סתם מעניין אותי להבין, למה לוקחים את החודש עם הכי קצת ימי עסקים וממנו מסיקים מסקנות,
תבדקו ותראו שבאפריל היה חג פסח, יום הזכרון יום השואה ויום העצמאות, וגם הציבור עסוק בהכנות לחג
ואין לו ראש לעסקאות, ואפי' חילוני שלא מתכונן לחג, יש עשרות אלפים שנוסעים לנופש בחו"ל,
תעשו לבד חשבון כמה ימי עסקים נשאר....
(באפריל שנה שעברה היה חג פסח אבל יום הזכרון ויום העצמאות היו במאי)

נ.ב. אני לא חולק ע"ז שהשוק קפוא ויש מיתון אבל צריך לדייק בנתונים....
ברוב השנים פסח וכו' יוצא באפריל, כך שההשוואה נכונה לגמרי.
 
המצב הולך להחמיר את המצוקה בצורה קיצונית
אז לאלו המדמיינים שהולך להיות חגיגת מחירים
יש מצב שזאת תהיה חגיגה הפוכה
אבל חשוב לזכור שבסוף תהיה עליית מחירים והיא תהיה גדולה
וכל הוויכוח הוא מתי זה יהיה
וזאת מהסיבה הפשוטה שבסוף וזה יקרה ירדו הרביות
ובסוף יש מחסור בדירות פר תושב במדינת ישראל
מה שיגרום שתמיד הביקוש יהיה גדול מההיצע
 
מה קורה אם וכאשר קבלן פושט רגל?
נניח בשלב השיווק, מכר מחצית מהדירות והפרויקט כבר בבניה.
 

לגור בשכירות? שלא יהיו בתיכם קבריכם / עו"ד נתן רוזנבלט​

כרגע המציאות היא שקניית דירה עם משכנתא היא ככל הנראה ההשקעה הגרועה ביותר שניתן להעלות על הדעת למען עתיד הזו"צ היקר. המחירים יורדים מטה מטה והריבית מזנקת מעלה מעלה • אז מה הפתרון? עו"ד נתן רוזנבלט בהצעה מפתיעה


הרב מרדכי דייטש (למע הגילוי הנאות – אחיין שלי) הוא עובד בארגון מפורסם שמסייע לאברכים שנקלעים למצוקה כספית עקב התנהלות כלכלית לא נכונה. הוא מתאר באוזני מציאות אפוקליפטית (אסון בסדר גודל עולמי) של אין ספור אברכים השרויים במצוקה קשה מול שוקת שבורה. הצד השווה שבכולם שהם לקחו על עצמם הרבה יותר מכפי יכולתם בתשלומי משכנתא וכעת אינם יכולים לעמוד בכך.

הרגע המצמרר ביותר היה כאשר תאר כיצד אברך צעיר התבטא באוזני המטפל מטעם הארגון: "ההורים שלנו רצו לקנות לנו דירה שיהיה לנו שקט ואוכל ללמוד בשלוה, בפועל הם קנו לנו קבר המייצר לנו כאב ראש נוראי שבגללו אני לא יכול ללמוד כלל", זה הזכיר לי את תפילת הכהן גדול ביום הכיפורים על אנשי השרון "שלא יהיו בתיהם קבריהם", במקור הכוונה היא לרעידות אדמה, אך מה שקורה היום הוא גם סוג של רעידה שבה הדירה הנכספת מקברת את בעליה ונוטלת ממנו את איכות החיים.

איך הגענו לכך? כמובן, השילוב הקטלני של ריבית רצחנית ומחירים דוהרים. ניקח לדוגמה דירה בבית שמש (המחירים במ"ע/אלעד/ביתר די חופפים), היא עולה 1.8 מיליון ש"ח ועל מנת לרכוש אותה שילמו ההורים את המינימום המתבקש שזה 450,000 ש"ח, כל היתר משכנתא בזכות המאכער המצויין שהצליח לשכנע את הבנק כי האברך הוא גם נהג משאית וגם ראש ישיבה בו זמנית והאברכית היא גאונית הייטק וכך הם מרוויחים יחדיו סכום של 28,000 ש"ח נטו (שזה מה הבנקים דורשים = פי ארבעה מהתשלום החודשי הצפוי, תיכף נבין מדוע).

עכשיו כולם מאושרים, ההורים שמחים שהזוג מתגורר במרחק סביר מהם – חצי שעה מאלעד במקום 45 דקות מחריש למשל, והאברך שמתגורר בתוך אתר בנייה ברמה ג'3 וודאי מרוצה. גם הבנק מרוצה, מעתה ועד שנת תתי"ג (יש דבר כזה, יהי רצון שנזכה) האברך המיליונר עומד לפרנס את עניי הבנק לאורך ימים ושנים טובות.

אך זה כמו הקורונה הארורה למי שזוכר: בתקופה הראשונה העולם נפלא, הנדבק מסתובב ומספר לכולם שאין קורונה והכל דמיונות ואגב כך גורם גם להם לחלות במחלה, ורק אחרי תקופה מתחילות הצרות. גם המשכנתא הטובה ביותר, יש לה חיסרון אחד: יום אחד צריך להחזיר אותה, בעצם לא יום אחד אלא כל החיים משועבדים אליה, כמאמר הכתוב "הנה טפחות נתת ימי". עשרים שנה בנדל"ן אני עדיין מחפש את המאכער שגם יעזור לי להחזיר את המשכנתא, לא רק לקחת אותה.

עכשיו חשבון פשוט: עד לפני שנה, אותו זוג היה רוכש את אותה דירה ב1.3 מש"ח, משלם הון עצמי 320,000 ש"ח ומחזיר כל חודש 4800 ש"ח שזה הרבה, אבל נסבל, בפרט עם הידיעה שכמעט כל הכסף חוזר לכיס השני ויורד מהחוב על הדירה.

היום, אותו זוג ישלם 450,000 ש"ח הון עצמי וכל חודש 8500 ש"ח, עוד ארבעת אלפים ש"ח לחודש זה ההבדל בין לחיות או לא להיות, בין אברך יושב אוהל לאברך יושב חושך.

אבל זו רק ההתחלה, שלושה פרמטרים נוספים מחמירים את העניין בהרבה:

ראשית, מחיר למשתכן: אנשים רכשו דירה כמה שיותר גדולה אם משום שזה מה נשאר ואז זה חכם, ואם זה על מנת למקסם את הרווח שאז זה לא חכם, בין כך ובין כך אנשים מנצלים את ההקלה שלפיה אפשר להגיע להון עצמי נמוך במיוחד במחיר למשתכן, וכך יצא שאברכים צעירים שנה-ראשונה'ניקים, רוכשים דירת 150 מטר איפשהו, עם הון עצמי של מאתיים אלף ש"ח והשאר במשכנתא, שעכשיו כבר עומדת על למעלה מעשרת אלפים ש"ח, כן אני מכיר כאלו וכנראה גם אתם.

שנית, עם עליית ההון העצמי הנדרש (בדירות רגילות בנק ישראל אינו מאפשר לקחת יותר מ75% מקסימום) נוצר קושי להשגת הסכום וכך הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, והמאכערים המוצלחים משיגים הלוואות שונות, כמו סינרגייה, הלוואה ברגע, טריא, וכל שום וחניכא דאית ליה שהצד השווה שבהן שהריבית גבוהה במיוחד ודרכם לתפוח, במקרה כזה אותו אברך של ה8500 ש"ח מוסיף גם עוד איזה 1500 ש"ח סה"כ עשרת אלפים ש"ח כל חודש, 500 ש"ח ליום לא כולל חגים, תראו לי אברך שמצליח לשלם סכום כזה לחודש רק על סעיף דיור ולהישאר בחיים רגועים.

והשלישי והכי חשוב: הכסף הולך לפח! מתוך אותם עשרת אלפים, כשבעת אלפים הולכים רק לריביות, החוב יורד ב3000 ש"ח בלבד כל חודש, כל היתר = ישר לפח.

ואז מה עושה האברך המסור שהדיו של חתימתו על הכתובה "ואנא איזון ואפרנס" טרם יבש?

או שהוא לוקח עוד הלוואות ואז הוא מסתבך עוד יותר.

או שהוא לוקח עוד עבודות, קשות ומבזות שמוציאות את האדם מהעולם ומהתורה.

כך או כך "בתיהם קבריהם".

אז מה עושים?

פשוט, לא קונים!

כרגע המציאות היא שקניית דירה עם משכנתא היא ככל הנראה ההשקעה הגרועה ביותר שניתן להעלות על הדעת למען עתיד הזו"צ היקר. המחירים יורדים מטה מטה והריבית מזנקת מעלה מעלה.

נחזור למשל לאותו אברך ומשפחתו מבית שמש, ונניח שהם לא רכשו את הדירה אלא שכרו אותה. דירת 3 חדרים ברמה ג'2 בבית שמש מושכרת היום מקסימום ב-3000 ש"ח , מתוכם 1000 ניתן לקבל כסיוע בשכר דירה, (מי שהצליח לשכנע את הבנק שהוא ראש כולל בגיל 21 יצליח בקלות לשכנע את משרד השיכון שהוא אברך כולל שמרוויח עם בני ביתו 4900 ש"ח) ואז משלמים 2000 ש"ח בלבד, לא במקום החלק של הקרן של המשכנתא, אלא במקום החלק שהולך לפח, כך נבזבז רק 2000 במקום 7000, לא צריך להיות גאון הייטק על מנת להבין מה יותר קל.

ומה יהיה בסוף? תמיד ישלמו שכירות?

א: לא נורא, עשרות אלפי חרדים בארה"ב גרים בשכירות, גם אנחנו יכולים.

ב' והעיקר: בינתיים אפשר להמשיך ולהשתתף בהגרלות השפויות, להגיד פרק תהילים, ולזכות בדירה.

הדברים מכוונים בעיקר לאנחה הרווחת בציבור כי כבר אין כח להמתין ואם כן "נקפוץ למים" ונרכוש דירה, כאשר הטיעון המרכזי הוא "מה עם השכירות שהולכת לאבדון בינתיים", רבותיי, הדבר היחיד שהולך לאבדון זה הריביות המטורפות שאתם הולכים לזרוק כל חודש לפח, והקפיצה למים לא תמיד חכמה, בנערותי הכרתי בחור שקפץ ראש לנחל היהודייה ולא שם לאבן חדה שיש במים, זכרונו לברכה.

קצת סבלנות, אפשר לחפש משהו זול במיוחד למי שחסר סבלנות, ואפשר גם להמשיך לשכור ולהשתתף בהגרלות, בינתיים המחירים רק יורדים, ובסוף רובם ככולם זוכים בעזרת השם.
 
אני מכירה מישהו שמכר את דירתו בארץ ומההון העצמי קנה 3 דירות באנגליה
וחי בשכירות בדירה מפוארת עם משכיר נח
אבל אני לא בטוחה שזה מתאים לכל אחד צריך להיות אחד שמבין בזה
 
מציאות אפוקליפטית (אסון בסדר גודל עולמי)
תרגום לא נכון.
בפועל הם קנו לנו קבר המייצר לנו כאב ראש נוראי שבגללו אני לא יכול ללמוד כלל
כפיות טובה ובלבול מח. אם יש לו בעיות הוא יכול למכור את הדירה (לא מדבר על מחיר למשתכן ששם לא שייך שההורים יקנו דירה לילדים כי מחיר למשתכן זה ע"ש הזוג).
דירת 3 חדרים ברמה ג'2 בבית שמש מושכרת היום מקסימום ב-3000 ש"ח
לא נכון, ובוודאי לא נכון כלפי העתיד.
עשרות אלפי חרדים בארה"ב גרים בשכירות
גם בארה"ב לרוב יש דירה בבעלותם.
 

לגור בשכירות? שלא יהיו בתיכם קבריכם / עו"ד נתן רוזנבלט​

כרגע המציאות היא שקניית דירה עם משכנתא היא ככל הנראה ההשקעה הגרועה ביותר שניתן להעלות על הדעת למען עתיד הזו"צ היקר. המחירים יורדים מטה מטה והריבית מזנקת מעלה מעלה • אז מה הפתרון? עו"ד נתן רוזנבלט בהצעה מפתיעה


הרב מרדכי דייטש (למע הגילוי הנאות – אחיין שלי) הוא עובד בארגון מפורסם שמסייע לאברכים שנקלעים למצוקה כספית עקב התנהלות כלכלית לא נכונה. הוא מתאר באוזני מציאות אפוקליפטית (אסון בסדר גודל עולמי) של אין ספור אברכים השרויים במצוקה קשה מול שוקת שבורה. הצד השווה שבכולם שהם לקחו על עצמם הרבה יותר מכפי יכולתם בתשלומי משכנתא וכעת אינם יכולים לעמוד בכך.

הרגע המצמרר ביותר היה כאשר תאר כיצד אברך צעיר התבטא באוזני המטפל מטעם הארגון: "ההורים שלנו רצו לקנות לנו דירה שיהיה לנו שקט ואוכל ללמוד בשלוה, בפועל הם קנו לנו קבר המייצר לנו כאב ראש נוראי שבגללו אני לא יכול ללמוד כלל", זה הזכיר לי את תפילת הכהן גדול ביום הכיפורים על אנשי השרון "שלא יהיו בתיהם קבריהם", במקור הכוונה היא לרעידות אדמה, אך מה שקורה היום הוא גם סוג של רעידה שבה הדירה הנכספת מקברת את בעליה ונוטלת ממנו את איכות החיים.

איך הגענו לכך? כמובן, השילוב הקטלני של ריבית רצחנית ומחירים דוהרים. ניקח לדוגמה דירה בבית שמש (המחירים במ"ע/אלעד/ביתר די חופפים), היא עולה 1.8 מיליון ש"ח ועל מנת לרכוש אותה שילמו ההורים את המינימום המתבקש שזה 450,000 ש"ח, כל היתר משכנתא בזכות המאכער המצויין שהצליח לשכנע את הבנק כי האברך הוא גם נהג משאית וגם ראש ישיבה בו זמנית והאברכית היא גאונית הייטק וכך הם מרוויחים יחדיו סכום של 28,000 ש"ח נטו (שזה מה הבנקים דורשים = פי ארבעה מהתשלום החודשי הצפוי, תיכף נבין מדוע).

עכשיו כולם מאושרים, ההורים שמחים שהזוג מתגורר במרחק סביר מהם – חצי שעה מאלעד במקום 45 דקות מחריש למשל, והאברך שמתגורר בתוך אתר בנייה ברמה ג'3 וודאי מרוצה. גם הבנק מרוצה, מעתה ועד שנת תתי"ג (יש דבר כזה, יהי רצון שנזכה) האברך המיליונר עומד לפרנס את עניי הבנק לאורך ימים ושנים טובות.

אך זה כמו הקורונה הארורה למי שזוכר: בתקופה הראשונה העולם נפלא, הנדבק מסתובב ומספר לכולם שאין קורונה והכל דמיונות ואגב כך גורם גם להם לחלות במחלה, ורק אחרי תקופה מתחילות הצרות. גם המשכנתא הטובה ביותר, יש לה חיסרון אחד: יום אחד צריך להחזיר אותה, בעצם לא יום אחד אלא כל החיים משועבדים אליה, כמאמר הכתוב "הנה טפחות נתת ימי". עשרים שנה בנדל"ן אני עדיין מחפש את המאכער שגם יעזור לי להחזיר את המשכנתא, לא רק לקחת אותה.

עכשיו חשבון פשוט: עד לפני שנה, אותו זוג היה רוכש את אותה דירה ב1.3 מש"ח, משלם הון עצמי 320,000 ש"ח ומחזיר כל חודש 4800 ש"ח שזה הרבה, אבל נסבל, בפרט עם הידיעה שכמעט כל הכסף חוזר לכיס השני ויורד מהחוב על הדירה.

היום, אותו זוג ישלם 450,000 ש"ח הון עצמי וכל חודש 8500 ש"ח, עוד ארבעת אלפים ש"ח לחודש זה ההבדל בין לחיות או לא להיות, בין אברך יושב אוהל לאברך יושב חושך.

אבל זו רק ההתחלה, שלושה פרמטרים נוספים מחמירים את העניין בהרבה:

ראשית, מחיר למשתכן: אנשים רכשו דירה כמה שיותר גדולה אם משום שזה מה נשאר ואז זה חכם, ואם זה על מנת למקסם את הרווח שאז זה לא חכם, בין כך ובין כך אנשים מנצלים את ההקלה שלפיה אפשר להגיע להון עצמי נמוך במיוחד במחיר למשתכן, וכך יצא שאברכים צעירים שנה-ראשונה'ניקים, רוכשים דירת 150 מטר איפשהו, עם הון עצמי של מאתיים אלף ש"ח והשאר במשכנתא, שעכשיו כבר עומדת על למעלה מעשרת אלפים ש"ח, כן אני מכיר כאלו וכנראה גם אתם.

שנית, עם עליית ההון העצמי הנדרש (בדירות רגילות בנק ישראל אינו מאפשר לקחת יותר מ75% מקסימום) נוצר קושי להשגת הסכום וכך הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, והמאכערים המוצלחים משיגים הלוואות שונות, כמו סינרגייה, הלוואה ברגע, טריא, וכל שום וחניכא דאית ליה שהצד השווה שבהן שהריבית גבוהה במיוחד ודרכם לתפוח, במקרה כזה אותו אברך של ה8500 ש"ח מוסיף גם עוד איזה 1500 ש"ח סה"כ עשרת אלפים ש"ח כל חודש, 500 ש"ח ליום לא כולל חגים, תראו לי אברך שמצליח לשלם סכום כזה לחודש רק על סעיף דיור ולהישאר בחיים רגועים.

והשלישי והכי חשוב: הכסף הולך לפח! מתוך אותם עשרת אלפים, כשבעת אלפים הולכים רק לריביות, החוב יורד ב3000 ש"ח בלבד כל חודש, כל היתר = ישר לפח.

ואז מה עושה האברך המסור שהדיו של חתימתו על הכתובה "ואנא איזון ואפרנס" טרם יבש?

או שהוא לוקח עוד הלוואות ואז הוא מסתבך עוד יותר.

או שהוא לוקח עוד עבודות, קשות ומבזות שמוציאות את האדם מהעולם ומהתורה.

כך או כך "בתיהם קבריהם".

אז מה עושים?

פשוט, לא קונים!

כרגע המציאות היא שקניית דירה עם משכנתא היא ככל הנראה ההשקעה הגרועה ביותר שניתן להעלות על הדעת למען עתיד הזו"צ היקר. המחירים יורדים מטה מטה והריבית מזנקת מעלה מעלה.

נחזור למשל לאותו אברך ומשפחתו מבית שמש, ונניח שהם לא רכשו את הדירה אלא שכרו אותה. דירת 3 חדרים ברמה ג'2 בבית שמש מושכרת היום מקסימום ב-3000 ש"ח , מתוכם 1000 ניתן לקבל כסיוע בשכר דירה, (מי שהצליח לשכנע את הבנק שהוא ראש כולל בגיל 21 יצליח בקלות לשכנע את משרד השיכון שהוא אברך כולל שמרוויח עם בני ביתו 4900 ש"ח) ואז משלמים 2000 ש"ח בלבד, לא במקום החלק של הקרן של המשכנתא, אלא במקום החלק שהולך לפח, כך נבזבז רק 2000 במקום 7000, לא צריך להיות גאון הייטק על מנת להבין מה יותר קל.

ומה יהיה בסוף? תמיד ישלמו שכירות?

א: לא נורא, עשרות אלפי חרדים בארה"ב גרים בשכירות, גם אנחנו יכולים.

ב' והעיקר: בינתיים אפשר להמשיך ולהשתתף בהגרלות השפויות, להגיד פרק תהילים, ולזכות בדירה.

הדברים מכוונים בעיקר לאנחה הרווחת בציבור כי כבר אין כח להמתין ואם כן "נקפוץ למים" ונרכוש דירה, כאשר הטיעון המרכזי הוא "מה עם השכירות שהולכת לאבדון בינתיים", רבותיי, הדבר היחיד שהולך לאבדון זה הריביות המטורפות שאתם הולכים לזרוק כל חודש לפח, והקפיצה למים לא תמיד חכמה, בנערותי הכרתי בחור שקפץ ראש לנחל היהודייה ולא שם לאבן חדה שיש במים, זכרונו לברכה.

קצת סבלנות, אפשר לחפש משהו זול במיוחד למי שחסר סבלנות, ואפשר גם להמשיך לשכור ולהשתתף בהגרלות, בינתיים המחירים רק יורדים, ובסוף רובם ככולם זוכים בעזרת השם.
הרב רוזנבלט היקר
ישר כח על הטור הנפלא שבו היטבת לתאר את הטירוף שקורה היום שזוגות צעירים לוקחים על עצמם משכנתאות גבוהות ואח''כ הם לא עומדים ביכולת להחזיר את התשלומים ובאמת אני חושב שכדאי לדבר עם ראשי הישיבות והכוללים שיעוררו את תלמידיהם שלא כדאי להיכנס להרפתקאות כאלו ושצריך לחשוב כמה שנים קדימה
אבל בפיתרונות שהצעת לגור בשכירות ולא לקנות בכלל דירה בשלב זה
לכאורה יש עוד פיתרון והוא הרבה יותר מומלץ והוא לקנות דירה מיד אחרי החתונה בפריפריה ואחרי כמה שנים לבוא לגור שם לכאורה במצב של היום זה הדבר הכי שפוי שיכול להיות?
 
נערך לאחרונה ב:
מאמר מדוייק!
הייתי מוסיפה עוד נקודה:
לוודא שהזוג הנחמד הנל שכמעט והוציא 10K בחודש ועכשיו רק 2000, יואיל בטובו לחסוך בתוכנית אגריסיבית לפחות 2000 שח נוספים בחודש.
צריך לשבור את המיתוס הפסיכולוגי הזה שנקרא - רק משכנתא גורמת לאנשים לחסוך. זה בידים שלנו ואין שום סיבה שלא יקרה.
 
מאמר מדוייק!
הייתי מוסיפה עוד נקודה:
לוודא שהזוג הנחמד הנל שכמעט והוציא 10K בחודש ועכשיו רק 2000, יואיל בטובו לחסוך בתוכנית אגריסיבית לפחות 2000 שח נוספים בחודש.
צריך לשבור את המיתוס הפסיכולוגי הזה שנקרא - רק משכנתא גורמת לאנשים לחסוך. זה בידים שלנו ואין שום סיבה שלא יקרה.
ברור שמשכנתא גורמת לאנשים לחסוך יותר מכל אפיק אחר
מחמת שזה כורח המציאות ואין מה לעשות

אבל גם לרצון לחסוך יש מחיר,ולא תמיד כדאי לשלם את המחיר הזה.
 
מישהו באמת רואה תופעה רחבה של משכנתאות בסכומים האלו?(8000 שח)
כי כשאני מסתכל ימינה ושמאלה אני עדיין לא רואה שאנשים נכנסים לסכומים כאלו מקסימום 5 או 6 אלף אחרי עליית הריבית ואני לא מדבר על כמה אנשים בקצה אלא על תופעה רחבה
 
ברור שמשכנתא גורמת לאנשים לחסוך יותר מכל אפיק אחר
מחמת שזה כורח המציאות ואין מה לעשות

אבל גם לרצון לחסוך יש מחיר,ולא תמיד כדאי לשלם את המחיר הזה.
לא הבנתי.
 
התכוונתי לחלוק עלייך בעניין שאמרת שלחסוך זה בידיים שלנו
שעל זה אני לא מסכים כל כך

לרוב האנשים המשכנתא זה אפיק חיסכון כפוי שאין דבר יותר טוב ממנו(מבחינת החיסכון הכפוי)

אבל אני מסכים שגם לרצון הזה של החיסכון הכפוי של המשכנתא יש מחיר
ועכשיו ספיצפית (אודות לריבית)
המחיר הוא גבוה מדאי
ולא בהכרח ששווה לכולם לשלם עליו.
 
מישהו באמת רואה תופעה רחבה של משכנתאות בסכומים האלו?(8000 שח)
כי כשאני מסתכל ימינה ושמאלה אני עדיין לא רואה שאנשים נכנסים לסכומים כאלו מקסימום 5 או 6 אלף אחרי עליית הריבית ואני לא מדבר על כמה אנשים בקצה אלא על תופעה רחבה
אני לא יודע באיזה סביבה אתה חי
אבל אני גר בסביבה די קלאסית בבני ברק ואלו הסכומים אחרי עליית הריבית
סיפר לי אברך השבוע שיורד לו כל חודש משכנתא 8500 ואשתו מרויחה רק 6000 ושאלתי אותו איך הוא מחזיר כל חודש והוא אמר לי שהוא לוקח כל חצי שנה הלוואה של חמישים אלף וככה מגלגל...
 
אני לא יודע באיזה סביבה אתה חי
אבל אני גר בסביבה די קלאסית בבני ברק ואלו הסכומים אחרי עליית הריבית
סיפר לי אברך השבוע שיורד לו כל חודש משכנתא 8500 ואשתו מרויחה רק 6000 ושאלתי אותו איך הוא מחזיר כל חודש והוא אמר לי שהוא לוקח כל חצי שנה הלוואה של חמישים אלף וככה מגלגל...
כמה כאלה אתה מכיר?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה