במקורותינו), תלוי בתפיסה של הסופר- האם הוא רואה את העולם כאפשרי בלי תורה ומצוות או ללא אמונה. כלומר, האם תו"מ, ובכלל, הקשר עם אלוקים, הוא דבר נוסף על העולם- ולפיכך אפשר לצייר את העולם בלעדיו, או שהוא חלק בלתי נפרד מהעולם ומהמציאות.

עכשיו, אני יודעת שהמשפטים הנ"ל מציבים דרישה גבוהה. אבל אני חושבת שהם גם מזמינים לחשיבה אישית על הנושא. האם סיפור ללא אלוקים, בעולם שבו אלוקים מחייה את המציאות, משגיח על כל מה שמתרחש ויש לו ציפיות מאיתנו- האם יש לו משמעות?

 

[יוסף יצחק פ.]

בעז"ה

אני חושבת שהשאלה אם אפשר לבנות עולם ללא תורה ומצוות, או ללא אלוקים ח"ו (ואני מוסיפה ח"ו לא כי אני צדיקה, אלא כי כך ראיתי שכתוב במקורותינו), תלוי בתפיסה של הסופר- האם הוא רואה את העולם כאפשרי בלי תורה ומצוות או ללא אמונה. כלומר, האם תו"מ, ובכלל, הקשר עם אלוקים, הוא דבר נוסף על העולם- ולפיכך אפשר לצייר את העולם בלעדיו, או שהוא חלק בלתי נפרד מהעולם ומהמציאות.

עכשיו, אני יודעת שהמשפטים הנ"ל מציבים דרישה גבוהה. אבל אני חושבת שהם גם מזמינים לחשיבה אישית על הנושא. האם סיפור ללא אלוקים, בעולם שבו אלוקים מחייה את המציאות, משגיח על כל מה שמתרחש ויש לו ציפיות מאיתנו- האם יש לו משמעות?

לא בהכרח. אפשר לומר שיהיה 'יקום' נוסף. נגיד, אם יתברר שבמאדים יש חיים, ותקום שם מושבה של עשרים אלף איש (כמו שנאמו לנו שיקרה רבים ומפורסמים (וכן, גם סופרי מד"ב)) - אולי לא ישמרו ב'עולם' הזה תומ"צ - אבל בעולם ה'ישן והמוכר' כן ישמרו.

בכלל ישנו את הכלל 'אם ישראל יאבדו - העולם לא יתקיים אפי' שעה אחת'. סתם נקודה למחשבה - איך העולם הזה יקום?

לכן, אפשר לומר שהיהודים וה'דת' שלהם - קיימים ונמצאים 'איפהשהו' בעולם. (שוב, היו סופרים לא יהודיים שהשתמשו באפשרות הזו (לאו דוקא שהם יודעים על הציטוט..)).
מרכז העלילה יופנה לגיבור והעלילה - ולא למחשבה, 'איפה פלוני שצריך לרוץ להתפלל לפני שקיעה'.

אם הגיבור חרדי, אני חושב שניתן לומר שבסביבה שלו, הנושא 'פחות תופס' - ואילו במקום אחר, ישנה קהילה חרדית גדולה וכו'..

 

[סיפור8]

בעז"ה

הכל אפשרי, יקום מקביל, בן אדם שלא יודע מיהדות, חוצן שלא צריך ללבוש ציצית...
אם אנחנו רוצים למצוא טריקים שישאירו אותנו ללא הקב"ה בתמונה כביכול אבל עדיין כשרים למהדרין, הכל אפשרי.

העניין הוא שהקב"ה הוא הכל, והוא מתווה ומשגיח, ועל פיו נעשים כל המעשים, וישנה מטרה לעולם הזה וגם דרך להגיע למטרה.
ולכן סיפור שמוציא את המציאות האלוקית כביכול מהעולם, מוציא את הכל.

היום אין "אלילים אחרים", אבל העולם המערבי בהחלט הביא לנו אתגר מסוג שונה- העולם המערבי, על הסרטים, הספרים והתרבות שלו, היטיב לצייר לנו עולם שלם שכביכול נע בכוחות עצמו, כשהאדם הוא במרכז.
יהודי מאמין רואה את העולם אחרת מלכתחילה, ולכן גם הסיפורים שלו הם אחרת.

 

[פירי]

בעז"ה

הכל אפשרי, יקום מקביל, בן אדם שלא יודע מיהדות, חוצן שלא צריך ללבוש ציצית...
אם אנחנו רוצים למצוא טריקים שישאירו אותנו ללא הקב"ה בתמונה כביכול אבל עדיין כשרים למהדרין, הכל אפשרי.

העניין הוא שהקב"ה הוא הכל, והוא מתווה ומשגיח, ועל פיו נעשים כל המעשים, וישנה מטרה לעולם הזה וגם דרך להגיע למטרה.
ולכן סיפור שמוציא את המציאות האלוקית כביכול מהעולם, מוציא את הכל.

היום אין "אלילים אחרים", אבל העולם המערבי בהחלט הביא לנו אתגר מסוג שונה- העולם המערבי, על הסרטים, הספרים והתרבות שלו, היטיב לצייר לנו עולם שלם שכביכול נע בכוחות עצמו, כשהאדם הוא במרכז.
יהודי מאמין רואה את העולם אחרת מלכתחילה, ולכן גם הסיפורים שלו הם אחרת.

מה שאת טוענת בעצם זה שאי אפשר (או לא צריך, לא יודעת איך לנסח) לכתוב פנטזיה 'יהודית'?

אם ניקח כדוגמה את הסיפור-קומיקס קופסה שחורה של @מרים יעל, בו יש לדמות יכולת להאט את הזמן, האם זה סותר מציאות אלוקית? האם זה מצייר עולם שכביכול נע בכוחות עצמו?
לדעתי לא.


יש מה לשקול בסוגים שונים של פנטזיה, אבל אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שיהודי מאמין, שכל חייו חי בהוויה הזאת, גם כשיכתוב סיפור וימציא דמויות הן לא יכולות להיות אחרות מהפנימיות המאמינה שלו.
לא צריך להזכיר בפירוש תפילות או ציצית.

 

[סיפור8]

בעז"ה

מה שאת טוענת בעצם זה שאי אפשר (או לא צריך, לא יודעת איך לנסח) לכתוב פנטזיה 'יהודית'?

זוהי נקודה אחרת.
כאן התפתח דיון על איך לבנות עולם ללא יהדות או קשר להקב"ה, כביכול, באופן שזה עדיין יתקבל בציבור החרדי.
וכתבתי שאמונה בהשם היא לא דבר מוסף לעולם, שלכן אפשר להוריד אם זה פחות מסתדר לעלילה, אלא היא העולם עצמו, חלק ממהות העולם וחלק מהמהות של כל אחד מאיתנו.
את עכשיו שואלת על רעיון הפנטזיה עצמו- שגם אם נניח שהדמויות הראשיות אכן עם פאות מאחורי האוזניים וכיסויי ראש- האם ניתן להמציא מציאות שונה מהמציאות שהקב"ה ברא, בניגוד לחוקים שהקב"ה ברא.
זהו דיון שונה.
יום אחד אני ממש מקווה להרחיב, עם מקורות ומחקרים וכו', בעז"ה... אבל בנתיים, אני אשאל שלוש שאלות, שברשותך הן קצת חרדיות מהבוידעם:
האחת היא תוכנית. והיא-
האם קיימת פנטזיה ביהדות?
ואם ישנו מקור יהודי שהוא פנטזיה, כמה אחוזים הוא תופס מכלל היצירה היהודית שמשתרעת במשך אלפי שנים, מהר סיני ועד היום, והאם הוא אלגוריה או פנטזיה עלילתית?
ואם לא קיימת פנטזיה עלילתית ביהדות, שוב, ממתן תורה ועד היום, מדוע זה כך?
במקרה?
השאלה השניה היא מעשית.
האם הפנטזיה, שאין וויכוח בנוגע למידה בה היא מעניינת ותופסת אנשים מכל גווני הקשת האנושית- מקדמת את האדם?
אין לי ספק שיהיו כאן הרבה אנשים שיגידו מייד כן. הפנטזיה מקדמת יצירתיות, מאפשרת לחלום... בטוח שיש עוד תשובות.
אבל מה המחיר שלה?
וכמה אחוזים מהאנושות סופגים את המחיר הזה בחיים היום יומיים, ממש כאן בעולם המערבי?
אחת ההתמכרויות הנפוצות ביותר בעולם המערבי היום היא ההתמכרות למשחקי ווידאו. מחנון מבודד חברתית הופך הבחורצ'יק ברגע אחד ללוחם על, שקופץ והורג ומצליח במשימות. למה שיחזור למציאות? מה יש לה להציע?
פייסבוק משקיעה מלארדי דולרים כעת בפיתוח עולם התלת מימד, שבו כל אדם יוכל ללבוש כל צורה במציאות רבודה (תמורת מספיק כסף, כמובן). היא מבטיחה שזה הדבר הגדול הבא, שכל העולם יקח בו חלק. מדוע? כי הפנטזיה מציעה הרבה. הרבה מעבר למה שיש למציאות להציע.
וכשהמציאות מציעה הרבה פחות ממה שהפנטזיה מציעה, המחיר בא לידי ביטוי, בסופו של דבר, בצורה של התמכרויות, בדידות, דיכאון ונטייה לאובדנות. תופעות שהולכות ומתפשטות בחברה המערבית.
והגענו, אם כן, לשאלה האחרונה: הקב"ה רוצה שנפעל כאן בעולם. במציאות. עם הכוחות שיש לנו. האם הפנטזיה מקדמת אותנו למימוש הרצון הזה?