בקשה משפחה מאוחדת

  • הוסף לסימניות
  • #62
יש משפחות שגדלו בסגנון שחשוב להם להיות הכי בכל מיני תחומים
(גם אם זה מצטייר כרושם/ פוזות זה לא תמיד בא
משם)
וכך ילדיהם גדלו וככה הם מגדלים את המשפחות שלהם
והם עדיין מאוחדים וחיים בטוב
גם עם אלו שלא ככה במשפחה(גיסות/גיסים)
זה הרבה קטע של הכלה וקבלה
ואחדות בין אחים זה המון ענין שגדלים עליו!!!
ויש אנשים פשוטים
שחיים כל אחד לעצמו
ואין קשר כ"כ בין האחים
בעיני זה שני נושאים!
אולי במשפחה שלך זה שילוב של שניהם
מעניין אם יש עוד מישהו שמרגיש ככה?גיסות/גיסים?
ניסית לשאול?
הרבה פעמים שנכנסים למשפחה כזו נמצאים כל הזמן בביקורתיות כלפיהם
זה גם מורגש ולא נעים
(כמובן בלי קשר אליך-לא מכירה אותך/ את המשפחה)
לא ניסיתי לשאול, לא יבינו על מה אני מדברת. וזו משפחה שלי, לא משפחה שנכנסתי אליה, בגלל זה הרבה יותר כואב לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אמרתי-

חבל ש-

סתם ככה ספר מושששלם, ויכול גם לעזור לך להבין את הדינאמיקה אולי.
וחוץ מזה, קצת לא חכמה מצידי אבל פליז- אל תסכימי ש:

קשר הוא ממש לא ענין סטטי! כמו שהוא עלול להחלש- הוא ניתן לחיזוק! ב"ה!

זה משפחה זה?!

לכי תפתחי מדריך פסיכולוגי שיסביר לך מעט על הצורך האנושי הבסיסי בקשר עם בני המשפחה. (סתם, מיותר.)

משפט נכון- בהתייחס לדרך רוחנית, להרגלי אכילה וכו'- לא כשכלה רוצה לחזק את הקשר החיובי בין בני המשפחה...
לדעתי, אם קיים קשר טכני ברובו- בשלב ראשון לחזק אותו, כן כן- להרים טלפונים בעלי מטרה: לברר איפה קנתה את השמלה של הבת, או איך עושים ביטוח נסיעות לחו"ל או וואטאבר- ולהמשיך בשיחה מעבר לכך. אח"כ כבר יותר קל לקבוע מפגש משפחתי, ערב לביבות, להכין תכנית משפחתית אך לא מדי חמה, (כזאת שלא תרגיש תוקפנית אם את מבינה על מה אני מדברת, סטייל: אנחנו חייבים להתקרב אחד לשני! ) והייתי אומרת לשלב בתכנית משימות שתחברנה בין הנוכחים, כמו: להכין ל-x ארוחת בוקר. (דווקא במחשבה שניה זו לא דוגמא טובה למי שעסוק מידי ברושם, כדאי לחפש משימות ידידותיות יותר...)
ובכל מקרה- הלוואי הלוואי שלא תתיאשי ותהיה לך המון ס"ד בענין!
וואו תודה! נתת לי הרבה כח
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
  • הוסף לסימניות
  • #67
דבר ראשון הרצון שלך מדהים! מעריכה
אני חושבת שלא מגבשים "משפחה", כל אחד הוא מישהו אחר...
אם את מוצאת פתח של יותר כנות עם אחות אחת, תפתחי אותו, כתהליך. לאט ובטוח.
כל אחד רוצה להרגיש אהבה כנה, בוודאי במשפחה🙂
אולי כשתחשבי על האנשים כל אחד באופן נפרד, (או בנתיים רק על אחד מהם), התמונה תהיה ברורה וקלה יותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
נושא רחב מאוד...
תחום העיסוק שלי הוא בנושא הרחב של עניינים אלו, אומר את דעתי:
א. כשחושבים על זה מלמעלה..., אכן זה מאתגר לנהל באופן מכיל ושמח משפחה גדולה שכבר בשלב חיתון הילדים, החתנים \ כלות מגיעים מרקע שונה ומדפוסי חשיבה והרגלים שונים ולעיתים אף "משונים" -בעיננו..., וכמעט תמיד יש שוני בין המשפחות שעלול ליצור מרחק נפשי בין כלל המשפחה.

ב. בראש ובראשונה האחריות היא על ההורים ליצור את התנאים לקשר של ריעות ואחווה בין בני המשפחה, וזה ע"י פתיחות והכלה של האנושות... ובפרט ילדי הבית! - מגיל קטן,
כי אל"כ הרי לפננו "מתכון מוצלח..." לחוסר אחווה - קשר, שרק גובר בהמשך החיים, והנה כמה דוג' להתנהלות בלתי תקינה:

-ילדים שגדלים בסגנון בית ביקורתי ושיפוטי שלא מאפשר לבני המשפחה להביע את דעתם/ השקפתם,

- כש"חלילה" יש בן או בת שלא הולכים "באותה דרך בדיוק" הם כבר לא שווים...

-כל דוד ודודה שלא מנהלים את חייהם באותו דרך חיים מיוחד... של ההורים מקבל מייד תדמית וסמל שלילית,

וסביר להניח שכשהילדים יעזבו את הקן ויקימו את ביתם בס"ד, לא כל אחד מהם ימצא את הזיווג שיתאים במדויק לציפיות ההורים \ בני המשפחה ...
ובני הבית שהתרגלו מילדותם לקיבוע מחשבתי אחיד, ופחד מדעה שונה, -שלא לומר זלזול באלה שלא הולכים / חושבים באותה הדרך, למשפחות אלו קבלת האחר "כמו שהוא" קשה להם, ואוטומט הבלאגן חוגג....

ג. לזן הזה של המשפחות... לא יעזרו גם אלף תכניות קרוב לבבות או מפגשים!!!, וגם אם יגורו הם ו 11 ילדיהם הנשואים באותו רחוב..., לנצח ישאר מרחק נפשי שיצור חסם לכייף ולזרימה של הקשר. (לא באמת מחייב שיהיה כאסח ומריבות, אבל יהיה אדישות וחוסר עניין ואכפתיות בין בני המשפחה... קשר שהוא יותר חיצוני כזה, מאשר זורם קליל ומשוחרר.]

ד. נאתגר את התפיסה האובססיבית... של "רחוק מהעין - רחוק מהלב", -תפיסה שיוצרת המון פעמים כעסים ועצבים..., "למה לא נפגשים"?!!??, "אם היו טורחים לבוא קצת יותר לשבת היינו יותר בקשר" וכו' וכו', [- אם היו קוראים את סעיף ג. היו פחות משקיעים אנרגיות בזה...] כי האמת היא שהתפיסה הריאלית יותר היא ש"רחוק מהלב - רחוק מהעין...."
-כשיש חוסר עניין וחוסר אחווה, אף אחד לא מוצא טעם ותועלת במפגשים.

ה. כיש הכלה הבנה ואחווה, וכל אחד מבני הבית חונך להיות בכל מצב שווה!, כשחיים את החיים של "קרוב ללב" לא מעניין המרחק מהעיין..., וגם אם לא נפגשים ומשוחחים הרבה אין באמת אף מרחק![ וכמו כשנפגשים "חברים טובים מהעבר" לאחר כמה שנים וניצת במוח מיד החוויות המשותפות והכייף שהיה בסמינר \ בישיבה, ואפשר לצלול לשיחה פורה של שעה - בלי חשבון של האשמה "אנחנו כמעט לא נפגשים" אלא להפך התתרפקות וגעגוע לחברות הטובה - בלי תנאים].

ו. משפחה מכילה ואוהבת, שכבר מגיל קטן כל אחד מבני הבית מרגיש חפשי ונוח לומר את דעתו ורצונו, בהמשך הדרך יכילו ויקבלו כל חתן \כלה \ גיס \גיסה - אפילו כשהיא משעממת... והכובע שלו קטן... והיא ס"ה גננת.... והוא אויויוי עובד בפרסום... והיא עם פאה ארוכה... והוא העיז ללכת "לכולל הלכה".... והם חיים בסטייל... והם קצת קמצנים.... והיא לא מביאה סלט לשבת... והם בורחים במוצ"ש בלי לסדר אחריהם....
- אף אחד מ"התירוצים" האלו לא יפיל אותם מהכסא... ולא יפריע לקשר זורם וכייפי בינייהם - למרות הבדלים תהומיים בין כולם - בדוק ומנוסה!!!.

ז. המון המון תפילה עלינו ועל צאצאנו שנחיה עם עין טובה ולב רחב,
וכן תפלה שנזכה לחתנים וכלות ג"כ עם מידות טובות,
לא ניתן מקום בבית לתחושת "התקרבנות" של: שונאים אותי, אני לא רצוי, אלא יותר לשדר שהאנושות היא טובה ולא מחפשת לעשות רע...,
נחנך מגיל קטן לתמיכה וסיוע בין בני המשפחה,
להחדיר בעצמות! בני הבית, שכשאח או אחות צריכים משהו, הופכים בשבילם את העולם!

המון הצלחות
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
נושא רחב מאוד...
תחום העיסוק שלי הוא בנושא הרחב של עניינים אלו, אומר את דעתי:
א. כשחושבים על זה מלמעלה..., אכן זה מאתגר לנהל באופן מכיל ושמח משפחה גדולה שכבר בשלב חיתון הילדים, החתנים \ כלות מגיעים מרקע שונה ומדפוסי חשיבה והרגלים שונים ולעיתים אף "משונים" -בעיננו..., וכמעט תמיד יש שוני בין המשפחות שעלול ליצור מרחק נפשי בין כלל המשפחה.

ב. בראש ובראשונה האחריות היא על ההורים ליצור את התנאים לקשר של ריעות ואחווה בין בני המשפחה, וזה ע"י פתיחות והכלה של האנושות... ובפרט ילדי הבית! - מגיל קטן,
כי אל"כ הרי לפננו "מתכון מוצלח..." לחוסר אחווה - קשר, שרק גובר בהמשך החיים, והנה כמה דוג' להתנהלות בלתי תקינה:

-ילדים שגדלים בסגנון בית ביקורתי ושיפוטי שלא מאפשר לבני המשפחה להביע את דעתם/ השקפתם,

- כש"חלילה" יש בן או בת שלא הולכים "באותה דרך בדיוק" הם כבר לא שווים...

-כל דוד ודודה שלא מנהלים את חייהם באותו דרך חיים מיוחד... של ההורים מקבל מייד תדמית וסמל שלילית,

וסביר להניח שכשהילדים יעזבו את הקן ויקימו את ביתם בס"ד, לא כל אחד מהם ימצא את הזיווג שיתאים במדויק לציפיות ההורים \ בני המשפחה ...
ובני הבית שהתרגלו מילדותם לקיבוע מחשבתי אחיד, ופחד מדעה שונה, -שלא לומר זלזול באלה שלא הולכים / חושבים באותה הדרך, למשפחות אלו קבלת האחר "כמו שהוא" קשה להם, ואוטומט הבלאגן חוגג....

ג. לזן הזה של המשפחות... לא יעזרו גם אלף תכניות קרוב לבבות או מפגשים!!!, וגם אם יגורו הם ו 11 ילדיהם הנשואים באותו רחוב..., לנצח ישאר מרחק נפשי שיצור חסם לכייף ולזרימה של הקשר. (לא באמת מחייב שיהיה כאסח ומריבות, אבל יהיה אדישות וחוסר עניין ואכפתיות בין בני המשפחה... קשר שהוא יותר חיצוני כזה, מאשר זורם קליל ומשוחרר.]

ד. נאתגר את התפיסה האובססיבית... של "רחוק מהעין - רחוק מהלב", -תפיסה שיוצרת המון פעמים כעסים ועצבים..., "למה לא נפגשים"?!!??, "אם היו טורחים לבוא קצת יותר לשבת היינו יותר בקשר" וכו' וכו', [- אם היו קוראים את סעיף ג. היו פחות משקיעים אנרגיות בזה...] כי האמת היא שהתפיסה הריאלית יותר היא ש"רחוק מהלב - רחוק מהעין...."
-כשיש חוסר עניין וחוסר אחווה, אף אחד לא מוצא טעם ותועלת במפגשים.

ה. כיש הכלה הבנה ואחווה, וכל אחד מבני הבית חונך להיות בכל מצב שווה!, כשחיים את החיים של "קרוב ללב" לא מעניין המרחק מהעיין..., וגם אם לא נפגשים ומשוחחים הרבה אין באמת אף מרחק![ וכמו כשנפגשים "חברים טובים מהעבר" לאחר כמה שנים וניצת במוח מיד החוויות המשותפות והכייף שהיה בסמינר \ בישיבה, ואפשר לצלול לשיחה פורה של שעה - בלי חשבון של האשמה "אנחנו כמעט לא נפגשים" אלא להפך התתרפקות וגעגוע לחברות הטובה - בלי תנאים].

ו. משפחה מכילה ואוהבת, שכבר מגיל קטן כל אחד מבני הבית מרגיש חפשי ונוח לומר את דעתו ורצונו, בהמשך הדרך יכילו ויקבלו כל חתן \כלה \ גיס \גיסה - אפילו כשהיא משעממת... והכובע שלו קטן... והיא ס"ה גננת.... והוא אויויוי עובד בפרסום... והיא עם פאה ארוכה... והוא העיז ללכת "לכולל הלכה".... והם חיים בסטייל... והם קצת קמצנים.... והיא לא מביאה סלט לשבת... והם בורחים במוצ"ש בלי לסדר אחריהם....
- אף אחד מ"התירוצים" האלו לא יפיל אותם מהכסא... ולא יפריע לקשר זורם וכייפי בינייהם - למרות הבדלים תהומיים בין כולם - בדוק ומנוסה!!!.

ז. המון המון תפילה עלינו ועל צאצאנו שנחיה עם עין טובה ולב רחב,
וכן תפלה שנזכה לחתנים וכלות ג"כ עם מידות טובות,
לא ניתן מקום בבית לתחושת "התקרבנות" של: שונאים אותי, אני לא רצוי, אלא יותר לשדר שהאנושות היא טובה ולא מחפשת לעשות רע...,
נחנך מגיל קטן לתמיכה וסיוע בין בני המשפחה,
להחדיר בעצמות! בני הבית, שכשאח או אחות צריכים משהו, הופכים בשבילם את העולם!

המון הצלחות
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות על מנת שהילדים שלנו כן יהיו מאוחדים?
כיום בתור ילדים הם רבים, לא תמיד מפרגנים, קצת מציקים
מה ניתן לעשות על מנת שיגדלו כאחים מסורים ואוהבים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות על מנת שהילדים שלנו כן יהיו מאוחדים?
כיום בתור ילדים הם רבים, לא תמיד מפרגנים, קצת מציקים
מה ניתן לעשות על מנת שיגדלו כאחים מסורים ואוהבים?
לדעתי יש בזה 2 חלקים יש את מה לא לעשות ואת מה כן לעשות...
מה לא לעשות זה לא להשוות בשופו"א ולתת תתחושה לכל אחד שיש לו מקום שווה אצל ההורים!
ומה כן לעשות זה להרבות בלעשות דברים משותפים
להדגיש את המיוחדות של כל ילד...
אשמח גם לעוד עצות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות על מנת שהילדים שלנו כן יהיו מאוחדים?
כיום בתור ילדים הם רבים, לא תמיד מפרגנים, קצת מציקים
מה ניתן לעשות על מנת שיגדלו כאחים מסורים ואוהבים?


אכן נדייק...
לא נשלה את עצמינו, -גם במשפחות "המיוחדות והטובות האלו", לא הכל מהונדס ומתוכנת, להפך המיוחדות בהם היא לחיות בתפיסת עולם שמאפשרת ולא פוחדת ממריבות וויכוחים.
-מריבות בין קטנים יש כמו בכל משפחה בריאה.... אך כדרכם של ילדים ע"פ רוב אחרי 5 דק' שוכחים שרבו...,
-בגיל ההתבגרות בהחלט יתכן ותיהיה אחות שמקנאה באחותה המוצלחת..., אך עדיין ניתן להבליט בכל ילד את מעלותיו - שלא יחוש החלש והמסכן שבמשפחה,
-בהמשך החיים כשהזאטוטים גדלים, המריבות הם יותר דעתניות: - ומתעוררים ויכוחים והבדלי חשיבה על כל נושא, החל בימין ושמאל פוליטי, וכלה בתורה ועבודה. וכו' וכו' וכו',
המטרה שלנו כהורים היא לא לזלזל ולשלול!, לתת מקום וביטוי לכל תפיסת עולם, ובהחלט לא לשדר פחד כשיש ויכוח, יש משפט שהוא אבן יסוד בויכוחים ואי הסכמות: "בואו נסכים שאנחנו לא מסכימים...."
-לא לחנך לפחד ממריבות, אלא לדעת לנרמל שמריבות עלולים להיות, אך תמיד לצאת מהם בהכלה כמו ילדים גדולים....
וכמו שאמרתי לשוחח בעקביות עם הילדים שכשאח צריך משהו עוזבים הכל למענו... בסוף זה מחלחל עמוק בתודעה הנפשית!
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות על מנת שהילדים שלנו כן יהיו מאוחדים?
כיום בתור ילדים הם רבים, לא תמיד מפרגנים, קצת מציקים
מה ניתן לעשות על מנת שיגדלו כאחים מסורים ואוהבים?
הכי באמת
דוגמא אישית
הילדים שלי קטנים , בני 6 ו4 והייתי בטוחה שאגיד להם לכבד אחד את השני כל היום זה יעזור
ולא , בסוף התגובות שלהם הם בדיוק התגובות שלי לבעלי או ההיפך..
כמובן ,הם ילדים ועדיין רבים ומציקים אחד לשני , ככה גדלים ..וזה בסדר גמור
ובכללי מאוד מתחברת למה שכתבת
אמנם המשפחה שלי ממש לא גרנדיוזית , אבל יש כאלו שזה רק להרשים / לרדת אחד על השני לא שיש עליהם אשמה
זה לגמרי מה שהם למדו מהבית ...
(לדוג' אני לא מסכימה עם אמא שלי על דא והא , היא הולכת לאחותי לומר לה שאמרתי עליה כך וכך ..זה הכיוון )
אבל יש לי קשר טוב עם האחים בגדול , אוהבים אחד את השני
מפגשים מהנים ..קצת פחות
תמיד זה נהרס מתישהו ..
חושבת שליצור קשר טוב עם אחד האחים/אחיות זו ברכה ממש , על אף שזה ממש לא פשוט
כמוני כמוך , רוצה קשר עם המשפחה ושהילדים ירגישו את הבני דודים וכו.. לא קל
זה ככ טבעי ובריא קשר כזה , הלוואי על כולנו , ומי שיש לה , שתעריך!!!
ממש הרבה בהצלחה .
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות על מנת שהילדים שלנו כן יהיו מאוחדים?
כיום בתור ילדים הם רבים, לא תמיד מפרגנים, קצת מציקים
מה ניתן לעשות על מנת שיגדלו כאחים מסורים ואוהבים?
לא לעשות אפליות
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
בלת"ק חלקי
לטעמי לא צריך לחנך אף אחד שלא יעשה פוזות ושלא יהיה בקורתי מנסיון זה פשוט לא עוזר
מפגשים מאולצים שהבסיס הוא לא נכון יכול רק להזיק
מה שצריך זה פשוט לשנות גישה- עושים פוזות, לבריאות אם הם נהנים מזה למה לא תהנו
יש ביקורת, מצויין תודה שאמרתם לי ככה אני יכול להיות יותר טוב
הביקורת לא עניינית, להרגיש שעושים חסד עם השני שחסר מי שישמע אותו תן לו לפרוק את הגיגיו
ועוד דבר אחרון עי' מכתב מאליהו חלק ד' עמ' 244 שורה 6 מלמטה (כמדומני זה לא לפני)
שם כתב יסוד לקשרים חברתיים "אל תדבר הרבה על עצמך, דבר עם חברך על עצמו, והוא יהיה מעונין לשמוע". עיי"ש
כל מה שכתבתי כתבתי לעצמי מסיטואציה דומה
בהצלחה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
המדהים/המעצבן הוא שתמונות הכי וואווו מחתונות, הן של האחיות הפוזיסטיות שלא יזיזו את עצמן מ"מ אחת בשביל השניה.

ולגופו של נושא, תתייאשי בשלב זה מקשר עם כולן.
תתמקדי באחות/גיסה שאיתה יש סיכוי טוב יותר.
תתקשרי אליה להתייעץ איתה, יעשה לו טוב...
תזמיני את הילדה שלה לשבת וכו' וכו'.
לאט לאט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
המטרה? שתהיה משפחה מאוחדת! הרי זו המשפחה שלנו בסופו של דבר, זה מה שה' נתן לנו, וצריך לנסות להפיק את המיטב, וחשוב לנו גם שלילדים יהיו קשרים עם בני דודים.
בלתק חלקי
יש עוד מטרה, משפחה זה כח, זה גב, זה ביטחון עצמי אל מול העולם, הי אנשים אני לא רק אני, אני עם כל החמולה יחד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
המטרה שלנו כהורים היא לא לזלזל ולשלול!, לתת מקום וביטוי לכל תפיסת עולם, ובהחלט לא לשדר פחד כשיש ויכוח, יש משפט שהוא אבן יסוד בויכוחים ואי הסכמות: "בואו נסכים שאנחנו לא מסכימים...."
-לא לחנך לפחד ממריבות, אלא לדעת לנרמל שמריבות עלולים להיות, אך תמיד לצאת מהם בהכלה כמו ילדים גדולים....
וכמו שאמרתי לשוחח בעקביות עם הילדים שכשאח צריך משהו עוזבים הכל למענו... בסוף זה מחלחל עמוק בתודעה הנפשית!
לא תמיד זה ככה.
אצלינו צד אחד הם כאלה שממש מפחדים מוויכוחים! ההורים לא נותנים בשום אופן שמישהו ישמיע דעה אחרת בבית, ברמה שאם מישהו אמר משהו שנשמע לא לפי דרכם, זה יגרור שיחה שלמה והסברים למה זה לא נכון, עד ש"המרדן" יענה אמן בעל כרחו.
אבל הקשר הוא מאד טוב, הנשואים אוהבים להתארח שבתות, וכל הילדים [וגם רוב הנשואים] מתקשרים להורים כמעט כל יום [גם אם לשיחה קצרה], הקשר המשפחתי מאד חשוב לכולם, וכולם טורחים לכבד ולעשות הרגשה טובה אחד לשני.

והצד השני הם כאלה של ראש פתוח [לא מודרנים - אלא מאד מכילים], כל אחד יאמר את דעתו, והוויכוחים חוגגים..
והילדים יחסית כאלו שעסוקים בעצמם, הרבה פחות רצון לקשר [יחסית].

לדעתי אם יש מילת מפתח זה כבוד [ולא דוקא הכלה], כשההורים מכבדים את הילדים ממילא הילדים מכבידים אחד את השני [וגם את ההורים].
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אז מה? אני אחיה בלי משפחה? והילדים שלי בלי בנידודים? זה נורא בעיניי.
אני רוצה לנסות לעשות את המקסימום מבחינתי שכן יהיה לי נעים איתם, שכשאני אהיה בת 90 בעז"ה אני אדע שאני את שלי עשיתי
את הרחבת על כמה לא טוב לך איתם וכמה התחושות שלכם לא הדדיות. אני באופן אישי לא הייתי מנסה כלום אם אלו היו התחושות שלי
אבל כל אחד והעדפותיו..
הייתי משקיעה בשכנים.. חברים
לפעמים באמת טוב שכן קרוב מאח רחוק. ובמקרה שלך גם אם קרובים פיזית עדיין רחוקים אז לא כ"כ מוצאת טעם לנסות
אבל אם את מאמינה בכישורים החברתיים שלך אולי תצליחי לגשר על הפערים.. מקווה בשבילך
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
  • הוסף לסימניות
  • #80
למה הכוונה "מתחילים להיות ניצני שינוי קטנים, מבורכים"? אצל מי ואיך ראיתם שינוי?
אחרי שאנחנו הורדנו "רגל מהגז" והפסקנו "להזיע" על ליצור קשר (כי קשר יוצרים כאמור, רק עם מי שהוא פרטנר לעניין, לא מי שבכלל לא מעוניין, וכדאי לדעת את זה כבר עכשיו ולא לבזבז הון של דמים וזמן)
ופשוט התחלנו להיות ב"קשר קר", כשמגיעים הכל בסדר, אבל לא מנסים בכהוא זה ליצור "הוואי" אלא זורמים עם המציאות שיש, עם הפוזות ועם מה שקיים, לא מנסים לשנות כלום!
וגם עם התפילות (באמת שזה חשוב מאד!)
השינוי דבר ראשון גם קרה אצלנו - סוג של הבנה שזכותו של כל אדם לעשות ולהיות מי שהוא, ואם לא מעניין אותו הקשר ואם באלו להחצין את כל מה שהוא עושה/יודע? זו זכותו!! ואין אפשרות בעולם לחנך אנשים בני 30, בטח לא גיסה/אחות וכו.
אז זה כבר נתן לקבל את השני בלב עם פחות כעסים וכו'
וגם התחלנו לראות פתאום שהצד השני סוג של מחפש את זה, הפסקנו לגמרי להראות שאנחנו רוצים, ואפילו כשהם הזמינו למשהו נחמד, התחמקנו באלגנטיות (אם פעם היינו מזיזים את כלללל התכניות שלנו, כי הוד מעלתם הזמינו סוף כל סוף, הפעם ממש לא, התייחסנו כאילו זה הפעם המאה, ואין לנו זמן)
יכול להיות שיהיו חולקים על צורת הגישה הזו, אבל אנחנו נהנים ממנה לגמרי! (כמובן, כבר אמרנו שזה אחרי שרב מסוים, מבין, הציע)
זה פשוט עושה רוגע ושקט נפשי מושלם!!!
ונותן לך להשקיע את כל האנרגיות שלך במי שזה כן מעניין אותו.

מקווה שהסברתי מספיק (אני לא בנאדם של תכתובות ארוכות :) )
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה