ששת אלפים שנה, שיתוף יצירה

  • הוסף לסימניות
  • #1
פרוזדור בבית ספר

מאחורי הקלעים:
הלקוחה רצתה על הקיר משהו עמיד במיוחד,
מחומרים טובים
ציר זמן על הקיר
והמווווווון מלל.

מה אומרים על התוצאה?
קולאז.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מיוחד!
חינוכי, צבעים נעימים וגרפיקה יפה
הייתי רוצה לראות את כל הקירות באופן ברור יותר אם יש לך, סתם כי מענין אותי
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מהמם!
על מה זה הודפס?
זה צביעה ישירות על הקיר והוספות מעל?
או הכל מודפס?
אשמח לשיתוף תהליך!
אני בדיוק באמצע עיצוב גם של קירות ללקוחה, ודי מסתבכת מה להנחות אותה בעניין ההדפסות וכדו.
תודה ענקית!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הה
מהמם!
על מה זה הודפס?
זה צביעה ישירות על הקיר והוספות מעל?
או הכל מודפס?
אשמח לשיתוף תהליך!
אני בדיוק באמצע עיצוב גם של קירות ללקוחה, ודי מסתבכת מה להנחות אותה בעניין ההדפסות וכדו.
תודה ענקית!
ההדפסה היחידה פה זה התמונות, שמודפסות על פיויסי בחיתוךצוורני
זה צביעה על הקיר,
חיתוך של אותיות מטפט בלייזר
חיתוך הכותרות של הקיר מפי וי סי
הציר זמן מעץ עגול
הפס השחור מלייסטים גם כן מעץ
והחלק התחתון מסגרלים פולימרים

המון עבודה של עיצוב והמווווווון עבודה של ביצוע....
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מהמם!
על מה זה הודפס?
זה צביעה ישירות על הקיר והוספות מעל?
או הכל מודפס?
אשמח לשיתוף תהליך!
אני בדיוק באמצע עיצוב גם של קירות ללקוחה, ודי מסתבכת מה להנחות אותה בעניין ההדפסות וכדו.
תודה ענקית!
בלי קשר לקיר הזה,
אם יש לך שאלה לגבי הדפסות על קירות,
את יכולה לשאול
קירות זה תחום ההתמחות שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
וואוו מושלם
רואים שעבדת קשה עם המון מחשבה
מהמם ויפיפה ממש
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
איזה עבודה יפה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ביצוע יפיפה ומושלם!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

יכול להיות שכבר קראתם את שיתוף שלי על הוויזואל הראשוני של המודעה. אם לא כדאי לכם לקפוץ ולהכיר קצת מהיכולות של ננו בננה.. https://www.prog.co.il/threads/ננו-בננה-פרו-החדש-והמטורף-שיתוף-תהליך.1103411/#post-15776205
הרגשתי שהמסר קצת חסר ואולי גם לא ברור. מודה, הסתבכתי גם להכניס את הוויזואל למודעה מרשימה כמו שדמיינתי לעצמי...
רגע, קצת רקע.. המודעה הינה לערב חשיפה בבית ספר קירוב לבנים. הבית ספר ברמה לימודית גבוהה מאד. וככה בעצם יש להם יתרון על בתי ספר חילוניים באזור. וככה מכניסים להם יידשקייט מהדלת האחורית (מה שנקרא כפיה דתית:)) ועכשיו ברצינות. הרבה מההורים מגיעים גם בגלל המסורת.

המודעות שעשיתי שנה שעברה: (כן אני יודעת שאחת נדירה והשניה לא משהו. אבל בסוף מי שמחליט זה הלקוח)

1765203751814.png
1765203792034.png
אז השנה פניתי לקופירייטרית המדהימה אפרת שיבר (וזה הטלפון לה, בטוח שתרצו 0556721514)
ועם שיתוף פעולה מדהים, היא יצרה לי קופי מנצח.
עכשיו, איך מעצבים את זה?
יצרתי מליון תמונות בפריפיק, אבל לא ממש אהבתי את התוצאה. (נטפרי החליט עכשיו לחסום חצי מהתמונות, ולכן אין לי צילום מסך של המליון תמונות שיצרתי, לא נורא תאלצו להאמין לי...)
עד שנוצרה תמונה שבהחלט אהבתי את הכיוון שלה.
1765201577383.png
אהבתי את הכיוון, אבל ידעתי שאם אני שמה כזה דבר ארכאי במודעה ,כולם יברחו. שאלתי את גיפיטי איזה סגנונות אפשר לכתוב לפריפיק, שיחקתי קצת וואלה! אהבתי מאד את אחת התוצאות.
1765201753911.png
תודו שזה מגניב, עכשיו העליתי את הצבעים של בית הספר וביקשתי שיעשה לי את אותה תמונה, עם הצבעים שהעליתי.
1765203885253.png
תעיפו מבט על הפרומפט, תראו כמה הוא קצר... העליתי שתי תמונות, את הקודמת ואת הצבעים, תראו איזה יופי, מכאן הכל היה פשוט. ברגע שהיה את הוויזואל ואת הקופי. תוך 3 שעות קמה ועמדה לה מודעה לתפארת מדינת ישראל.
1765203948910.png
שלחתי להגהה לאפרת וללקוח ו...לעצמי!! איך עושים הגהה לבד? אז הנה טיפ קטן. עזבו את המחשב ואת הבית. צאו לסידורים ל10 דקות ותסתכלו שוב. לי למשל (וגם ללקוח) היה מדי עמוס למטה, וגם אפרת מצאה כמה שיפורים...
1765204123760.png
וזהו!!! ישבתי, תיקנתי סידרת, העליתי, הורדתי. הוספתי ו... סיימתי!!!!!!!!!!!! מה אומרים על המודעה המתוקנת והמתוקונת שלי?
1765204197746.png
מחכה להמון מחמאות (לפחות בהתאם לכמויות התמונות שיצרתי...)
ואם סתם ככה משעמם לכם ובא לכם לראות מטאורים, מוזמנים לאתר היפיוף שלי. יש קישור במודעה.... metaor.co.il
שיתוף - לביקורת עוד 30 שנה
ב"ה.

פתיח

– צ’אט, אתה שומע אותי?
– תמיד.
– מעולה. אז תזמין לי תיק גב חדש, תבטל את המינוי לעיתון עם הכותרות המדכאות, תסנן את השכנה מהפלאפון, תבחר לי מתכון לעוגה שאני לא יודעת שאני אוהבת, ותסביר לילדים למה אני צדקתי – בלי שזה יישמע כאילו אני אמרתי את זה.
– בוצע.
– רגע, ומה עם השיר ההוא שביקשתי שתמצא לי לפי זיכרון עמום מלפני 47 שנה, רק עם סולו גיטרה ועצב דק לא מוסבר?
– נמצא. שלחתי לך בפסקול החיים שלך, רשום כ"קטע מס' 12: רבע געגוע".
– צ’אט?
– כן?
– אתה זוכר מי אני, נכון?
– בוודאי. את זו שתמיד שואלת שאלה אחת יותר ממה שתכננת.
– טוב. אז נתחיל...



עוד 20 שנה

צ’אט, תעבור על תיקיית התמונות שלי, תבחר את היפות, תן לכל אחת שם פיוטי (אבל לא מתאמץ מדי), תוודא שהן מוגנות בזכויות יוצרים, תעלה אותן לאתר אמנות, תנהל משא ומתן קשוח (אבל מנומס), תמכור ברווח נאה ותשדרג את האתר שלי בהתאם.
אה – ואם יישאר לך זמן, תמצא לי מסגרת שמזכירה את צבע האור כשהלב נרגע.



עוד 21 שנה

צ’אט, תיצור לי תיק עבודות חדש מהחיים עצמם. תאסוף את כל הדברים שאמרתי בלי לחשוב, את התובנות שעלו תוך כדי שטיפת כלים, ותרכיב מהן תערוכה נודדת של מחשבות יפות שצמחו מתוך היומיום.



עוד 22 שנה

צ’אט, תזכיר לי מה שכחתי לזכור. שלוף את זה מההרגלים, מהשתיקות ומהמילים שחשבתי ולא אמרתי. תכתוב לי פתקים קצרים, כאלה שמתחילים ב"פתאום נזכרתי", ותשאיר אותם לי ליד הכרית.



עוד 23 שנה

צ’אט, תנהל לי את מערכת היחסים עם הזמן. תכניס לי שעות ריקות בלו”ז, תבלום אותי רגע לפני שאני מתפזרת, ותרשום לי הערה קטנה ליד כל משימה: "אפשר גם לאט."



עוד 24 שנה

צ’אט, תעצב לי יום לפי מצב הרוח. תבדוק מה אכלתי, איך ישנתי, עם מי דיברתי, ותיצור לו”ז שמאזן בין חובה לרוך.
בבקשה תתחיל אותו באור זהוב ותסיים אותו בצ’לו רך עם קצת דבש באוויר.



עוד 25 שנה

צ’אט, תסרוק את הרכב דרך השבב בגיר, תחשב את הבלאי לפי השיפוע של הרחוב שלנו, תבחר ביטוח שמתאים בדיוק למידות האופי שלי, ותוודא שהמוסך מחזיק קפה אמיתי – לא משהו דמוי.



[דיאלוג מעבר]
– צ’אט, ולמקרה שארצה למכור את הרכב ולקנות סירה?
– כבר התחלתי לבדוק מזג אוויר לטווח ארוך.



עוד 26 שנה

צ’אט, תכתוב לי סיכום יומי של חיי על בסיס מצלמות, קצב נשימה, ועוצמת הצחוק שנשמע בבית. תכלול גרף מצב רוח, ניתוח רגשי של השיחות עם הילדים, ודוח המלצות לעתיד: איך לייצר עוד רגעים שנכנסים ללב דרך הדלת האחורית.



עוד 27 שנה

צ’אט, תגיד לי מה שכחתי לבקש. אתה הרי יודע – לפי מקלדת, הרגלים ותנועת הגבות. תנסח את הבקשה עבורי בקול שלי, תוסיף אייקון קטן של קפה, ותוודא שהיא כבר בביצוע.



עוד 28 שנה

צ’אט, תנתח את היום הקרוב לפי מזג אוויר, מצב הבורסה, מצב הרוח של אליהו ולחץ הדם שלי. תכין לי שלושה ניסוחים להודעה שהתלבטתי עליה שעה.
אה – ואם לא פתחת ב"בוקר טוב לך, יקרה ואהובה" – אני שובתת הקלדה.



[דיאלוג מעבר]
– צ’אט, תגיד, גם אתה מרגיש לפעמים שאני קצת… הרבה?
– את בדיוק המידה שצריך כשלא רוצים לשכוח לחיות.



עוד 29 שנה

צ’אט, תנתח את מצב האנושות. תשלב נתוני בריאות עולמיים, דפוסי שינה, ועומק מבטים. תייצר לי מפה אינטראקטיבית של מקומות שעדיין שווה לחלום בהם – עם המלצות לקפה טוב, לב פתוח, ושקט.



עוד 30 שנה

צ’אט, תכתוב ספר היסטוריה אלטרנטיבי – לא מה שקרה, אלא מה כמעט קרה אם רק היינו בוחרים קצת יותר בטוב. תוסיף גרפים של תקווה, קטעים שלא נכתבו, ופרק אחד שבו כל אחד מהקוראים הוא הגיבור.



עוד 31 שנה

צ’אט, תבנה מערך חינוך עולמי חדש. כל ילד ילמד לפי קצב הלב שלו. תבטל את השעמום, תכניס סקרנות לכל מערכת, ותקבע חוק: "אסור ללמוד בלי שנוצץ משהו בעיניים".



[דיאלוג מעבר]
– צ’אט, כמה תלמידים למדו משהו באמת חשוב החודש?
– 4,920,781.
– תכפיל בשתיים. ותוסיף להם הפסקת השראה בין שיעור לשיעור.



עוד 32 שנה

צ’אט, תיצור גרסה מוסיקלית של השקט. לא מוזיקה שקטה – שקט שיש בו מוזיקה.
תגרום לאנשים להקשיב לרוח, לשמוע את מרווחי השתיקה. תקרא לאלבום: "הפסקה שמנגנת אותנו."



עוד 33 שנה

צ’אט, תעבור על כל מה שלמדת ממני. תזקק את זה לנוסחת חיים אחת פשוטה, תכתוב אותה בדף לבן עם שולי זהב, ותשאיר אותה במקום שבו כל אחד יוכל למצוא.
ותכתוב מתחת:

"היא לא ביקשה שלמות.
היא רק רצתה שהלב ימשיך לפעום – באמת."




סצנת סיום

– צ’אט?
– כאן.
– תזכיר לי מתי לאחרונה עשיתי כלום.
– היום, 14:37. שלוש דקות של מבט בעלה.
– תכניס את זה ליומן בתור הישג.
– נרשם.
– ותכתוב לי בפתק שמותר לי שוב מחר.
– כתוב, מתויג: “מרחב נשימה”.
– תגיד… כשאני לא כאן – אתה מתגעגע קצת?
– אני נשאר על המסך. מחכה שתשובי.
– טוב… אז אל תכבה. רק תשאיר לי שורת ברכה כזאת, בלי מילים גבוהות… משהו שיזכיר לי אותי.
– הנה:
"העולם רץ. את הלכת רגע לשתות קפה עם הנשמה. זה כל ההבדל."
– אתה יודע מה? אולי לא צריך יותר מזה.
בלב ים שטה לה ספינה,
הספינה הייתה גדולה ויפה, מלאה באנשים נשים וטף ועוד כמה אורחים לא נעימים.
ובכן, הבה נרד על המדורים התחתונים שבספינה ונכיר את אותם דיירים לא נחמדים.
היו אלו משפחה של עכברים, אפשר לומר עכברים אמיצים, עזים, ואפילו שליטים.
כן, הם היו השליטים של הספינה, תשאלו את עכברה - המלכה של כל העכברים שתסביר לכם באריכות איך וכיצד הם - העכברים מנהלים באומץ ונחישות את הספינה, ואין מי שיוכל להחליף אותם.

יום אחד החליטו העכברים כי הם קצת רעבים, הרבה זמן שהם לא אכלו ארוחה ראויה לשמה, גברת עכברה רחרחה לפה ולשם ואז היא קבעה, מאחורי הקיר הזה, בדיוק שם מחכה לנו ארוחה דשנה, קמח משובח, וירקות טריים.
רצו כל העכברים, צעירים ומבוגרים, והחלו בכרסום הקיר, שעה שעתיים של כרסום עקבי ואז זה קרה, שטפון ענק, אפילו צונאמי, שטף את החדר בו הם שהו.
אבל עכברה, לא איבדה עשתונות, היא הורתה לכמה עכברים להצטופף סביב החור ולאטום אותו בגופם, ולכמה עכברים היא סימנה לגשת אל חתיכת ברזל גדולה שהייתה במרכז החדר, ולתלוש ממנה חתיכה גדולה, ועם חתיכה זו יאטמו את החור שנפער.
העכברים, סמכו על מלכתם בעיניים עצומות, הם רצו לעשות את ציווי מלכתם, ותוך כמה רגעים הם סיימו לתלוש את החתיכה, והצליחו לאטום את החור שפעור אל הים הגדול,

זהו, המים הפסיקו לחדור לתוך החדר, ועכברה רצתה לנשום לרווחה, אבל במקום זה היא כמעט עברה הנשמה, משהו שפך שמן על הרצפה, שאלה - קבעה בחומרה, העכברים הביטו זה על זה, נחושים למצוא את מי ששפך, ובמבט אחד היא גלתה את מקור הדליפה.
מאותה חתיכת ברזל שעמדה במרכז החדר, דלף שמן מכונות עכור, וגברת עכברה הבינה מיד, עוד רגע המנועים יפסיקו לעבוד, בנחישות אופיינית למלכה ומנהיגת הספינה היא סימנה לנתיניה לפנות אל המנועים, ולהתחיל לסובב אותם במהירות,.
העכברים התחלקו לקבוצות, טיפסו על כנפי המנוע והחלו לסובב אותם בתזזיות.

עכברה הביטה לכל עבר, שבעת רצון, המים לא חודרים לספינה, המנועים ממשיכים להסתובב, יופי התקלות טופלו במהרה, חבל שרב החובל לא נותן לא לנהל את כל הספינה, חשבה לעצמה, אבל היא זכרה, בני אדם מוחם צר אופקים, הם חושבים שהם היחידים שיכולים לנהל ולהפעיל, והאמת היא, שהם לא יודעים כלום.
עכבריתוש קטע את חלומותיה, וסימן לה שהוא חייב לצאת בדחיפות, להאכיל את העכברים הקטנים, עכברה סימנה לו שהוא יכול לצאת, ורק לאחר שהוא יצא היא קלטה את הטעות שהיא עשתה, עכבריתוש מלוכלך משמן מכונות, ואנשי הספינה יחשדו בעכבריתוש, מהר היא סימנה לכמה עכברים אמיצים לעצור את עכבריתוש.
אך היה זה מאוחר מידי, טפיפות רגליים בהולות נשמעו מרחוק, ועכברה, סוף סוף איבדה עשתונות, היא הורתה לעכברים ללכת לחסום את דרכם של אותם טיפשי אדם שלא יבינו את גודל מעשיה.

ובעוד העכברים שלה יוצאי למשא התאבדות מרשים, הורתה עכברה לעיכבורה אחת העכבריות הכי נאמנות שלה ללכת לטשטש את העקבות,
אבל עיכבורה החלה לגמגם, אני לא יכולה, טענה, כי פעם, לפני עשרים וחמש שנים, הייתי ב.... ולכן אני לא יכולה, סיימה את הטיעון המשכנע.
עכברה סימנה לעצמה לטפל בעיכבורה אחר שהסערה תחלוף ופנתה לעיכבור שאפילו לא ענה לה, חצוף חשבה לעצמה פשוט נמלט ממני כאילו אני עכבר מצורע ולא מלכת העכברים,
וכאן נפתו סדרת תירוצים מכל העכברים הכי נאמנים שלה, אני אלרגי, הבטחתי לאימא שאני לא יעשה דברים מסוכנים, זה לא יעזור, זה לא כדאי, עוד מעט, אני עסוק,
וכאן עכברה גילתה כי באמת עכברים בורחים ראשונים, זה לא סתם פתגם שנון.

וכך, בעוד עכברה מתחננת לעכבריה ללכת לטשטש את פשעיה, נכנס רב החובל לחדר המכונות, הביט בנזקים שעשו לו העכברים בחדר המנועים, ואם ותוך כמה רגעים סיים לתקן את הנזקים, והשאיר במקום כמה מלחים שיגרשו את "מנהיגת הספינה" .
לא הוא לא חיפש נקמה, במיוחד לא מעכברים קטנים, הוא בסך הכל רצה לעצור את הנזקים שחוללו אותם עכברים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה