מידע שימושי 3 מילים ביום ב--- אידיש!

[פרפר]

@הטעם המושלם תעשי טובה, אל תנקדי! לימדת באשכול הנספח לקרוא אותיות ניקוד וזה אמור להספיק. לשים סימני ניקוד באידיש זו ממש טעות ויכול להוביל להרבה שיבושים (מכירה ספרים שנוקדו ע"י נקדנית חסידית שניקדה בכל מקום של שני יודי"ם - צירה, כי מבחינתה אֵי נקרא כמו אַי, וזו רק דוגמא).
למה אף אחד לא מציע לנקד מילים באנגלית בשביל להקל על המתחילים?

 

[הטעם המושלם]

@הטעם המושלם תעשי טובה, אל תנקדי! לימדת באשכול הנספח לקרוא אותיות ניקוד וזה אמור להספיק. לשים סימני ניקוד באידיש זו ממש טעות ויכול להוביל להרבה שיבושים (מכירה ספרים שנוקדו ע"י נקדנית חסידית שניקדה בכל מקום של שני יודי"ם - צירה, כי מבחינתה אֵי נקרא כמו אַי, וזו רק דוגמא).
למה אף אחד לא מציע לנקד מילים באנגלית בשביל להקל על המתחילים?

אין בעיה, אבל לידיעה- שני יו"דים זה צירה! השאלה היא איך קוראים אותו. יש מעט מאוד מילים באידיש ירושלמית שנקרות אַי, אבל הצירה הוא צירה.

 

[יהודית מביתר]

@הטעם המושלם תעשי טובה, אל תנקדי! לימדת באשכול הנספח לקרוא אותיות ניקוד וזה אמור להספיק. לשים סימני ניקוד באידיש זו ממש טעות ויכול להוביל להרבה שיבושים (מכירה ספרים שנוקדו ע"י נקדנית חסידית שניקדה בכל מקום של שני יודי"ם - צירה, כי מבחינתה אֵי נקרא כמו אַי, וזו רק דוגמא).
למה אף אחד לא מציע לנקד מילים באנגלית בשביל להקל על המתחילים?

יש המון מילים שאם היא לא תנקד, אז מי שלא יודע יידיש, לא ידע איך להגות אותם נכון, לא יודעים איך לקרוא נכון ללא ניקוד.

 

[העשיל פרידמאן]

@הטעם המושלם דבר ראשון יוזמה מאוד מבורכת.
דבר שני לידיעתך האידיש שלך נורא נורא ירושלמית...
אני אישית דובר את כל סוגי האקצנטים היידישאים - ובהחלט ישנם הבדלים רבים ולא רק בהגייה.
קחו למשל חסיד וויז'ניץ למול סאטמאר למול תולדות אהרן - שכולם דרים באותו בנין בירושלים, הם ידברו 3 סוגים שונים של יידיש, ואם יש להם שכן ממונרו ועוד אחד מלעיקווד אנו בכלל אוחזים כבר ב5....

 

[הטעם המושלם]

@הטעם המושלם דבר ראשון יוזמה מאוד מבורכת.
דבר שני לידיעתך האידיש שלך נורא נורא ירושלמית...
אני אישית דובר את כל סוגי האקצנטים היידישאים - ובהחלט ישנם הבדלים רבים ולא רק בהגייה.
למשל חסיד וויז'ניץ למול סאטמאר למול תולדות אהרן - שכולם דרים באותו בנין בירושלים מדברים 3 סוגים שונים של יידיש, ואם יש להם שכן ממונרו ועוד אחד מלעיקווד אנו בכלל אוחזים כבר ב5....

ידוע, אבל ללמד את כל סוגי האידיש זה.... אז זה המצב.
אגב אני לא יכוה ללמד שפה שאני לא מספיק מכירה.

 

[פרפר]

אין בעיה, אבל לידיעה- שני יו"דים זה צירה! השאלה היא איך קוראים אותו. יש מעט מאוד מילים באידיש ירושלמית שנקרות אַי, אבל הצירה הוא צירה.

שני יודי"ם אינם תמיד צירה, הם לפעמים דיפתונג של פתח. וממש לא מעט מילים. דוגמאות שעולות לי בשלוף: טייער, פייער, בלייבן, שרייען, דיינע, פיינע. ויש עוד המון. לא אמורה להיות בעיה עם זה, כי כל אחד שרואה את שני היודי"ם קורא לפי הגייתו. כששמים סימני ניקוד, ששייכים בכלל לעברית, זה גורם לבלבול.

יש המון מילים שאם היא לא תנקד, אז מי שלא יודע יידיש, לא ידע איך להגות אותם נכון, לא יודעים איך לקרוא נכון ללא ניקוד.

בשביל זה היא לימדה את אותיות הניקוד.
גם הבת שלי בכיתה ד' לא יודעת להגות נכון את המילים באנגלית. אז לימדו אותה אותיות ניקוד, ולאט לאט היא לומדת את השפה. אף אחד לא הציע, אפילו לא בתור קוריוז, לשים בספר הלימוד שלהם סימני ניקוד.

 

[העשיל פרידמאן]

גם הבת שלי בכיתה ד' לא יודעת להגות נכון את המילים באנגלית. אז לימדו אותה אותיות ניקוד, ולאט לאט היא לומדת את השפה. אף אחד לא הציע, אפילו לא בתור קוריוז, לשים בספר הלימוד שלהם סימני ניקוד.

יש כזו חנות...

אגב היה אמור להיות פתח תחת הK

 

[הטעם המושלם]

שני יודי"ם אינם תמיד צירה, הם לפעמים דיפתונג של פתח. וממש לא מעט מילים. דוגמאות שעולות לי בשלוף: טייער, פייער, בלייבן, שרייען, דיינע, פיינע. ויש עוד המון. לא אמורה להיות בעיה עם זה, כי כל אחד שרואה את שני היודי"ם קורא לפי הגייתו. כששמים סימני ניקוד, ששייכים בכלל לעברית, זה גורם לבלבול.

הצירה הוא צירה ולכן הכתיב זהה.
אגב- לפעמים המילה עצמה שונה במקרה כזה- אייהערע בירושלמית, איינקערע בחסידית.

 

[פרפר]

יש כזו חנות...
צפה בקובץ המצורף 1756450
אגב היה אמור להיות פתח תחת הK

וזה באמת קוריוז...

 

[העשיל פרידמאן]

הצירה הוא צירה ולכן הכתיב זהה.
אגב- לפעמים המילה עצמה שונה במקרה כזה- אייהערע בירושלמית, איינקערע בחסידית.

אייערע - ענקערע.
ואמת הדבר אשר כתב @פרפר שישנם מילים שנכנסו לירושלמית בהגייה חסידית כגון 'פיין' שהיה אמור להגרס ב'צירה' אך נגרס כ'פתח'.
וגם 'גיב אכטונג' שנקרא כ'אכטינג'. ועוד.

 

[חזק מאד]

קשה מאד ללמוד אידיש
ישר מתחילים עם אינסוף גירסאות ומבטאים
זה לא אפשרי ככה

 

[הטעם המושלם]

קשה מאד ללמוד אידיש
ישר מתחילים עם אינסוף גירסאות ומבטאים
זה לא אפשרי ככה

לא מדויק, רוב האנשים לא מדברים את כל האקצנטים. נגיד אנגלית- כמה אקצנטים יש? אנגליה, ארה"ב קנדה. ואולי יש עוד.
הנקודה היא לדעת אקצנט אחד, ועם השאר מסתדרים.

 

[פרפר]

אין בעיה, אבל לידיעה- שני יו"דים זה צירה! השאלה היא איך קוראים אותו. יש מעט מאוד מילים באידיש ירושלמית שנקרות אַי, אבל הצירה הוא צירה.

הצירה הוא צירה ולכן הכתיב זהה.

ואמת הדבר אשר כתב @פרפר שישנם מילים שנכנסו לירושלמית בהגייה חסידית כגון 'פיין' שהיה אמור להגרס ב'צירה' אך נגרס כ'פתח'.

נו נו...
אגב, בהרבה מקרים חסידים יקראו את הדיפתונג אַי כפתח בלבד, למשל יאמרו "בלאבן" או "שראבן". צירה זה ודאי לא. ומספיק שדובר אידיש ירושלמית יקרא בספר ילדים "גְלֵייך ווען דו בְּלֵייבסט אלֵיין שרֵיי הויך" ולא יבין מה רוצים מחייו, בשביל שנפסיק עם הנוהג המוזר הזה לנקד אידיש כאילו היא עברית.
ואגב נוסף, לפםי האידיש המקורית הישנה צריך באמת לשים סימן ניקוד של פתח מתחת לאות הניקוד (לא מתחת לאות העיצורית!) במקרים של דו-משמעות. כמו ווייַס (לבן) לעומת ווייס (יודע).

 

[העשיל פרידמאן]

נו נו...
אגב, בהרבה מקרים חסידים יקראו את הדיפתונג אַי כפתח בלבד, למשל יאמרו "בלאבן" או "שראבן". צירה זה ודאי לא. ומספיק שדובר אידיש ירושלמית יקרא בספר ילדים "גְלֵייך ווען דו בְּלֵייבסט אלֵיין שרֵיי הויך" ולא יבין מה רוצים מחייו, בשביל שנפסיק עם הנוהג המוזר הזה לנקד אידיש כאילו היא עברית.
ואגב נוסף, לפםי האידיש המקורית הישנה צריך באמת לשים סימן ניקוד של פתח מתחת לאות הניקוד (לא מתחת לאות העיצורית!) במקרים של דו-משמעות. כמו ווייַס (לבן) לעומת ווייס (יודע).

באקצנט הירושלמי מבטאים את אותם מילים הנ"ל עם היוד ובאחרות ללא היוד.
בכתיבה כולם אותו הדבר.
לכאורה טעיתי בחושבי כי מילות אלו מנוקדות בצירה. ולא היא אלא בפתח. שכנ"ל קריאתו משתנה בין הזנים.

 

[הטעם המושלם]

השבוע נעסוק בלימודים
מורה- לערערן
הפסקה- פריי
מחברת- העפטע

 

[הטעם המושלם]

ועכשיו תגידו
מחברת
מורה
הפסקה
חולצה
חצאית
תיק
כדור
הוא
שמע

 

[הטעם המושלם]

עכשיו משפטים

המורה אמרה לשים את מחברת תורה בתיק.
החצאית התלכלכה לי בהפסקה.
אני לא שומעת מה המורה אומרת.

 

[הטעם המושלם]

המילים של היום
שאלה לשיעורי בית- אויפגאבע
לבחון- פאהערן
מצוין- אויגעצייכנט
[ISPOILER]אלו מילים לטובת ההורים שלא מדברים אידיש אבל הילדים להם לומדים באידיש. אני הייתי ככה, ועד שאחותי עלתה לכיתה א לא ידעתי להגיד לאמא שלי מה זה נקרא שהמורה אמרה- פאהערן, אמרתי לה - תעשי לי פאהערן... [/ISPOILER]
עכשיו תגידו
אויפגאבע
העפטע
לבחון
אויסגעצייכנט
תיק
בלוסקע
חצאית
כדור
שפאנציר

 

[הטעם המושלם]

ולמשפטים
עס איז געווען היינט דריי אויפגאבעס אין העפטע חשבון.
מאמי, די לערערן האט געבעטן זאלסטו מיר פאהערן אין חומש.
מאמי, איך האב באקומען א באל, ווייל איך האב זיך אויפגעפירט אויסגעצייכנט אין שפאנציר.

 

[יצחק שמש]

"תודה על האשכול הזה אני מאוד נהנה מהדיונים פה"

מאמי, איך האב באקומען א באל, ווייל איך האב זיך אויפגעפירט אויסגעצייכנט אין שפאנציר.

"ביי די שפאציר"