חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[מתגעגע]

אנא פרש נמק באר הסבר
מתי הם החלו ?

ועכשיו מצאתי: פאת ראשכם ולא תשחית. ר"ת פרות שמשחית זקנו יבואו מלאכי חבלה הדומים לפרות ונותנין נפשו בזפת. ס' הגן. ואפשר לרמוז תשחית את פאת זקנך ר"ת זפ"ת עם הכולל. (נחל קדומים קדושים אות כ"ז)

בזכרוני סיפור שראיתי בספר אחד (אולי הנ"ל) לפני כמה עשרות שנים על אחד שהיה משחית זקנו ולפני מותו היה צווח כי ראה מלאכי חבלה בדמות פרות....​

אכן הסיפור מובא בספר הגן

 

[יועץ-משכנתא]

אכן הסיפור מובא בספר הגן

תן לי את כל הציטוט או המקור (ציטטתי מתוך תוצאת חיפוש בלי אפשרות לפתוח) וכן האם ישנו גם בספר קב הישר ??

ודרך אגב למה גוגלטרנסלייט מתרגם (בתרגום לערבית הלוך ושוב) מתגעגע כ"מלכת יופי" ?

 

[מתגעגע]

תן לי את כל הציטוט או המקור (ציטטתי מתוך תוצאת חיפוש בלי אפשרות לפתוח)

ועכשיו מצאתי: פאת ראשכם ולא תשחית. ר"ת פרות שמשחית זקנו יבואו מלאכי חבלה הדומים לפרות ונותנין נפשו בזפת. ס' הגן. ואפשר לרמוז תשחית את פאת זקנך ר"ת זפ"ת עם הכולל. (נחל קדומים קדושים אות כ"ז)

הציטוט הנ"ל הוא בנחל קדומים כפי שציינתי בתוך דבריך

וכן האם ישנו גם בספר קב הישר ??

כמדומני שלא

ודרך אגב למה גוגלטרנסלייט מתרגם (בתרגום לערבית הלוך ושוב) מתגעגע כ"מלכת יופי" ?

מעניין. מה הכוונה הלוך ושוב?

 

[יועץ-משכנתא]

מעניין. מה הכוונה הלוך ושוב?

1 תודה רבה לעיל הבאתי מצו"ב ומשום מה נשמט.

2 לשון געגוע יש בחז"ל (שבת סז) קטן שיש לו געגועין על אביו. ואינו במקרא ואולי הוא הרחבה
(ונפילת השי"ן) של שיגיון / שגעון (שוגה) שהוא חוסר יישוב הדעת (הנגרם בגלל כמיהה וכדומה).

3

 

[יועץ-משכנתא]

והיא שפחה נחרפת לאיש

המילה נדירה, והמשמעות הכללית שמיוחדת לאיש לאישות

ראה רש"י ורמב"ן ורלב"ג ובגמרא כריתות יא. נסיונות לביאור המילולי המדוייק.

ונראה להציע. חרופה - כבושה, והוא לשון פחות מכובדת לכן משמש על שפחה וכמו שאמרו במשנה "נכבש על השפחה" ועוד. וכן מצינו ש"כבש" (בסי"ן) הוא בארמית (מאה קשיטה, שבע כבשת הצאן אשר הצבת) ובערבית "חרוף".

וזה מעניין שני משמעויות שונות בסי"ן ובשי"ן שתרגומם שווה....

 

[יועץ-משכנתא]

ודרך אגב למה גוגלטרנסלייט מתרגם (בתרגום לערבית הלוך ושוב) מתגעגע כ"מלכת יופי" ?

כנראה שתי מילים דומות בערבית
"מתגעגע" בתרגום לערבית (מלכת ג'מל = ובעברית מלכת יופי), וכן "אני מתגעגע" בתרגום לערבית מילה שתרגומה חזרה שם לעברית הוא "עלמה".

 

[מתגעגע]

היכן טעה א' בן א' בקטנה שבאותיות בפרשה (קדושים) ?

רמז בבקשה

 

[הרקליטוס הראשון]

לימודי זכות על מה שנהגו היום (ל"ד) רבים מישראל להשחית זקנם.

בשות מן השמים סי' נ
ועוד שאלתי על מעבירי תער בזקניהם ומניחים חוט אחד ממעלה למטה אם יש עבירה בדבר או לא: והשיבו שערך כעדר העזים שכולם מתאימות ושכולה אין בהם:
ושם סי' סט
ועוד שאלתי על המשחיתים פאת זקנם ומניחין חוט אחד על פני הפיאות ואח"כ מעבירין המספרים על אותו חוט שהשאירו ונעשה כאלו השחיתו הכל בתער, ושאלתי אם יש עבירה גדולה בדבר וצריך למחות להם בכל דבר שיוכל למחות או אם אין עבירה גדולה בדבר ואין צריך לריב עמהם: והשיבו בני הטבת לשאול ודבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים, והעבירה אע"פ שהיא חמורה שנו ושלשו בה ונעשית להם כהיתר והנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגים ולא יהיו מזידים:​

 

[יועץ-משכנתא]

רמז בבקשה

אהרן בן אשר

בשות מן השמים סי' סט
ודבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים,​

?

 

[יועץ-משכנתא]

רמז בבקשה

רבינו הגדול רשכבה"ג אהרן בן אשר שהגיה את המקרא שכתב הסופר שלמה בן בועיא הנקרא כיום "כתר ארם צובא"
עם כל מה שהוא הספר המדוייק ביותר שיש לעומת שאר הספרים.

מכל מקום אין אדם חף מטעו(יו)ת ואחת הטעויות שלו הם בפרשה שלנו פרשת קדושים

"לא תעמד על דם רעך" כתב "רעיך" מלא יו"ד
(ישנם שלשה עדויות מפורשות - ר' שמואל ויטאל, ור' מטלוב סתהון, ור' משה יהושע קמחי, שבכתר היה כתוב רעיך מלא יו"ד).

אכמ"ל למה (כמעט) ברור שזו טעות אבל ברור שהוא יחידאה לעומת כל הספרים האחרים הידועים.

 

[יועץ-משכנתא]

(והפירוש שכתב @יועץ-משכנתא מיוחד וגאוני, אלא שלא כיוונתי אליו)

נ.ב. "עד עקרה ילדה שבעה" פירש מלבי"ם - הרתה (עפ"י הארמית עדה = הרתה) העקרה וילדה שבעה.

וכן "כי עד צדק ישוב משפט" פירש הגרח"ק - סר (עפ"י הארמית עד = סר) הצדק, וגם המשפט ישוב (ילך לו) ואחריו (ילכו) כל ישרי לב.

יש לציין למשמעות נוספת בתיבת "עד" = שלל בארמית נפוץ (עדאה) ובמקרא יש "בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל" וכן "אז חלק עד-שלל". ואולי גם משמעות זו היא דומה וקרובה במשמעה לשני הקודמים בארמית הדבר שהוסר ונלקח (מהאויב)

 

[כל שם שתרצה]

נ.ב. "עד עקרה ילדה שבעה" פירש מלבי"ם - הרתה (עפ"י הארמית עדה = הרתה) העקרה וילדה שבעה.

וכן "כי עד צדק ישוב משפט" פירש הגרח"ק - סר (עפ"י הארמית עד = סר) הצדק, וגם המשפט ישוב (ילך לו) ואחריו (ילכו) כל ישרי לב.

יש לציין למשמעות נוספת בתיבת "עד" = שלל בארמית נפוץ (עדאה) ובמקרא יש "בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל" וכן "אז חלק עד-שלל". ואולי גם משמעות זו היא דומה וקרובה במשמעה לשני הקודמים בארמית הדבר שהוסר ונלקח (מהאויב)

וכן פירש"י את השם 'עדה' צרת צילה.

 

[יועץ-משכנתא]

וכן פירש"י את השם 'עדה' צרת צילה.

רואה אני כי הדברים עתיקים ומקור רש"י כדרכו מב"ר
"שם האחת עדה דעדה מיניה, ושם השניה צלה שהיתה יושבת בצלו" (ב״ר כ״ג)
ועל זה כנראה העיר ראב"ע "וטעם עדה וצלה – אל תשים לבך לשמוע אל דברי הגאון בשמות..." (והתייחס כאילו הוא חידושו של רס"ג).



מחברת מנחם ג'
שן רעה ורגל מועדת (משלי כ״ה:י״ט), השוו הפותרים ׳מועדת׳ ללא מעדו קרסולי (תהלים י״ח:ל״ז), ולא תמעד אשריו (תהלים ל״ז:ל״א), ומתניהם תמיד המעד (תהלים ס״ט:כ״ד), סברו כי הם המלים האלה מגזרה אחת הם, ואפס כי המלים לא נראים כן, כי המ״ם אשר במועדת איננו יסוד, כי אלו היה מגזרת מעדו קרסלי, היה על המחוקק להכפיל המ״ם ולחקות רגל ממֻעדת כיתר המלים, ועתה הואיל ואין המ״ם יסוד במלה ראוי להיות גזרתה ממעדה בגד ביום קרה (משלי כ״ה:כ׳), וכמהו וכבגד עדים כל צדקתינו (ישעיהו ס״ד:ה׳), פתרונו כבגד המוסר אשר איננו ראוי לגעת בו.

שם ע'
עד – מתחלק לאחד עשר מחלקות:............
הרביעי: מעדה בגד ביום קרה (משלי כ״ה:כ׳), שן רעה ורגל מועדת (משלי כ״ה:י״ט), וכבגד עדים כל צדקתינו (ישעיהו ס״ד:ה׳), מלכותא עדת מנך (דניאל ד׳:כ״ח), העדיו שלטנהון (דניאל ז׳:י״ב), די לא תעדה (דניאל ו׳:ט׳), לא עדה עליו שחל (איוב כ״ח:ח׳), מהעדה מלכין ומהקים מלכין (דניאל ב׳:כ״א), כמו מעביר מלכים ומקים מלכים, ענין אחד להם.

רש"י משלי כה
(כ) מעדה בגד ביום קרה – כמו בגד עדים (ישעיהו ס״ד:ה׳) – בגד מוסר, שראוי להסירו מעל האדם לפי שהוא בלוי, כדמתרגמינן ויסר (בראשית מ״א:מ״ב) – ואעדי.

רש"י בבא בתרא ט:
וכבגד עדים כל צדקותינו – כלומר אף כל צדקותינו נמאסו מחמת רשעינו כבגד מאוס שהאדם מסירו מעליו.
עדים – כדמתרגמינן ויסר ואעדי וכן מעדה בגד ביום קרה (משלי כה)
[מיותר לציין כי בראשונים יש עוד כמה פירושים על זה].

ספר חסידים תתרי"ד
וכן מעדה בגד מי שמשיר בגדים של חמימות בקרה ולובש בגדי משי והשלג מקלקלם עובר על בל תשחית

ראב"ע איוב כח
(ח) לא עדה – עבר, כמו: תרגום אשר עבר בין הגזרים האלה (בראשית ט״ו:י״ז), וכמו: מעדה בגד ביום (משלי כ״ה:כ׳).

ראב"ע דניאל ג (בארמית)
וריח נור לא עדת בהון– ריח אש לא עבר עליהם כמו מעדה בגד ביום קרה.

מלבי"ם תהילים לב
(ט) עדיו – מענין הסרה, כמו מעדה בגד, ולא עדה עליו שחל למפרשים, הן עד ירח לפירושי.

וכן הכתב והקבלה בכמה מקומות (גם רחוקים יותר, כדרכו)



נ.ב. בפסוק "אשר לא (לו) יעדה" המשמעות הפוכה שהיעוד הוא (כמו יחוד בחילוף ע-ח ?) כעין אירוסין.

והנה עדה אשר יעדה וידעה במועדה אחר מעדה לבוש, ובאה בעדי עדיים ובבגד עדים, עדתה (הרתה) ולעדי עד עודנה

 

[יועץ-משכנתא]

וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ וַתֵּלֶךְ

היא הסירה אותם מעליה, או שמה עליה ?

זה לא לעניין שלא ניתן להבין (בהתאם לנ"ל) לכן באמת כנראה בלה"ק השימוש מאד נדיר וחריג בעדי שהוא הסרה (ובניגוד לחלק מהנ"ל) רק בארמית כן הוא. (ושם אין הפוך).

 

[הרקליטוס הראשון]

ודבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים,

?

כתוב ויאמר יהושע ס"ד שיהושע השחית זקנו?
יתכן מהפסוק המובא בשיר השירים שערך כעדר העיזים שהביא שם בסי' סט אלא שהוא מהכתובים ושמא לא דק בזה.

והנה עדה אשר יעדה וידעה במועדה אחר מעדה לבוש, ובאה בעדי עדיים ובבגד עדים, עדתה (הרתה) ולעדי עד עודנה

פרשנות עדינה לקטע הנ"ל: למועד העדנה נועדו בעדים ומנדעא ליו"דע או פקח

 

[הרקליטוס הראשון]

שיר מזמור לנועדים על עדני:

יחתוני בני עדינה/ ובעין משפט לדינה
יתייצבו מלכי ארץ/ יחתכו מלין בקרץ
על עדני/ אנשי מדני

ויתן מגדנות/ מיני מעדנות
יצעד מעדנות/ בערב הלשונות
הנה עברי אבי/ ויהל שם ערבי

הנה זה חשב עצמו רד"ק/ עד חקר מלין לדקדק
התבוא עד תכונת אדונים/ לחוקיו הוטבעו אדנים
התמצא חקר מנחם/ ויהי אדונים עמכם

הוא עדינו העצני/ אשר ירוץ למשכני
כל דבריו בשורשים/ משכון והנושים
נאום ראש והראשון/ בנו יפת הלשון

 

[יועץ-משכנתא]

כה דיבר הראשון/ חשב עצמו לבעל הלשון
הלוא הוא הרקוליטוס/ כנשר יטוש

מהפסוק המובא בשיר השירים שערך כעדר העיזים

אתה מפרשו בזקן, אבל אינו כן שנשים אין להם זקן...
ועוד שהסדר הוא מלמעלה למטה כדלהלן:

הִנָּ֨ךְ יָפָ֤ה רַעְיָתִי֙ הִנָּ֣ךְ יָפָ֔ה עֵינַ֣יִךְ יוֹנִ֔ים (שים לב לפיסוק)
מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵ֑ךְ שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מֵהַ֥ר גִּלְעָֽד׃
שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הַקְּצוּב֔וֹת שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃
כְּח֤וּט הַשָּׁנִי֙ שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ וּמִדְבָּרֵ֖ךְ נָאוֶ֑ה
כְּפֶ֤לַח הָֽרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃ (למה שוב עלה למעלה ?)
כְּמִגְדַּ֤ל דָּוִיד֙ צַוָּארֵ֔ךְ בָּנ֖וּי לְתַלְפִּיּ֑וֹת אֶ֤לֶף הַמָּגֵן֙ תָּל֣וּי עָלָ֔יו כֹּ֖ל שִׁלְטֵ֥י הַגִּבֹּרִֽים׃
שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים

 

[כל שם שתרצה]

דמויות עטויות
אי שם נטויות
על הגג מתהלכות
אלה ואלה ערוכות
לא תעשה לא תעשו
עשיתם עשו ויעשו
חטאות יוצר במשובה
ומורה ממצרים הובא
נוספו ששה ניצבו בסתר
וכסף מקודש בבית סתר
מי פרת נגדם נזלו בהיפך
ניחום אדיבי הוסיף נופך
נטש האחד בחוזקה המום
ניצב בפתח מול אותם המים
שבו הששה בענווה נסוכה
על המצע ישבו בשמחה
נוסף הזהב על הבגד
והשנים החלו להתאגד
במרכבת ששה ומום בחולשה
נסוגו הבוטחים השתחוו בפגישה
הסירו ראש, נוסף גלגל בפתיחה
נחלשה הסמיכה אופניה העמידה
בט"ב משולים בשלישי מתהללים
בין טבחים ושולחנות ערוכים

 

[יועץ-משכנתא]

מסכה

 

[דבי מ.]

מסכה

כאן אין ספוילרים
יש לענות על כל הרמזים!