חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[מתגעגע]

יש עוד שכר!!!

מי יפענח לנו רזא?

השאלה השניה במקומה עומדת !!

מי ששמו כן

 

[מתגעגע]

1) באיזה סוג זהב משבעת הזהבים היו מצופים הארון הכרובים והכפורת?
2) מה היה מאיר לכהן גדול כאשר נכנס לפני ולפנים, ומתי לא היה מאיר לו?
3) כמה טבעות היו לארון?
4) איזה שכר קיבלו השערים על כך שנשאו כבוד לארון כששלמה הכניסו לקדש הקדשים?
5) איזו אשה חכמה טוותה צמר ליריעות העיזים?

 

[כל שם שתרצה]

נעדרתי לי מעט. אך טרדותי הן שגרמו.. מה שהפנאי חושק הזמן עושק, ומה שהנופש רוצה השעון אינו מרוצה..
אחרי הרמזים הגסים ששלח החכם מתגעגע, הנה שני הפתרונות:

2) איזה כלי אומנות כתובה בפרשתינו?

ולשון בגפו אמרו שהוא מצוי בעבודה המצרית בחלק כלי האומנים. כי לשון בגפו הוא לשון כלי אומנות והוא לומר שאם הביא עמו כלי מכלי אומנותו שיוציאהו עמו ולא יעכבהו האדון: (צרור המור על הפרשה).

איזה עוד מתנות קיבלו הכלבים בשכרם(בנוסף להנ"ל)?

ולכל בני ישראל לא יחרץ, פי' אף על פי שהי' בחצי הלילה שהוא באשמורה שניה אשר בה כלבים צועקים, ומהר"ר חיים בשם רבינו שמואל אמר שר"ל אף על פי שכשמלאך המות בעיר כלבים צועקים, וי"מ שהרבותא הוא שאע"פ שהעיר היתה אז מלאה נבלות ולכך זכו לעצמות של בשר שכל הטעם בהם כדאמרינן משחרב בהמ"ק ניטל טעם בשר וניתן בעצמות: (פענח רזא).

 

[כל שם שתרצה]

מה זה טרנסלייט?

קיבלתי מצעירים כי הוא כמין תוס"ף בלע"ז מבית גוגל, הבקי בשבעים לשון, וכל הנותן לתוכו משפט מאיזו לשון שתהיה, הרי הוא מליץ בעדו לשנות טעמו ללשון אחרת, והרי הוא כמעשה של יוסף עם פרעה. ולבי אומר לי שלשון טרנס-לייט הוא קפנדרייא בלשון ארמי, מה קפנדרייא זו מקצרת דרכו של אדם, אף טרנס זה ממהר הליכתו, ולייט זה מקצר מהירותו. והרי זה כאומר קיצור מהיר הוא זה.

 

[כל שם שתרצה]

ויש לי עוד חוב לפתור מהפרשה הקודמת (שלא תצטרכו לדפדף אחורה רק בשביל להעתיק את החידה):

גל בו הנה נמנה, ששה בפתיחה והשאר בסתימה

ספוילר: פתרון

ל"ג פרשיות של תורה יש בפרשת משפטים, שש פתוחות והשאר סתומות.

 

[כל שם שתרצה]

ועכשיו לפיצוי אתן שתי חידות על הפרשה (אך רק בערב אשוב הנה)
בהצלחה!

ששה רעים מתהלכים
בחמשה אתרים דורכים
הלכו להם לבדם
ניצב מגן לידם
עמד ראשם אופניו השכיב
ומעשרו לבבו החליש
אז בגי נעמדו
תחילה פגשו בעוף השמים
ולבסוף בעניים ואביונים
ובמקום נוסף עמדו חוץ
הרחק מאוד מקומם נשלח
להכנס אליו היה נחוץ
להסיר מראש סוף נסלח
ראש אל הסוף בא
ובין הדומים נכנסו עשרה
ביניהם מעשר הובא
שלישי חיזק לבבו
ובחמשה החלו לבוא
הביטו לכל הפאות
ראו מעלה ומרכבות
המשיכו להלך להם ביחידות
ובגדים לבנים היו בידידות

- - - -
ארבעה ידידים
בכח נעמדים
בתחילה מקומם נמסר
לצד חמשה עשר
ובסופם מנין נחסר
כי אחד ממנו הוסר
שני ממקומו סר
לאחרית נמסר
ראו אז שני בנים
ונפלאות משברים
אז הלכו שנים שנים
בחמשה גלגלים
והנה ספר מרום נגד פניהם
ושתי עיניים מביטות לאחריהם
הסירו אחד מהאופנים
ובין שרים הם חונים
ואצל המוני עצי עדנים

 

[נכון מאוד]

ולכל בני ישראל לא יחרץ, פי' אף על פי שהי' בחצי הלילה שהוא באשמורה שניה אשר בה כלבים צועקים, ומהר"ר חיים בשם רבינו שמואל אמר שר"ל אף על פי שכשמלאך המות בעיר כלבים צועקים, וי"מ שהרבותא הוא שאע"פ שהעיר היתה אז מלאה נבלות ולכך זכו לעצמות של בשר שכל הטעם בהם כדאמרינן משחרב בהמ"ק ניטל טעם בשר וניתן בעצמות: (פענח רזא).

יפה מאוד, אבל מזה קשור לרמז האחרון:

מי ששמו כן

בעקבות הרמז, ניסיתי למצוא שהם קיבלו את הלב כלב, אבל לא מצאתי, נחכה לאישור של הרב @מתגעגע .

 

[שרלוט]

ששה רעים מתהלכים
בחמשה אתרים דורכים

מאדמים

הלכו להם לבדם
ניצב מגן לידם

מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם

עמד ראשם אופניו השכיב
ומעשרו לבבו החליש
אז בגי נעמדו

מֵאָדָם * 13 פעמים
השכיב את השווא, נהיה צירה, המעשר של מ' זה האות ד' ללא דגש

תחילה פגשו בעוף השמים
ולבסוף בעניים ואביונים

מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם
עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם

ראש אל הסוף בא
ובין הדומים נכנסו עשרה
ביניהם מעשר הובא
שלישי חיזק לבבו
ובחמשה החלו לבוא
הביטו לכל הפאות
ראו מעלה ומרכבות

אֲדֻמִּים
האות מ' הראשונה מגיעה לסוף, בין שני המם יש אות י'
האות השלישית מ' עם דגש, באו 5 פעמים
וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל-הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר-נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב

מִצָּפוֹן וְיָצָא עֵין שֶׁמֶשׁ וְיָצָא אֶל-גְּלִילוֹת אֲשֶׁר-נֹכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים
בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה סוּסִים אֲדֻמִּים וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים

המשיכו להלך להם ביחידות
ובגדים לבנים היו בידידות

אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת
אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים

 

[כל שם שתרצה]

יפה מאוד, אבל מזה קשור לרמז האחרון:

מי יפענח לנו רזא?

מי ששמו כן

כוונת החכם מתגעגע לומר שמי ששמו כן - פענח רזא - הוא יפענח רזא.
והנה פוענח רמזו.

 

[כל שם שתרצה]

מאדמים

בין היא ובין עינינו, ניצבו חמשה חמדמדים, שלשה מהלכים ושנים מחשים, הסירו רגלם ובפתרון הם נפגשים.

 

[כל שם שתרצה]

@שרלוט
רק דבר אחד היה חסר..

ובמקום נוסף עמדו חוץ
הרחק מאוד מקומם נשלח
להכנס אליו היה נחוץ
להסיר מראש סוף נסלח

 

[כל שם שתרצה]

3) כמה טבעות היו לארון?

לכאורה מקרא מלא דיבר הכתוב:
וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית:

אלא שנחלקו רבותינו בדבר, אם היו אלו ארבע וארבע, או שהארבע השניים פירוש של הראשונים הם.
רש"י ורשב"ם וראב"ע [בפירושו הקצר] ורמב"ן [וכן משמע בספורנו] נוקטים כמו הצד השני. [ופירש רש"י שהאות ו' יתירה היא. וע"ש].
ואילו ראב"ע - בפירושו הארוך - נוקט כמו הצד הראשון [לדעתו 'פעמותיו' הם רגליו, כי לא מצינו במקרא 'פעם' לשון זוית]. ולשיטתו היו ארבע ברגלי הארון [כי דרך בזיון הוא שישב הארון לארץ]. וארבע בזויותיו.
וכדבריו נקט המלבי"ם. ע"ש.
גם הדר זקנים נוקט כמו הצד הראשון, אלא שלדעתו היו ארבע טבעות קטנות, ובהן קבעו עוד ארבע גדולות. ע"ש.
מהר"ם מרוטנבורג (בתוס' יומא עב. ד"ה כתיב) נוקט כמו הצד הראשון, וכתב שהיו ארבעה בדים, שני בדים לכל ארבע טבעות. ומה שכתוב 'לא יסורו ממנו' הוא רק לשני בדים מתוך ארבעה.
החזקוני הביא שני הפירושים. והעמק דבר כתב שהפשט הפשוט הוא שהיו שמונה, אבל בדברי חז"ל מבואר שהיו ארבעה ויישב דבריהם על פשט הכתוב.

 

[מתגעגע]

ולשון בגפו אמרו שהוא מצוי בעבודה המצרית בחלק כלי האומנים. כי לשון בגפו הוא לשון כלי אומנות והוא לומר שאם הביא עמו כלי מכלי אומנותו שיוציאהו עמו ולא יעכבהו האדון: (צרור המור על הפרשה).​

תשובה נכונה!!!

ולכך זכו לעצמות של בשר שכל הטעם בהם כדאמרינן משחרב בהמ"ק ניטל טעם בשר וניתן בעצמות: (פענח רזא).

תשובה נכונה

אינו נמצא במדרשים שלנו. ובספר חמד משה (או"ח סי' רמט סק"ד) מביא מאמר זה משמיה דגמרא, והעיר על כך בספר נתן פריו (פסחים קיט.) לא מצאתי היכן נמצא כן בגמרא. ובהגהות רזא דמאיר על הפענח רזא (אות ל"ז) כתב דכן הוא בש"ס זבחים קב. ושמו"ר פ"ה ועוד בכמה דוכתי בש"ס ומדרשים, וגם על כך העיר בספר נתן פריו: לא מצאתי שם. עכ"ל. ואולי לכן הוא מוקף בסוגריים.​

נחלקו רבותינו בדבר, אם היו אלו ארבע וארבע, או שהארבע השניים פירוש של הראשונים הם.

תשובה נכונה!!!
תודה מעומק הלב על הרחבת הדברים

 

[מתגעגע]

כמה פעמים ביום היו הכרובים פורשים כנפיהם?
מתי היו פני הכרובים משתנים?
איך הצדוקים היו מכנים את המנורה?
לאיזה צורך שימשו הגביעים במנורה בנוסף ליופי?

 

[שרלוט]

@שרלוט
רק דבר אחד היה חסר..

ובמקום נוסף עמדו חוץ
הרחק מאוד מקומם נשלח
להכנס אליו היה נחוץ
להסיר מראש סוף נסלח

קָ֣מוּ נֵד־אֶחָ֗ד הַרְחֵ֨ק מְאֹ֜ד (באדם) [מֵֽאָדָ֤ם]
סוף נסלח- 38
המילה מאדם- האות מ' מתחלפת באות ב' שזה מ' פחות ב' = לח (40-38)

 

[שרלוט]

כמה פעמים ביום היו הכרובים פורשים כנפיהם?

בספר הזוהר הק' פרשת אחרי מות [דף נ"ט ע"א] וז"ל, תאנא, תלת זמנין ביומא, אתרחיש נסא בגדפייהו. שלש פעמים ביום, התרחש נס בכנפיהם של־כרובים. בשעתא דאתגלי עלייהו קדושה דמלכא, אינון מגרמייהו סלקין גדפייהו, ופרסין לון, וחפיין על כפורתא. כל הזמן, כנפי הכרובים היו שכובים ודבוקים לגוף, ושלוש פעמים ביום הם עלו והתרוממו, וכיסו את הכפורת.

מתי היו פני הכרובים משתנים?

הכרובים היו משתנים לפי עשיית ישראל רצונו של מקום
וכשהיו חוטאים- היו משיבים את פניהם לאחור.

איך הצדוקים היו מכנים את המנורה?

גלגל חמה.

 

[מתגעגע]

כמה פעמים ביום היו הכרובים פורשים כנפיהם?

בספר הזוהר הק' פרשת אחרי מות [דף נ"ט ע"א] שלש פעמים ביום, התרחש נס בכנפיהם של־כרובים​

וגם בפ' ויחי

מתי היו פני הכרובים משתנים?

הכרובים היו משתנים לפי עשיית ישראל רצונו של מקום, וכשהיו חוטאים - היו משיבים את פניהם לאחור.

מתי מראה הפנים שלהם היה משתנה (אמנם התשובה נכונה)

איך הצדוקים היו מכנים את המנורה?

גלגל חמה.

נפלא!!!
עוד חידות ממתינים לפתרונם

1) באיזה סוג זהב משבעת הזהבים היו מצופים הארון הכרובים והכפורת?
2) מה היה מאיר לכהן גדול כאשר נכנס לפני ולפנים, ומתי לא היה מאיר לו?
4) איזה שכר קיבלו השערים על כך שנשאו כבוד לארון כששלמה הכניסו לקדש הקדשים?
5) איזו אשה חכמה טוותה צמר ליריעות העיזים?

 

[שרלוט]

1) באיזה סוג זהב משבעת הזהבים היו מצופים הארון הכרובים והכפורת?

איתא במדרש שיר השירים:
"רבי ביבי אמר זה הכפרת שזהבה דומה לארגמן".

4) איזה שכר קיבלו השערים על כך שנשאו כבוד לארון כששלמה הכניסו לקדש הקדשים?

"אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם חלקתם לי כבוד חייכם כשאני אחריב את ביתי אין אדם שולט בכם תדע שכל כלי המקדש גלו שנא' (דניאל א)'' ויתן ה' בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלוקים'',
אבל שערי בית המקדש במקומן נגנזו שנאמר (איכה ב) ''טבעו בארץ שעריה".
רשי: "טבעו בארץ שעריה - מדרש אגדה לפי שחלקו כבוד לארון שנאמר (תהלים כד) שאו שערים ראשיכם לפיכך לא שלטה בהם בריה וטבעו בארץ".

 

[שרלוט]

5) איזו אשה חכמה טוותה צמר ליריעות העיזים?

מרים הנביאה
''וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת''
יש חילוק האם עזובה טוותה את הצמר או מרים והאם בעצם עזובה זו מרים הנביאה
לפי פירוש הרד''ק: לכלב היו 3 נשים, עזובה יריעות ואפרת.

 

[שרלוט]

2) מה היה מאיר לכהן גדול כאשר נכנס לפני ולפנים, ומתי לא היה מאיר לו?

יומא: היה נכנס ויוצא לאורו של ארון משניטל הארון היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא.