אני שואל שאלה פשוטה:

איפה המקום הכי בטוח ליהודים היום לחיות בו?
לענ"ד מדינת ישראל
לא רק בפן הרוחני
של "ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה"
אלא גם במובן הגשמי
האנטישמיות בחול היא פשוט חסרת תקדים.


אנחנו לא יכולים לדעת
אבל בא נניח שנסאראללה יפוצץ פה חצי מהדירות
האם מחירי הדיור יעלו או ירדו?
לדעתי מחירי הדיור ירקיעו שחקים
כי בעצם המחסור עוד יותר יגדל
זה הבעי'.
נסראלה לא ינסה לפוצץ חצי מהדירות, אלא חצי מהתשתיות.
מי מחו"ל יבוא לגור במקום שאין חשמל ומים?
איזה חברת היטק תפתח סניף שהעובדים חצי שנה מילואים?
איך יהי' כסף לאנשים לקנות דירות?
בכל אופן אלו תרחישים רחוקים (אני מקווה)
ויותר סביר להניח שהמלחמה תמשיך בקצב הזה
סביר - כי?
 
נו תספר לנו מה האינטרס שלך....

האינטרס של רוב אזרחי ישראל והמדינה גם אינו סמוי
עליית מחירי הדיור גוררת אינפלציה קשה ובעיות כלכליות
ואנשים בכלל מעונינים שדירה תעלה מחיר סביר...

בעלי האינטרס ההופכי הם אנשים שהשקיעו בנדל"ן בלבד
ומבחינתם מצב של ריבית גבוהה או ירידה הוא הפסד של ההשקעה.
לכל אלו נוח להתפס בכל בדל של רעיון איך המחירים ימשיכו לטפס. וליצור סחף פסיכולוגי שיגרום לאנשים להלחץ שאולי יתייקר יותר --- ולתרום לעלית המחירים...

בגדול אני חושבת שכבר לפני כמה שנה/שנתיים ניהלתי פה ויכוח עירני עם כמה מושקעים בנדל"ן
להבהיר להם שבניגוד למה שהם חושבים חייבת להיות עצירה למצב הזה
והוא יקרה ביום שהפער יהפוך לבלתי אפשרי להשגה.
כי מצב של אי אפשר יקפיא את השוק בעל כורחו למרות הרצון העז לרכוש דירה. מי שלא יכול לשלם 12 אלף שקל משכנתא אפילו אם הוא חייב קורת גג- פשוט לא יכול לעשות את זה.
והנה אכן הגיע הרגע הזה.

אמנם עליית הריבית קירבה הרבה יותר את היום הזה - ובנק ישראל יצר אותה בכוונה לפני שנגיע לבועה מסוכנת. לעצור את נוטלי ההלוואות לקחת הלוואה גבוהה על סף מקסימום היכולת שלהם או טיפה מעליו -
כי אז ברגע שיעצרו המחירים תתרחש פיצוץ בועה.

אם בנק ישראל יראה שירידת הריבית תעלה את מחירי הדיור בחזרה (ואת המדד--) - הוא יחזיר מיד את הריבית הגבוהה. כי בין המטרות שלה היא לצנן את השוק טרום הגעה טבעית למצב של פיצוץ בועת נדל"ן.
 
האינטרס של רוב אזרחי ישראל והמדינה גם אינו סמוי
עליית מחירי הדיור גוררת אינפלציה קשה ובעיות כלכליות
ואנשים בכלל מעונינים שדירה תעלה מחיר סביר...

בעלי האינטרס ההופכי הם אנשים שהשקיעו בנדל"ן בלבד
ומבחינתם מצב של ריבית גבוהה או ירידה הוא הפסד של ההשקעה.
לכל אלו נוח להתפס בכל בדל של רעיון איך המחירים ימשיכו לטפס. וליצור סחף פסיכולוגי שיגרום לאנשים להלחץ שאולי יתייקר יותר --- ולתרום לעלית המחירים...

בגדול אני חושבת שכבר לפני כמה שנה/שנתיים ניהלתי פה ויכוח עירני עם כמה מושקעים בנדל"ן
להבהיר להם שבניגוד למה שהם חושבים חייבת להיות עצירה למצב הזה
והוא יקרה ביום שהפער יהפוך לבלתי אפשרי להשגה.
כי מצב של אי אפשר יקפיא את השוק בעל כורחו למרות הרצון העז לרכוש דירה. מי שלא יכול לשלם 12 אלף שקל משכנתא אפילו אם הוא חייב קורת גג- פשוט לא יכול לעשות את זה.
והנה אכן הגיע הרגע הזה.

אמנם עליית הריבית קירבה הרבה יותר את היום הזה - ובנק ישראל יצר אותה בכוונה לפני שנגיע לבועה מסוכנת. לעצור את נוטלי ההלוואות לקחת הלוואה גבוהה על סף מקסימום היכולת שלהם או טיפה מעליו -
כי אז ברגע שיעצרו המחירים תתרחש פיצוץ בועה.

אם בנק ישראל יראה שירידת הריבית תעלה את מחירי הדיור בחזרה (ואת המדד--) - הוא יחזיר מיד את הריבית הגבוהה. כי בין המטרות שלה היא לצנן את השוק טרום הגעה טבעית למצב של פיצוץ בועת נדל"ן.
ומה עם פינוי בינוי?
 
האינטרס של רוב אזרחי ישראל והמדינה גם אינו סמוי
עליית מחירי הדיור גוררת אינפלציה קשה ובעיות כלכליות
ואנשים בכלל מעונינים שדירה תעלה מחיר סביר...
אמת.
בעלי האינטרס ההופכי הם אנשים שהשקיעו בנדל"ן בלבד
ומבחינתם מצב של ריבית גבוהה או ירידה הוא הפסד של ההשקעה.
לכל אלו נוח להתפס בכל בדל של רעיון איך המחירים ימשיכו לטפס. וליצור סחף פסיכולוגי שיגרום לאנשים להלחץ שאולי יתייקר יותר --- ולתרום לעלית המחירים...
אמת.

וכמובן שגם הפוך.
שבעלי האינטרס ההופכי הם אנשים שאין להם דירה
הם אנשים שכבר שנים מסבירים למה אוטוטו תהיה קריסה שאין כדוגמתה
ולמה עוד מעט אנשים ירעבו ללחם
והמשכנתאות יקרות
והמחיה יקרה
והכל יקר
וכולם פשוט לא חיים וכו'

ובינתיים מחירי הדיור עשו למעלה ממאה אחוז בעשור האחרון.....
בגדול אני חושבת שכבר לפני כמה שנה/שנתיים ניהלתי פה ויכוח עירני עם כמה מושקעים בנדל"ן
להבהיר להם שבניגוד למה שהם חושבים חייבת להיות עצירה למצב הזה
והוא יקרה ביום שהפער יהפוך לבלתי אפשרי להשגה.
האם את מה שאמרת לפני שנה /שנתיים אמרת גם לפני 3-4 שנים?
כי מצב של אי אפשר יקפיא את השוק בעל כורחו למרות הרצון העז לרכוש דירה. מי שלא יכול לשלם 12 אלף שקל משכנתא אפילו אם הוא חייב קורת גג- פשוט לא יכול לעשות את זה.
והנה אכן הגיע הרגע הזה.
הטיעונים האלה ישנים ,וחסר משמעות לדון עליהם שוב ושוב.
אמנם עליית הריבית קירבה הרבה יותר את היום הזה - ובנק ישראל יצר אותה בכוונה לפני שנגיע לבועה מסוכנת. לעצור את נוטלי ההלוואות לקחת הלוואה גבוהה על סף מקסימום היכולת שלהם או טיפה מעליו -
כי אז ברגע שיעצרו המחירים תתרחש פיצוץ בועה.
נו נו באמת?
הבנק יתן לפיצוץ בועה?
הבנק הוא מעלה הראשונים שיש לו אינטרס שמחירי הדיור יעלו ....
אם בנק ישראל יראה שירידת הריבית תעלה את מחירי הדיור בחזרה (ואת המדד--) - הוא יחזיר מיד את הריבית הגבוהה. כי בין המטרות שלה היא לצנן את השוק טרום הגעה טבעית למצב של פיצוץ בועת נדל"ן.
טעות.
בנק ישראל לא מסתכל על מחירי הדיור
הוא מסתכל על מחירי הדיור כחלק ממכלול שלם של עוד הרבה דברים(ויותר מדויק מחירי השכירות)
שגוררים אינפלצייה

בכל אופן יש דעות לפה ולפה
נחכה לעתיד

ובכל אופן פשוט לי שרוב רובם של האנשים יסכימו שדירה למגורים
כדאית בכל תקופה
ולגרור רגליים בקניית דירה זה ברוב המוחלט של המקרים שגיאה(כמובן בשום שכל ותיכנון מחושב)
 
נערך לאחרונה ב:
זה הבעי'.
נסראלה לא ינסה לפוצץ חצי מהדירות, אלא חצי מהתשתיות.
מי מחו"ל יבוא לגור במקום שאין חשמל ומים?
איזה חברת היטק תפתח סניף שהעובדים חצי שנה מילואים?
איך יהי' כסף לאנשים לקנות דירות?

בינתיים השוק(שוק ההון)
לא מגיב לתרחישים שאתה מעלה פה)

ולכן הגם שיש אפשרות כזאת
זה תרחיש תיאורטי שהשוק לא מתמחר אותו

כי יש מאזני כוחות בעולם ואינטרסים רבים
שלא כדאי שהמלחמה תתפשט ותתלקח
ולכן המלחמה היא כאלה בצורה מבוקרת מגודרת ומרוסנת
 
בינתיים השוק(שוק ההון)
לא מגיב לתרחישים שאתה מעלה פה)
לשוק אין מידע יותר ממני וממך, לו היינו יודעים היכן מושקעות המניות של חברי המטכ"ל, אולי זה הי' מדד יותר נכון...
ולכן הגם שיש אפשרות כזאת
זה תרחיש תיאורטי שהשוק לא מתמחר אותו
זה שהוא לא מתמחר לא אומר דבר.
ולפי צורת הניתוח שלך, זה שהשוק עכשיו מתמחר את המצב, זה אומר שהירידה תמשיך.
רק מה?
אי אפשר להוכיח מכזה דבר.
כי יש מאזני כוחות בעולם ואינטרסים רבים
שלא כדאי שהמלחמה תתפשט ותתלקח
ולכן המלחמה היא כאלה בצורה מבוקרת מגודרת ומרוסנת
נו נו.
 
לשוק אין מידע יותר ממני וממך, לו היינו יודעים היכן מושקעות המניות של חברי המטכ"ל, אולי זה הי' מדד יותר נכון...
נכון.
זה שהוא לא מתמחר לא אומר דבר.
ולפי צורת הניתוח שלך, זה שהשוק עכשיו מתמחר את המצב, זה אומר שהירידה תמשיך.
רק מה?
אי אפשר להוכיח מכזה דבר.
זה שהוא לא מתמחר דבר
זה אומר שתאכלס הכל השערות וספקולציות.
בפועל השקל ירד באופן דרמטי
והכלכלה בישראל עדיין חזקה

בסוף כולם מסכימים ש.
א.כלכלה חזקה זה בסיס ראשוני ליציבות מחירים
ב.מסכימים שפחות דירות שנבנות כיום ישפיעו על הממשך
ג.מסכימים שעלייה מחול תשפיע על ההמשך וכן הלאה.....

אלא שבעוד שהנתונים של פחות דירות שנבנות הם נתונים יציבים שלא ניתנים לדיון

הנתונים שהכלכלה הולכת פה לקרוס
הם השערה בלבד

ולכן הבאתי את שוק ההון שמצדד בעניין הזה כמוני

ושוב כמובן שאף אחד לא יודע מה יהיה ויתכן בהחלט שמחירי הדיור ירדו
רק שלדעתי בדירה ראשונה לא כדאי להמר
 
אז בקיצור: לא רלוונטי.
זה שהוא לא מתמחר דבר
זה אומר שתאכלס הכל השערות וספקולציות.
ברור שהכל השערות.
וכל עוד וללציבור אין המידע שיכול ללתת בסיס להשערות שלהם - זה הימור לכל דבר.
בפועל השקל ירד באופן דרמטי
עלה.
והכלכלה בישראל עדיין חזקה
את החשבונית של המלחמה הנוכחית נקבל אח"כ... עוד לפני התרחבות זירות.
בסוף כולם מסכימים ש.
א. כלכלה חזקה זה בסיס ראשוני ליציבות מחירים
ב. מסכימים שפחות דירות שנבנות כיום ישפיעו על הממשך
ג. מסכימים שעלייה מחול תשפיע על ההמשך וכן הלאה.....
אלא שבעוד שהנתונים של פחות דירות שנבנות הם נתונים יציבים שלא ניתנים לדיון
הנתונים שהכלכלה הולכת פה לקרוס
הם השערה בלבד
יש לי שאלה כזאת:
אם יהי' מלחמה בצפון, אתה מסכים שאין שום יכולת לדעת את ההשפעה שלה על שוק הדיור, לטוב ולמוטב?
אם לא יהי' מלחמה בצפון, אתה מסכים שההשלכות של המצב הנוכחי (איום החיזבאלה מצפון, אחרי שראינו מה החמאס מסוגל) טורף את הקלפים? (איש לא יודע האם אנשים יסכימו לבוא לגור, איש לא יודע האם המדינה תצטרך להשאיר מאה אלף חיילי מילואים בכוננות צמודה, איש לא יודע מה יהיו ההוצאות הבטחוניות מכאן ולהבא.)
ולכן הבאתי את שוק ההון שמצדד בעניין הזה כמוני
למה אתה נסמך על שוק ההון בהקשר לחוסן הכלכלה הישראלית, ואתה לא נצמד אליו בהקשר למחירי הדיור?
זה לקחת רק את מה שמתאים לך.
 
אז בקיצור: לא רלוונטי.

ברור שהכל השערות.
אם הכל השערות ,אז מדוע לדבר בביטחון כה רב שיתכן שמישהו ישלם מאות אלפים יותר בסוף?

וכל עוד וללציבור אין המידע שיכול ללתת בסיס להשערות שלהם - זה הימור לכל דבר.
נכון לכאורה.
ולכן במקום לקחת סיכון מיותר
עדיף לקנות דירה ראשונה
אבל שים לב שדירות בישראל לאורך זמן רק עלו ועלו
ונכון שהיו תיקונים
אבל אני חושב שגם אתה תסכים שעוד 20 שנה מחירי הדיור לא יהיו פחות מהיום(ושמא אף הרבה יותר)
ולכן מי שלא קונה היום הוא בעצם לוקח סיכון מיותר

צודק.
התכוונתי הדולר ביחס לשקל.
את החשבונית של המלחמה הנוכחית נקבל אח"כ... עוד לפני התרחבות זירות.
במידה ויהיו...
וגם החשבונית של המלחמה בניגוד למה שחושבים שזה משהו שישראל תקרוס ממנו
זה רחוק מאוד
כי קודם כל יש 14 מילאיירד דולר שארצות הברית
ויש עוד המון תרומות
וגם יחס החוב בישראל הוא מאוד נמוך.
יש לי שאלה כזאת:
אם יהי' מלחמה בצפון, אתה מסכים שאין שום יכולת לדעת את ההשפעה שלה על שוק הדיור, לטוב ולמוטב?
נכון.
אם לא יהי' מלחמה בצפון, אתה מסכים שההשלכות של המצב הנוכחי (איום החיזבאלה מצפון, אחרי שראינו מה החמאס מסוגל) טורף את הקלפים? (איש לא יודע האם אנשים יסכימו לבוא לגור, איש לא יודע האם המדינה תצטרך להשאיר מאה אלף חיילי מילואים בכוננות צמודה, איש לא יודע מה יהיו ההוצאות הבטחוניות מכאן ולהבא.)
אז זה ישליך על תקציב ביטחון גדול
אבל זה גם ישליך על המון אנשים שיצטרכו דירות.
ושוב זה סיבה לעליית מחירים לכאורה.

*מאידך אולי דווקא הדרום יפרח ואז דווקא סיבה לאיזון כלשהו.
למה אתה נסמך על שוק ההון בהקשר לחוסן הכלכלה הישראלית, ואתה לא נצמד אליו בהקשר למחירי הדיור?
זה לקחת רק את מה שמתאים לך.
כי זה שני דברים.
חוסן הכלכלה הישראלית הוא תנאי כללי
לכך שלא אמור להיות שינויים דרמטיים לרעה.
אבל לגבי הצפי העתידי הוא לא משקף את זה במיידי
כי זה שוק שמגיב בצורה יותר איטית מאשר שוק ההון
 
אם הכל השערות ,אז מדוע לדבר בביטחון כה רב שיתכן שמישהו ישלם מאות אלפים יותר בסוף?
זה שאלה עליך, לא עלי.
אתה מדבר בביטחון רב, בזמן שאני חוזר שוב ושוב על אי הוודאות, הן לכיוון עלי' (אפי' מטורפת) או ירידה (כנ"ל).
נכון לכאורה.
ולכן במקום לקחת סיכון מיותר
עדיף לקנות דירה ראשונה
יש כיון כזה.
ומצד שני לקחת בחשבון שיש אי וודאות בהקשר להכנסות וההוצאות.
[הכנסות: ענפים שייפגעו, מילגות שיימחקו. הוצאות: רמת הריבית (בטווח הקצר כנראה תרד, מעבר לכך קשה להעריך) הוצאות המחיה וכד']
אבל שים לב שדירות בישראל לאורך זמן רק עלו ועלו
אנחנו לא נמצאים בעוד יום.
המלחמה עכשיו תשאיר השפעה כמעט בכל תחום, קשה מאוד להצמיד את זה לברומטר כזה.
התכוונתי הדולר ביחס לשקל.
שבדיוק כמו שהירידה שלו הפתיעה חלק גדול מהכלכלנים, סיכוי גדול שיפתיע שוב.
[חלק גדול מהירידה שלו שזה מחמת התערבות בנק ישראל, שמוגבל במספר הפעמים שיוכל להתערב]
במידה ויהיו...
וגם החשבונית של המלחמה בניגוד למה שחושבים שזה משהו שישראל תקרוס ממנו
זה רחוק מאוד
כי קודם כל יש 14 מילאיירד דולר שארצות הברית
שעוד לא אושרו.
לע"ע הכל הלוואה, והכל חימושים/ציוד שמגיעים מחו"ל.
הפיצויים למפונים, התשלום למילואים, כל הקצבאות לנפגעי איבה, וכו' וכו' - זה לא משהו שמגיע ברגל.
אז זה ישליך על תקציב ביטחון גדול
אבל זה גם ישליך על המון אנשים שיצטרכו דירות.
ישפיע על עד כמה אנשים מחו"ל ירצו פה דירות.
למשל:
דמיין לעצמך שמחר יהי' מיני שומר חומות בירושלים, השילוב שלו והמלחמה בעזה, יגרום לחוצניק ממוצע לומר 'מה לי ולצרה הזאת', אתה יודע איזה רעידת אדמה שה יכול לחולל בשוק הירושלמי?
אז נכון, כעת זה לא המצב.
אבל, אנחנו באמצע תהליך.
כי זה שני דברים.
חוסן הכלכלה הישראלית הוא תנאי כללי
לכך שלא אמור להיות שינויים דרמטיים לרעה.
אבל לגבי הצפי העתידי הוא לא משקף את זה במיידי
כי זה שוק שמגיב בצורה יותר איטית מאשר שוק ההון
שוק ההון מגיב מהר, ולכן הוא עלה וירד בקופצניות. ובדיוק לכן הוא פחות מדד על תהליכי עומק מה יקרה מחר.

ועוד משהו:
חפרנו, אני עצרתי פה.
 
לא הבנתי למה אומרים כל הזמן שלא בונים דירות אנחנו כולה חודש וחצי במלחמה ואפילו אם נגיע ל3 חודשים שזה 25% משנה והבניה לא נעצרה לגמרי רק ירד בחצי אז אנחנו ב12.5% פחות בניה השנה לא נראה לי שזה אמור להשפיע על המחירים כששיש 60k דירות מוכנות ולא מכורות בשוק
 
זה שאלה עליך, לא עלי.
אתה מדבר בביטחון רב, בזמן שאני חוזר שוב ושוב על אי הוודאות, הן לכיוון עלי' (אפי' מטורפת) או ירידה (כנ"ל).
גם אני עצרתי.
אני רק נותן הבהרה

אני לכל מי ששואל אותי האם לקנות דירה להשקעה
אני ממש לא "מייעץ" לו לקנות עכשיו

אבל למגורים זה שונה

ולגבי התרחישים שאתה מתאר

האם היו נכונים בקורונה
היו נכונים גם בשומר חומות שהיו בערים מעורבות בארץ
ומאז מחירי הדיור שם עלו ועלו (בניגוד להיגיון באופן מוחלט לכאורה)

ועוד ועוד


בכל אופן מאחל לכל אחד לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורו
בהצלחה לך ולכולם
 
האם את מה שאמרת לפני שנה /שנתיים אמרת גם

אני לא מתעסקת עם נדלן
את מחיר דירת המגורים היחידה שלי סיימתי לשלם מזמן..
ככה שאני בעלת אינטרס סביר כמו רוב אזרחי ישראל. בעד שהכלכלה לא תנזק מאינפלציות . בלי אינטרס ישיר כרגע או זיקה כלשהי לנדל"ן....
ככה שלא יודעת מתי בדיוק נדרשתי לענין ומתי בדיוק על התאריך אמרתי מה.
לא הבנתי גם למה זה משנה מתי ובאיזה תאריך אמרתי שמתי שהוא תהיה למגמה הזו סוף. מעולם לא תחמתי את זה בזמן - עכשיו קרוב , מחרתיים או בעוד 3 שנים עוד בעוד 7.
ציינתי שבסופו של דבר חייבת להיות נקודת עצירה שכזו
והמשחק רולטה הוא לדעת מתי היא תקרה.

הטיעונים האלה ישנים ,וחסר משמעות לדון עליהם שוב ושוב.

הם אולי ישנים.
אבל מה לעשות.
כל הטענות הקודמות וההסברות שיהיו חייבים לקנות קצת התנפצו להם בחצי שנה האחרונה .
כשפתאום "כן הגיע הרגע הזה"
ולמרות שאנשים רוצים לקנות ואין להם דירה אחרת- הם פשוט לא יכולים. מה שהשפיע דרסטית טרום המלחמה על מצב הנדל"ן ---
אז עכשיו נשמח לשמוע תשובות יותר עדכניות מכל ממליצי ומושעי הנדל"ן - לטיעונים ה"ישנים" הללו שנראה על פניו שהתבררו כצודקים...

נו נו באמת?
הבנק יתן לפיצוץ בועה?
הבנק הוא מעלה הראשונים שיש לו אינטרס שמחירי הדיור יעלו ....

נראה שלא קראת בכלל את דברי
טענתי בחיטים. ראית בנק ישראל ענית מהדף המוכן.
אני טענתי שהבנק לא יתן להווצרות בועה.
לבנק אין אינטרס שהמחירים יעלו למחירי בועה - הוכחה : הוא עובד לבלום אותם בכל הכלים שברשותו.
בועה היא דבר שמתפוצץ בין אם הבנק יתן לזה ובין אם לא.
ולכן האינטרס של בנק ישראל הוא לדאוג שלא תהיה בועה = שמחירי הדירות לא יעלו בלי פרופורציות + שאנשים לא יקחו משכנתאות מעבר ליכולתם הכלכלית או מדי בקצה אליה.

ובכל אופן פשוט לי שרוב רובם של האנשים יסכימו שדירה למגורים
כדאית בכל תקופה
ולגרור רגליים בקניית דירה זה ברוב המוחלט של המקרים שגיאה(כמובן בשום שכל ותיכנון מחושב)

קנית דירה למגורים אינה כדאית בכל תקופה.
יכול להיות טכנית שתפסיד כסף בקנית דירה למגורים.
הענין הוא שמי שכל מטרתו ברווחי הכסף שלו מיועד למטרת דירה ולא למטרות רווח - שווה לו לקנות אותה אם יש באפשרותו גם אם יפסיד כסף טכנית מהקניה - זה כמו עוד ריבית.
אתה מצמיד את כספך - לדבר שאותו אתה רוצה להשיג = דירה.
וככה אם הוא עולה - כספך לא נשחק. אמנם שילמת סכום "ריבית" גבוה יותר. אבל המוצר הרצוי בידיך.
אם הוא יורד - לא באמת "הפסדת" כי המטרה שלך נשארת שלך גם אם היא שווה כרגע פחות.

בכל מקרה - אסור בשום אופן לקנות דירה למגורים.
מעבר ליכולת הכספית או בהחזרים גבוהים מהממוצע תוך הסתמכות על רמיות הבנק הלוואות ממקורות עלומים או משכורת נוכחית גבוהה במיוחד - זה יוביל רק לשוק השחור ולעברי פי פחת.
 
לא הבנתי גם למה זה משנה מתי ובאיזה תאריך אמרתי שמתי שהוא תהיה למגמה הזו סוף. מעולם לא תחמתי את זה בזמן - עכשיו קרוב , מחרתיים או בעוד 3 שנים עוד בעוד 7.
ציינתי שבסופו של דבר חייבת להיות נקודת עצירה שכזו
והמשחק רולטה הוא לדעת מתי היא תקרה.
בדיוק בגלל זה יש אנשים שכבר 15 שנה טוענים את הטיעון הזה
ולכן זה מאוד משנה מתי....
כלומר מי שקנה לפני שנתיים שלש דירה הרוויח בענק גם אחרי הירידה
גם בהיבט של הריבית
וגם בהיבט של עליית הערך

אבל למען האמת זה ממש לא משנה
כי בסוף השיקול כמו שכתבתי שמסתבר שכולם יסכימו שעוד 20 שנה
מחירי הדיור יהיו לפחות במחירם היום
וממילא זה ממש לא חכם לתזמן את מחיר הדירה
הם אולי ישנים.
אבל מה לעשות.
כל הטענות הקודמות וההסברות שיהיו חייבים לקנות קצת התנפצו להם בחצי שנה האחרונה .
כשפתאום "כן הגיע הרגע הזה"
ולמרות שאנשים רוצים לקנות ואין להם דירה אחרת- הם פשוט לא יכולים. מה שהשפיע דרסטית טרום המלחמה על מצב הנדל"ן ---
אז עכשיו נשמח לשמוע תשובות יותר עדכניות מכל ממליצי ומושעי הנדל"ן - לטיעונים ה"ישנים" הללו שנראה על פניו שהתבררו כצודקים...
הבעיה היא שכל מי שמצדד בעד קניית דירה
ישר נתפס כנגוע
וכל טיעון ישר נשלל
בלי קשר לעובדה שאני כבר למעלה משנה טוען שלא כדאי לקנות דירה להשקעה
אלא רק למגורים
נראה שלא קראת בכלל את דברי
טענתי בחיטים. ראית בנק ישראל ענית מהדף המוכן.
אני טענתי שהבנק לא יתן להווצרות בועה.
לבנק אין אינטרס שהמחירים יעלו למחירי בועה - הוכחה : הוא עובד לבלום אותם בכל הכלים שברשותו.
בועה היא דבר שמתפוצץ בין אם הבנק יתן לזה ובין אם לא.
ולכן האינטרס של בנק ישראל הוא לדאוג שלא תהיה בועה = שמחירי הדירות לא יעלו בלי פרופורציות + שאנשים לא יקחו משכנתאות מעבר ליכולתם הכלכלית או מדי בקצה אליה.
לא.
הבנק לא עובד לבלום את מחירי הדיור.
הוא עובד על לבלום את האינפלצייה.
ואלו שני דברים שונים.
כדי שאנשים לא יקחו משכנתאות מעבר ליכולתם וכו' יש רגולציות אחרות ודרכים אחרות.

הענין הוא שמי שכל מטרתו ברווחי הכסף שלו מיועד למטרת דירה ולא למטרות רווח - שווה לו לקנות אותה אם יש באפשרותו גם אם יפסיד כסף טכנית מהקניה - זה כמו עוד ריבית.
אתה מצמיד את כספך - לדבר שאותו אתה רוצה להשיג = דירה.
וככה אם הוא עולה - כספך לא נשחק. אמנם שילמת סכום "ריבית" גבוה יותר. אבל המוצר הרצוי בידיך.
אם הוא יורד - לא באמת "הפסדת" כי המטרה שלך נשארת שלך גם אם היא שווה כרגע פחות.
וזה המטרה של רוב האנשים
בכל מקרה - אסור בשום אופן לקנות דירה למגורים.
מעבר ליכולת הכספית או בהחזרים גבוהים מהממוצע תוך הסתמכות על רמיות הבנק הלוואות ממקורות עלומים או משכורת נוכחית גבוהה במיוחד - זה יוביל רק לשוק השחור ולעברי פי פחת.
אלו דברים פשוטים.
 

מחירי הדירות ימשיכו לרדת​

עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים :"מחירי הדירות ירדו, עוד לפני המלחמה. להערכתנו, המלחמה תאיץ בחודשים הבאים את הירידה במחירים"
עפר קליין 21.11.2023
F190816GY02.jpg
פרוייקט בנייה בכפר יונה בשרון | צילום אילוסטרציה (ארכיון): גילי יערי, פלאש 90
התוצר בישראל התרחב ברבעון השלישי בקצב מהיר של 2.8 אחוזים בשיעור שנתי. קצב הצמיחה דומה לרבעון הקודם (3.3%), אך הרכבו היה חיובי יותר בהשוואה לרבעון הקודם עם שיפור בצריכה הפרטית לצד זינוק ביצוא הסחורות והשירותים (בתמיכת השיפור בהיי-טק). גם ההוצאה הציבורית צמחה בקצב מהיר.
להערכתנו, ברבעון הנוכחי נראה את התוצר מתכווץ בחדות (להערכתנו כרגע כ-8 אחוזים – אבל הרבעון עוד לא הסתיים), כאשר לצד הפגיעה הברורה כתוצאה מהמלחמה, אנו רואים בשבועות האחרונים שיפור בסך הרכישות בכרטיסי אשראי לצד גידול בהוצאה הציבורית שיקזזו חלק מהירידה. להערכתנו כרגע, שנת 2023 תסתיים בצמיחה של כ-2.5 אחוזים.

נתוני סקר כח האדם הראשוניים לחודש אוקטובר הראו על ירידה קלה בשיעור האבטלה הרשמי ל-3.1 אחוזים (3.2% בספטמבר, נתונים מנוכי עונתיות). כאשר קרוב ל-280 אלף עובדים מוגדרים נעדרים זמנית מהעבודה מסיבות כלכליות (כלומר בעיקר חל"ת) ואינם נכללים בחישוב (בדומה למה שראינו בסגר השני בקורונה).
אנו צופים ששיעור האבטלה יעלה ב-2024 כתוצאה מהתמשכות הלחימה וההתאוששות איטית של חלק מהענפים, במיוחד בצריכה מחזורית (קמעונאות, תיירות, תרבות הארחה וכדו'). לצד, האטה כלכלית מקומית ועולמית.

מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.5 אחוז באוקטובר בהתאם לציפיות המוקדמות שלנו והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נותרה גבוהה על 3.7 אחוזים. חלק מהעלייה החודשית היא כתוצאה מהמלחמה, במיוחד מחירי המזון (לצד סיום מבצעי החגים), הטיסות (גם בגלל הפיחות בשקל) והפירות-והירקות הטריים. בנוסף נרשמה עלייה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה לאור תחילת עונת החורף כאשר העליות קוזזו עם ירידה במחירי הנופש והדיור.
התחזית הראשונית שלנו למדדים הקרובים היא מינוס 0.1 אחוז בנובמבר, לאור החלטת האוצר להשאיר את מחיר הבנזין ללא שינוי, לצד צפי לירידה איטית במחירי הפירות והירקות הטריים וההנחה שהסעיפים מסיבות, טיסות וכו' לא ימדדו (לרוב המדדים יורדים בנובמבר). לדצמבר התחזית היא כרגע אפס ותלויה גם בהחלטת הממשלה לגבי מחיר הדלק ואילו סעיפים במדד ימדדו. ל-12 המדדים הבאים אנו צופים אינפלציה מתונה יותר של כ-2.4 אחוזים, גם לאור הירידה החדה בשבועות האחרונים במחירי הנפט והייסוף החד בשקל (כ-6% מול סל המטבעות מתחילת נובמבר) שחזר לרמה גבוהה יותר מאשר בערב המלחמה.

הורדת הריבית בישראל מתקרבת

לאור המדד הגבוה ופרמיית הסיכון של ישראל הנגזרת גם מפער תשואות אג"ח הממשלתיות במט"ח, אנו צופים שרוב הסיכויים שהריבית תישאר ללא שינוי בשני הקרוב (27 בנובמבר). יחד עם זאת להערכתנו הריבית כן תתחיל לרדת במהלך הרבעון הראשון בשנה הבאה לאור התחזית שלנו שנראה במקביל את האינפלציה חוזרת לגבולות היעד, גם בהשפעת הייסוף המרשים בשקל. הקצב והעוצמה ייקבעו בהתאם להתפתחויות בשע"ח, לתגובה התקציבית של הממשלה (להתפתחות המלחמה כמובן) ולהתפתחויות הריבית בעולם, בדגש על אירופה וארה"ב (ראו בהמשך).

מחירי הדירות

את השפעת המלחמה על מחירי הדירות נתחיל לראות באופן רשמי רק בחודש הבא, אך עוד לפני כן המגמה ברורה. בין אמצע אוגוסט לאמצע ספטמבר מדד מחירי הדירות בבעלות נותר ללא שינוי וב-12 החודשים האחרונים נרשמה ירידה של 0.2 במדד (מינוס 3.9% במדד דירות חדשות), ירידה שנתית ראשונה מאז 2018. להערכתנו, המלחמה תאיץ בחודשים הבאים את הירידה במחירים במיוחד לאור הירידה המשמעותית במספר העסקאות והמשך העלייה בהיצע הדירות החדשות הלא מכורות, שחצו בספטמבר את רף ה-60 אלף. נתונים ראשונים לאוקטובר של משרד האוצר מרמזים שרמת העסקאות הייתה אף נמוכה יותר מהסגר הראשון עם פרוץ הקורונה. מנגד, להערכתנו הורדת הריבית הצפויה בשנה הבאה תקל מעט את המצב אך לא מספיק כדי לשנות את המגמה בטווח הקצר.

ארה"ב

האינפלציה והפעילות הכלכלית בארה"ב מתמתנת. הריבית סיימה לעלות.
הצפי שהבנק המרכזי הגדול בעולם סיים את תהליך הורדת הריבית יאפשר להערכתנו לבנק ישראל יותר חופש להוריד את הריבית כבר ברבעון הראשון של השנה.
קצב האינפלציה בארה"ב
ממשיך וירד ל-3.2 אחוזים, לאור המשך ירידה מהירה במחירי הדלק שתרמו גם לירידה המהירה מהצפי במדד המחירים ליצרן ל-1.3 אחוזים.
במקביל גם אינפלציית הליבה המשיכה במגמת הירידה האיטית ל-4.0 אחוזים, בעיקר לאור עלייה מתונה במחירי השכירות. גם נתוני המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי לאוקטובר היו נמוכים מהצפי עם ירידה של 0.1 ו-0.6 אחוז בהתאמה.
הנתונים מחזקים את הערכתנו (ואת הציפיות כיום גם בשווקים) שתהליך עליית הריבית בארה"ב הסתיים דבר שמשפיע בכיוון של התמתנות בתשואות האג"ח הממשלתיות בכל העולם והביא להיחלשות נוספת של הדולר בעולם (גם מול השקל). הצפי שהבנק המרכזי הגדול בעולם סיים את תהליך הורדת הריבית יאפשר להערכתנו לבנק ישראל יותר חופש להוריד את הריבית כבר ברבעון הראשון של השנה.
הכותב הינו ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
ומנגד, באותו אתר כתבה הפוכה

כל פניה חמישית למשרדי מכירות נדל"ן בישראל מגיעה מתושב חוץ​

זינוק של 400% בביקושים לרכישת דירות בישראל על ידי תושבי חוץ | 34% מתושבי החוץ מתעניינים ברכישת דירה בגוש דן, 26% בירושלים, 25% באזור השרון, 9% בחיפה | ובכמה ירד הביקוש לדירות באזור הדרום? | 48% מהמתעניינים הם מארה"ב
חיים שיף 22.11.2023
%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%A9-90.jpg
דירות יוקרה בממילא | צילום אילוסטרציה: ליאור מזרחי, פלאש 90
מספר תושבי החוץ שהתעניינו ברכישת דירה בישראל זינק בכ- 400% מתחילת המלחמה. כך עולה מנתונים של חברת הטכנולוגיה הישראלית BMBY, ספקית של תוכנות CRM לחברות נדל"ן ומתווכים ישראלים. המערכת של החברה מותקנת באלפי נקודות מכירה בישראל, וזו אוספת ומנתחת את הפניות שמגיעות למשרדי המכירות בכל רחבי הארץ.
מניתוח סטטיסטי של הנתונים שנאספו מאז תחילת המלחמה עולה כי בשבוע החמישי ללחימה מספר הפניות שהגיע לחברות מתושבי חו"ל עמד על 8,653 פניות בשבוע לעומת 2,214 כניסות בשבוע הראשון למלחמה, ולעומת 2,636 פניות בשבוע לפני המלחמה.
שיעור הפניות של תושבי חוץ לחברות הנדל"ן הישראליות מתוך סך הפניות עמד לפני המלחמה על כ- 5% וצמח לכ- 21.5% בשבוע החמישי ללוחמה. כלומר, כיום כל פניה חמישית למשרדי המכירות בישראל מגיעה מתושב חוץ.
פילוח הפניות של תושבי חוץ על פי ארצות המוצא מגלה כי 48% מהמתעניינים מאז פרצה המלחמה הם מארה"ב, 21% מצרפת, 18% מבריטניה , 7% מרוסיה ו- 6% ממדינות אחרות
פילוח הביקושים לפי אזורים בארץ מעלה כי אחרי פרוץ המלחמה 34% מתושבי החוץ מתעניינים ברכישת דירה בגוש דן, 26% בירושלים, 25% באזור השרון, 9% בחיפה ו – 6% באשדוד ודרומה ( לעומת 18% לפני המלחמה )
עוד עולה מפילוח הנתונים, כי לפני המלחמה 37% מתושבי החוץ התעניינו בנכסי יוקרה שמחירים מעל 5 מיליון ₪, ואילו אחרי המלחמה, ככל הנראה מהרחבת מעגל המתעניינים רק 13% חיפשו דירות מעל 5 מיליון ₪ בעוד ש 23% חיפשו דירות במחיר עד 1.5 מיליון ₪, 28% חיפשו דירות בין 1.5 ל – 3 מיליון ₪ ו36% חיפשו דירות בין 3 ל – 5 מיליון ₪ .

מארק זאבי, מייסד חברת BMBY המקיימת בימים אלו יריד נדל"ן מיוחד, מציין, כי "הסיבות לגידול במספר תושבי החוץ המעוניינים לרכוש דירה בישראל הן בראש ובראשונה התגברות האנטישמיות בעולם והרצון לרכוש דירה בישראל לצורך עלייה או כדירת מפלט עתידית. אולם יש גם תושבי חוץ, יהודים, ישראלים ותומכי ישראל שרואים בקניית דירה בישראל בתקופת מלחמה אקט של תמיכה במדינה ישראל, בחברה ובכלכלה הישראלית.
"לצד השיקולים הפטריוטים יש גם שיקול כלכלי הנובע מהפיחות בשקל הישראלי ביחס לדולר וליורו שהופך את הקנייה לכדאית יותר לתושבי חוץ, וכן ההערכות שאחרי המלחמה, מחירי הדירות ישובו לעלות בשל הגדלת הפער בין הביקוש להיצע".
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
אחד מהטענות המגוחכות שהקבלנים הכי אוהבים לחזור עליהם
והם נטענו ללא הרף על ידיהם גם בימי הקורונה

לא סתם תהיה ירידה
היא תירד בגלל שיש משבר כלכלי קשה
מעולם לא שמעתי שנדל"ן עולה בגלל מצב כלכלי קשה

באינתפאדה השנייה היה מחסור להרבה יותר זמן בפועלים
תגלול לכתבות של הימים האלה
ובכל זאת המחירים רק ירדו וירדו

בסופו של דבר
על על טענה אפשר להביא טענה הפוכה
מה שקובע הוא מה האינטרס שלך....

מקובלנו מרבתינו שלושה שאלות עונים תשובה אחת
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה