הנושא הבא: גופים.
טוב, מי לא יודע מה זה גופים? כל ילד בכיתה ד' יכול לדקלם על גוף ראשון, שני ושלישי. אבל כשזה מגיע לכתיבה, מעטים מהמבוגרים ידעו להסביר גם על גוף שלישי מוגבל וגוף שלישי כל יודע.
אז לפני שנחליט במה להשתמש בספר שלנו, מדריך קצר לכל הגופים והתת-גופים.
גוף ראשון.
מה שמייחד גוף ראשון זה שהגיבור מספר על עצמו. מה שאומר שהוא לא יכול ל"היכנס" למחשבות של אחרים, אלא יכול רק להסיק מה הם חושבים. את הרגשות ואת המחשבות שלו יש לכתוב בלי להוסיף "חשב מומו", כי אין מישהו אחר שיכול לחשוב. וכל המחשבות באות ממנו. כשמספרים סיפור בגוף ראשון, יש לשים לב "להראות" לקוראים את מה שקורה לפי הסדר שהגיבור רואה. ואם הגיבור עכשיו רץ בקצה הרחוב, אי אפשר לכתוב שמעבר לעיקול קבוצת אנשים התגודדה – כי הוא לא רואה את זה. הכול מסופר מתוך הראש שלו.
כשתכתבו בגוף ראשון, יקל עליכם אם תדמיינו שהסיפור הוא כמו יומן שכותב הגיבור, או שיש לו מצלמה נסתרת במשקפיים שדרכו עובר הסיפור.
דוגמה: "קולות רמים נשמעו מעבר לעיקול. הכרחתי את רגליי לרוץ הכי מהר שהן יכולות, עד שיכולתי לראות את האנשים מתגודדים סביב אחי הקטן. 'תעזבו אותו' ניסיתי לצעוק, אבל כל מה שייצא מפי היה בליל נשיפות".
גוף שני
צורת הכתיבה הזאת אמנם אינה שכיחה בספרות, אך היא מוכרת לנו מסוגים אחרים של טקסטים: למשל, ספרי עזרה עצמית והדרכה. בספרי סיפורת, הם יכולים להיות דרך מדהימה לכתוב ספר טראגי, כמו: (לא מצאתי ספר מהספרות שלנו, לצערי, אז לקחתי דוגמאות מספרים מתורגמים.) הספר "ילד מלחמה". הגיבור בו הוא ילד בן שמונה במציאות של מלחמה, שעבר חוויות איומות, והתיאור של החוויות האלה מסופרות מנקודת מבטו, אבל בגוף שני. הצורה הזאת מקנה תחושת הקרבה ומיידיות, ומשרתת פה עוד מטרה: מבטאת את הניכור שלו, את הניסיון שלו להרחיק את עצמו מהן.
לאחר שראינו את ההשלכות של כתיבה בגוף שני, אפשר להצביע גם על יתרון או אפקט מובהק, וגם על חסרון שלה. היתרון הוא שהקורא או הקוראים ממוקמים בתוך הסיטואציה ומרגישים נוכחים ומעורבים בה. והחיסרון הוא שהטכניקה הזאת עשויה להיראות קצת שקופה ומניפולטיבית, ניסיון קצת בוטה ללכוד את תשומת ליבם של הקוראים.
דוגמא: "קולות רמים נשמעו מעבר לעיקול. אתה הכרחת את רגליך לרוץ הכי מהר שהן יכולות, עד שיכולת לראות את האנשים מתגודדים סביב אחיך הקטן. 'תעזבו אותו' ניסית לצעוק, אבל כל מה שייצא מפיך היה בליל נשיפות".
והנה הגענו לגוף השלישי, שמתחלק לשני סוגים.
סוג ראשון, גוף שלישי מוגבל.
כמשתמשים בגוף שלישי מוגבל, העלילה מסופרת כאילו מתוך הראש של הדמות שבחרנו, שבדרך כלל תהיה הגיבור, אבל בגוף שלישי. בדומה לגוף ראשון, כשנעשה את זה, לא נוכל "לראות" את המחשבות של האחרים, לדעת מה הם מרגישים וגם לא נדע – באותה הסצנה – מה הם מתכננים מאחורי הגב של הגיבור. מה כן נוכל לדעת ולספר? מה שהגיבור יודע על אחרים
ועל עצמו. וכאן מגיע הבונוס הגדול. כשהכול בא מהעיניים של הגיבור, יכולים לבוא הרבה משחקים. רגשות משתנים (להלן, בהחלפת "קול מספר"), תיאור דמויות משנה עם אינטרפרטציה אישית של הגיבור, והחלפת "קול מספר" בהחלפה של סצנה, וכך להביע בדרך מעניינת ועדינה את הרגשות והמחשבות של כל אחד. (בפרק
הזה השתמשתי בזה. שימו לב להבדלים ברגשות של מנדי ורועי.) יש לשים לב כשבוחרים ב
גוף שלישי מוגבל שלא צריך אף פעם לכתוב "חשב מומו". -כי אם הסיפור מסופר דרכו, המחשבות עוברות ללא פילטר, ממש כמו בגוף ראשון. בור שני שיש לשים לב אליו, שהרבה סופרים נופלים אליו, הוא שהגיבור אף פעם לא יכול לדעת איך הוא נראה, אז אי אפשר לכתוב: "החבורה שעל מצחו הכחילה"...
דוגמה: "קולות רמים נשמעו מעבר לעיקול. הוא הכריח את רגליו לרוץ הכי מהר שהן יכולות, עד שיכול היה לראות את האנשים מתגודדים סביב אחיו הקטן. 'תעזבו אותו' הוא ניסה לצעוק, אבל כל מה שייצא מפיו היה בליל נשיפות".
ספר שמשתמש בגוף שלישי מוגבל – אויב כפול. נמצא בקישור למעלה.
סוג שני: גוף שלישי - מספר כל יודע.
כשכותבים בגוף שלישי כל יודע, אנחנו, ה"מספרים" נמצאים כביכול מחוץ לעולם שעליו אנחנו מספרים, ומסוגלים לשוטט בזמן ובחלל כרצוננו. נוכל לתאר תוך כדי הסיפור את המחשבות והרגשות של הגיבורים, את המצבים הנעלמים מעיני אחרים ואת העבר והעתיד של הדמויות. כשתשתמש ב"מספר כל יודע", נספר את הכול ברמה האובייקטיבית. נדע הכול בוודאות, ולעולם לא נתהה על דבר זה או אחר. (לדוגמה: "ולפתע נכנס לחדר אדם, שכנראה היה חברו של הילד." כמספר כול יודע לעולם לא נשער/נתהה לגבי הדמות, אני מספר כל יודע - אני יודע בוודאות שזהו חברו של הילד, לכן אכתוב: "ולפתע נכנס לחדר אדם, הוא היה חברו של הילד".
דוגמה: "מעגל של אנשים החל להתגודד סביב רמי, שעיניו פלפלו בחוסר אונים. מומו המשיך לרוץ במעלה הרחוב, וקיווה בכל כוחו שיגיע מהר ככל האפשר. הוא נעצר, מתנשף, כשראה את קבוצת האנשים הגדולה. "תעזבו אותו", ניסה לצעוק, אבל בליל הנשיפות שיצאו מפיו התערבלו בקולות הרמים שהיו שם, ואיש לא שמע אותו".
-ספר שמשתמש בגוף שלישי כל יודע – סדרת מרגל להשכרה.
מקווה שעזרתי, ותודה לכם. תגובות והערות – כמובן בנספח, והקישור למעלה.
אם גם אתם רוצים לתרום לכולם מהידע שלכם, כתבו לי בנספח ואשלח לכם הודעה פרטית לסיכום הזמן והנושא.
הנושאים החמים
