דיון היסטוריה או לא?

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש לי רעיון נחמד,
אפשר לכתוב אתו סיפור היסטורי על תקופה לא ידועה
ואפשר על התקופה שלנו.
[אפשר בדוחק גם תקופה עתידנית]

בגלל שהמציאות מאד שונה בין התקופות, צריך לקחת את זה בחשבון בשלב תכנון העלילה.
[עברית: עכשיו. אין זמן להתלבט]

מה בעצם המעלות והחסרונות של 2 האפשרויות?

נ.ב.
אם מישהו יודע איך אפשר לבצע מחקר היסטורי נורמלי בלי לחפור בביבין- שייתן קצת המלצות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
]
אני מהזה צדיקה היום, היה לי יום מאושר, אז באלי ממש לעזור לך!!!)
א ב ל , לא בדיוק הבנתי את השאלה הראשונה (המעלות והחסרונות של 2 האפשרויות- כתיבה על פעם או היום, את זה שאלת?) מוז'יט פרוסקי ? סתם לא, אבל האם הבנתי נכון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
:ROFLMAO::ROFLMAO:

כן, זה מה שהתכוונתי.
האם עדיף לכתוב על פעם או על היום?
(חברות שלי טוענות כל אחת משהו אחר, אז אני ממש מבולבלת)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
:ROFLMAO::ROFLMAO:

כן, זה מה שהתכוונתי.
האם עדיף לכתוב על פעם או על היום?
(חברות שלי טוענות כל אחת משהו אחר, אז אני ממש מבולבלת)
חחחחחחח
ברור שתתבלבלי
כל אחד יגיד לך את דעתו מתוך התחשבות בההעדפה שלו (ובדיוק בשבילך זה פתחת דיון, חוכמה , ואז באמת תוכלי לדעת מה הרוב)
טובבב
לדעתי האחוזים של אלה שמחבבים סיפורי םהיסטוריים, הולכים וממעטים מדור לדור ...... (וזה את יכולה לראות לפי "רבי המכר" שלעולם הם לא ספרי היסטוריה, נו טוב לרוב)
אישית אני הכי אוהבת סיפורים מהתקופה שלנוו, ולדעתי זה ה ר ו ב
אה, וכמובן שעל התקופה שלנו זה יותר פרקטי , כי אז אין צורך לערוך מחקר מתישש
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #5
(וזה את יכולה לראות לפי "רבי המכר" שלעולם הם לא ספרי היסטוריה, נו טוב לרוב)
א. היסטוריה מקפיצה מאד את הרמה. לכי תשווי בין 'תשע לפנות בוקר' (שהוא אמנם לא היסטוריה אמיתית אבל יש בו אווירה היסטורית של אירופה בין 2 המלחמות) וסדרת 'אמל' 'ילדת הסודות' וכו' לבין הספרים האחרים של א.קווין,
לכי תשווי בין הספרים ההיסטוריים של מיה קינן לספרים העכשוויים שלה,
וכן על זו הדרך...
אלו שלא כותבים ספרי היסטוריה, כנראה כי אין להם כוח למחקר המתיש;)
ובדורינו יש תחליפים קלים להיסטוריה: ספרי פנטזיה ועתיד. הרבה יותר קל, הרבה יותר כיף.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #6
אה, וכמובן שעל התקופה שלנו זה יותר פרקטי , כי אז אין צורך לערוך מחקר מתישש
תרשי לי לחלוק עליך...??

אם כתבת במקרה בסיפור שהמרחק בין חיפה לירושלים הוא 6 שעות נסיעה, תוך יום כל הארץ עליך. אבל אם כתבת בסיפור מימי הראשונים שהמרחק בין אשקלון לעכו הוא שבוע... אז סבבה, מושלם, למה לא??
*
אם כתבת שהרב לנדו סובר כך וכך בעניין מעליות שבת או אני לא יודעת מה, תתכונני לביצים מנופצות, עגבניות רקובות ולפשקווילים ברחובות, אבל את יכולה לכתוב שהרא"ש כתב ספר פילוסופיה והראב"ע היה ממתנגדי הדקדוק החריפים ואנשים יפהקו ויהפכו דף.
*
אם קראת לאיזה מזרוחניק בשם אריה-לייב, או אני יודעת איזה שמות לא מקובלים אצלם, אנשים יגחכו במקרה הטוב. אבל בכיף תקראי כך לאחד הגאונים וזה לא יראה לאף אחד מוזר.
*
אם כתבת שגולני זו יחידת מוסתערבים מיוחדת, אוי ואבוי לראשך. רק שהם לא יבואו להתנקש בך. אם תיארת את לוחמי הגרילה מהיחידות המיוחדות של אמציה מלך יהודה נאבקים זה בזה בקרב חרבות של פרשים... איזה אקשן היסטורי! ממש מכניס לאווירת בית ראשון!!
*
בדר"כ בסיפורים ההיסטוריים אני מפנטזת כיד הדמיון הטובה עלי, וכמעט אף פעם לא חזרו להעיר לי. לעומת זאת, בסיפורים יומיומיים אני עושה מחקר ארוך ומשעמם ובסוף תמיד יש לקוראי המבחן מה לתקן...

אני לא יודעת כמה אשכולות נפתחו כאן על מיה קינן ולא רוצה לזרוק מספר משוער
(אם זה היה לפני אלף שנה הייתי ממציאה חופשי, הרוצה לשקר ירחיק עדותו;)
את כל הטעויות שלה עם העיניים החומות והירוקות מצאו, את אדוניה שהצטרף באמצע וסורי שלא זוכרת מה עוד,
אבל מישהו שם לב לדוגמה שהגאון שהיא הזכירה ב'איסתרק' חי איזה מאה שנה לפני רס"ג-שמובא הן באיסתרק והן בפדהאל?
מישהו התעצבן שהיא טוענת שבבל דיברו בתקופה ההיא 'בבלית'? -(דיברו ערבית. אנא אערף, אולי זה היה בניב בבלי.)
אף אחד לא אמר מילה על גלגולי השלג של רב סעדיה?
אף אחד לא בדק כמה הדיבורים על גלגולים תואמי תקופה? (האמת? יתכן שהם כן)
והקטע ההוא שהיא חוזרת עליו שוב ושוב ושוב ושוב בספרים, שארץ ישראל הייתה שוממה לחלוטין בתקופה ההיא. נו באמת.
אז הנה לך...

עריכה: לא בטוח שכל הדוגמאות שהובאו לעיל הן טעויות. אחרי הכל אני מעריכה את מיה כהיסטוריונית גדולה קצת יותר ממני;) אבל עצם חוסר השיח עליהן מראה שעדיף לכתוב סיפורים היסטוריים. שם אף'חד לא יעלה על פשלות;)

עוד עריכה להמחשה: רק תארי לך שמישהו יעז לכתוב על ר' דוב לנדו בתקופת החפץ חיים, ולטעון שיו"ש שוממת מיהודים, ובארה"ב מדברים 'אמריקאית'
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
תרשי לי לחלוק עליך...??

אם כתבת במקרה בסיפור שהמרחק בין חיפה לירושלים הוא 6 שעות נסיעה, תוך יום כל הארץ עליך. אבל אם כתבת בסיפור מימי הראשונים שהמרחק בין אשקלון לעכו הוא שבוע... אז סבבה, מושלם, למה לא??
*
אם כתבת שהרב לנדו סובר כך וכך בעניין מעליות שבת או אני לא יודעת מה, תתכונני לביצים מנופצות, עגבניות רקובות ולפשקווילים ברחובות, אבל את יכולה לכתוב שהרא"ש כתב ספר פילוסופיה והראב"ע היה ממתנגדי הדקדוק החריפים ואנשים יפהקו ויהפכו דף.
*
אם קראת לאיזה מזרוחניק בשם אריה-לייב, או אני יודעת איזה שמות לא מקובלים אצלם, אנשים יתרגזו על חוסר אמינות. אבל בכיף תקראי כך לאחד הגאונים וזה לא יראה לאף אחד מוזר.
*
אם כתבת שגולני זו יחידת מוסתערבים מיוחדת, אוי ואבוי לראשך. רק שהם לא יבואו להתנקש בך. אם תיארת את לוחמי הגרילה מהיחידות המיוחדות של אמציה מלך יהודה נאבקים זה בזה בקרב חרבות של פרשים... איזה אקשן היסטורי! ממש מכניס לאווירת בית ראשון!!
*
בדר"כ בסיפורים ההיסטוריים אני מפנטזת כיד הדמיון הטובה עלי, וכמעט אף פעם לא חזרו להעיר לי. לעומת זאת, בסיפורים יומיומיים אני עושה מחקר ארוך ומשעמם ובסוף תמיד יש לקוראי המבחן מה לתקן...

אני לא יודעת כמה אשכולות נפתחו כאן על מיה קינן ולא רוצה לזרוק מספר משוער
(אם זה היה לפני אלף שנה הייתי ממציאה חופשי, הרוצה לשקר ירחיק עדותו;)
את כל הטעויות שלה עם העיניים החומות והירוקות מצאו, את אדוניה שהצטרף באמצע וסורי שלא זוכרת מה עוד,
אבל מישהו שם לב לדוגמה שהגאון שהיא הזכירה ב'איסתרק' חי איזה מאה שנה לפני רס"ג-שמובא הן באיסתרק והן בפדהאל?
מישהו התעצבן שהיא טוענת שבבל דיברו בתקופה ההיא 'בבלית'? -(דיברו ערבית. אנא אערף, אולי זה היה בניב בבלי.)
אף אחד לא אמר מילה על גלגולי השלג של רב סעדיה?
אף אחד לא בדק כמה הדיבורים על גלגולים תואמי תקופה? (האמת? יתכן שהם כן)
ועוד מספר דוגמאות שלא עולות לי עכשיו.
הנה לך...
מרשה לך לחלוק עלי😉
וואיייי
צודקקקקת
לא שמתי לב לנ"ל , בדיוק כי לי אין ניסיון
(וכי נשמע לי נורא לחקור אפילו מהם השנים שבלה בלה בלה (-בזה מסתכמת יכולת הניסוח שלי כרגע, סורי) - קרה, אבל נכוווון היום קופצים על כל טעות ......(ובאמת שאין כמו להרגיש יותר "אינטילגנטי" מהסופר, קטנוני אמנם... אבל אתם הסופרים לא תבינו את זה!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
יכול להיות שזה תלוי בשנים
בכל אופן, כתיבה על השואה למשל תדרוש הרבה יותר מחקר מאשר כתיבה על ימי... אהמ... רבנן סבוראי
שמה את פחות או יותר יכולה לפנטז מה בא לך ואף אחד לא ידע
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יכול להיות שזה תלוי בשנים
בכל אופן, כתיבה על השואה למשל תדרוש הרבה יותר מחקר מאשר כתיבה על ימי... אהמ... רבנן סבוראי
שמה את פחות או יותר יכולה לפנטז מה בא לך ואף אחד לא ידע
אז יש לך בעצם רעיון לסיפור בתקופץ רבנן הסבוראי (מי הוא ומה, אדרבה, תעשירי אותנו!) סתם חחח
צודקת
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הכי פשוט לכתוב על עולם לא קיים.
אמנם צריך לבנות אותו, אבל ברגע שאת הבונה - הכל יכול להיות שם.
ציוויליזיציה לצד אח בוערת, טלפונים ורכיבה על סוסים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הכי פשוט לכתוב על עולם לא קיים.
אמנם צריך לבנות אותו, אבל ברגע שאת הבונה - הכל יכול להיות שם.
ציוויליזיציה לצד אח בוערת, טלפונים ורכיבה על סוסים...
אני דווקא חושבת שזה הרבה יותר קשה לבנות הכל מאפס. היא תצטרף לרדת לכל פרט ופרט.
לדעתי להמציא דברים שלא קיימים יותר מסובך מלחקור אודות אלו שכן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
האם עדיף לכתוב על פעם או על היום?
גם סיפור שירחש עוד מאה שנה יספר סיפור שכבר קרה בעבר, אמנם בעבר שלו, אבל הוא כבר קרה.
(חברות שלי טוענות כל אחת משהו אחר, אז אני ממש מבולבלת)
תמיד יהיה מישהו שאוהב משהו אחר. אי אפשר לרצות את כולם.
בדר"כ בסיפורים ההיסטוריים אני מפנטזת כיד הדמיון הטובה עלי, וכמעט אף פעם לא חזרו להעיר לי. לעומת זאת, בסיפורים יומיומיים אני עושה מחקר ארוך ומשעמם ובסוף תמיד יש לקוראי המבחן מה לתקן...
קצת לא נוח לי עם זה. זה שאנשים לא יפנו לקורא בתלונות, זה עניין אחד. אבל לעשות מחקר לספר, זה תמיד נצרך. אני כותב סיפור עם נגיעות מד"ב, וגם על דברים מומצאים צריך לחקור קצת.
קוראים בד"כ מעריכים סופר שמדייק בפרטים, אמרו את זה הרבה סופרים מוערכים מהמגזר שלנו ומהעולם, גם אם הם שוליים.
כמובן שלא צריך לשבת עשר שנים על מחקר בודד, ועדיף יותר להתעסק במחקר של משהו עם נוכחות יתר בסיפור.
הכי פשוט לכתוב על עולם לא קיים.
לא בדיוק.
אמנם צריך לבנות אותו, אבל ברגע שאת הבונה - הכל יכול להיות שם.
אמנם.
לבנות עולם, לפחות לנו בני האדם, זה לא לוקח 6 ימים... במקום להשקיע זמן על מחקר, צריך להשקיע המון זמן על בניית העולם.
לי יש חלום כזה ביום מן הימים, אבל אני כרגע לא רוצה להגיע אליו, כי זה פרוייקט ענק.
מי שמכיר, היקום של טולקין...
ציוויליזיציה לצד אח בוערת, טלפונים ורכיבה על סוסים...
גם ליצירות שלא קרו, בעולמות מומצאים, רובם התבססו על ימי הביניים, מה שאומר - שוב - הם כן הקדישו מחקר לכך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
במקום להשקיע זמן על מחקר, צריך להשקיע המון זמן על בניית העולם.
נכון.
צריך להשקיע המון זמן בבניית העולם.

אבל הבעיה במחקר היסטורי היא לא רק בעיה של זמן.
הבעיה היא של מציאת מקורות מהימנים, (וכשרים!!), סינון המידע הלא נכון מתוך הנכון, ברירת ההשקפה הנכונה מתוך אינספור הדעות, להיכנס לראש של אנשים שהיו קיימים באמת-דבר שכמעט בלתי אפשרי (אין סיפור היסטורי שלא נגוע באנכרוניזם חריף). וכמובן שיש פרטים שנצרכים לסיפור, ולא נותר לגביהם תיעוד כלל.

את כל המגבלות האלו, אין בבניית עולם חדש. שם הכל בתוך הראש.
מישהו יודע מה זה בדיוק אנכרוניזם?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #16
גם ליצירות שלא קרו, בעולמות מומצאים, רובם התבססו על ימי הביניים, מה שאומר - שוב - הם כן הקדישו מחקר לכך.
מדהים, אף פעם לא חשבתי על זה.

אבל הם אף פעם לא נתקלים בקיר הזה שלא מצליחים למצוא מידע בשום פנים ואופן על תחום מסוים.
תמיד הם יכולים להשלים ולחפף קצת במקומות שקשה לברר מה בדיוק היה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
קצת לא נוח לי עם זה.
אוקי.
לפנטז- לא הייתה הכוונה לתאר את הראב"ע נפגש עם הרא"ש בהתרגשות (למרות שקראתי את זה באיזה ספר והתעצבנתי נורא), גם לא את נבוכדנצר יורה ברובה או את החפץ חיים מעביר מכוניות עם רמקולים ברחובות.

ברור שלפני סיפור עורכים מחקר היסטורי. ומחקר טוב, שהעיקר שלו להבין את הלך הרוח העתיק ומה אנשים חשבו.
אבל אם פישלתי-אף אחד לא יבוא לצעוק עלי. מניסיון.
אפשר גם קצת לחפף פה ושם, בנקודות שלא הכי ברורות, ולשחק במודע עם הכרונולוגיה (תשאלו את שמואל אורבך לדוגמה, אצלו תמיד שנים עפות מכאן לשם ומשם לפה והוא מודה על כך בפה מלא)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תרשי לי לחלוק עליך...??

אם כתבת במקרה בסיפור שהמרחק בין חיפה לירושלים הוא 6 שעות נסיעה, תוך יום כל הארץ עליך. אבל אם כתבת בסיפור מימי הראשונים שהמרחק בין אשקלון לעכו הוא שבוע... אז סבבה, מושלם, למה לא??
*
אם כתבת שהרב לנדו סובר כך וכך בעניין מעליות שבת או אני לא יודעת מה, תתכונני לביצים מנופצות, עגבניות רקובות ולפשקווילים ברחובות, אבל את יכולה לכתוב שהרא"ש כתב ספר פילוסופיה והראב"ע היה ממתנגדי הדקדוק החריפים ואנשים יפהקו ויהפכו דף.
*
אם קראת לאיזה מזרוחניק בשם אריה-לייב, או אני יודעת איזה שמות לא מקובלים אצלם, אנשים יגחכו במקרה הטוב. אבל בכיף תקראי כך לאחד הגאונים וזה לא יראה לאף אחד מוזר.
*
אם כתבת שגולני זו יחידת מוסתערבים מיוחדת, אוי ואבוי לראשך. רק שהם לא יבואו להתנקש בך. אם תיארת את לוחמי הגרילה מהיחידות המיוחדות של אמציה מלך יהודה נאבקים זה בזה בקרב חרבות של פרשים... איזה אקשן היסטורי! ממש מכניס לאווירת בית ראשון!!
זה לא נכון.
קורא חובב היסטוריה ישים לב לכל הדברים האלה, ויסוגר את הספר ברגע שיזהה יותר מידי טעויות.
ומעבר לזה, לא כדאי לזלזל באינטלגנציה של הקוראים, ולשקר בכוונה, גם אם אף אחד לא ישים לב.[/spoiler]
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
זה לא נכון.
מסכימה.
קצת הפרזתי כשטענתי שאפשר לפנטז חופשי ואף אחד לא ישים לב.

היתרונות אם כן הם 2:
א. טעויות קטנות ודקות, ופרטים שאף אחד לא באמת יכול לברר אותם.
(הלו?? את יודעת כמה אנשים גרו בחברון בתקופת חזקיהו המלך??? אה, לא?!!!!!!)
ב. אווירה. תנסי לתאר יישוב חילוני, כשכל הפרטים הטכניים מדויקים על הסנטימטר אבל האווירה וסגנון החיים הוא חרדי. והאנשים שם חושבים כמו חרדים, רק בלי הלכות ברקע.
ועכשיו, תנסי לתאר את ספרד שלפני הגירוש, או ממלכת יהודה, אני יודעת מה, כשהאווירה הכללית שם היא בערך זו ששוררת היום, ואנשים שם חושבים כמו חרדים, כולל הלכות ברקע.
מבטיחה לך שאף אחד לא יתנגד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
הבעיה היא של מציאת מקורות מהימנים, (וכשרים!!), סינון המידע הלא נכון מתוך הנכון, ברירת ההשקפה הנכונה מתוך אינספור הדעות, להיכנס לראש של אנשים שהיו קיימים באמת-דבר שכמעט בלתי אפשרי (אין סיפור היסטורי שלא נגוע באנכרוניזם חריף). וכמובן שיש פרטים שנצרכים לסיפור, ולא נותר לגביהם תיעוד כלל.
אבל הם אף פעם לא נתקלים בקיר הזה שלא מצליחים למצוא מידע בשום פנים ואופן על תחום מסוים.
תמיד הם יכולים להשלים ולחפף קצת במקומות שקשה לברר מה בדיוק היה.
תמיד אפשר לשלם להיסטוריון או תחקירן...
בשום אופן לא להשתמש בבינה מלאכותית, אי אפשר לסמוך עליה (לפחות בשנים הקרובות). מניסיון.
(הלו?? את יודעת כמה אנשים גרו בחברון בתקופת חזקיהו המלך??? אה, לא?!!!!!!)
לא תמיד צריך לציין את כל הפרטים. הכלל של פירוט מידע בצורה נכונה רק מחזק את זה.
אני אוהב לחשוב, לתאר, לכתוב - טכני. ונתקלתי ביצירות ש'התעלמו' מפרטים שונים בהיגיון, והתמקדו בעלילה. זה עובד יפה, אם כי לי זה קצת מוזר.
(לדוג': ישנה בעיה (לא מרכזית) שאנו לא יודעים איך לפתור, ואז קופצים סצנה ('כמה שעות מאוחר יותר. בתוך הבית המוגן.'), והקורא מבין שפתרנו את הבעיה (השולית. אם זו מרכזית, צריך לספק תשובה מלאה), והוא יזרום הלאה, בד"כ.
כמה אנשים היו בחברון? לא יודע. צריך לחשוב האם זה כזה קריטי.
אני מבין שזו דוגמא, אבל אותו רעיון לשאר המידע.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה