כבישים פוחדת לשבת ברכב שמישהו אחר נוהג בו

  • הוסף לסימניות
  • #21
אחרי הרבה שנים של נהיגה אני שם לב שכשאני נוסע עם נהג אחר, אני הרבה בודק ועוקב (גם במראות) תו"כ נסיעה.
זה פשוט בגלל שזה משהו שאתה "מבין" בו וממילא אתה מרגיש חצי נהג..

לא הייתי מזלזל בתגובה הזו:
ביטחון עצמי מופרז
יש בזה אמת, כלומר קשה לנו לתת למישהו אחר לעשות מה שאנחנו אוחזים עצמנו יודעים היטב לעשות.
וכשמתלווה לזה העניין של משהו אקוטי שגם עלול להיות מסכן חיים - אתה אומר לעצמך "זה לא צחוק, אני חייב שליטה על האירוע".
ואז אתה שם לב שההגה לא בידיים שלך ומישהו אחר לקח שליטה.:eek:

נראה לי שאדם שיודע להאציל סמכויות ולפרגן לאחר לעשות דברים גם אם הוא מבצע אותם פחות מושלם ממנו - יותר קל לו העניין.

או שאולי הפתרון הוא פשוט לנסוע רק באגד..
"טוב שההגה בידיים של אגד"
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אני לא עד כדי כך מפחדת אבל האמת זה באמת מפחיד!!
כשבעלי הוציא רשיון והתחלתי לראות איך הכביש נראה מקרוב
אני נדהמת כל פעם מחדש כמה רכב זה כלי מסוכן!! ותאונות ד' ישמור יכלו להיות דבר שבשגרה
היום אני נזהרת (ומזהירה את הילדים שלי וכל מי שסביבי) ללכת מרחק ניכר מרכב
שעושב רברס/סתם נוסע על הכביש כי לצערינו אין לרכב שליטה מ ל א ה ויכול לקרות פשלות
(במיוחד אם זה נהג מתחיל )

אני חושבת שמה שיעזור זה ללכת לטיפול רגשי NLP ולגמור עם הפחד הסיוטי הזה
(בלי להתפס דווקא לNLP רק שאני יודעת שזה עוזר ציק צק)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
ואוו. כל כך הזדהיתי, נראה כאילו אני רשמתי את זה.
באוטובוס - אם נכנסים יותר פנימה, אפשר ממש לשכוח שאנחנו בנסיעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לדעתי זה מגיע מתוך קושי לשחרר שליטה,
נסיעה זה דבר מפחיד מאוד וכשזה בידיים שלך זה נותן לך שליטה על המצב קצת... וכשאת מאבדת אותה את נכנסת לחרדה...
לדעתי זה יעבור לך לאט לאט ככל שתסעי עם אחרים ותשחררי ותביני שאין לך יכולת לשלוט כאן זה יעלם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
מענין מה קרה שהפעיל את החרדה הזו.

באופן כללי לחרדות ספציפיות טיפול CBT הוכח כיעיל, ולרוב הוא קצר מועד (כמובן- ללכת למטפל באמת מוסמך, עדיף עם תואר טיפולי, ולא למישהו שלמד קורסים קצרים).
במידה וידוע על טראומה אפשר ללכת לEMDR שהוא נקרא עוד יותר קצר מועד. יש מטפלים שלמדו ועוסקים ב2 השיטות (ועוד...).
אשמח להמלצה על שם מסוים
אין איך להגיע למידע
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
כשיושבים מצד ימין יש תחושה כל הזמן של כמעט תאונה.
זה מבלבל כי המח שוכח שהוא במיקום אחר וכל המרחב נתפס אחרת מאשר בישיבה בצד שמאל.

אז או שמסבירים את זה למח (אני די הצלחתי)...
או שמפסיקים להסתכל על הכביש או שיושבים מאחורה ואז ברור למח שהתפיסה המרחבית אינה רלוונטית לנהיגה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
@הרב דרור שווץ
נראה שהחרדה הזאת היא ככל החרדות.
לא כך?
בוקר טוב!

נצרך לסייג את העניין, האם החרדה היא פחד מסכנה אמיתית או שמא חרדה כפשוטה.

ראשית צריך לבדוק האם הנהג באמת יודע לנהוג, אם הנהג הוא נהג חדש וחסר ניסיון או שהוא נוהג "להרביץ" או להתפרע על הכביש או שכבר בפעמים קודמות שנסעו עמו הוא התנהג בעצבים או בחוסר ניסיון אז בהחלט יש פה סכנה ממשית ולשבת לצידו זו לא חרדה אלא פחד אמיתי מסכנה אמיתית.

אם הנהג הוא נהג טוב וסומכים עליו פה נכנסת השאלה עד כמה,

אם סומכים עליו לחלוטין אז הפחד מטעויות שהוא יכול לבצע יורד ואפילו נעלם ואם כל הפחד זה איך הוא יבצע את הנהיגה אז אין כל פחד וחרדה וניתן להוריד את המושב וללכת לישון.

לאידך,
אם הפחד זה מהמשוגעים האחרים בכביש, אז אין כבר קשר לרמת כישורי הנהיגה של הנהג ואז זה כבר לא משנה איך הוא נוהג.
כי האדם יפחד מאחרים ויחשוב שאם הוא "יקפיץ" את הנהג על כל רכב שעובר אצלו במראה זה יעזור לנהג להימנע מתאונה ואז בעצם, הוא יגרום לדבר שהוא חרד ממנו.

לסיכום,

נצרך להבין האם זה פחד מדבר אמיתי או חרדה.
אם זו סכנה אז בהחלט לבצע צעדים להבטחת הביטחון האישי,
אם זו חרדה להבין האם זה מהנהג או שמא מהכביש בכלליות ואז לטפל בהתאם.

נ.ב.

גם באוטובוס ניתן להיפצע ויכולים לקרות תאונות, זכור לי לא פעם בירושלים פיגועים באוטובוסים ומחבלים וכו' שהייתי נוכח במקום וגם תאונות עם אוטובוסים, לא חסר ממה להיות חרד.

בתכל'ס, אמצעי התחבורה הבטיחותי ביותר עם ההסתברות הסטטיסטית הנמוכה ביותר לתאונות זה מטוס ועדיין אנשים שנוסעים במכונית כול היום חרדים לטוס במטוס שהוא הרבה יותר בטיחותי.
היינו, על פי רוב, זה לא משנה מהי הסטטיסטיקה ומהם הכישורים של הנהג, הכל עניין של הנחות היסוד הקיימות לנוסע בנפשו.

ולסיום - אם אין סכנה אמיתית מהדבר ממנו מפחדים זו חרדה בעלמא ואם לא ניתן להימנע מהדבר צריך לעשות מה שבידיים שלנו ומעבר לכך להשליך על ה' לדאוג למה שלא בידיים שלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
הפחד מישיבה ליד נהג הוא תחושה מאוד נפוצה אצל אנשים עם רישיון, ולפעמים אף עשוי להיגרם ממספר גורמים שונים. יכול להיות שמדובר בחוויות של חוסר שליטה או תחושת סכנה, כי כאשר אתה יושב ליד נהג, אתה לא אחראי על הדרך או על פעולות הנהיגה, וזה יכול להשרות תחושת חרדה.

העניין הוא שכל נהג נוהג בצורה שונה ויש לו סגנון משלו בנוגע לעקיפות, פניות והתנהלות בכביש. כשאתה יושב ליד נהג אחר, זה יכול ליצור תחושת בלבול ופחד, במיוחד כשסגנון הנהיגה של הנהג לא תואם את הציפיות שלך או את הדרך שבה אתה רגיל לנהוג.

לדוגמה, אם אתה רגיל לבצע עקיפות מצד ימין, אך הנהג שלידך בוחר לבצע עקיפות מצד שמאל, זה יכול להרגיש מבלבל ומפחיד. הסיטואציות האלה עשויות להעלות חרדה, כי אתה מצפה שהתנהלות הרכב תתנהל בצורה מסוימת, ואם היא מתבצעת בצורה שונה, זה עשוי להרגיש כמו חוסר בטחון או כתחושה של אי-שליטה.

בנוסף, יש את הפחד מהתנגשויות או סיכונים שהיו נמנעים לו היית אתה נוהג. לדוגמה, אם אתה היית בוחר לעקוף בצורה מסוימת כדי להימנע מסיכון, והנהג מבצע את העקיפה בצורה שונה, זה עשוי להרגיש מסוכן או לא מתאים למה שאתה מצפה. תחושת חוסר תאימות בין הציפיות שלך לבין ההתנהלות בפועל יכולה להוביל לחשש.

כדי להתמודד עם פחד כזה, חשוב לנסות להירגע ולהבין שכל נהג פועל על פי הניסיון וההבנה שלו, גם אם לא תמיד זה תואם את הדרך שבה היית נוהג. אם הפחד מאוד חזק, חשוב מאוד לפני הנסיעה להתפלל תפילה קצרה ותפילת הדרך ולסמוך על השם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נצרך להבין האם זה פחד מדבר אמיתי או חרדה.
אם זו סכנה אז בהחלט לבצע צעדים להבטחת הביטחון האישי,
אם זו חרדה להבין האם זה מהנהג או שמא מהכביש בכלליות ואז לטפל בהתאם.
זה ממש נכון
אני חושבת שזה גם וגם. יש שילוב של פחד מסכנות הכביש באופן כללי, אבל אם זה היה רק זה כנראה היה מפחיד אותי לנהוג בעצמי גם, ויש את החרדה שנוצרת מחוסר השליטה שלי בנסיעה.... נראה לי שבאמת נכון לטפל, תודה רבה!
העניין הוא שכל נהג נוהג בצורה שונה ויש לו סגנון משלו בנוגע לעקיפות, פניות והתנהלות בכביש. כשאתה יושב ליד נהג אחר, זה יכול ליצור תחושת בלבול ופחד, במיוחד כשסגנון הנהיגה של הנהג לא תואם את הציפיות שלך או את הדרך שבה אתה רגיל לנהוג.
זה רעיון שלא חשבתי עליו, לנסות להשלים עם צורת הנהיגה של הנהג האחר.
עם אח שלי (שנוהג בפראות איומה) זה לא יעבוד (וגם לא אכנס איתו לאוטו אלא אם אני נוהגת) אבל אנסה את זה באוטובוס ועם נהגים אחרים, הלוואי וזה יועיל בעז"ה

תודה לכולם על התשובות המפורטות, הארתם את עיני!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
סתם שאלה,
ילדת לאחרונה ומאז את פוחדת יותר?
מכירה מישהי שעד הלידה ממש היה לה בסדר כל הענין ובעלה היה הנהג הכי טוב במדינה
ומאז הלידה כולם רק רוצים להתנגש בהם כל היום ונראה לה בקיצור פוחדת ממש...
(ככל שעובר הזמן זה עובר לה לאט לאט,)
אבל סתם מענין אותי אם זה קשור לזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
ממליצה על טיפול EMDR
זה טיפול קצר ממש, לרוב, ויכול ממש לעזור.
הטיפול במקור עובד בעיקר על טראומה, אך היום משתמשים בו גם לחרדה בכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
כל כך מצער לשמוע.. כמה סוגי חרדות יש בעולם! טאטע עד מתי?

תמיד פחדתי להיות ברכב שמישהו אחר נוהג בו
אבל מאז שיש לי רישיון (שנה וחצי) אני ממששש פוחדת
מכאן משמע שזה לא חרדה שהתפתחה מאז שיש לך רישיון אלא התעצמה יותר.
בעיה פסיכולוגית ידועה אצל גברים שלא מסוגלים לשבת ליד האשה במקום מאחורי ההגה
אם יש כאן גבר שאין לו בעיה כזאת שירים את היד
אני מרים את היד. עם רישיון של למעלה מ-20 שנה וכשאשתי על ההגה (7/8 שנים) אני בטוח ממש!
אחרי הרבה שנים של נהיגה אני שם לב שכשאני נוסע עם נהג אחר, אני הרבה בודק ועוקב (גם במראות) תו"כ נסיעה.
זה פשוט בגלל שזה משהו שאתה "מבין" בו וממילא אתה מרגיש חצי נהג..

לא הייתי מזלזל בתגובה הזו:

יש בזה אמת, כלומר קשה לנו לתת למישהו אחר לעשות מה שאנחנו אוחזים עצמנו יודעים היטב לעשות.
וכשמתלווה לזה העניין של משהו אקוטי שגם עלול להיות מסכן חיים - אתה אומר לעצמך "זה לא צחוק, אני חייב שליטה על האירוע".
ואז אתה שם לב שההגה לא בידיים שלך ומישהו אחר לקח שליטה.:eek:

נראה לי שאדם שיודע להאציל סמכויות ולפרגן לאחר לעשות דברים גם אם הוא מבצע אותם פחות מושלם ממנו - יותר קל לו העניין.
זה נכון בכללי, אבל במקרה הספציפי הזה היא בחרדות בנסיעה עוד קודם שהיתה מבינה בנהיגה/כבישים/עקיפות וכו'
נסיעה זה דבר מפחיד מאוד וכשזה בידיים שלך זה נותן לך שליטה על המצב קצת... וכשאת מאבדת אותה את נכנסת לחרדה...
לדעתי זה יעבור לך לאט לאט ככל שתסעי עם אחרים ותשחררי ותביני שאין לך יכולת לשלוט כאן זה יעלם...
ומכיר מקרוב מבן משפחה את הענין של "לשחרר שליטה" זה דבר שתוקע וגורם להרבה בעיות בחיים. ה' ירחם!
ולסיום - אם אין סכנה אמיתית מהדבר ממנו מפחדים זו חרדה בעלמא ו
חרדה בעלמא ו.. צריך לטפל בה. איך? איזה סוג טיפול הכי נכון לזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
כל כך מצער לשמוע.. כמה סוגי חרדות יש בעולם! טאטע עד מתי?


מכאן משמע שזה לא חרדה שהתפתחה מאז שיש לך רישיון אלא התעצמה יותר.

אני מרים את היד. עם רישיון של למעלה מ-20 שנה וכשאשתי על ההגה (7/8 שנים) אני בטוח ממש!

זה נכון בכללי, אבל במקרה הספציפי הזה היא בחרדות בנסיעה עוד קודם שהיתה מבינה בנהיגה/כבישים/עקיפות וכו'

ומכיר מקרוב מבן משפחה את הענין של "לשחרר שליטה" זה דבר שתוקע וגורם להרבה בעיות בחיים. ה' ירחם!

חרדה בעלמא ו.. צריך לטפל בה. איך? איזה סוג טיפול הכי נכון לזה?
הטיפול הכי יעיל לחרדה זה טיפול CBT.
חשוב להדגיש, ישנם מספר טיפול שונות, כל אחת עם ראשי תיבות שונות באנגלית, אך כולם נגזרות של CBT או משולבות יחד עם אותן עקרונות.
כדאי לפנות למטפל שמתמחה בחרדה ולא לאחת שמטפל בהכול, בדיוק כמו שהולכים לרופא שמומחה בדבר מסוים ולא עושים ניתוח לב אצל רופא שיניים (דוגמא קצת קיצונית אבל חשובה עבור ההבנה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
  • הוסף לסימניות
  • #39
תמיד פחדתי להיות ברכב שמישהו אחר נוהג בו
אבל מאז שיש לי רישיון (שנה וחצי) אני ממששש פוחדת

בתחילה כולם צחקו על זה והיה נחמד, אבל שבוע שעבר הייתי ברכב שהנהג בו נסע בזהירות, (מנוסה 40 שנה +) וכמעט נכנסתי להיסטריה, (עצמתי עיניים והחזקתי את הראש בחרדה)
היום נסיעתי באוטובוס עשר דקות וירדתי ממנו עם ידיים רועדות... (כל הנסיעה בטוחה שהנה הוא מתהפך, ושהנהג ייכנס לכל הרכבים מסביב)
יש מה לעשות? זה נורמלי? הגיוני?

(יש לציין שבדרך כלל אני נוהגת בעצמי ואז אני ממש רגועה ונינוחה. הבעיה היא רק כשאני ברכב שאני לא הנהגת בו).

אם יש למישהו עצה מעשית או שמכיר את התופעה אשמח לשמוע!
גם לי יש חרדה כזאת, אני חושב שזה מאז שהייתי בתוך אוטובוס בעת שעשה תאונה קלה, מה שגרם לי כנראה לטראומה מסויימת.
האם גם אצלכם זה המקרה?
אם כן, ניתן לטפל בזה כמו שמטפלים בפוסט טראומה, במידה והבעיה היא חריפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
האם גם אצלכם זה המקרה?
אני לא זוכרת משהו ספציפי
אני כן זוכרת כמה וכמה כיכרות שהייתי באוטובוס והנהג נטה הצידה והייתי בטוחה שמתהפך
וכל פעם שיש בחדשות אוטובוס שהתהפך הצידה זה מתחדש לי ממש...
ואני כן נבהלת מבלימות מאוד
אבל לא הייתי בתאונה ב"ה, חוץ משיעור נהיגה אחד שהנהג מאחורינו נתקע לי (לא חושבת שזה היה טראומטי, אני אפילו לא הבנתי מיד מה קרה, חשבתי שזרקתי את הקלאץ' והמנוע נכבה והתנצלתי למורה (שבחוכמתה אחרי שגמרה לצרוח על הנהג השני, ביקשה ממני להמשיך לנהוג כדי שלא תהיה לי טראומה))
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה